טוב, אנחנו נתחיל את ליל הסדר.
זה חשוב,
זה העיקר.
כל מה שאנחנו מכינים,
בסדר?
כל מה שאנחנו עושים בתקופה הזאת,
ת'עב,
עב, בואו נראה איזה עמוד זה, עמוד 158. בתור קינוח, אתם מבינים?
בתור קינוח,
משה, זה לא עוד עדיף.
בסדר? תראו, כל מה שאנחנו עושים,
כל מה שאנחנו מתכוננים לפני פסח זה בשביל פסח.
כל יום שאנחנו אומרים זכר ליציאת מצרים זה תרגולת.
למתי?
לליל הסדר.
שבליל הסדר יצאנו ממצרים.
והיציאה הזאת ממצרים זה אבן בסיס, אבן בוחן לכל המציאות שלנו.
ולכן ליל הסדר הוא בעצם מה שנקרא שעת המלחמה.
נקרא לזה כך.
באים, מאמנים חייל,
תשעה חודשים,
13 חודש,
תלוי באיזה אימון הוא עושה.
אחר כך לוקחים אותו ועושים לו תרגולת ביבש, בשטח בנוי, לקראת פריצה לאיזשהו מקום.
ויום אחד בבוקר, 04 בבוקר,
מגיע הזמן לרטוב בשטח.
הוא נרדם.
הוא לא קם.
לא מבין.
תשעה חודשים, 13 חודשים,
ארבעה חודשים, אני משקיע לך, נותן לך לאכול, נותן לך לשתות.
מה צריך לעשות, וכשאני צריך אותך אתה ישן?
אז למה כל הזמן הזה? היית נשאר בישיבה.
למה התגייסת?
הנושא ברור.
כל פעם אתה אומר,
אני ישן לכם מה שרציתי איתכם מארץ מצרים.
כל זה תרגולת.
אתה מגיע בליל הסדר, אתה נרדם?
אל תהיה לי תעבן בליל הסדר.
מה זה תעבן?
עייף.
הבננו על מה מדבר סימן תעב?
תתי.
סימן תעב.
תע״ב אומר לנו השולחן ערוך
יהיה שולחנו ערוך מבעוד יום
כדי לאכול מיד כשתחשח
ואף אם הוא בבית המדרש יקום מפני שמצווה למהר לאכול בשביל התינוקות שלא עישנו אבל לא יאמר קידוש עד שתחשח
לא להיות עייפים תינוקות שלא עישנו
אני צריך את ליל הסדר כולם בעירות
עכשיו תשימו לב לדבר שאני מזכיר אותו,
אני חושב שהוא חשוב.
מה אומר לנו השולחן ערוך? מתי מתחילים את ליל הסדר?
מיד
שתחשך, נכון?
מיד כשתחשך.
מותר לעשות את הקידוש לפני צד הכוכבים, לפני שתחשך?
לא. למה?
כי ליל הסדר זה גאולה מעורתה מהלילה.
ליל הסדר זה לילה, והכוס של הקידוש היא הכוס
הראשונה מליל הסדר.
אז אפשר לעשות את הקידוש קודם.
אבל מתי עושים את הקידוש, שזו הפתיחה של ליל הסדר?
צד הכוכבים.
סליחה, אז מתי התפלל עם ערבית?
זאת אומרת,
מה עושה פה בעצם השולחן ערוך?
השולחן ערוך אומר לנו, תשימו לב,
בדרך כלל, כל שבת, מתי אתם
עושים קידוש?
אחרי פלאג המנחה,
לפני השקיעה.
חלק ג' לחודש שבת.
יש חלק ג'?
יש פה?
שנייה.
חכה, נראה לי עוד אש פה. שנייה, שנייה.
שולחן ערוך, שולחן ערוך יש פה.
טוב.
אחד, מספיק.
ברוך אתה אז, אמר אלוהינו המלך העולם של הכוהן אביבר.
תשים לב למהלך שיש פה,
כי הוא חשוב לנו. אנחנו עומדים לפני שעון קיץ.
הרבה פעמים בשעון קיץ יש אנשים שעושים עניינים מוקדמים.
הרבה פעמים אנשים אומרים,
מה יהיה עם הילדים?
עד שמגיעים מבית הכנסת,
אני לא מדבר על מכון מהיר,
במכון מאיר זה בעיה בפני עצמה.
למה זה בעיה בפני עצמה?
אז שיגמרו פה את התפילה בקיץ, זה תשע ורבע, תשע וחצי, מתחילים ברבע על עשר,
את ה...
בסדר?
את הקידוש והסעודה.
הילדים מזמן כבר הלכו לישון,
אבל אני מדבר על בית כנסת שמתפעלים ישר בצאת הכוכבים, וזה גם מאוחר כבר.
שקיעה נגיד הכי מאוחרת בירושלים בקיץ שבע חמישים ואחד,
לצאת הכוכבים זה שמונה ועשרה עד שחוזרים הביתה כבר שמונה וחצי נכון?
שמונה וחצי
שמונה וחצי מתחילים קידוש והילדים כבר ישנים בשעה כזאת
נו מה יהיה איתם לא יראו אף פעם קידוש בבית בקיץ?
אז טוב אז עושים
מניין של פלאגה מנחה אלא מה?
שהשולחן ערוך
לא מדבר על זה הוא מדבר על דברים יותר יסודיים
אני צריך לקבל קדושת שבת כמה שיותר מוקדם?
אומר השולחן ערוך,
סימן רס״ז,
סעיף ב',
הלכות שבת.
מקדימים להתפלל ערבית יותר מבהימות החול.
אני רוצה יותר קדושה.
אמר רבי יוסי, חלקי
עם מכנסי שבת בטבריה, מוכנסי שבת בציפורי. למה מכנסי שבת בטבריה?
כי צד מערב זה צוק,
הר,
נהיה חושך מוקדם,
כמה שיותר שבת.
וציפורי, איפה זה? באזור מצפר שהיה שם למעלה.
רואים את הים התיכון, עד שנהיה חושך?
המון זמן.
