שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו,
הלכות פסח סימן ת״מ״ז, דין תערובת חב,
ממד היום סעיפים ט,
י ויותא.
שלושה סעיפים היום,
אומר לנו השולחן העורך
לסימן ת״מ״ז, סעיף ט, יבש בייבש.
דיברנו על כבוש, דיברנו על תערובות, דיברנו על נוזלים,
כבישת זיתים, עכשיו יבש בייבש.
סעיף ט אומר לשולחן העורך ת״מ״ז.
יבש ביבש, אבל אגב שבשאר ייסורים חד בתרי בטיל,
אחד מול שניים, רוב,
חמץ במצה אפילו באלף לא בטל.
כמו כל דבר אחר, חמץ בפסח אפילו באלף לא בטל.
משורים שחמץ שווה לשאר ייסורים בזה.
סתם וישר, לך כי סתם, למה הוא מביא את זה לשולחן ארוך, כמו שתמיד אנחנו אומרים?
אם נתקלנו בקיר,
אין אפשרות אחרת, זה הדבר האחרית שנשאר.
אפשר לעכל כשיטה הזאת בדיעבד שאין שום אפשרות.
סעיף י' אומר השולחן ערוך, נותן טעם לפגם, מותר גם בפסח.
ויש מחמירים, אומר הרמב״ם, וכן נוהגים מדינות אלו. במקום שיש מנהג להחמיר אפילו משהו ונותן טעם לפגם,
אסור.
אה, לא יודע מה להגיד במדינתנו,
היום כולם מחמירים.
עושה את זה, אז מחמירים.
סעיף יא' אומר השולחן ערוך, בין חמץ שנתערב קודם פסח ועבר עליו הפסח,
בין שנתערב בפסח ועבר עליו כל הפסח, בין שעבר הפסח על החמץ והתערב לאחר הפסח,
בטל בשישי.
כל מה שאומרים שאפילו באף לא בטל, זה בתוך הפסח.
אחר כך, בטל בשישים.
ופחות משישים סגלי בהשלכת הנעת האיסור לים,
לים המלח.
זאת אומרת,
כמה יש פה, נגיד 200 גרם, זה לא בטל בשישים, אבל
אחרי פסח אתה תיקח את השווי של 200 גרם הזה ותשלח
לים המלח, מקום שאף אחד לא ייהנה ממנו.
ממנו. בעזרת השם,
מחר אנחנו נמשיך כל טוב,
יום רעים,
פסח כשר.
