שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו.
מסיימים היום את סימן תלמ״ג, דיני בדיקת חמץ,
סעיפים י' וי״א,
וסימן תלמ״ד, דינים הנוהגים אחר בדיקה, תכף אחר הבדיקה, זה סעיף א' שנלמד היום. אז בסעיף י' בסימן תלמ״ג, אומר על שולחן ערוך,
בתי כנסיות ובתי מדרשות צריכים בדיקה,
מפני שהתינוקות מכניסים בהם חמץ. שמנו לב, בבית מדרש או בבית כנסת מי מכניס חמץ?
רק תינוקות.
הגדולים, מה פתאום? אף פעם לא מכניסים חמץ.
טוב, בעזרת השם.
המכבד יא, המכבד חדרו בי״ג בניסן,
הוא מכוון לבדוק את החמץ ולבערו,
ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ, אף על-פי כן צריך לבדוק בליל יד.
שים לב לנקודה הזו, זה חשוב מאוד לדעת.
בדיקת חמץ זה לא בדיקת המפקד לאישה כמה היא נקטעה בבית.
כי גם אם הבן אדם בעצמו, ביום י״ד אחר הצהריים,
ניקה את החדר, התכוון לבדיקת חמץ, בליל י״ד חייב לחפש את החמץ לאור הנר.
אז זה לא בדיקת ריג'קטים לאישה או למי שניקה,
כי בן אדם בעצמו לא עוזר, זו בדיקה שהחכמים מכינים אותה,
מכינים אותנו,
זה הנושא של הביאור.
הווה אומר שבכל דבר, כמו שאנחנו לומדים הרבה בחיים,
יש את הצד הפיזי,
הווה אומר, הניקיון, ואחר כך יש את הצד הרוחני,
להעלות את הבית לרמה של ביעור חמץ,
וזו המצווה של ביעור חמץ.
אומר הרמה, וכל אדם צריך לכבר את חדריו קודם בבדיקה,
והכיסים או בתי היד של בגדים, שנותנים בהם לפעמים חמץ,
נותנים בהם פיצוחים,
אנחנו יודעים שהם מדביקים בקמח את המלח לפיצוחים,
צריכים בדיקה.
הנושא של בית כנסת שראינו,
שם כתוב שמי שצריך לבדוק את החמץ,
כן, זה הגבאים,
השמשים חייבים לנקוד טוב ואחר כך לעשות בדיקת חמץ,
בדיקת חמץ אמיתית.
לא רק הניקיון בבית כנסת, גם בית כנסת צריך בדיקת חמץ.
והשמשים הם אלה שצריכים לבנות את החמץ לאור הנר בבית הכנסת בליל י״ד.
ייגמרו בבית, יגיעו לשם.
סימן תלד סעיף א',
אחר הבדיקה יהיה נזהר בחמץ שמשייר להצניעו.
למה היו לנו עשרה פתיתים?
כן?
או החמץ שהוא משאיר לארוחת בוקר.
להצניעו, כדי שלא יצטרך בדיקה אחרת, כגון אם יתלה נוח בר בפניו,
או אם יחסר לחמו, כגון שנניח עשר כיכרות וימצא תשע.
צריך לשים לב איפה אתה שם אותו, סגור אותו במקום, תלה אותו באוויר, שלא יגיעו לשם
שום מזיק, לא אפור, לא שחור ולא צהוב.
אבל בסתם, שאינו יודע אם חסר ממנו או לאו, לא צריך לחשוש.
אם כפה עליו כלי ולא מצאו, אינו צריך לבדוק. שוודאי הדמנתה לו, כי כלי
שמונח על, שמו עליו אבן, מה שנקרא.
מי ייקח את זה? בעלי חיים לא יזיזו את זה.
לכך יכפה עליו כלי או אצלנו באוויר או יניחנו בתיבה, מקום שאין עכבר
יכול לבוא.
בקיצור, לאבטח את החמץ עד למחרת, כשגומרים ארוחת בוקר,
תתאים את המקום ונקים טוב,
והולכים לביאור שריפת חמץ. כל טוב, שלום.
