שלום, אנחנו בהלכות שבת,
כמדיום ביומו, קובעים היטיב לתורה,
ענייני עירובין, עירובי חצרות.
אנחנו בסימן שע״ב, סעיפים ג'ד'
וה'.
בעצם זה הסעיפים של היום. אומר לנו השולחן ערוך, סימן שע״ב, סעיף ג'.
שתי חצרות
שרוצות לערב יחד, להתיר
אף כלים ששבתו בבתים.
אין צריך עירוב אחד, אלא עירוב שעשו כבר,
יוליכנו אחד מבני החצר בשבי כולם,
ויתנה לו באחד מבתי החצר שנייה.
אם ירצה, הוא יוליך שם אפילו פת משלו, וכולם מותרים.
זאת אומרת,
החשבון הוא שברגע שעושים עירוב חצרות,
אפשר להעביר
ממקום למקום,
כן?
ואפשר להיטלטל.
והוא שעירבו בני חצרו עמו, תחילה.
או שאני צריך לערב, כמו שהתבאר סימן ש״ע.
והוא שעירבו בני החצר השנייה לעצמה.
ואין בני החצר השנייה צריכים פת אחרת,
אלא העירוב שעשו כבר מטירן.
זאת אומרת, ברגע שיש לנו שתי חצרות,
חצר מורכבת מבתים, עשינו עירוב חצרות על החצר הזאת, ועשו גם בחצר השנייה
אחד מבני חצר אחת שהולך לבני החצר השנייה ומביא את
האוכל שלו, תבשית שלו, פת שלו
למקום השני, יכול לערב בעצם את כולם. מדוע?
כי בחצר אחת כולם נחשבים כאחד ובחצר השנייה כולם כאחד.
אחד שעבר מפה לפה כדי לערב בין שניהם הוא בעצם נציג
של כל הציבור כולו.
סעיף ד' אומר לשולחן ערוך, אין שתי חצרות יכולות לערב יחד,
אלא אם כן יהיה פתח ביניהם, או חלון שיש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים,
ויהיה קצתו בתוך עשרה טפחים הנמוכים לארץ.
ואז אם רצו מערבים יחד, אם רצו מערבים כל אחד לעצמו.
ואלה כמה סימן,
שפו סעיף ב' ישראלים מדרים בשניים ושלוש מקומות, כיצד יערבו? טוב.
יכול לקרוא מעלינו לשולחן ערוך, כדי לבוא ולערב אני חייב שיהיה איזשהו פתח בין שתי החצרות.
עירבנו שיתוף,
לא משתפים אנשים שבאים, כמו גנבים, דרך גדר.
יש חלון, יש פתח,
בתוך עשרה טפחים של הרשות, שזה למטה, אז
אנחנו יכולים לערב.
סעיף ה אומר על שולחן ערוך,
חלון שבין שני בתים,
אפילו למעלה מעשרה טפחים,
רצו מערבים יחד.
קיר משותף בין שני בתים, חלון ביניהם,
בגובה של מטר וחצי-שניים. אין בעיה,
אתם יכולים להעביר מאחד לשני,
בתנאי שעשיתם את העירוב מיום שישי,
ואוהדים לערובה שאין בין בית לעלייה,
שאפילו למעלה מעשרה טפחים, הם רצו מערבים יחד, ואפילו אין שם סולם לעלות בו.
פיר.
בין קומה לקומה,
שתי רשויות נפרדות, כל אחת זה בעלים אחר,
אפשר לערב דרכו.
אומר הרמב״ם, כל מקומי קוביינון שיהיה רוחבו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים. טוב, בגלל שזה פיר, אני מניח שזה שלושים ושתיים, שלושים ושתיים.
ואם הם עשו סריגה לפני החלון, בתלם מתור החלון.
מה הכוונה?
למשל סורגים.
ברגע שיש לנו פה סורגים, זה כמו לבוד, בתלמיד תורת חלום, כי זה נחשב
כבית שלנו.
טוב, בעזרת השם.
מחר אנחנו נמשיך.
נמשיך קדימה.
כל טוב.
שלום.