אז תן לי להיות במכנסי שבת בטבריה,
מוצא שבת בציפורי.
כמה שיותר קדושה, יותר בריא.
טוב, רבי יוסי אומר, יהי חלקי.
אומר השולחן ערוך, מקדימים להתפלל לערבית יותר מבנימות החול.
ובפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפילת ערבית ולאכול מיד.
זאת אומרת, לפי השולחן ערוך, זה לא משנה קיץ חורף.
עכשיו,
תעשה קידוש אחרי הערבית
ותעשה סעודת שבת.
תמיד יותר מוקדם, לפני שקיעה.
לכן בא שולחן ערוך ואומר בהלכות פסח,
בפסח אני לא יכול לעשות ככה.
בפסח מה אני צריך לעשות?
לא יכול לעשות את הקידוש ולאכול לפני שטח שר, לפני צט הכוכבים.
למה הוא צריך להדגיש את זה?
כי כל שבת אני עושה כך.
ראיתי אנשים שהם ככה מאחרים, ומה פתאום?
כדי שבשביל התינוקות שלו יישנו.
כי הרי יסוד כל ליל הסדר מה הוא?
מגדתה לבנך.
צריך לספר לילדים, ואם הלכו לישון מה תעשה?
אז לדבר עם הלמפה,
כמו שאומרים בעברית תקנית. מכיר את המושג?
בדיוק.
ברור שאם אלוהים מי או אשתו גם אלוהיו אף אחד, אז לעצמו ידבר. בסדר.
יש כאלה שמדברים לעצמם, אני מבין.
אבל זה לא מעלה,
זה חוסר ברירה.
לכן, היא אומרת, תשימו לב, השולחן ערוך פה מדגיש שמתחילים את הקידוש בצאת הכוכבים.
אבי אומר את התפילה, מה עושים?
לפני כן.
מה גם שבתפילת ערבית של ליל הסדר יש לנו גם הלל,
וזו תפילת ערבית יותר ארוכה.
וירושלמים,
כמו אומרים,
ויאכלו ובורכה מעין שבע, יש כאלה שאומרים שלא,
אין שימורים, עוד לא צריך, בסדר,
מקובלים, אומרים שכן,
בסדר, זה ברור, אז זו תפילה ארוכה.
אז להתחיל את התפילה בצאת הכוכבים,
מתי נגיע הביתה? מתי נתחיל את ליל הסדר?
איך תמיד אני אומר? במקום להיות בני חורים,
אנחנו בני חורים,
בסדר?
נוחרים,
אוכלים את הקנד לחים אף.
מכירים ראיתי פה לפני כמה ימים כאלה
עם אף אדום, עם אף הגוי, אבל
קנדלח,
מרדמים.
בפרט השנה,
אני אומר את זה כי צריכים לשים לב,
השנה ליל הסדר הוא בליל שבת.
אמרנו גם ויכולו, ואומרים אחד מהם שבע.
בליל שבת זה אומר ששבוע שלם אנחנו בעבודות.
טיפה מנוחיים.
מגיעים לליל הסדר אחרי שבוע של עבודה,
אבל שבוע מלא.
שואלים אותי,
הם היו נותנים לי לעשות ליל הסדר, מוצאי שבת, על הכיפאק, אין יותר טוב מזה.
אין שום בעיה, פעם, אתה עם זקן לבן,
לכן אתה אומר שיש בעיה,
שתדע לך שיש היום כלים חד פעמיים.
זה לא מה שהיה פעם,
שצריך להשאיר את הכלים
עד אחרי פסח.
שמונה ימים כלים לא נקיים,
כאילו שוטפים משבת לאחר, נכון?
זה היה סיפור.
היום אין בעיה,
הכל חד פעמי, סגור עניין,
מחממים
את האוכל הכל בכשר, הכל בזה, שמים רק בפינה.
בסדר, כשיגיע נדבר.
אבל באופן עקרוני,
השוכן הארוך פה מדגיש
שלהבדיל מכל שבת,
שאפשר לעשות קידוש ולאכול עדיין לפני שקיעה, אחרי פלג המנחה,
בליל הסדר מתחילים את הקידוש בצאת הכוכבים.
ואני אוסיף על זה, אוסיף על זה,
שבליל שבועות,
אנחנו אומרים כדי שתהיינה שבע שבתות תמימות,
שם אנחנו הולכים לאחר את תפילת ערבית, ואז להתחיל אותה
בצאת הכוכבים.
מה עושים היום אנשים?
שבליל שבועות מתחילים מערבית,
רבע שעה אחרי צאת הכוכבים, לאחר.
מה מתכוון הרב על שולחן ערוך שאומר לאחר?
בשבת, לפני שקיעה.
זאת אומרת, מתחילים לאכול לפני שקיעה. בליל הסדר מתחילים את הקידוש
בצאת הכוכבים.
בשבועות מתחילים מרביט בצאת הכוכבים.
ראינו את ההדרגה.
כדי לבוא ולהבין מה אומר השולחן ערוך צריך לדעת את כל השולחן ערוך.
הבדל במושגים.
כשיש הבדל במושגים הכל מסתדר.
בסדר?
זה דברים שצריכים לשים לב אליהם. לכן אחד הדברים המיוחדים וזה מה שאמרתי סימן ת״ע״ב זה ט״ע״ב. מה זה ט״ע״ב?
עייף.
עייף. לא להיות עייפים בליל הסמל.
עכשיו תזכרו מה איזה סימן מתחיל לדבר על ליל הסדר?
יפה, בסדר?
אין נסימה.
טוב, מצווה למהר לאכול בשביל תקוות שלא ישנו,
אבל לא יאמר קידוש עד שתחשך.
אומר השולחן ערוך, סעיף ב', יסדר שולחנו יפה
בכלים נעים כפי כוחו.
איפה עוד ראינו שהשולחן ערוך אומר כפי כוחו?
עוד פעם נלך בריחות שבת, יפה.
איזה סימן?
רש נון.
מה זה רש נון?
טוראן.
מה זה טוראן?
