רבותיי צהריים טובים, אני שמח מאוד שאתם כאן ואנחנו ביחד ובעזרת השם אנחנו נלמד הרבה תורה ממעיינות, תורת החסידות
ואנחנו בשיעור נפש הפרשה.
העניין של השיעור זה עבודת הנפש בעקבות הפרשה.
כמו שאמר אדמו״ר הזקן ללכת עם הזמן והזמן זה הזמן של פרשת השבוע.
אנחנו בעצם ניסינו ללכת איתה ביחד
ולראות לאן היא יכולה לקחת אותנו,
מה צריך לשים לב.
ויש איזה
צמא שנקלעת אחת עם השנייה בין פרשות השבוע של חודש אלול לבין חודש אלול בעצמו.
כלומר, הפרשות מלוות את החודש.
זה לא אומר ששני צעירים מקבילים כל אחד רץ בכיוון שלו,
אלא יש
יש איזשהו קשר הדוק בין הפרשות לבין החודש.
יש גם מלמעלה מרחפת גם הנחמה,
שאנחנו עדיין מתנחמים. אגב,
הערה הלכתית חשובה, בשבת האחרונה איזה הפתרה קראנו?
זוכרים?
שבראש חודש.
מה אתה אומר? קודם כל שלום, ברוך הבא, אדון וורצמן, מה נשמע?
לונג טיים, כיף לראות אותך.
מה זה שלושתם?
לא.
אתה אמרתם את שלושתם?
השבת?
אני מכיר את הטריקים האלה של פסוק ראשון ופסוק אחרון. אני אדבר איתך, הייתה ההפטרה של ראש חודש שחל בשבת. שואלים, השואלים, הפוסקים, רגע, מה עם הנחמה?
אנחנו צריכים עוד להתנחם, עוד לא גמרנו להתנחם מזה.
אז עונים על זה שתי תשובות. תשובה אחת,
גם בהפטרת ראש חודש
מוזכרים פסוקי נחמה גדולים.
כאיש אשר ימות תנחמנו,
כן אנוכי נחמכם ובירושלים תנוחמו. אז יש פסוקי נחמה. תשובה שנייה,
משלימים את ההפטרה הזאת, לפי חלק גדול מהדעות, בפרשת כי תצא,
כן,
בעצם ההפטרה של השבת היא המשך ההפטרה של כי תצא, ואז בכי תצא קוראים את שתי ההפטרות גם יחד.
סגרו סוגריים, ברוך הבא, אבישי, התגעגענו, איזה כיף.
סגרו סוגריים, בסדר?
אז זה עניין אחד.
אבל אנחנו פותחים את חודש אלול בפרשת שופטים,
היא תמיד פותחת את חודש אלול. פרשת ראה לפעמים יוצאת,
אף פעם, לא תמיד, לפעמים יוצאת באלול, אבל לפעמים יוצאת במברכים אלול, לפעמים יוצאת ראש חודש
אלול שהוא עדיין ל' אב,
אבל פרסת שופטים היא תמיד פותחת לחודש אלול, ולכן חייב להיות בה איזשהו יסוד מאוד משמעותי שקשור לחודש אלול, לתחילת
תהליך התשובה. אנחנו בתחילת החודש, יש לנו חודש שלם לעבוד,
יש לנו כל יום, סליחות וכולי, רמזי אלול, יש רמז לכל יום וכולי,
אבל
בעצם העבודה,
תחילת העבודה צריכה להופיע אצלנו בפרשה, ובתורת החסידות באופן כללי שמו זרקור מאוד משמעותי על פסוק שמופיע אצלנו בפרשה,
שהוא הכותרת גם של הדף שלפניכם.
אומרת התורה לא יימצא בך, מעביר בנו וביתו באש,
קוסם כסמים, מעונן ומנחש ומכשף.
וחובר חבר ושואל אוה ועידוני ודורש על המתים,
כי תועבת אדוני כל עושה אלה, ובגלל התועבות האלה
אדוני אלוהיך מוריש אותה מפניך.
תמים תהיה עם אדוני אלוהיך.
זה הפסוק, תמים תהיה עם השם אלוהיך.
והפסוק הזה
הוא
מרכיב בתוך רצף של תורה שמאוד מעניינת של רב זושמה אניפולי.
זה בעצם, רב זושה מהניפולי זה תורה של, היא המשך של תורה של הרב המאגיד וזה תורה שנלמד אותה.
אני אומר לכם כבר מעכשיו, אני עושה ספוילר, אנחנו נלמד אותה בפרקלט כי תבוא.
שם נאמרה התורה של הרב המאגיד שבעקבותיה נאמרה תורה של רב זושה שמופיעה כאן. זו תורה ארוכה, אנחנו נלמד אותה אז, אבל היום אנחנו רק נתחיל מהפירוש הזה של רב זושה מהניפולי שאומר שהמילה תשובה
היא בעצמה,
יש בה חמישה מרכיבים, היא רומזת לחמישה מרכיבים שעולם התשובה
כולל בתוכו, לפי הראשי תיבות ת',
הפסוק שלנו, תמים תהיה עם השם אלוהיך, שין,
שיוויתי השם לנגדי תמיד, וו,
ואהבת לרעך כמוך, בית,
בכל דרך הדעהו, והי, יש כל מיני גרסאות,
היא קוראת לקראת אלוהיך ישראל, יש גרסה אחרת של עצנה הלכת עם אלוהיך, כתוב ועצנה הלכת עם אלוהיך,
ולכן זה פחות מתאים, אבל
זה שתי גרסאות לגבי ההיא. אז אנחנו בסך הכול נלמד היום את הת',
נתעסק היום עם הת', אם התמים תהיה,
ובעזרת השם בערב כי תבוא, ביום שני של שבוע כי תבוא, נאמר את כל התורה כולה ונעבור על כל הפרמטרים וננסה להבין איך הם קשורים ולמה. אבל ת' תמים תהיה עם השם אלוהיך.
האמירה היא שבעצם התשובה מתחילה מסוג של תמינות.
אז קודם כל בואו טיפה נדבר על זה,
קצת טיפה נרווח אחרי זה ואחרי זה ניכנס טיפה לעומק האיסור בתורה, מה בדיוק התורה מצווה עלינו בתמים תהיה עם השם אלוהיך,
כשמטרתנו זה להגיע לפירוש
המאוד מאוד תמים, של מי?
של רשי.
רשי,
עוד לפני שאנחנו קוראים את הפירוש שלו, נתפס בדמיון שלי, אולי גם שלכם, כדמות מאוד מאוד תמימה.
לכן אומרים שרשי יכול ללמוד אותו בין חמש למקרא וגם בין שמונים. גם ילד בין חמש מרגיש שרשי מדבר אליו.
