שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, סימן שסג,
דיני הכשר מבוי לרשות היחיד.
נאמד היום את סעיפים ל״ד, ל״ה ול״ו.
שלושה סעיפים אחרונים של הסימן, כמו שאמרנו, סימן ל״ו,
כן, 36 סעיפים.
אומר לנו שרן ערוף בסעיף ל״ד.
עוד אפשר לעשות תיקון אחר למבוי שהוא רכב עשרים אמות. הרי אתמול ראינו שברגע שיש מבוי שהוא רכב יותר מעשרים אמה,
שמים באמצע קורה של ארבע אמות ואז מחלקים.
אומר שם ראינו, עוד אפשר לעשות תיקון אחר למבוי שהוא רכב עשרים אמה,
שירחיק שתי אמות מהכותל
ויעשה פס רכב
ג' אמות
ויעשה גם כן בצד השני
וישאר פתח רכב עשר אמות.
או ירחיק אמה ויעשה פס אמה ומחצה, וירחיק אמה ויעשה פס אמה ומחצה,
וכן יעשה בצד השני,
או יחזיק שתי אמות ושני טפחים, ויעשה פס שתי אמות וארבעה טפחים,
וכן יעשה בצד השני, וכל כך יוצא בזה, ובלבד
שהפס יהיה יתר על האוויר שבינו לבין הכותל.
די אלאב כן, אל תאוויר דאי גיסא, ודאי גיסא ומבטלי.
צריך להיזהר דלא לשבוק פתחה רבה ואיל בזוטה,
לא לעזוב את הפתח הגדול וללכת בצר,
כי את הפתח הצר אנחנו מחשבים כמחובר לקיר,
כלבול,
שאם כן,
שאם עשה קרן ביטל תיקון המבוי, אלא אם כן עשה צורת הפתח לזוטה,
לקטן עשה צורת הפתח, זה ממש כמו
קיר מלא.
ננסה ונסביר את הסעיף.
יש אפשרות נוספת מאשר לשים באמצע
עמוד ברוחב, או קורה ברוחב ארבע אמות,
כשיש לנו יותר מ-20 אמות. יש שתי אפשרויות נוספות.
אתה יכול לקחת,
להרחיק
שתי אמות מהצד
ולעשות פס
שהוא רוחב שלוש אמות.
שתי אמות ועוד שלוש אמות
זה חמש.
מהצד השני אותו דבר, שתי אמות ועוד שלוש אמות פס
זה עוד חמש. מה נשאר לנו באמצע?
עשר. ברגע שנשאר עשר, כמו שאומרים תמיד, עשר. אפשר עם זה להסתדר בלחי,
כן, כהכשר מבוי שהוא עד עשר אמות.
או
ירחיק שתי אמות ושני טפחים,
אז עכשיו אמרנו שתי אמות, פה שתי אמות ושני טפחים,
ויעשה פס שתי אמות וארבע טפחים,
ולכן יעשה בצד השני,
ולכן כל כאילו יוצא בזה, ובלבד שהפס יהיה יתר על האוויר שבינו לבין הכותל. זאת אומרת, תלוי מה קורה, שתי אמות ומשהו,
תשים פס של שתי אמות וארבעה טפחים,
בסדר? זה יחבר כל צד שהוא כמעט חמש או חמש אמות,
ואז קיצצנו,
הצרנו את היציאה לעשר אמות, ששם אפשר לעשות
קורה או לחי,
ובזה לפתור ולהתיר את המבוי
שאפשר לטלטל בו
לפני רשות הערבים. דבר אחד שמאיר פה השולחן ערוך,
וזה ששם את שתי האמות מהצד,
אל תתחיל לטייל לי בתוך השתי האמות האלה, כי השתי האמות האלה בעצם, אתה אומר, זה כמו קיר.
מישהו עבר שם, לא קרה כלום,
אבל
רוב ההליכה צריכה להיות באמצע,
שהצדדים הם כאילו מחוברים
אל הקיר, אל הכותל, ויוצרים לנו כקיר
שהוא מצמצם, מקטין את
רוחב הכניסה.
זה בעצם מה שציירה. אבל
אם עשה צורות הפתח בשתי הימות האלה, אין בעיה, אפשר לעבור משם חופשי.
נוח לאנשים ללכת ליד הקיר, הלכו ליד הקיר אפילו מהחלק
הצר בגלל שיש לו צורת הפתח.
טוב, סעיף ל' אומר השולחן ערוך.
פס זו שאמרנו שעושה כן למעט רוחב המבוי,
אין צריך שיהיה פס אחד שלם,
אלא בקנה קנה פחות בשלושה סגי דף פחות בשלושה כשלם דמי.
אני לא צריך דווקא פלטה.
אני יכול לשים לייסטינג.
פלאפונים,
פסי עץ דקים, אחד צמוד לשני, כמו גרין.
זה לא ברגע שאתה עושה את זה כך.
פחות משלושה טפחים בין אחד לשני,
אתה יכול להשלים את זה ל-400,
ואז
אתה יכול לטלטל בחלק האחר. סף ל״ו אומר לשולחן ההוא, מבוי ששווה מתוכו,
אתה מסתכל מבפנים, זה שווה, ומדרון לרשות הרבים,
שמה זה ירידה לרשות הרבים,
או ששווה לרשות הרבים ומדרון לתוכו.
אם הולך ומתלקט מעט-מעט עד שמגביה עשרה מתוך ארבעה אמות,
הרי אלו כאילו זה קוף כולו, ולא צריך שום תיקון.
אומר השולחן ערוך, ברגע שיש לי תל המתלקט מה שנקרא,
אני רואה שיש פה איזשהו מדרון, איזשהו שיפוע מהמבוי לרשות הרבים, או מרשות הרבים אל המבוי,
ובצורה כזאת
שהוא עשרה טפחים בתוך ארבע אמות.
שיפוע כזה שיש לי
גובה של 80 סנטימטר במשך של שני מטר.
ברגע שיש לי שיפוע כזה, זווית כזו,
זווית של 40 מעלות,
אז אני יכול לבוא ולומר שהשיפוע הזה נחשב כגדר.
זה נכון גם לגבי עירוב, אם אפשר להשתמש במדרון.
אז אם המדרון הוא עשרה טפחים
לאורך של שני מטר,
זאת אומרת, המשולש יוצר גובה עשרה על שני מטר,
מדרון כזה נחשב כקיר.
אפשר להשתמש בו כדבר שמכשיר את המבוי. אומר הרמה,
ובזה עתה אליו כמחיצה.
טוב, זה בדיוק מה שהסברנו.
ברוך השם,
זכינו לסיים גם סימן שסג על 36 סעיפיו.
בעזרת השם, כמובן, אנחנו בהמשך הדרך.
נמשיך מחר ללכת בדרך הארוכה עולה בית אל.
נזכה
לעוד פני משיח צדקנו במאה וימינו ערבינו. כל טוב.