ישכים בבוקר ביום שישי להכין צורכי שבת,
לרוץ להכין צורכי שבת, נכון?
איזה סימן זה?
בסדר, אז כבר יש לך יום שני סימנים לסימנים.
בסדר, ברור.
יפה.
אומר סעיף ב'
ירבה בבשר ויין ומקדנות
בשבת לכבוד שבת.
כפי יכולתו.
מה זה כפי יכולתו?
לא יכול אברך לקנות לי דג סלמון שלם לשים אותו על השולחן בליל שבת.
זה לא מהחשבון.
אתה קנית פעם דג סלמון שלם?
שישה שבעה קילו?
מה?
מה קרה לך?
בייבי.
לא, אני מדבר איתך על שלם,
שלם,
ארבע מאות שקל,
אה, הוצאות שבת לא מן המניין.
אה, כפי יכולתו.
כפי רמת החיים שלך תשקיע.
אתה צריך להכיר את מקומו.
הוא יכול להתנהג לי כמו איזה טייקון,
לא יודע איפה,
מה, לקנות דג לשבת?
והבחור הזה אברך, הוא אומר, כן, אני קונה דג לשבת. אין בעיה.
זה ברור פה.
אבל בסדר, לשים לב לדבר.
זה כפי יכולתו. הרמב״ם גם כותב אותו דבר לגבי חגים, לגבי שבת.
אתה צריך להתנהג לפי כוחו, לפי יכולתו.
אז זה מה שאומרים פה על שולחן ערוך.
תעשה כלים נעים כפי יכולתך,
כפי כוחך.
תחיה,
איך אומרים, תשקיע על פי רמת החיים שלך.
אל תקמץ ברמת החיים שלך.
אבל קודם כל, אתה צריך להכיר את
רמת החיים שלו, בסדר?
יפה.
ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות.
ואפילו עני שאין לו קרים ישב על הספסל,
לא על הרצפה.
עכשיו לשים לב מה זה דרך חירות, הסבה.
אמרנו שהסבה דרך חירות,
כשהוא מסב לא יהיה את סף ג' על גבו ולא על פניו ולא על ימינו אלא שמאלו.
ואין חילוק בין יתר לאחר, למה? כי הכל תלוי בקנה ובשת.
לשבת בהסבה זה לשבת ככה.
בסדר? אני יושב בהסבה, אתם רוצים? ואם יש לו ידית מכרית, אז זה בסדר, בפניו אתה יושב, אתה שותה.
ברור,
זה הסיבה.
כי הרבה אנשים אומרים, מה, איך אפשר, לא רגילים? מה זה?
שם, מסתלבט.
מה זה הסיבה?
סביב, סביב, סחור, סחור. הם יושבים מסביב, ככה.
ברור העניין,
ואין פה שום מתח ושום תפיסת גב.
תמיד מתלוננים, אנשים מרובעים,
רגילים לריבוע של הכיסא.
יושב איתי פה.
אתה איתי גיא?
בסדר? ברור?
תשב בעשיבה.
אתה רואה איך תפוסך אגב?
לא, אתה לא עושה כמוני, אתה רואה איך אני יושב.
גם לי אין שם, אותו דבר.
אל צד שמאל.
סליחה, אל צד ימי.
צד שמאל, כן.
צד שמאל.
יפה.
בדיוק.
בסדר?
ואז גם היד שלך פנונה.
יד ימי.
אני שמאלי, הסתבכתי.
אבל בסדר, זה ברור?
יפה.
טוב,
יושב דרך חירות.
עובר לשולחן ערוך, אישה אינה צריכה הסבה.
למה?
צריכה לשבת בצורה מכובדת ליד בעלה.
לא, לא, רגע, חכו, רק הוא יסיום, יסיום.
אלא אם כן היא חשובה.
מה אתה אומר, דוד?
אשתך מסבה או לא מסבה?
אה?
אתה לא יודע.
אוי, יש שם משמו.
אישה חשובה.
אומר הרמא,
וכל האנשים שלנו מכירים חשובות.
מה ראית אישה לא חשובה?
המלכות עלמא דנוקבה.
והמלכות,
בטח שהיא חשובה.
אז אם היא חשובה,
צריכה להסב.
ומישהו מחויב בהסבה, אם הוא למשל שתה את הכוס בלי הסבה,
אכל מצה בלי הסבה, מה עוד צריך לעשות?
נאור חיינץ.
עוד פעם.
זה ברור.
עכשיו תחליטי.
חשובה או לא חשובה?
זה מחיר.
מי שחשוב צריך לחזור.
טוב, אז צריך לתרץ על רמה, אז למה הנשים אם לא הסבו הן לא שותות עוד כוס יין?
כי זה צריך.
אבל אך לא נהגו להסב כי סמכו דברי הרעבייה שכתב שבזמן הזה אין צריך להסב. שים לב, יש שיטת רעבייה,
זה אחד מהראשונים האשכנזים,
שאומר
למה בכלל מסיבים?
למה אנחנו מסיבים?
גילוי של מלכות עכשיו או זכר ליציאת מצרים?
מה?
אם זה זכר ליציאת מצרים,
מה אכפת לי?
מה נוהגים אצלך עכשיו? זכר ליציאת מצרים.
ככה יצאו ממצרים, ככה אתה תשב.
לכן תראו, יש אצל הכורדים שהם שמים חגורה ומקל,
נכון?
נותנים לכם חגורים,
בסדר?
יפה.
אבל אם זה כדרך מלכים,
מאחים היום יושבים מסביב לשולחן, על כיסא.
ראית שיושבים פעם באיזה מקום מכובד, ראשי מדינות,
בהסבה?
שמה במזרח, בסעודיה.
גם שמה כבר יושבים סביב.
אומר הרבייה אשכנז,
כיוון שהיום אנחנו יושבים סביב השולחן
ויש לו ראיה בתוספות, מה אומר התוספות?
התוספות מבית הרבייה בעצם.
מה אומר התוספות?
לגבי, לגבי מסכת ברכות,
לגבי זימון.
הסבו, אחד מזמן לכולם. לא הסבו, אין אחד מזמן לכולם.