לדוגמה, רשי, כשהוא לא יודע, אז מה הוא אומר? כשמבוגר לא יודע, אז מה הוא אומר?
מה?
איך?
לא, נגיד שהוא באמת לא יודע, אבל לא,
אז מה פתאום?
אז הוא תמים.
מה?
הוא אומר לך, איך, יפה אמרת, מה זה לא, תשמע, נראה לי, האמת, אני אגיד לך, תשמע, שמעתי פעם שנראה לי, וואלה, תשמע, ודאי, ודאי לי.
איך אומרים בצבא?
חרטט בביטחון, בדיוק. העיקר שזה יישמע טוב ובטוח, לא משנה, מי, לשמאל, למעלה, למטה, ו...
לא נעים להגיד, אבל גם רבנים יכולים להיות אלופים בזה, כלומר, אתה יודע, מי שיודע לדבר, אז הוא יכול להגיד דבר והיפוכו תוך שנייה, אנחנו נראים בעיה.
מה?
נציגי שירות, כן, בדיוק, זה ה... בדיוק עכשיו אחת התקשרה אליי.
יש להם תחרות, כמה פעמים בדקה הם מזכירים את השם הפרטי שלך?
זה כאילו ה...
בסדר?
אז זה ה...
אבל ילד אומר, אני לא יודע,
אין לו בעיה, הוא לא מתבייש לשאול.
אז רשי, בהרבה מאוד מקומות,
במקומות שהוא לא יודע,
הרי רשי לא מפרש את כל הפסוקים בתורה.
יש פסוקים שהוא מדלג עליהם,
כי הוא חושב שאין צורך לפרש אותם.
הם ברורים. אז אם רש״י מגיע לפסוק והוא לא יודע,
אז הוא יכול פשוט מה?
לדלג עליו.
אבל רש״י אומר לא, לא, לא. אם אני אדלג, יחשבו שאני חושב שאין מה לפרש.
אבל זה לא נכון.
אני באמת ניסיתי לפרש את הפסוק הזה ולא הצלחתי.
אז אני אכתוב לא ידעתי פירושו.
עכשיו, מה זה לא ידעתי פירושו? זה אומר שכבר אלף שנים
מיליוני בני אדם כל שנה מגיעים לאיזה רש״י וקוראים ואומרים פה רש״י לא ידע.
איזה תמימות, איזה ענבה. אז אנחנו רוצים להגיע לפירוש של רשי בסוף,
אבל לפני כן בואו טיפה נתחיל מההתחלה.
יש,
אני שמח שאנחנו לומדים את הדבר הזה, כי אנחנו נמצאים גם ערב בחירות,
שבועיים וחצי. יצחק, ברוך הבא.
מה המצב בכנרת? תן דיווח.
אה?
חברים, מאז ששלחנו מכון מרץ יצחק ללמוד הנדסת מים בכנרת,
הפצצה של משקעים.
עכשיו בקיץ אנחנו נותנים לחופשה קטנה, אבל הוא תכף חוזר לשם, זהו.
ברוך השם.
חסרים דפים נראה לי, אז אולי מי שרוצה לרדת לצלם, אני... יש פה? אה, סבבה, לא חסר.
טוב מאוד.
אז תקופה של בחירות היא תקופה שמתאפיינת בהרבה מאוד ציניות,
הרבה מאוד לעג, כל אחד לועג לשני, כל אחד...
ויש משהו בתמימות
שהוא בסיס לחיים.
בלי שיש לאדם תמימות,
אפשר לקרוא לזה אמון,
הוא מאמין,
אי אפשר לחיות.
בסוף זה בנוי הרבה מאוד על תמימות, וכשהתמימות נפגמת,
כשאתה, כל רגע שמישהו מדבר איתך, אתה אומר, רגע, מה הוא רוצה להרוויח?
מה הוא רוצה לעשות לי? מה הוא רוצה לתחמן אותי?
אי אפשר להיות ככה.
מערכות יחסים הכי הכי משמעותיות שלנו בנויות על אמון,
שהוא בעצם בן דוד קרוב או תולדה של התמימות.
ילדים סומכים על הוריהם כי הם תמימים ומאמינים בהם, ובני זוג, הם תמימים אחד כלפי השני ומאמינים זה בזה,
וגם אולי חייל כלפי המפקד שלו, ואפילו המערכת הכלכלית פנויה ככה.
כשאדם שם את הכסף בבנק,
תמיד שהכסף שלך לא נמצא בבנק, אתה סומך בסוג של תמימות, כי אף אחד לא נמצא שם כדי להגיד לך את זה, אבל אתה סומך שאנשים,
סך הכול הם אנשים ישרים, פה ושם יש נפילות,
פה ושם יש ארמאים, אבל בסך הכול המערכת היא מערכת ישרה,
ואתה בתמימות.
זה מאוד מאוד תמים לקחת את הכסף שלך כל חודש,
מה שאדם מרוויח שם את זה באיזה בנק. מה אתה שם את זה בבנק? מה אתה יודע מה אני אעשה בכסף שלך?
אני סומך.
אז אתה רואה שהתמימות היא איזושהי מין תכונה כזאת שבסוף הכל עומד עליה.
ובסיסה של התמימות
הוא האמון שמה שאומרים לי זה ברצינות, ומה שאומרים לי זה... באמת התרגום של המילה תמימות ביידיש זה ארנסקייט, וארנסקייט זה רצינות.
המילה רצינות בעצמה היא מילה בערבית.
כן, היא לא מילה בעברית, אבל כאילו זה משהו כזה שאני מתייחס ברצינות למה שאומרים לי, אני מאמין.
אני פתי מאמין לכל דבר.
מה עדיף, להיות פתי מאמין לכל דבר או להיות אחד שלא מאמין לכלום?
עדיף להיות פתי מאמין לכל דבר. אז מדי פעם אני אולי כאילו אנזק,
יעבדו עליי קצת, אבל בסך הכל
אני נותן אמון באנשים.
תשמעו סיפור על תמימות.
ביום ראשון היה יום מאוד מאוד תמים.
למה?
מתחילים את הלימודים.
ילדים הולכים לגן, ילדים הולכים לבית ספר, בטח כיתה א',
יש גם שירים ככה מאוד תמימים שאני מאוד אוהב, שיר של נעמי שמר, א', אוהל, בית זה בית, ימ', וגם, אל גדל, נכון?
בנייה ששוב, בנייה שבע, א', ב', א', ב', מכיר?
מור,
מציירים בגיר וצ'. אתה מכיר את הכל?
לא. את כל השיר?
מה זה ז'-ח'?
זרח הבצלות.
מה זה מ' ונ'?
מי יודע מה זה מ' ונ'? זה הכי קשה.
