חודש שבת, חלק ד' של המשנה הברורה, סימן שפ״ב,
נלמד היום סעיפים ט״ו, ט״ז וי״ז.
אלה שלושת הסעיפים שנלמד היום, אנחנו מתקדמים בסימן,
אמרנו שהוא קצת ארוך,
סימן שמתעסק בנושא של מגורי גוי בקרב יהודים.
שם צריכים לראות איך אנחנו עושים את השיתוף, כי אין לנו שותפות עם גוי.
אומר השולחן הערור שפ״ב, סעיף ט״ו,
עם ישראל ואינו יהודי דרים בבית אחד.
צריך לשכור מעינו יהודי ולערב עם ישראל.
ישראל וגוי גרים באותו בית,
שכור מהגוי
חלק
ותערב עם ישראל אחר. אם יש לכל אחד דירה בפני עצמו,
כי אם זו אותה דירה, אז לא צריך.
והוא עדין שני אינם יהודים
עדרים בחיי הגבנו בבית אחד,
צריך לשכור משניהם,
משני אנשים, כל אחד.
כרבות אלה ששוכרים דירה, אנשים נפרדים,
דירת רווקים,
שתי משפחות עולים לחבר העמים,
שוכרים,
בסדר, צריך לקחת מהם. בסעיף ט״ז אומר ראשון חנוך, אם יש לאינו יהודי חמישה שכירים
או לכיתים ישראלים דרים בביתו,
הוא משכיר חדרים.
לקח דירה, פיצל אותה, משכיר חדרים.
אין דירתם חשובה דירה שיאסרו זה על זה.
כי בעצם הדירה היא משותפת לכולם.
זה כמו חדרים במלון.
הם לא אוסרים זה על זה.
ששכירות של אינו יהודי אוסר אם שכרו מבעל הבית.
טוב, סעיף יז אומר אשר אנו שתי חצרות זו לפנים מזו
וישראל ואינו יהודי בפנימית
ועוד ישראל אחד בחיצונה.
או שישראל ואינו יהודי בחיצונה וישראל אחד, יהודי אחד בפנימית.
אפילו אינו יהודי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה אוסר.
ברגע שיש גוי באחד המקומות,
אחת החצרות, וצריך להיכנס מאחת לשנייה כדי
לצאת ולהיכנס מהרחוב,
בין אם הוא בפנימית, בין אם הוא בחיצונית,
בין אם הוא יהודי, בין אם הוא לבד,
אוסר.
ויש מי שאומר שאפילו הוא אינו יהודי בפנימית,
הוא ישראל אחד בחיצונה, אוסר.
כי אפשר פה להכניס מהחצר החיצונה לחצר הפנימית,
כי יש שם גוי ואין פה שותפות.
אבל בחצר שלו,
אם הגוי עובר דרכו, הוא גם לא יכול.
אבל אם גוי לא עובר דרכו,
אז זו כבר רשות
נפרדת שלו,
והוא יכול לטלטל בשבת בתוך החצר כולה.
שנזכה לשמור שבתות כי היא חתם, כל טוב שלום.
