שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית,
סימן ת״ה,
ענייני תחומין,
אם עבר אדם את התחום שלו, אלפיים אמה,
נלמד היום סעיפים ג', ד' וה'.
אומר השולחן ערוך וסעיף ג',
סימן ת״ה,
מי שקידש אליו היום והוא חוץ לתחום, לתחום העיר,
אפילו אמה אחת,
לא ייכנס להיות כבני העיר,
ואינו מהלך אל אלפיים אמה לכל אירוח ממקום שקידש אליו היום.
לא היית בתחום.
נו,
אז אולי תתקדם עוד מטר אחד,
חצי מטר
לתוך התחום.
בסדר,
יתברר לו שלא.
ואחר כך ראה את הסימון,
וסימון שבילים וסימון תחומים.
סעיף ד',
מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת,
מותר לעשות לו מחיצה
שבני האדם שיערבו לאותו רוח
ויכולים ללך שם,
ויעשו סביביו כמו מחיצה
וייכנס ביניהם.
וכל כך
טור מחיצה
נכנס ביניהם.
והוא שלא יעדו אותם שנעשית בהם המחיצה,
שלשם כך נקראו.
זאת אומרת, האנשים גם לא צריכים לדעת שהעמידו אותם פה כדי שהם יעברו מחיצה.
אבל אם יצא לדעת, אסור. ברגע שהוא יצא לדעתו, לא יכול לחזור חזרה.
סעיף ה, אם מישהו הוציאו מחוץ לתחום עובדי כוכבים או רוח רעה,
קצור, השתבש.
או שר כל אונס, או ששגג ויצא.
אין לו אלא 400. החזירו לתוך התחום,
כאילו לא יצא.
והרי כל העיר כ-400 כבתחילה וחוץ לאלפיים עמל לכל רוח.
אבל אם הוא חזר לדעת, חזר מעצמו,
אין לו אלא 400. כיוון שהוא יצא, גם אם הוא יצא מזה שאנסו אותו לצאת.
וכן אם נכנס לספינה ויצאה ספינה חוץ לתחום וחזרה לאחוריה
לנמל שהפליא גם משם, הרי הוא כאילו לא יצא.
דאבל כמו שהוציאו עובדי כוכבים והחזירו.
בסופו של דבר,
ספינה יצאה חזרה,
הייתה איזו תקלה, חזרו חזרה,
הבן אדם יכול לעלות
חזרה למזח ולהיכנס לתוך העיר. כל טוב שלו.