איזה דף זה?
אתה זוכר, רם, איזה דף?
נכון. טוב, נגיד.
זהו, זה למטה ככה.
אז אומר הטוסות, היום ישיבה שלנו סביב שולחן זה כמו הסיבה.
כי היום לא מסבים.
לא אומרים, יאללה, נשב מסביב בעיגול לאכול.
אז הזימון שלנו על סמך זה שיושבים
סביב שולחן.
אומר הרבייה,
אותו דבר וליל הסדר.
כל מה שאנחנו מסיבים, כי זה היה מכובד.
זה דרך מלאכה. אבל היום מלאכים לא יושבים ככה.
יושבים על כיסא
סביב השולחן.
אז לא צריך, שנייה, אז לא צריך להסב בכלל.
לא פוסקים כמו הרבייה.
אבל כיוון שיש את השיטה הזאת,
אנחנו מקלים.
למי מקלים?
לנשים.
כיוון שהרבייה אומר שאין צורך בהסבה לאף אחד,
אז נשים ששם יש דיון, חשובות, לא חשובות,
היא אומרת, חשובה, בסדר, אז נקל לה.
בסדר? זה ברור? הסיבוב?
עכשיו תשאל, יהושע.
של הרבייה?
אתה רואה?
ודאי.
אבל כיוון שהוא קיים והוא ראשון,
אז במקרה הזה של נשים, לא ברור שהן צריכות להסב, הן נשים חשובות, וכולן חשובות וכולי,
אל תיתן להם לשתות עוד כוס יין, נסביר ארבע כוסות.
עכשיו תשימו לב, החובות של ליל הסדר, זה אחד הדברים החשובים,
החובות של ליל הסדר זהים
גברים ונשים.
שוויון.
אין הבדל.
כשצריכים לאכול כזה התמצה, צריכים לאכול כזה התמצה.
צריכים לשתות כוס יין, כמה זה כוס?
גימטריה של כוס?
86 עמק, בסדר?
אלא אם כן את החזונישניק,
כוס עגום.
כוס עגום.
150, כוס הגון, גימטריה, בסדר?
אז תשתה ארבע פעמים כוס הגון, כמה זה יוצא?
בקבוק, 600. 600. בסדר? חוץ ממה שאתה שותה בתוך הסעודה, החובה,
600. לא, שתי כוסות צריך הכל, 300 סמ״ק, לא הרבה.
יין טוב, אתה קונה,
יינות איכותיים, בסדר? יין אדום,
כמו שצריך.
טוב, לא משנה. בכל מקרה,
אז תגיד לי שאתה תשתה עכשיו עוד כוס,
עכשיו אני אומר, אנחנו הרבה פעמים מתווכחים,
הם כאלה שכל כך מבינים, טוב שתדעי קצת,
זה נשים, ומה פתאום?
נשים, גברים, אותו דבר.
כל החיובים
של ליל הסדר, מצה דבורייתא,
יין, דה רבנן,
מאור, אז יש מי שאומר, בזמן הזה של קורבן פסח, אז דה רבנן,
דיון הלכתי, כל דבר כזה זה חובה.
אין הנחות.
וההנחות למדינות עשה.
כולם נאנחו.
נכון?
המדינות. אבל אנחנו...
טוב, בכל מקרה הוא אומר, אישה הנה צריכה הסיבה,
נהגו לה שיש לנו חשובות,
אך לא נהגו להסב, כי סמכו על הרביה שכתב שבזמן הזה אין צריך, אבל אין צריך לאף אחד.
טוב,
בן אצל אביו צריך הסיבה.
אפילו אם הוא רבו מובהק.
תלמיד לפני רבו אינו צריך הסיבה.
אפילו אינו רבו מובהק, אלא אם כן ניתן לו רבו רשות.
ותלמיד חכם מופלג בדורו,
הרב פלוני,
אף על פי שלא למד ממנו כלום, חשיב כרבו ולא צריך הסיבה.
וכל זה דווקא כשהם אוכלים על שולחן אחד,
אבל אם הוא אוכל על שולחן בפני עצמו, צריך להסב. זאת אומרת, אם עשו כמה שולחנות בבית,
הרב יושב עם כמה אנשים,
משפחה בשולחן אחד, ותלמידים בשולחן אחר, צריכים להסב.
אבל גם כשהוא יושב אצל רבו,
רבו ייתן לו רשות להסב.
תראו, האדם צריך,
איך אומרים, יהיה מורא רבך כמורא שמיים.
אז כן, יש לו רשות להסב, מה הבעיה? אבל הרב צריך לתת לו רשות.
מה אתה רוצה שהוא מסתלבט לי ליד הרב שלך? שב זקוף.
כן, זה ברור.
צריך לשבת ליד הרב.
טוב, ליל הסדר, אז בסדר, נותנו לו רשות.
זה טיפה ככה קצת לימוד לכל השנה, אני רואה.
להבין בין השיטים למה דרכי ההתנהגות.
בסדר.
סעיף ז',
סליחה, סעיף ו',
השמש צריך הסיבה.
גם המלצר שממלצר בלב הסדר, יהודי, כמובן,
צריך הסיבה.
זה דבר שחשוב לדעת אותו.
סעיף ז', כל מי שצריך הסיבה, אם אכל או שתה בלא הסיבה,
לא יצא,
וצריך לחזור לאכול ולשתות בלא הסיבה.
מה אמר הרמל לפני כן?
מה אמר הרמל לפני כן בסעיף ד', סליחה?
שכיוון על נשים,
קבע שלא ברור שהן חייבות,
אז סומכים על הרעבייה.
הוא לא דיבר על גברים.
אומר הרמ״ה פה,
ויש אומרים
שבזמן הזה שאין דרך להסיב,
כדאי הוא רעבייה לסמוך עליו שבדיעבד יצא בלא הסיבה.
ונראה לי,
אם לא שתה כוס שלישי או רביעי בהסיבה, אין זה יחזור ולשתות בהסיבה.
שיש חשש שנראה כמו סיף על הכוסות.
