שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו.
ממשיכים בענייני תחומים. נלמד היום את סימן ד',
סימן ת'ד',
איפה ד'?
נלמד היום סימן ת'ד', סעיף א',
וזה סעיף אחד שיש בו,
ואת סימן ת'ה', שני סעיפים מתוכו.
טוב, סימן ת'ד', אומר השולחן ערוך,
המעלה חוץ לתחום, למעלה מעשרה טפחים.
מכירים מכאלה שהולכים ככה באוויר?
כאלה שמשכנעים את המציאות, הולכים באוויר מעל עשרה טפחים.
טוב, איך זה היה בזמן חכמים?
כגון
שקפץ על גבי עמודים
שגבוהים עשרה,
ואין בין כל אחד מהם,
ואין בכל אחד מהם ארבעה טפחים על ארבעה טפחים. זאת אומרת, זה לא הרשות היחיד.
הרי זה ספק אם יש תחומים למעלה מעשרה או לאו.
או מה שיהיה בדיר הבנן, יהיה ספקו להקל.
זאת אומרת, אם הוא הולך,
אחרי אלפיים אמר, החברים אמרו אלפיים אמר,
זה איסור דה רבנן. אחרי כן,
כל עוד זה לא הגיע למי שאומר, כן,
דאורייתא, הרי יש מי שאומר שתחומין דאורייתא זה
שלוש פרסאות,
אז בכל מקרה, כמו מחנה ישראל,
אז בכל מקרה הוא יכול לעבור על עמודים,
לקפוץ מעמוד לעמוד.
יש היום כאלה שעושים,
עוברים מהר להר בחבלים, אז הוא עבר בעמודים.
אז הנה, גם על חבל.
הוא באוויר, האם
יש מרחק בין צוק לצוק של יותר מקילומטר,
האם הוא יכול לעבור מצד לצד בחבלים כשזה מעל עשרה טפחים?
הנה, אבל אז אין ספק, ספק זה להקל.
אומר הרמה,
מיהו אם היה הולך בדרך זה על ידי קפיצת שם,
כן?
הוא עשה את קפיצת הדרך,
שם קדוש,
בעל שם טוב.
קפיצת שם מתוך יבית מיל, חוץ ליד בית מיל,
אז לילה לחומרה.
מה דאמר די בית וילה ודאורייתא.
כן, וי בית ויל זה שלוש פרסאות.
טוב, נחזור לשולחן ערוך.
נחל ספקו להקל. והואיל ואין בימים ובנהרות איסור תחומין דאורייתא לדברי הכל,
לפי שאינם דומים לדגלי מדבר, זה לא הליכה ברגל.
מי שבא בספינה בשבת והגיע לנמל,
אם מי שנכנס השבת עד שהגיע לנמל לעולם הייתה למעלה מעשרה מקרקע ים או הנהר,
יורד ואינו נמנע.
ויש לו אלפיים אמה במקום שפגע בו, למטה מעשרה.
זאת אומרת, מרגע שהוא ירד לרציף,
אם האונייה היא,
תשמע, המים יותר עמוקים מ-80 סנטימטר, וזה בדרך כלל כך,
תלך אלפיים אמה. ואם הגעת לתוך עיר, אז יש לך טעים.
כן, ואם הוא ספק אם הוא למעלה מעשרה או לא, אז זה עניין לכולה.
אם כבר יצא אלפיים ממקום שפגע למטה מעשרה, ואין לו רק 400,
בכל מקום, אם צריך לצאת מהספינה
מכוח גשמים שיורדים עליו, או שחמה זורחת עליו, או שצריך למקווה.
צריך מכוח זה להיכנס בעיר, אבל לכל העיר כ-400.
וקבע דה-על-על, כיוון שהוא נכנס לעיר, יכול ללכת את כל העיר.
מי שרוכב בדרך וחשכה לו בערב שבת, כיצד יעשה? זה סימן ר' ס' ו',
או לקמא סימן ת' ו'.
בכל מקרה, מה שאנחנו רואים זה מי שהולך מעל עשרה טפחים,
אנחנו מקלים.
בסדר?
12 מיל, שזה שלוש פרסאות,
אז פה כבר יש פה את מי שאומר שזה דאורייתא.
טוב, בעזרת השם,
מי שמגיע באונייה,
שידאג לרדת לפני שבת.
אבל אם הגיעו בשבת,
כיוון שהיום האוניות ברור לנו שהמזח,
כן, גובה המים הוא מעל 80 סנטימטר,
אפשר לצאת לתוך העיר.
טוב, סימן תא, סעיף א', אומר השולחן ערוך, מי שיצא חוץ לתחום,
יצא מעבר לאלפיים אמה,
אפילו אמה אחת לא ייכנס להיות כבני העיר. ואלו, אלה ארבע אמות מעמידת רגליו ולחוץ.
אני יכול להגיד, טוב, עברתי רק, בסך הכל עברתי איזה עשרים אמה,
עכשיו אני הגעתי לתוך עיר, נו, בתוך העיר, לכל רשות אחת, לא.
ארבע אמות, סליחה.
סעיף ב',
הייתה רגלו אחת תוך התחום, והרגלו אחת חוץ לתחום,
יכול להיכנס.
שאלות של רבי ירמיה, כן?
יונה,
גוזל שנמצא רחוק מהשבח חמישים ממש, יחד לבעל השובח,
יותר מזה, הפקר,
שואל רבי ירמיה, רגל אחת של הגוזל בתוך חמישים אבא, ורגל אחת מחוץ, מה הדין?
אז אין פה רגל שלו אחת בתוך התחום, ורגל אחת מחוץ לתחום.
זהו, לדעת השם.
אנחנו מחר נמשיך.
כל טוב ושלום.
