שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בעבודת השם, הלכות עירובין.
סיימנו את הנושא של שיתופי מבואות, התחלנו את סימן שסו עירובי חצרות.
היום אנחנו נלמד את סעיפים ג', ד'
וה' בסימן שסו עירוב.
אומר השולחן עירוב,
הבית שמליכים בו העירוב.
אמרנו שמעבר להקפת המחיצות,
צריך גם לקחת מזון,
סעודה, קבצה לפחות, שהוא יוכל לשתף את כולם.
הבית שמניחים בו העירוב, אין צריך לתת פת,
ואין צריך שיהיה בעירוב שווה פרוטה. ואין מניחים אותו בחצר, אלא בבית שראוי לדירה.
נעפו כבית שער, אכסדרה ומרפסת, צריך שיהיה בו 400 על 400. ואפילו שקטן,
אם רגילים לתנות תמיד בבית ידוע, אין אם לשנותו ולתנות בבית אחר, או מפני דרכי שלום.
אפילו קטן יכול לגבות העירוב ולקבצו.
כלומר,
הרמה והמנהג בזמן הזה, להניח עירוב בבית הכנסת
וכן נהגו הקדמונים.
ונראה לי שעירובים שלנו יש להם דין שיתוף.
זה צריך להניח בבית דירה.
ואלה כמובן סימן שפ״ו ושפ״ז.
זאת אומרת, מה שאומר פה בעצם
השולחן ערוך,
כן?
אנחנו צריכים בסופו של דבר
שיהיה לנו משהו שישתף את כולם. מה יכול לשתף את כולם? מזון.
בסדר. אז אני אמרתי שמים פץ, שמים מצה, שמים משהו, כן.
אבל אפשר לשים כל מזון שעירו, הווה אומר, דבר שמערב, מחבר,
לשון ערבות,
כן, שאנשים מתערבבים
זה בזה,
וצריך לשים את זה באיזשהו מקום שהוא נחשב כמגורים.
אומר הרמה, שהיום, כיוון שזה גם שיתופי מבואות,
זה לא רק עירובי חצרות, אלא שיתופי מבואות, הווה אומר,
עירוב כל העיר כולה, אז לא צריך שיהיה בבית מגורים,
שמים בבית הכנסת, באמת אפשר בבתי כנסת שעושים עירוב חצרות,
שמים בבית הכנסת את עירוב החצרות,
אבל כיוון שיש רב העיר, הוא יכול לעשות את הדבר בעצמו.
סעיף ד' תומר על שולחן ערוך, צריך לתת כל העירוב
בכלי אחד.
ואם חלקו נמצא לנו בשני כלים, אינו עירוב.
אלא אם כן נתמלא האחד ואז מותר, והוא שיהיו שני הכלים בבית אחד.
זאת אומרת, כל אחד, כאילו, מה היו עושים? כל אחד מביא מזון שלו כדי לערב את הכל ביחד.
היום אנחנו מקנים לכולם את המזון הזה, את הפת הזאת שאנחנו עושים,
אמרנו קודם שהשולחן לא חייבים פאנט, אבל זה מה שעושים כדי לצרף את כולם. בזמנו, כל אחד היום מביא משהו מביתו על מנת שיגידו שהכל מצורף ביחד.
סעיף ה' אומר על שולחן ערוך,
צריך שלא יקפיד שום אחד מהם על עירובו אם יכולנו חברו.
זאת אומרת, כל אחד שהביא איזה משהו צריך לדעת
שהוא מרשה לחבר שלו לאכול, כי אחרת מה שיתוף פה?
כל אחד לעצמו.
שאם מקפיד, אינו עירוב.
לכך צריך להיזהר
שלא להיערב בדבר שתיקן לצורך השבת. זאת אומרת, לא תביא עירוב למקום שאוספים בו את העירוב, איזה אוכל שאתה צריך לשבת.
אז עוד, כי אתה רוצה בדיוק, זה בדיוק מה שיש לך,
מנה עיקרית,
מנה ראשונה לכל השכונה,
זאת אומרת לכל המשפחה.
אבל חייבים לקחת דבר שלא אכפת לך שמישהו אחר יאכל את זה. זה בעצם העירוב, זה השיתוף.
אם לא, העברנו את השיתוף.
כן, בעזרת השם,
מחר אנחנו נמשיך.
הכל טוב.