אבל בשני כוסות ראשונים יחזור וישתה בלא ברכה.
וכן באכילת מצה,
ולכתחילה יסב כל הסעודה.
טוב, אנחנו לא עושים את זה,
רק בדברים המחויבים אנחנו מסבים,
וגם לא בכל הדברים מחויבים.
איפה אנחנו מחויבים במשהו ולא מסבים?
מרור.
אכילת מרור זה משועבדים, זה עבדים, עבדים מסבים.
בסדר, בכורח כן, אבל אכילת מרור,
כשמברכים על אכילת מרור,
אנחנו לא מסבים.
בסדר? זה המקום היחיד שהוא מחויב מדין ליל הסדר, ולא מסיווים בו.
טוב.
כן.
אבל אנחנו קודם כל אוכלים על קורבן פסח, על מצות ומעורים.
לכן אמרתי מקודם, זה היה בעצם מה שמונח בדבריי,
עניתי כבר על השאלה,
שכיוון שהיום אין לנו קורבן פסח, נכון להיום, אני מקווה שיהיה,
כן, זה בעבודה.
הנושא של קורבן פסח בעבודה.
הקדוש ברוך הוא עובד על זה.
אז כיוון שיהיה קורבן פסח, יש מי שאומר שכל חיוב מרורים זה דווקא אם יש קורבן פסח.
אם יש קורבן פסח זה רק דרבנן.
יש מי שאומר לא, יש לך מצה,
דהורייתא, יש לך מרור, דהורייתא.
יהיה קורבן פסח, יהיה הכל ביחד.
עכשיו, כיוון שאנחנו לא אוכלים מצה מרור וקורבן פסח,
כרוכים ביחד, אז מה אנחנו עושים?
זכר
לקורבן פסח,
מה אנחנו עושים?
לא, זה אוכלים לפי קורבן בסוף, אבל
כי הלל הזקן, שיהיה כורחו ואוכלו,
את מה הוא כורך?
מצה ומרור,
איך הוא עושה?
כורך ביחד,
כורחן ואוכלן.
בסדר? אז כן מסיבים.
אבל כשאוכלים מלכתחילה את המרור,
לפני כן,
לפני הכורך,
מרור,
אז זה בלי הסיבה.
כורך בהסיבה.
בסדר?
יופי.
טיפה לאט לאט אנחנו נתקדם, מה עושים בלילה הסדר, אבל בעזרת השם. סעיף ח',
אומר השולחן ערוך,
תראו, עוד לא ראינו את המשנה ברורה,
ואנחנו קודם כל, שנראית המסגרת.
צריך לשתות ארבע כוסות על הסדר.
ואם שתהן זה אחרי זה שלא כסדר, לא יצא.
תשמעו, אני לא אוהב בלאגן.
עזבו, שלא יהיה לנו פה בלאגן בלילה, גיא,
לא יהיה בלאגן.
אתה תביא לי עכשיו את הארבע כוסות,
נגמור אותן,
יש שקט.
תביא את המצות, נגמור אותן, הכל ביחד, יש שקט.
עכשיו, מה אתה רוצה שנגיד? יאללה.
בוא נגיד, אה, פה לשתות, פה זה נשפך על המגדה,
כוס לא בדיוק, אז תן לנו את כל ארבע הכוסות, נגמור, נסגור עניין, נתחיל לדבר.
מה אתה אומר?
אה?
אתה הולך איתי לצד הטכני, אם בן אדם אחרי ארבע כוסות יכול לתפקד.
כן, יש אנשים שבלי ארבע כוסות לא מתפקדים.
היה לי זוג כזה במילואים.
שני חבר'ה,
עולים חדשים,
הם הביאו איתם קרטון של וודקה.
כמה בקבוקים יש בקרטון וודקה?
12. אחרי שנגמרו 12 בקבוקים, זאת אומרת באמצע המילואים, מילואים זה 30 יום,
אם אפשר לצאת לחופש, להביא עוד ארגז.
כי בקריית ארבע עוד לא היו חנויות, היום יש כבר, אז לא היה.
זהו, מה שמעניין אותם.
שאירו אותם שם חודש, קמים,
בין שתי המיטות שלהם, יש את הארגז,
גומרים בין שניהם בקבוק,
תותחים כל השמירה כל הלילה הם היחידים שהם ערניים.
כל הרדומים הם ערניים.
יש אנשים כאלה.
אתה יודע, זה אסירים בחדרון.
אני לא מבין איך זה מתחיל, איך זה נגמר, אבל
אתה לא רגיל, נכון?
יש כאלה שכאלה.
טוב, לא עוזר לנו כלום. לא מספיק עם השטויין.
ברור.
ארבע כוסות על פי סדר.
קבוע מונהג מראש.
זה הסדר. מי שעשה שלא כסדר לא יצא ידי חובה.
צריך להשלים.
מועד ב'. מתי במועד ב'?
באותו ערב אין מועד ב'.
לא, אין לנו קרבן פסח, זה משהו אחר, שם אין ארבע כוסות.
בסדר, יפה.
סעיף ט', שיעור הכוס רביעית לאחר שימזגנו.
אם הוא רוצה למוזגו.
בסדר, מה זה אם זגנו? הוא יכול למזום.
וישתה כולו אורו בו.
עכשיו תשימו לב למי שיש לו גביע גדול.
ראיתם גביעים של חצי ליטר.
ואם יש בו הרבה רביעיות,
שותים ממנו כל כך בני אדם כמניין רביעיות שבו.
ויש שאומרים שצריך לשתות רוב הכוס, אפילו מחזיק כמה רביעיות.
האם רוב הכוס זה רוב 86 סמ״ק, רוב רביעית?
מלכתחילה כל הרביעית,
אבל אפשר גם רוב רביעית,
רוב הניכר והנמדד, 56 סמ״ק, אם שאתה צורך,
או שרוב הכוס שאתה מחזיק ביד,
אם יש לך כוס של 200 סמ״ק,
כמה אתה צריך לשתות?
