שלום, אנחנו בהלכה יומית, כי מדיום ביומו התחלנו אתמול את סימן שפ״ו
בנושא הזה של שיתוף בעירוב, איך אנחנו משתפים
את האנשים, איפה צריך להיות מונח אותו עירוב שאנחנו משתפים בו, את אותו מזון
ששייך לשבת, שאנחנו משתפים בו את כולם על מנת שיוכלו לטלטל
מבית לחצר ומחצר לחצר.
נלמד היום את סעיפים ג', ד' ושפ״ו סעיף ג', אומר השולחן
ככל משפטי עירובי חצירות ושיעורו ושאשתו מערבת בשבילו
ושמערבין שלא לדעתו,
אם אין הבית פתוח אלה לחצר אחת
ושקטן יכול לגבותו ושיכול אחד לזכות לכולם, כך דיני שיתוף.
זאת אומרת,
אם דיברנו בסימנים קודמים
על העניין של עירוב חצרות,
עכשיו אנחנו מדברים על שיתוף מבואות,
זאת אומרת,
עירוב שבין חצר לחצר,
כשיש ביניהם מבוי.
כל הדינים של עירובי חצרות,
שראינו אותם בסימן שסו,
אותו דבר בדיוק, אנחנו מדברים גם על שיתופי מבואות.
בסדר? שיתופי מבואות זה בסופו של דבר גם העירוב של העיר שאנחנו עושים בה. אותו דבר בדיוק.
מוסיף על הפרט הזה של אשתו מערבת בשבילו השיעור,
מערבים שלא לדעתו אם הבית פתוח אל חצר אחד, קטן יכול לגבותו,
שאחד יכול לזכות לכולם, זה מה שעושים בדרך כלל בעיר ערב מזכה
לכל בני העיר.
מוסיף הרמ״א, ושאם היו שותפים לא צריכים להיערב.
כך דיני שיתוף,
כמו כל עירובי חצרות. אומר הרמ״א,
ואפילו היה משותף עם שכניו בסחורה,
לזה ביין ולזה בשמן, אין צריכים להשתתף.
והוא שיהיה בכלי אחד, זאת אומרת, אם משותפים
באותה סחורה, אז כבר יש להם אוכל משותף.
אוכל משותף, הכל בסדר.
איך אמרנו פעם? קיבוץ.
אני יודע מה, אברכים שאוכלים בחדר אוכל בישיבה,
בישיבה וכולל,
כולם ביחד גרים באותה סביבה,
לא צריכים שיעשו להם דבר נוסף.
סעיף ד' אומר שולחן ערוך.
איזה סוג אוכל משתתפים?
משתתפים בכל מיני מאכל,
ואפילו ארבעה וחמישה מיני מאכל מצטרפים למזון שתי סעודות.
לא חייב להיות שמכל מזון יהיה שיעור
שתי סעודות, אלא הכל ביחד, מזון שתי סעודות. סעיף ה',
בכל מיני מאכל משתתפים,
חוץ מגדגדניות שהוגשו לזרע.
בתבלין
ופול יבש,
ולא בעלי בצלים שלא גדלו אורך זרת,
ולא בכמעין ופטריות, ולא בכפניות,
ולא בעדשים, ולא בחיתים ושעורים, ולא בהרג שהוא בשל ולא בשל,
ולא במים לבדם, ולא במלח לבדו.
אבל אם ערבם יחד, משתתפים בהם.
ויש אומרים את זה דווקא כשנתן לי טוחן שמן,
ויש אומרים שמערבים בתבלין.
במילים אחרות, אנחנו רוצים מזון שיש אפשרות לאכול אותו.
אם יש אפשרות לאכול אותו, אפשר להשתתף בו, ואם לא, אז לא.
אבל האם התבלין או האם הירקות האלה שאמרנו, באשר ולא באשר מעורב,
עם אוכל אחר?
אז יש מי שאומר שאפשר, כיוון שזה חלק
בתוך אוכל שלם.
אבל אם זה דבר שעומד בפני עצמו,
אם זה לא דבר שראוי
בשבת לאכילה אנחנו לא יכולים לעשות אותו כמזון שתי סעודות כדי לשתף את האנשים בשיתוף מבואות
או כמו שראינו לפני כן עירום חצרות.
כל טוב שלום.