מה?
מ' ונ' זה מנוון נופת.
קח לך ותן גם לו. מה זה מן, מה זה נופת, הילדים לא יודעים, אבל צריך...
שיר כזה תמיד.
אז ביום ראשון חזרתי מהבית כנסת, אנחנו צריכים עוד להגיע לדף, אבל חזרתי מהבית כנסת לבית,
ובדרך היו איזה שלושה או ארבעה הורים שלקחו את הילדים
לבית ספר, ואתה רואה את ההתרגשות על הפנים שלהם.
לא ראו אחד את השני, אבל שלושתם עצרו אותי ואמרו לי, הרב, אתה יכול לברך את הילדים?
באמת, זה זמן של ברכה, זמן של תפילה, זמן של התרגשות.
באתי הביתה, אמרתי, רגע, בירכתי שלושה ילדים, למה אני לא בירכתי את כל הילדים?
שלחתי מייל לקהילה, מי שבירך לילדים.
אז חיברתי מי שבירך כזה, שיהיה להם בהצלחה,
ויהיה להם זה, וגם בשיעורים, וגם בהפסקות שיהיה להם בהצלחה.
אני זוכר את זה, כי בכיתה א' היה איזה ילד שהציק לי נורא בהפסקות. אני זוכר את זה, תקופה ארוכה, אולי
זה נראה לי עכשיו תקופה ארוכה, או אז הייתי קטן, אבל בחוויה זו תקופה ארוכה, נורא הציק לי. אז גם כשילד יש לו מנוחת הדעת בהפסקות, זה גם חשוב.
ואז צירפתי מי שבירך לבחורים שהולכים לישיבות ללמוד תורה.
ואז אמרתי מי שבירך, יש לנו הרבה מורים ומורות וגננות,
מפקחות יש אפילו,
אז גם מי שבירך להם.
זהו, וזה כזה התפשט וכל זה.
אז אחת התגובות שאשתי קיבלה מאיזו אישה אחת, היא אומרת לה, תראי,
היום הזה,
היא כתבה עליה שאיך שהיא קראה את הברכה היא מאוד התרגשה והתחילה לבכות. יש לה הילדה הכי קטנה שעולה לכיתה א',
הילדה האחרונה שלה,
שלהם.
אז היא אומרת,
פתאום שמתי לב ביום הזה שהכל נהיה בדיחות.
כאילו ראשון לספטמבר איזו קריקטורה שרואים את החופש ואיזה טיל כיפת ברזל כתוב עליה בראשון לספטמבר מפוצץ אותו וההורים אומרים, או סוף סוף אפשר להחזיר את הילדים. כאילו נהיה כזה יום דחקות
שסוף סוף אפשר להיפטר מהילדים ולזרוק אותם למורים בשם...
והיא אומרת, אבל בסוף יש ציפייה, זה יום מאוד מאוד מרגש,
יום מאוד מאוד... כן, אנחנו באמת מאמינים באמונה שלמה שכשילד נכנס לבית ספר, זה תחילת דרך,
הוא פוגש את אותיות הקודש שנבראו בהם שמיים וארץ, וכן, יש ביום הזה הרבה מאוד תמימות, והרבה מאוד זה,
ומצפים, והיא אמרה שהמי שברך, אז זה כאילו פתח לה איזה מעיין שבעצם ציפה לאיזה מפתח שיפתח אותו.
תמימות זה דבר בונה.
אי אפשר להתחתן בלי תמימות.
אה, איך אני אסמוך עליה?
אה, מי זה?
אולי היא תעבוד עליי? אולי זה?
אי אפשר להתחתן בלי תמימות.
אי אפשר לעשות שום צעד בלי תמימות. אז כשהתורה אומרת,
מצווה אותנו על תחילת תהליך התשובה,
תחילת תהליך התשובה הוא תמין תהיה עם השם אלוהיך.
ואנחנו תכף ננסה להבין מה הכוונה, מה זה תמין תהיה עם השם אלוהיך.
עד עכשיו דיברנו על תמיד תהיה עם בן אדם לחברו, כן, מערכות יחסים בנויות על אמון,
בנויות על הדדיות, בנויות על עין טובה,
אבל מה זה תמיד תהיה עם השם אלוהיך? מה הקדוש ברוך הוא צריך את התמימות שלנו?
למה הכוונה?
אז בואו נעשה,
נעבור זריז רק על הפירושים הקלאסיים,
כדי שנכיר אותם, טיפה יהיה לנו איזה מרחב ואז נגיע להתעמק ברשי ועוד קטע מסיפור קטע של רבי נחמן, אולי גם רב צדוק, הבאתי כאן בסוף? כן, הבאתי.
הרמב״ם אומר על הסיפור הזה, תמים תהיה עם השם אלוהיך,
הייתי מנסח את הרמב״ם ככה,
לפי הרמב״ם המצווה תמים תהיה עם השם אלוהיך זה מצווה להיות חכם
ולא להיות טיפש.
יש איסור ליהודי להיות טיפש.
ככה אומרים בשם הבעל שם טוב,
שיש שלוש דברים, שלושה דברים סליחה,
שבחסידות הם אומנם לא עבירות אבל מחשיבים אותם ליותר גרוע מעבירות,
וכנגדם שלושה דברים שהם לא מצוות, אבל מחשיבים אותם ליותר חשוב ממצוות.
שלושת הדברים שהם לא עבירות זה עצבות,
זה לא עבירה,
אבל זה גרוע, כי זה מביא את האדם לכל העבירות.
טיפשות, שאדם הוא לא פיקח.
אין עבירה להיות טיפש, אבל זה יוביל אותך למקומות לא טובים.
וגסות, הרגשת ישות,
גאווה,
הרגש עצמו.
וכנגדם שלושה דברים שהם לא מצוות, אבל הם מובילים לכל המצוות, זה
כנגד עצמות זה שמחה, נכון?
כנגד,
מה אמרנו?
כנגד פיקחות זה פיקחות,
להיות פיקח,
וכנגד הרגש מעלת עצמו זה זריזות במתינות.
אז יש כאילו איסור, אל תהיה, אז הרמב״ם אומר, מה זה תמיד תראה מה שם על הלכה?
הכוונה,
כל המחשפים האלה, חובר חבר, שואל עוב, עדעוני וכו', כולה זה רמב״ם, אומר הרמב״ם.
דברים אלו כולם דברי שקר וכזב,
והם שיטעו בהם עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהם.
ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להימשך באהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלות בהן שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ונאמר כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך אדוני אלוהיך.
וכל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהם הוא מחשב ליבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה הסרטן אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת שאין דעתן שלמה.
אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת כאילו תמיד תהיה הכוונה תהיה שלם בדעתך ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שעשרה תורה אינם דברי חכמה אלא טוב והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן ומפני זה אמרה התורה כשהזהירה על כל אלו האבלים תמיד תהיה עם השם
אז לפי הרמב״ם זה מאוד פשוט.
יש מכשפים, מאוננים, מתקשרים, לא יודע איך שאתם תקראו להם,
כולם רבאים,
כולם שרלטנים,
כולם בבלבלים את המוח, ולך אסור ללכת להיות חלק מהעולם הטיפשי הזה, אלא
יש כללים איך העולם מתנהג.
מאוד פשוט, נכון?
הרמב״ם מסדר את הכל.
כן, ואיך הוא אומר את זה? ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים, קראתי את זה? כן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להימשך בהבלים אלו,
ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר, כאילו נחש ביעקב. לא מתאים, לא מתאים לך.
זה דעת הרמב״ם.
מה קשה לרמב״ם?
אה?
מה?
אומר עידו... זה לא קשה לרמב״ם, זה קשה למי שהולך. הרמב״ם יגיד, ייתן להם בראש עוד.
מה אתה אומר?
כי נביאים זה משהו...
הקדוש ברוך הוא נתן לנו, זה צינור ישר.
לא, מה שקשה לרמב״ם זה העובדה שהתורה בעצמם מספרת לנו
על מציאויות כאלה של כל מיני מתקשרים.
האתון של בלעם, בלעם בעצמו, בעלת האוב, אצל שאול.
יש דברים כאלה.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש דברים כאלה.
גם היום יש כל מיני מתקשרים.
אפשר ללכת לכל מיני אנשים שידעו להגיד עליך כל מיני... חלק גם שרלטנים, זה נכון.
מספרים על אחד בבאר שבע, שתמיד היו,
חצי בדיחה, חצי לא, אני יודע,
שהיו באים אליו, מה יש לנו, בן או בת?
אז הוא היה אומר בן,
ורושם
יומן היה לו שם בת.
אם היה נולד בן, הוא היה יודע, אם היה נולד בת, היו באים אליי בתלונות.
מה, אמרת לנו בת? לא, לא זוכר, בוא נראה.
רשום שאמרתי לכם בת.
יש כאלה רמאים.
אבל יש גם כאלה שיש להם את זה, נכון?
הרמב״ם כאילו ביטל את זה מכל וכול. זה לא קושייה על הרמב״ם, כי הרמב״ם הוא מחנך.
והרמב״ם אומר, אני רוצה קודם כל שתדע שחלקם הגדול רמאים, וגם אם יש כאלה שיש להם את זה, אני מחנך אותך לא ללכת אליהם.
זה טיפשות, אבל באמת, יש דברים כאלו.
אז מה נעשה עם זה?
זה אומר הרמב״ן.
תראו מה אומר הרמב״ן.
ותמים תהיה עם השם אלוהיך,
שנייחד לבבינו אליו לבדו,
ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא יודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות. כלומר, לפי הרמב״ן מותר לדרוש את העתידות, אבל רק ממנו,
ולא מגורמים אחרים. תכף הוא יסביר את זה יותר.
מנביאיו ומאנשי חסידיו, רצוני לומר אורים ותומים,
ולא נדרוש מהוברי שמיים ולא מזולתם, כל מיני מכשפים וכן על זה הדרך,
ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים.
אבל אם נשמע דבר מהם,
נאמר הכל בידי שמיים, כן, כי הוא אלוהי האלוהים, עליון על הכל, היכול בכל,
משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו,
מפר אותות מדים וקוסמים, יהולל,
ונאמין שכל הבעות תהיינה כפי יתקרב אדם לעבודתו, ולפיכך, אחר אזהרת שאלת העטילות מקוסם ודורש בעד החיים ולמתים,
אמר שתהיה תמים עם השם בכל אלה,
ולא תראה ממגיד עתידות, אבל מנביאו תדרוש ואליו תשמע.
וזה דעת אונקלוס,
שלים תהיה בדחלתה דה' אלוה אח,
לא תהיה חסר ביראתו, כי תמים הוא השלם בדבר.
כמו שא תמים, שאין בו מום ושום חיסרון, מזה מוצאת השא,
וכבר הזכרתי את זה בפסוק ויהיה תמים. אני אסביר לכם מה אומר הרמב״ן בשפה יותר ברורה.
נגיד שהזמינו אותך, מור,
המלך הזמין אותך לסעודה.
בסדר?
איך אתה? עם זה? עם ההזמנה?
מתאים לך בפיתה.
ואתה מגיע לסעודה ושולחן ערוך בכל טוב באמת.
מה שאתה לא רוצה. סלטים וזה ודגים ולחמים והכול וזה. ערוך בכל טוב.
ממש.
ואתה יושב וסועד.
עכשיו תוך כדי סעודה קורה שמה?
נופלים פירורים מתחת לשולחן.
נכון?
קורה. אתה לא... נופל איזה חתיכת דג, נופל איזה פירור לחם, נופלים.
מה שנמצא מתחת לשולחן, מה זה?
זה אוכל או לא אוכל?
זה אוכל.
מאיפה האוכל הזה הגיע?
הגיע מלמעלה.
אבל האוכל הזה, מה הוא?
הוא פרור,
הוא גם מטונף עם עוד כל מיני לכלוך שכבר יש על הרצפה,
והוא למטה.
עכשיו, מה היית אומר לבן אדם שפתאום עוזב את השולחן הארוך שיש לו ויורד למטה לאכול מהרצפה?
מה זה?
זה הביזיון הכי גדול המלך. תגיד, אתה לא מתבייש?
המלך שם לך פה שולחן ארוך עם כל המטעמים ואתה אוכל מהרצפה?
נכון שגם זה אוכל,
ויכול להיות שמי שאין לו אפשרות להגיע לשולחן, הוא ייהנה מהדבר הזה.
אבל אתה, יש לך שולחן ערוך.
אז הקדוש ברוך הוא נותן לנו שולחן ערוך. תורה, מצוות ונביאים.
אתה הולך לנביאים, והנביאים מספרים לך מה יהיה. לדוגמה, מי הלך לנביא כדי לגלות משהו שנעלם לו?
שאול הלך כדי לגלות את האתונות.
אבל כשאתה הולך לנביא, הוא גם נותן לך קצת איזה דברי תורה,
ומחזק אותך, ואתה הולך לאיש אלוקים קדוש?
עצם המפגש מול נביא זה אדם גדול?
זה מרומם אותך.
על הדרך הוא גם יכול לפתוח לך כל מיני בעיות.
אבל זה מרומם אותך.
