שלום, אנחנו בהלכה יומית, כמדי יום ביומו, סימן שפ״ב, נסיים היום את הסימן יח,
יט וכף,
שלושה סעיפים.
עוד פעם, אנחנו עסוקים בנושא של גוי שגר בחצר,
או חצר סמוכה,
אחת לפנימיה השנייה.
במקום שאני צריך לשתף וגרים יהודים,
יש שם גם גוי.
אומר השולחן ערוך בסעיף יח,
אינו יהודי שהזכיר ביתו לחברו אינו יהודי.
אם נשאר לו שום תפיסה בבית,
לבעל הבית,
שיש לו רשות להניח שם שום כלי,
יכולים לשכור ממנו,
מבעל הבית הראשון.
ואם לא נשאר לו שום תפיסה,
אין יכול המזכיר לסלק את הסוחר
תוך זמנו,
כן?
אם יכול, סליחה, אם יכול המזכיר
לסלק את הסוחר תוך זמנו, יכולים לשכור ממנו.
ואם לאו אינו מועילה להם כן, ישכרו מהסוחר.
פה אנחנו בודקים שני גויים, אחד שכר מבעל הבית,
בודקים מה הרשות של בעל הבית במקום.
יכול לסלק אותו באמצע,
או,
יש סעיף בחוזה שיכול לפנות אותו באמצע,
או שנשאר לו מחסן או משהו בתוך הבית שיכול להיכנס שם,
אפשר לשכור מבעל הבית.
אבל אם לא, חוזה סגור חתום לתקופה,
רק מהשוכר אפשר לשכור.
ואוהדין איש אחר שיש לו תפיסה בבית, יכולים לשכור ממנו, זה לא גרם משכירו לכיתו.
סעיף יט אומר על שולחן ארוך, חצר שישראל ואינו יהודי דרים בה,
או בית אחד של ישראל אצל ביתו של זה, ואינו פתוח לחצר,
אבל יש חלונות ביניהם.
אינו יכול לערב יומו דרך החלון שביניהם
כדי להוציא כליו דרך בית שכנו הפתוח לחצר.
אבל אם פתח פתוח ביניהם, מותר.
למה?
יש מי שאומר שאף אם פתח פתוח ביניהם אסור.
מדוע? כי ישראל ואינו יהודי,
כן,
גרים ביחד.
ויש עוד בית של ישראל ליד הבית של הישראל והאינו יהודי.
אז אם יש חלונות בלבד,
לא פתח פתוח, רק חלונות,
אי אפשר לערב דרך חלונות.
והוא לא יכול להוציא.
אבל אם הפתח פתוח ביניהם,
שיש לו רשות לעבור, אז מותר.
מתי מותר?
כשהרשות ניתנת ליהודי בחצר עם הגוי להיות בכל מקום.
ברגע שיש לו רשות להיות בכל מקום, אז גם היהודי השני שעובר שם בחצר יכול לטלטל.
אבל אם אין ליהודי רשות לעבור בכל מקום והגוי יש לו את הרשות שלו בנפרד,
זה כמו שדיברנו ברוב הסימן,
שאז צריכים לראות איך אנחנו סוחרים ממנו, משתתפים איתו,
להשתתף איתו אי אפשר, סוחרים, שואלים,
שתהיה לנו זיקה לרשות שלו, ברגע שיש זיקה לרשות אפשר לעשות עירוב.
חצר שישראל ואינו יהודי שרויים בה.
והיו חלונות פתוחות מבית ישראל זה לבית ישראל זה וחצר אחרת
ועשו עירוב דרך החלונות,
אף על פי שהם מותרים ליוצאים מבית לבית דרך חלונות,
הרי הם אסורים להוציא מבית לבית דרך פתחים מפני העינו היהודי
עד שיזכיר.
עשיתם דרך החלונות שלכם
מעבר, שיתוף, אין בעיה.
אבל דרך הדלת אתם לא יכולים. למה?
כי מחוץ לדלת יש את הדלת של הגוי.
אני אומר לשים לב לדבר הזה, שבאופן עקרוני, בסיסי,
זה יכול לעשות לנו אפשרות שאי אפשר לטלטל בבתים,
אפילו פה בירושלים,
אפילו באיזה יישוב.
הגיעו הורים לגור,
טוב או לא טוב, סיפור אחר,
הגיעו לגור הורים
של מישהו שגר ביישוב.
אין מה לעשות.
שהוא יהודי כי אמא שלו יהודייה,
אבל אבא שלו גר,
אה, אבא שלו גוי.
או הפוך, אמא שלו יהיה גויה,
והוא התגייר.
עכשיו ההורים באים
וגרים ביישוב, לא בתור אורחים.
גרים ביישוב.
יכול לאסור על כל היישוב.
אני צריך
שהם יהיו במצב כזה שיש לי תפיסה בבית.
אחרת אי אפשר לעשות ביישוב, והוא
משתלתל ביישוב.
בסדר, לשים לב לדברים האלה.
וזה מה שאמרנו,
נושא של
זה ברשות של החטיבה להתיישבות.
ספינה שיש בה ישראלים רבים,
ויש להם בתים מיוחדים, כל אחד יש לו תא סגור,
מלול.
צריכים להראה ולשכור רשות מן האינו יהודי בעל הספינה,
או להבליאו בשכר הספינה.
צריך שיהיה פה איזה משהו שישתתף, כי הרי יש גם אינו יהודים בספינה.
וזה כמו,
איך אומרים, עיר שלמה שהיא מקורה,
יישוב מקורה, מלא חדרים בספינה.
אומר הרמב״ם, ואין ליל סימן שסו״ו סעיף פ״א. בכל מקרה, מבחינתנו,
סיכום הסימן,
סעיף כ׳
וסיכום הסימן.
יהודי, סליחה, גוי מציק,
מפריע לנו לעשות עירוב.
כדי שנוכל לעשות עירוב במקום שיש גוי, אני צריך פתרון.
הפתרון הוא אחיזה ברשות.
איך יהיה הפתרון הזה יחזור ברשות?
דבקה, שאלה, שכירות,
אפשרות שימוש.
כל דבר, זה הפרטים שהיו לנו במשך הסימן. אבל דבר אחד ברור,
אם גוי יש לו רשות שאין לי אפשרות להיכנס לשם,
ואין לי שותפות איתו,
אי אפשר לעשות עירוב בכל המקום.
בעזרת השם, שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לשמור שבתות ארבל.
כל טוב, שלום.