120, רוב הניכר, 130 סמ״ק,
כל כוס,
בסדר? לא חזון איש,
רגיל.
הנושא ברור?
אז מה עדיף שיחזיק ביד, לצאת ידי חובת כל הדעות?
ראינו שיש מי שאומר שבפסח יוצאים ידי חובת כל הדעות.
תקנה גביע של 100 סמ״ק,
יש גביעים כאלה, כסף יפה.
100 סמ״ק.
ברגע שאתה קונה גביע של 100 סמ״ק,
נשאר לך קצת,
הכל טוב,
קוראים לזה החבר'ה,
סבבה.
בסדר? שטית 86 סמ״ק.
אתה לוקח כוס ומחזיק 160,
אתה צריך לפחות 90-100,
לפי השיטה השנייה.
שוכרן ערוך
בסתם לא אומר את זה.
יש שומרים.
אם מישהו רוצה לצאת ידי חובה, שיקנה גביע מתאים.
בסדר, ואומר הרמה,
וצריך לשתות את השיעור שלא בהפסק גדול בינתיים,
כי אחרת בשתייה ההפסק הוא הפסקה.
אז שותים,
מתחילים לשתות, טיפה מורידים וממשיכים.
כי גם לשתות רביעית ופעם אחת, סימן ק.2,
מה אומר השולחן ערוך?
גרגרנות.
שותה כוס, לא בבית ספרנו.
אבל מצד שני צריך כל שבת לקידוש
ארבע כוסות,
ואז תשתה
טיפה,
טרי, ויש דעה אחרת, ויש נמורה, מה הוא אומר?
כיוון שברור לנו שזה למצווה,
אז ברור שהבן אדם לא שותה את זה כי הוא גרגרן,
מרוקן בקבוק.
הוא שותה את זה כי זו המצווה.
אז אפשר בפעם אחת.
מה אומר השוחד ארוך? איך שותים רבית יין?
פעמיים.
אחד זה גרגרן,
שלוש זה
גס רוח.
מה זה גס רוח?
גאוותן כזה זה שותה.
תקראו את זה, כאלה ששותים טיפה-טיפה.
בסדר? אנחנו אנשים מן השורה.
טוב, סעיף י'
מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו,
לא יכול את זה.
היית אצלי בפורים.
הרב, לא שותה יין, רק בירות.
מה קרה לך?
בירה בפסח, חמץ, גמור.
ברור, אין דבר כזה.
מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו צריך לדחוק עצמו ולשתות לכאב מצוות ארבע כוסות.
לשים לב לדבר הזה שהוא דבר שאין לו אח ורע בהלכה.
אדם בדרך כלל אם הוא ישתה או יאכל משהו שהוא לא טוב לו עובר על בל תשקצו את תפשתכם.
לא טעים לי איך,
כיף רגל כרושה
כל מיני כאלה. מה?
מה כתוב פה?
שונאו ומזיקו
תשתה עכשיו, תשתה.
זה לא... טוב, כמובן, מה שאתה מבואה יגיד,
למטה,
מן הסתם, תראה, זה כתוב באמת,
שאם באמת זה גורם לו למחלה, רפואה, זה בכוח נפש, למטה.
בסדר, ברור.
אבל אם הוא רגע, זה לא מתאים לו, זה לא זה.
אני לא מתחבר ליין.
לא, אתה מתחבר, שים אינפוזיה, תתחבר.
בסדר?
אתה תשלם, תהיה מחובר ברשת.
שתי יין.
ליל הסדר, חובה.
כזה, נשים וגברים, אותו דבר, לא רוצות.
לא רוצה לשמור שבת, מה תגיד?
מי שבו לא רוצה לשמור שבת, מה תגיד לו?
אה?
לא אתה רוצה עכשיו ממני.
מה?
מיץ ענבים.
בוא נאמר שמיץ ענבים זה...
זה היה, הם הולכים על זה הגפן.
אני אגיד לכם את האמת.
פעם אחת,
פעם ראשונה שאני עשיתי סדר אצלי בבית,
למענו את כל המשפחה.
מה זה?
היה אז מחשב איינשטיין.
אני זוכר שהיה איינשטיין,
היו כותבים פעם, פעם, פעם.
בקיצור, סידרנו במחשב,
כל אחד באיזה סנטימטר הוא יושב.
היה צפור בית קטן.
לא היום.
ובאו מלא אנשים,
והייתי בלחץ,
אמרתי טוב, השנה אני שותה מיץ ענבים.
למה?
שנוכל לנהל את הסדר כמו שצריך.
שתיתי ארבע כוסות מיץ ענבים, ואחר כך אכלתי את האפיקומן עוד פעם.
למה?
סירופ.
מתוק.
אקמולי של אקמולי. לא יודע, אני לא אשתמש אף פעם באקמולי. כשאני הייתי ילד היה רק את הסירופ נגד שיעול.
בבקבוקים החומים.
זה מה שהיה.
אבל בסדר?
איך אפשר לשתות ארבע כוסות של מיץ ענבים כזה?
ראיתי היום, כבר יש מיץ ענבים קצת יותר חמצמצים.
אתם רואים, אני בכוונה לא אומר יקבים, כן?
יש לי אותם אצלי.
רשומים במערכת.
השמות רשומים במערכת.
אבל אני מדבר על מיץ ענבים אמיתי, לא על כאלה
שמביאים בישיבה לעשות קידוש על מיץ ענבים, הוא לוקח לשים שלוש טיפות מים
בשפיץ של המזלג.
שלוש טיפות. כי אם אני אשים
קצת יותר זה כבר שהכול.
לא על זה דיברנו.
דיברנו על מיץ ענבים.
וגם ביניהם יש כאלה מתוקים,
מתוקים מדבש ונופת צופים.
וגם דבש, אתה אוכל יותר מכפית, אתה מקיא, בסדר?
אז לכן אני אומר, לשים לב, אז לפעמים גם מצלבים זה לא הדבר הטוב ביותר.
תלוי מי הבן אדם.
הטוב ביותר, מה אומר השולחן ערוך?
יוצאים ביין, מסליחה, מצווה לחזור אחר יין אדום.