במקום ללכת לנביא אתה בוחר ללכת לכל מיני עוברי שמיים, מחשפים, שבדרך כלל זה מעורבב בתאוות בצע של כסף, והרבה פעמים גם בתאוות עריות,
ובכל מה שקשור לכל העניינים האלו, וחלקם גם רמאים, אתה לא מתבייש?
זה ביזיון. תמים תהיה עם השם אלוהיך.
אין בעיה, לפי הרמב״ן, אתה יכול ללכת לשאול אפילו עתידות.
נביא,
אל תזלזל במה שנתנו לך.
בסדר?
כן, עידו.
אתה רואה פה כאילו עובד על העתיד.
השאלה שלו, אתה שואל שאלה עתידו, יותר מעלה מזל.
או, יפה, יפה. אז אתה,
הרי תיאמנו את השאלה לפני כן.
אמרתי לעידו, ב-2.40 אתה שואל את השאלה הזאת, בול?
כן.
לא, אני ראיתי את השעון שם, אז לא תחשוב שאני איזה...
ואתה מביא אותנו בעצם לרשי, בסדר?
רשי,
וזה בעצם העומק של התף של רב זושה דיבר עליה,
מזה בעצם מתחילה התשובה,
שואל בעצם שאלה אחרת.
בבסיס של רשי, תכף נקרא אותו, חילקתי כאן את רשי לחמישה צעדים או חמישה חלקים בתוך רשי.
השאלה שמטרידה את רשי זה בעצם,
למה האדם בכלל רוצה לדעת מה יהיה?
מה עומד בבסיס התפיסה?
למה אני רוצה לדעת מה יהיה?
מה אתם אומרים?
איך?
סקרנות.
שיהיה לביטחון.
אם אני אדע מה יהיה, אני אוכל מה?
להיערך לקראת זה.
נכון?
אני אוכל להיערך, אני אוכל,
שוב אומר,
למלא את המספרים בטוטו.
כן?
יש את ההוא עכשיו שגילה את ה... נכון?
עכשיו היא גילה את השיטה.
אז אני אוכל להיערך לקראת זה, אני אוכל, אני אוכל אולי להתגונן,
נכון?
אני אוכל להתגונן, אם אני אדע מה הולך להגיע, אז אני אוכל...
אז רשי,
תכף תראו איך הוא כותב את זה.
בעצם, מה הוא אומר?
הוא אומר ככה,
התפיסה שלך היא שיש איזה מישהו בשמיים,
קוראים לו אלוהים,
שבעצם מחפש לדפוק אותי.
בזה הוא עובד כל היום.
הוא הולך לעשות לי את החיים דפוקים.
אם אני אדע מה יהיה,
אני אצליח להתגונן ממנו.
בסדר?
זה כאילו ה...
אומר רשי,
תכף נקרא את זה בפנים,
איזה עלבון,
זה בדיוק הפוך.
יש מישהו בשמיים שרוצה את טובתך,
שרוצה שתגדל,
שרוצה שתצמח,
שרוצה שיהיה לך חיים עם משמעות, ולכן הוא הכין לך תוכנית,
תוכנית כזאת, מסלול, שאם תעבור במסלול הזה,
זה יגרום לך לצמוח, זה יגרום לך להתפתח,
זה יגרום לך להישאר, לא להישאר כמו שאתה, לא לגדול.
התנאי זה שלא תגלה.
כי אם תגלה, הרסת את הכול. אתה יודע, זה כמו שעושים למישהו מסיבת הפתעה.
אז המון המון אנשים מתארגנים לעשות למישהו מסיבת הפתעה. מה המטרה?
לשמח אותו. לעודד אותו, לשמח אותו, שיהיה לו אבסורד.
אתם מכירים את אלה שאי אפשר להפתיע אותם?
כל רגע הוא מסתכל בטלפון של אשתו לראות איזה הודעות.
כל רגע מסתכל, יש איזה משהו, מי הביא כאן צלופן, למה אתה אהה?
כל הזמן הוא... מה יקרה בסוף?
בסוף הוא יצליח, וואלה, תקשיב, נותן לנו להפתיע אותך,
אבל אין אפשרות, אתה לא נותן, אז לא, אז אין.
אם היית נותן לנו להפתיע אותך, היית עובר איזה חוויה של אהבה,
היית רואה כמה אנשים אוהבים אותך, היית רואה כמה אנשים רוצים להשקיע בך,
היית רואה כמה אנשים הגיעו מרחוק,
אבל לא אפשרת, אתה כל כך רוצה לדעת מה יהיה,
אז לא יהיה.
אומר הקדוש ברוך הוא, אני מכין לכם מסלול שכולו טוב.
גם החלקים הלא טובים במסלול הזה, הם טובים.
אנחנו נדבר על זה בכי תבוא,
על הפסוק שיוויתי ה' לנגדי תמיד.
בעצם הביאור הוא שאני צריך לראות את הקדוש ברוך הוא לא רק בדברים שהם בעדי,
בדברים שטוב, אלא גם בדברים שהם נגדי,
גם בדברים האלה, הדברים האלה בעצם באים, מה?
שוב פעם, להעצים אותנו, לגדל אותנו, וכל אחד מאיתנו יודע שהרבה פעמים הדברים הכי משמעותיים שקרו לנו בחיים היו דווקא תוצאה של מה?
של משברים שעברנו, של דברים שהיו נראים לנו כנגדנו.
גם שם נמצא הקדוש ברוך הוא, בלשון רבי נחמן,
הקדוש ברוך הוא נמצא גם במניות.
אבל בשביל שזה יקרה,
אתה צריך לאפשר למשחק לקרות.
תראו, זה כמו מחבואים.
שיחקתם פעם מחבואים?
לא,
לא במחשב וירטואלי כאילו שמחביאים פיזי למטה בבניין, מאחורי העמוד.
עשיתם?
מה המשחק?
אחד עומד, נכון?
ועשרים מתחבאים.
לא צריך לחפש אותם.
איך הורסים את המשחק?
מגלים על המתחנות מאחורי העמוד כפיים, הרסת את המשחק.
היה לפני כן איזה אקשן היה, עכשיו הרסת את המשחק. ילדים נורא אוהבים, אז הינה, הינה, הינה.
כן.
אז זה מה שאמר לך עידו.
קודם כל,
ואני רוצה קודם כל שנקרא את רשי.
באמת,
רשי אומר לנו,
שגם אין שום אפשרות לדעת את העתיד.
למה?
כי העתיד שלך הוא נגזרת של מה?
של ההווה.
והפוך על הפוך, אם אני יודע את העתיד,
זה מפריע לי לשנות אותו בהווה, אתם מבינים?
כלומר, אם בא בן אדם ויגיד, יבוא איזה מכשף, יגיד לי, תקשיב, אתה, יהיה לך רק ארבעה ילדים.
אני רואה.
ונגיד שהוא צודק.
אבל ברגע שהוא אמר לי את זה, הוא נעל אותי.
הוא מגביל אותך.
אבל באמת יכול להיות שאדם מסוים לא יהיו לו בכלל ילדים,
אבל אם הוא יעשה איזשהו שינוי במעשים שלו,
יבטיחו לו שהילדים שלו יהיו מלוא כל העולם. מי זה?
אברהם אבינו.
אברהם לא מוליד, וזה נכון,
אברהם לא מוליד, רואים את זה בכוכבים.
אומר הקב' הוא לאברהם,
צא מהצטגננות שלך, אברהם לא מוליד, אבל אברהם כן מוליד.
אבל ברגע שאמרו לאברהם, תקשיב, אתה לא מוליד, זה נועל אותו בפנים.
אז באמת אומר רשי, גם בכלל אין עתיד,
יש רק הווה.
רק ההווה, וזה תלוי במעשים שלנו כרגע, אם אדם ישפר את מעשיו. הגזרה נגזרה עליך כשאתה נוסע כאן. אבל ברגע ששינית פה את המעשים, אתה עכשיו נוסע במסלול הזה, פה אין גזרה בכלל.
פה יש מסלול אחר לחלוטין.
תראו מה אומר רשי.
תמים תהיה עם השם אלוהיך.
התהלך עמו בתמימות.
חלק ראשון.
זה רשי חשוב, הרבה מהאדמו״ר מקומרנה, יש לו על זה תורה שלמה,
החמישה חלקים האלו ברש״י בחומש יחלה ברכה.
התהלך עמו בתמימות הכוונה,
הבסיס של מערכות היחסים בינינו לבין הקב' הוא שנאמין באמונה של מה שהקב' רוצה
להיטיב לנו. לפי הרמח״ל זה בכלל סיבת בריאת כל העולם.
למה הקב' ברא את העולם? כי חפץ הטוב להיטיב.
אז לכל העולם הוא רוצה להיטיב, רק אותי הוא רוצה לדפוק.
תאמין שהקב' רוצה להיטיב לך, אז קודם כל תתהלך עמו בתמימות, ולכן זה אלף בית של תשובה.
כי מה זה תשובה? למה אני שב? אני שב למערכות היחסים העמוקות עם השם יתברך,
כשאני מאמין באמונה של מה שהקדוש ברוך הוא רוצה להיטיב לי.
השם דיבר טוב על עמו ישראל, דיבר טוב עליי,
וגם הדברים שהם נראים לי כקשים באים לגדל אותי, באים להצמיח אותי,
באים שאני לא אשאר תקוע בעצמי, שאני אפתח לעוד אפשרויות,
להוליד ממני תפילה, להוליד ממני לב נשבר, על זה זה בא,
לגדל אותי.
אבל זה צריך איזושהי הנחת עבודה מקדמית,
שאני הולך איתו בתמימות, שאני הולך עם מישהו בתמימות, מה אני אומר? האדם הזה הוא אדם טוב, אני סומך עליו.
אני סומך שהוא...
אז אומר הקדוש ברוך הוא, אז גם איתי,
תתהלך איתי בתמימות.
ואז מה?
תצפה לו.
מעניין מה הוא יעשה לי עכשיו.
בטוח זה לטובה.
אנחנו איש גם זו.
גם זו לטובה.
אני מצפה.
כל פעם דאביד רחמנא ניטב אביד. מה שעושה, הכל יהיה לטובה.
ברור לי שזה...
וכמה פעמים הרי ראינו את זה רטרואקטיבית,
שדבר שהיה נראה לנו לא טוב,
הסתכלנו על זה בפרספקטיבה של שנה או שנתיים, אמרנו, וואי, וואי,
איזה טובה הקדוש ברוך הוא עשה לי ברגע הזה,
וכמה מזל שלא כפרתי בה ודחקתי אותה,
אפילו שזה היה לי באותו רגע קשה.
ותצפה לו.
ולא תחקור אחר העתידות.
למה? כי אז מה יקרה?
אין עם זה בעיה, אומר רשי. לפי רשי זה אולי אפילו לא עבירה.
אין עבירה לדעת העתיד,
אלא פשוט מה יקרה?
תהרוס את המשחק.
בדיוק. אמרתי לו, אני באתי לשחק איתך משחק שיקדם אותך.
הרסת הכל.
מישהו סיפר לי, זה הצחיק אותי נורא.
אני לא מדייק בפרטים אולי,
אז תסלחו לי,
אבל היה גמר ליגת האלופות, נכון? של כדורגל השנה.
היה דבר כזה?
כל שנה, אבל גם השנה היה.
ומי היה השנה? היו שתי קבוצות מאנגליה, נכון?
מי?
איך איך?
תודה. ברוך שהגעת למכון מאיר לזה.
עכשיו, המשחק היה,
אם אני זוכר נכון, המשחק היה בשבת.
הוא חל בשבת,
המשחק.
עכשיו למה אני אספר לך את זה? כי יש לנו בקהילה משפחה שיש להם משפחה אנגלית, יש להם קוראי משפחה באנגליה, אז הם אמרו,
הם סיפרו, אז הם לא יכולו לראות את המשחק,
כי זה בשבת. אז הם סיפרו שהם הגיעו במוצאי שבת
וכאילו סגרו את כל הטריסים ואת הכל כדי שלא יגלו להם מה התוצאה,
וכאילו ראו את זה כאילו הם, העולם לא יודע מה, אבל הם דאגו שלא יהרסו להם את המשחק כדי שהם יהיו במתח ובעצבים ובזה,
זה נורא, כן, ומישהו נכנס, מה אתם רואים את המשחק?
זה כמו מי שקורא ספר מתח, ואז אומר לזה מישהו, אה, אתה קורא את זה, זה העורך דין הרוצח, וואו,
הרסת לו הכל.
אז כן, כמו שלא יודע מי אמר כאן,
לפי רש״י אין איסור לדעת את העתידות,
פשוט הרסת את המשחק,
וזה יושב על איזו נקודה שאתה בא, אתה בעצם חושב,
למה אני רוצה לדעת את העתידות? כי אני מפחד שאתה רוצה לדפוק אותי, אבל הקדוש ברוך הוא רוצה להיטיב לך ולכולנו.
ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות,
כוונה באמון,
בשמחה. אולי קצת כמו שילדים
מקבלים את מה שעושים,
שאיפה שההורים באמת יתנהגים כמו שצריך, אבל
הילד מבין.
ודאי כשהוא מבוגר טיפה יותר מבין שגם כשההורים טיפה התעקשו איתו על שיעורי בית
ועל הרגלים וכולי, זה היה לטובתו.