ומה יוסף על זה הרמב״ם?
יין אדום, כמו בשבת.
לא מבושל,
ללא תוספת סוכר.
ברור.
זה היין הטוב ביותר.
שתית בפורים?
יין אדום לא מבושל ולא תוספת סוכר? מה?
איזה יין שתית?
אה, יפה. יפה.
היה עם משחקי יין.
לא קורה כלום.
אנחנו אפילו,
שנים אחרונות הילדים שותים,
יש ינות כמה יקבים, אבל מהטובים, לא הפשוטים.
לא ה-15-20 שקל, יותר טובים.
ינות הוא עושה
לאדום בעיר,
והוא מאפשר לשתות ארבע כוסות
בלי להעניד עפעף, לא יקרה כלום, לא, יין, אדום, בהיר,
אדום בהיר, לא אדום,
אדום בהיר,
ללא מבושל,
חצי ארץ כאלה, לא מבושל וללא תוספת סוכר.
יש לך מה יקרבי מזה, בסדר, אבל הטובים,
לא פחות מבמבצע, כן, 25-30 שקלים.
מה שפחות מזה זה שווה את זה.
בסדר, אדוני? אתה טיפה מקבל פרופורציה?
אתה יודע על מה אני מדבר?
יפה.
בסדר? נעשה ברור.
זה טוב.
זה עובר.
עובר, הכל בסדר, ונשארים מרים עד הבוקר.
ותיקים.
טוב.
צעד שני אומר על שולחן ארוך, סעיף יב,
יוצאים ביין מבושל וקונדיטון.
אפשר לצאת ידי חובה,
יין מבושל
או קונדיטון.
מה זה יין מבושל?
יש הרבה ילדים מבושלים, הם מתוקים,
ניתוקים,
מפוסטרים, גם קונדיטון, הוסיפו לו כל מיני
תבלינים,
אין בעיה, אפשר.
אבל מה הטוב ביותר?
יין אדום,
כמו בקידוש ושבת.
זה הרמה אומרת, לגבי יין אדום.
כן, אני יודע מה, אם מישהו יש לו יין,
נקרא לזה יין אדום,
סדרה בינונית, קברנר או משהו כזה,
ויש לו סדרה טובה של קבץ,
אקסטרמינר, טענת?
לפי המלצה, נכון?
יפה.
אז סדר, זה הרבה יותר משובח.
אבל יין אדום, אנחנו מעדיפים יין אדום.
טוב, זה זן חדש שיש בארץ כמה שנים.
מה השיר בשיר?
אה, הקונדיטון זה יין עם תוספות.
הוסיף על זה טעמים.
קצת דבש, קצת אמיר.
בסדר?
אם תראה, המשנה ברוב מביא את זה.
מה הוא כותב קונדיטון?
הוא לא כותב?
איך?
אור ארוך.
בדיוק.
סיימת רשע ע' ב',
סעיף ח'.
כן, כמו שבת, אמרתי בדיוק.
אנחנו קורעים את השולחן ערוך ומסכרים את השבועה, אתם שמים לב, נכון?
בסדר? יופי, ברוך השם.
טוב,
סעיף יג',
אפילו אני מתפרנס מן הצדקה,
ימכור מלבושו או ילווה או ישכיר עצמו בשביל יין לארבע כוסות.
אין דבר כזה בית בלי ארבע כוסות.
ולכן,
לעוף חזרה לתחילת השולחן הערוך בהלכות פסח.
איך מתחיל השולחן הערוך?
קדימה, קדימה, קדימה.
תכט.
שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום, אומר הרמא,
הוא מנהג, זה מנהג של הגמרא הירושלמי,
הוא מנהג לקנות חיתים לחלקם לעניים לצורך פסח.
וכל מי שדר בעירות בית חודש צריך לתת לזה,
אם הוא שכר דירה וקנה דירה, הוא כבר מההתחלה צריך לתת.
לא יכול להיות
שיהיה בן אדם אחד
שאין לו מה לאכול ומה להשתתף בליל הסדר.
בסדר, הרב המון כותב דברים,
שמח את שלי, אני משמח את שלך.
איך אמרנו פעם?
אתה יש לך שולחן ערוך,
ואני הזה יש לו שולחן ארוך,
אבל לא ערוך.
הרבה ילדים.
אין דבר כזה אצלנו.
אתה לא יושב לליל הסדר,
אם אתה באיזשהו מקום יודע שיש מישהו שאין לו מה לעשות בליל הסדר.
אני מבקש לצאת מהשאננות.
אין רגיעה בעניין הזה.
שמעת מישהו קצת, דבר.
זה ברור.
לא יקום ולא יהיה.
עם ישראל כעם אחד.
יצירתו של עם ישראל. כולם צריכים לשבת.
טוב, אז פעם היו מזמינים עניים הביתה, ופעם, אין בעיה, אפשר להזמין מי שרוצים, אבל אם הם לא רוצים,
בסדר.
איך כותב שם המשנה ברורה?
היו פעם מביאים קמח או מביאים חיטים כדי לטחון לקמח למצות.
מי היום מופיע מצות בבית?
טוב, אז תקופה אחרת היו מביאים מוצרים, אבל היום מוצרים כל אחד אוהב משהו אחר, מפונקים.
אז מה עושים?
כרטיס מגנטי
לחנות מזון.
ככסף גם, יכול להיות שזה ילך לאובר.
כרטיס מגנטי יחזור מזון, ואם הוא ימכור את זה, מה אני אעשה עד כאן, אני לא יכול יותר מזה לעשות.
נותן כרטיס מגנטי לחנות מזון זולה,
שיוכל להוציא כמה שיותר מוצרים,
שיהיה לו לראייה סדר.
ברור.
בעזרת השם, אנחנו בדרך כלל משתדלים.
זה בא אליי אחד התלמידים בפורים.
פתחנו את המעטפה.
כאילו אחד אפיסחה.
זה ברור?
יפה. לא יכול להיות שאני כזה שאין לו כלום.