אז הוא מקבל את זה בתמימות.
והמסקנה היא המדהימה מכולם ואז תהיה עמו ולחלקו.
אז בדרך הזאת
הלכנו עם הקדוש ברוך הוא.
כביכול אדם אומר, הקדוש ברוך הוא, תקשיב, אני רוצה להיות רק אצלך.
אני רוצה לשחק במשחק שלך. אני כולי פתוח לאן אתה לוקח אותי.
אני יודע שהמשחק הזה הוא רק לטובתי.
אני יודע שאתה הולך לקדם אותי. אני איתך, אני לא רוצה שום דבר אחר.
זה תשובה.
תשובה זה לחזור אל השם יתברך,
אלא ההנהגה שלו זה שאדם יקבל על עצמו באהבה את הנהגת הבורא יתברך ולא ינסה לייצר מעקפים וכל מיני דברים כאילו הקדוש ברוך הוא זה איזה תקלה שצריך לעקוף אותה כי הוא כל הזמן אם אנחנו אוי ואבוי אם נתקל בו אז הוא יעשה לנו איזה נו נו נו
הוא רוצה להיטיב לנו
לענג אותנו
יש כאן רבצי הדוק תראו הוא קצת מרחיב את הרשי הזה
כן הוא מדבר על
על שאול וזה על דרך שעשה שאול בהשערת עמלק
לזבוח להשם ואמר לו הלוא חטאת קסם מרי ואבינו תורפים מפצר פירוש כל החטא שבקסם הוא רק המרי כל החטא בללכת לכל מיני קוסמים זה העובדה שאתה בעצם מורד בקדוש ברוך הוא מוותר על המשחק כי כשפים מכחישים פמלה של מעלה ויוכל להמשיך לו שפע נגד רצון השם יתברך וזה אין לישראל לעשות וכן הקסם בידיעת העתידות נאמר תמיד תהיה עם השם אלוהיך שלא תתחכם לדעת מה שאין
רצון השם יתברך להודיעך.
הקב'ה אומר, תקשיב, זה לא טוב לך לדעת בשלב הזה. לא טוב לך. אם תדע, סתם יגרום לך נזק. לכן אני לא מספר לך.
אם תדע,
כן, זה כמו,
ראיתי פעם איזה ספר
שעושה חשבון כמה עולה לגדל ילד.
עכשיו, ראיתי את זה כשהיה לנו ילד אחד.
הוא עושה לך חשבון מגיל 0 עד גיל 18, לא יודע, זה יוצא,
יש לכם מושג כמה זה יוצא?
מיליון פתאום מיליון, הרבה יותר ממיליון, איזה מיליון?
מיליון, אם כן, זה ממש ככה.
עכשיו, אתה יודע, אני הסתכלתי, אמרתי, אוקיי, אני עושה את החשבונות של ה...
אז זהו, אז יש לי כסף לילד פסיק שתיים.
לא כל דבר צריך לגעת.
בסדר, הקב' יעזור, תמשיך הלאה, יהיה בסדר.
הידיעה מפחידה, לכן הקב' אומר, לא מגלה לך עכשיו.
תמשיך, עוד ילד, עוד ילד, כל ילד מבין את הברכה שלו איתו.
אז דברים שהקדוש ברוך הוא... אם אנחנו חושבים
וחיים בתחושה שהקדוש ברוך הוא רוצה להיטיב לנו, אנחנו גם נשלים עם הדברים שאנחנו
לא יודעים.
למה? כי אם אני אדע את זה עכשיו, זה יגרום לי נזק.
זה לא טוב לי. עוד שנה אני אדע, ועוד שנתיים אני אדע את זה. לא כל דבר צריך לדעת.
אם ירצה להודיעך,
יקים לך דביא מאחיך, שתתוודע על פי השם יתברך עצמו ולא בדרכים אחרים שזולת רצון השם יתברך.
וזהו המרי שרוצה מה שאינו רצון השם יתברך.
ואף על פי שאינו חטא.
זה לא חטא אומר ה... אבל אולי זה גרוע מהחטא.
ואדרבה חושב שיהיה לו ידיעה ודבר זה שישיג על פי הכישוב והקסם לתועלת גדול ראש המתברך אם אני אדע מה העתיד אז אני אוכל אולי יהיה לי לתועלת.
מכל מקום החטא הוא המרי
שאין לו להתחכם נגד רצון השם יתברך.
וכן אבן וטרפים אפצר.
הוראת מילת אפצר בלשון הקודש כמו יפצר בו,
האם הוא ריבוי הבקשה עד שעולם מוכרח לעשות רצונו אף שהוא אינו רוצה באמת, כן? אומרים גם כן שאדם לא יבקש תמידה מהקדוש ברוך הוא, לא ינגנט, כי בסוף הקדוש ברוך הוא יגיד לו, טוב, קח.
אתה רוצה? כל כך? בבקשה, תפנדל.
וזה לא מתאים לך, זה לא טוב לך.
אדם צריך לבקש,
להגיד, הקדוש ברוך הוא אני מבקש, אם זה מתאים,
אני אשמח, אם לא מתאים, תרחיק את זה מעליי.
את הטוב תקרב, את הרע תרחיק, והטוב בעיניך תעשה.
אבל אם אדם מבקש, מבקש, מבקש, מבקש, אתה לא מוותר,
תפדל, קח, נראה איך תסתדר.
אני רוצה עוד עשיר, עשיר, עשיר, בעל אוטו אריאלה, תתקשרי אליי. אומר לכדורים ואמרו, יא לך, לא טוב לך, יא חביבי.
אז זה יסובב לך את כל הראש.
זה לא מתאים לך. לא מזמן קראתי איזה כתבה על האנשים הכי הכי עשירים בספורט,
שהרוויחו מאות מיליוני דולרים, והם היום עניים, הפסידו את כל הכסף שלהם.
בחיים.
וגם עוד כאלה שזכו בפרסים הגדולים.
לא טוב לך, לא לכל אחד זה טוב.
תבקש, תגיד, אם זה טוב לי אז שיגיע.
טוב, תראו,
רבי נחמן לוקח את הסיפור של התמימות ומלביש את זה על דמות.
הדמות של התם במעשה מחכם ותם.
אז זה לא כל הסיפור כמובן, אבל זה חלק קטן, אבל לפחות נראה.
יש לנו חכם ותם, והחכם הוא כל הזמן, יש לו שאלות וקושיות,
הוא כל הזמן בוחן את זה, והתם, הוא מקבל דברים בתמימות, מתלהב,
מין תמים כזה.
בשלב מסוים המלך קורא לשניהם,
לחכם ולתם,
שולח שליחים.
ונשא השליחים והחכם והתם באו להגבירנר ונתנו לאיגרת, ושאל הגבירנר על אלו השני הבנים, ואמרו לו שהחכם הוא חכם מופלג ועשיר גדול, והתם הוא תם ביותר.
יש לו כל המלבושים, ונתייעץ המושל,
שוודאי אין ראוי להביא את התם בלבוש פשוט,
ועשה להם מלבושים כארוהי והניח בתוך העגלות ונתנו להם איגרות ונשאו השלוחים ובא לשם ונתנו האיגרות להם.
נתנו איגרות להחכם להחכם והתם לאתם.
איגרת שהמלך מזמין אותם.
התם, תכף שהגיעה לו האיגרת, אמר להתם השליח שהביאו.
אני לא יודע מה כתוב בו, תקרא אותו לפניי.
השיב לו, אני אספר לך בעל פה מה שכתוב בו, שהמלך רוצה שתבוא אליו.
שאל תכף, רק בלי ליצנות.
את הטעם מפחידה ציניות הליצנות.
יש לו ודאי, אמת, בלי ליצנות.
ולהתמלא שמחה,
ותכף רץ ואמר לי, אשתו אשתי, המלך שלח בשבילי. שאלה אותו על מה ולמה?
לא היה לו פעילה שבעה.
ותכף נזדרז בשמחה והלך ונסע עם השליח תכף,
ונכנס וישב בתוך העגלות צב,
ומוצא הבגדים ושמח יותר ויותר. הוא תמים, אז הוא באמת מאמין שהמלך יקרא לו.
והוא לא החכם,
הציני,
שכל דבר הוא רוצה להיות בטוח,
והוא כל דבר מבאר כאילו לעצמו.
והחכם,
כשבאה אליו האיגרת מהמלך, השיב לחכם שהביאה המתן ולימפו ונדבר ונתיישב.
לערב עשה עבורו סעודה גדולה ובתוך סעודתו התחכם החכם בחוכמתו בפילוסופיה שלו וענה ואמר, מה זאת שמלך כזה ישלח אחד עבור שפל ברך כמוני?
הוא אמר, למה בצה מלך שעולה אחד? לא מסתדר, זה לא הגיוני.
על המלך כזה יש לו ממשלה גדולה ואני שפל ונבזה כנגד מלך גדול ונורא כזה?
היא בשביל חוכמתי, מה אני כנגד המלך, וכיהן למלך חכמים,
וגם הלב אחד עצמו חכם גדול.
מה הדבר הזה שהמלך ישלח בעבורי?
והשתואם על זה מאוד.
ענה ואמר,
תדע, דילגתי על הסוגריים, תדע מה שאני אומר, דעתי שבהכרח הדבר מובן ומבורר
שאין מלך בעולם כלל.
וכל העולם טועים בשטות הזאת שסוברים שיש מלך.
וראה ויאבן איך אפשר זאת שכל בני העולם ימסרו עצמם לסמוך על איש אחד שהוא המלך,
בוודאי אין מלך בעולם כלל.
התם הולך אל המלך,
והחכם, ורוב החוכמה שלו,
וההתחכמות שלו, והרצון שלו לדעת את העתיד,
מגיע למסקנה שאין מלך.
הקב' ברוך הוא קורא לנו בראש השנה.
אנחנו הולכים,
אנחנו באים אליו בתמימות,
באמת מאמינים שהוא קורא לנו,
שהוא רוצה לגזור את דמיינו לטובה.
או שזה קורה, לא קורה.
עם ישראל תמימים.
אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת אדוני.
הקב'-הוא מצווה את אברהם אבינו, התהלך לפניי ואהיה תמים. כל מערכת היחסים שלנו עם הקב'-הוא בנויה על התמימות והאמון הזה,
שאנחנו מאמינים בתמימות ובלב שלם שמה שהקב'-הוא עושה איתנו זה לטובה.
ואנחנו אוהבים את המערכת יחסים הזאת, כי חפצים בה,
חושקים בה, מתלהבים עליה, רוצים לשחק את המשחק,
ולא מנסים לייצר כל מיני מעקפים. זה הטף, זה תחילת הדרך בתשובה,
תחילת הדרך בשיקום מערכות היחסים האמיתיים, כי תשובה זה לא רק פרקטיקה.
אני אעשה מה שאתה אומר לי, רק אל תרביץ לי.
תשובה זה לחזור חזרה להיות פנים מול פנים,
זה לחזור חזרה לאמון.
ולכן אנחנו מקבלים עלינו בתמימות את כל המהלך הגדול הזה, את כל מערכת היחסים, ובזה מתחיל חודש אלול,
מתחילה פרשת שופטים בציווי תמים תהיה עם השם אלוהיך.
אני אסיים בסיפור,
שני סיפורים
של מכון מאיר, כי מכון מאיר זה מקום מאוד תמים.
אז בעלי תשובה זה ברוך השם אנשים תמימים.
לפני שנתיים בחודש אלול,
אז אחד החבר'ה כאן הודיע בחדר אוכל,
זה היה בחודש אלול.
הוא אומר, תראו, השבוע אני סידרתי את הספרים,
בשבוע שעבר סידרתי את הספרים בחדר, הוצאתי אותם החוצה,
ואז עבר מישהו ושאל אותי אם זה הפקר, אמרתי לו כן. אבל אני רק השבוע למדתי מה זה הפקר.
אז אם הוא יכול להחזיר לי אותה,
זה תמימות.
והיה עוד משהו, סיפור שמישהו סיפר לי היום,
וברח לי, תכף אני אזכר, עוד סיפור של תמימות גמורה.
אה,
כן, כן, זהו, סליחה.
מישהו סיפר לי בחבורה, לא כאן במכון מאיר,
שפתחו אצלם ביישוב מניין מאוחר כזה, שמגיעים אליו כל מיני הגמוניות,
אנשים שמתחילים לעבוד מאוחר יותר.
אז הוא התפלל בשבוע הזה באותו מניין, ואז הוא רואה שההוא שלידו,
הוא רואה שהוא ככה יהודי שזה הפערים הראשונות שלו בבית הכנסת,
הוא רואה שבתפילה הוא אומר את כל הדברים של עשרת ימי תשובה.
אז הוא אומר לו, שמע, זה בעשרת ימי תשובה.
הוא אומר לו, כן, אני עכשיו בעשרת ימי תשובה.
הוא אומר לו, מה הכוונה? כן, זה היום הרביעי שאני בסך הכול מגיע לבית הכנסת, אז זה עשרת ימי תשובה שלי.
אז הוא אומר לו, אמרתי לו, אתה יודע מה? אתה צריך להגיד את זה.
איזה מתוק זה.
שנזכה.
ברוכים תהיו.