אתה שומע על מישהו כזה,
בבקשה להודיע.
אתה יכול לעזור לו, תעזור. אתה לא יכול, תודיע למי שיכול לעזור, שיעזור לו.
זה א' ב',
בלי זה לא נכנסנו בשמחה לחג.
והרמב״ם כותב מפורש,
אם יש אנשים שאין להם ואנחנו יושבים שאננים בביתנו,
מה שווה האוכל שלנו?
אני מעדיף לא להגיד.
מילים קשות אומר הרמב״ם.
בסדר?
מתקדם.
גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל מצוות הנוהגות באותו לילה.
הושבו נשים לגברים לכל ענייני פסח.
כמו שהושבו נשים לגברים בכל ענייני שבת.
מי שישנו בשמירה, ישנו בזכירה. אפילו שזה מצוות עשה,
שהזמן גרמה.
זכור ושמור. מי שישנו בשמירה, בלהבים,
ישנו גם בשכירה,
וכי הוא מצוות עשה. קידוש,
עונג שבת,
משנה לחם.
בליל הסדר,
כל חיוב בליל הסדר.
יש מצוות עשה, וזה לא תעשה, הוא קש.
מה הסיבה שמביאה הגמרא למה גם נשים חייבות בכל המצוות האלה?
מעבר לרנסת ראשון, גם הם היו באותו נס, גם הם היו באותו נס.
מה מסביר המאירי? מה זה שהיו באותו נס?
פסח,
פורים, חנוכה,
היו באותו נס, מה זה הם היו?
אומר המאירי, הם עשו את הנס.
בזכות נשים צדקניות,
נגאלו ישראל ממצרים.
בזכות אסתר,
פורים.
בזכות יהודים,
חנוכה.
ברור.
לא שהם היו.
מה? ראיתם פעם שחיים אנשים בלי נשים?
זה אין קיום לעולם.
אם לא חיים עם איש ואישה,
אין קיום.
עוצרים ברגע זה את כל קיום העולם, כילוי העולם.
ברור.
אז בוודאי שיש להם נשים, אף הם היו באותו נס. כלומר, חשבתם שהם לא היו?
אלא, מה זה אף הם היו באותו נס?
הם עשו את הנס.
זכות נשים צדקניות.
טוב,
סעיף ט״ו,
תינוקות שהגיעו לחינוך, הוא מצווה לתת לכל אחד כוס לפניו.
ואין לי כך כוס, למבוגרים גם,
שפיו צר כי אין גלוק גלאז.
אתם יודעים מה זה?
אצל הורים שלאשתי יש כזה מין כוסיות,
אשתי החריפה צרות, צרות ככה. אי אפשר לשתות רביעית בפעם אחת, זה מבקבק לך,
כמו בקבוק.
למה קוראים לי בקבוק בקבוק?
למה קוראים לי בקבוק בקבוק?
כי הוא מבקבק, נכון?
איך היום אמרו שעכשיו אמרו פה מלא פרפרים בארץ, אתם יודעים?
כמה זמן חי פרפר?
ביומיים. ומה הוא עושה ביומיים האלה?
מתפרפר.
בסדר?
טוב.
בכל מקרה לא לקחת הזין, בגלל שהוא לא יוכל לשתות רביעית כאחד.
ובכושי ברכת המזון בלאו הכי לוקחים אותו.
עין לעצם הקפג, וכן הכושי הקידוש, ועין לעצם ה'-ו', סעיף י. בסדר? זה דבר שצריך לשים לב, כוס שאפשר לשתות רביעית בפעם אחת.
סעיף טז,
מצווה לחלק לתינוקות כליות ואגוזים כדי שיראו שינוי וישאלו.
אחת האזהרות שהיה שואל הרב קוק, כבר תמיד,
רבי עקיבא אומר, מחלקים כליות ואגוזים?
איך יכול להיות שהשבתים שלו מחלקים?
טוב, אז כליות, נגיד, לא כליות, זה לא כליה.
כליות, כן?
כליות, הכוונה היא כלי.
לחם וכלים, כרמל. מה זה כלי?
חיטה כלויה.
עכשיו, תראה לי איזה בית שהאישה תסכים להכניס על השולחן בליל הסדר חיטה כלויה.
אוי, גיברוקט בכלל, מה?
ג'עלי, חיטה, בפסח, אוי ואבוי.
טוב, אז החמרנו.
אבל אגוזים צריך לחלק, זה דינא דגמרא.
השולחן העורך פוסק את זה.
אגוזים.
תשמעו את הפטנט שלי.
אני שם לידי שק אגוזים.
אגוזי מלך, שק אגוזים ואגוזי פקן.
בסדר?
כל ילד שעונה תשובה על השאלה שלי מקבל.
פקן, מלך, כל אחד.
עכשיו, מה יקרה אם אני אתחיל לחלק אגוזים?
עכשיו, זה סוד, כן, לא לגדול.
מייד נתחיל לפצח כל הרצפה מלוכלכת. ילדים!
אז מה אני עושה?
מי שיביא את מספר האגוזים הגדול ביותר בסוף יל הסדר, יקבל מתנה יותר גדולה.
מה הרווחתי בזה?
שנשארים ערים? והכי חשוב?
שזה אסורי לכלוך ורבעי.
אבל זה פטנטים שלי, בסדר? אל תגלה.
זה סוד שהכול יישאר כמו שצריך.
סדר. לא, אנחנו פה לבינינו.
אף אחד לא שומע.
בסדר, זה ברור, מצווה לחלק אגוזים,
כדי שלא יישנו,
היו שינויים.
אתה רוצה לחלק להם במבה, מי שאוכל בוטנים, בסדר?
יש כאלה שאוכלים ויש כאלה שלא.
בכל מקרה, לחלק לילדים,
כדי שלא יישנו.
זה ככה,
מקו כללי ליל הסדר.
בעזרת השם, אנחנו עוד נמשיך. יש לנו את יום שני, נכון?
ניתן עוד ככה הלכות.
ברור העניין?
בסדר, יאללה,
כל טוב,
שיהיה חג שמח.
