שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדיום וביומו,
מתקדמים בעבודת השם,
הלכות עירובין.
אתמול ככה דיברנו על
מחיצה מהלכת של אנשים שלא יודעים שיהיה מחיצה, זה יכול להוות מחיצה כדי לטלטל
ברשות הרבים.
היום
סעיפים ז', ח' וט',
בסימן שסב',
ממשיכים בעניין הזה.
אומר לנו השולחן ערוך שסב', סעיף ז'.
יש מי שאומר
שלא יעמיד אותם אדם שרוצה להשתמש במחיצה זו.
אלא יעמיד אותם אחר שלא לדעתו.
מה אמרנו אתמול?
אתמול אמרנו, אני רוצה להעביר סירשי צ'ונט,
או קובה, או קוגל, או בורקסים,
לבית הכנסת, ואין עירוב. אני מעמיד אנשים והולך ביניהם.
אומר פה עכשיו,
השולחן ערוך, בסעיף הזה, סעיף ז', יש מי שאומר שאדם שרוצה להשתמש באנשים כדי שתהיה מחיצה, שהוא לא יעשה את זה.
בשביל מישהו אחר, שיהיה מארגן, כן, שיהיה אמרגן לעניין.
אבל הוא עצמו שלא ישתמש בזה.
יש מי שאומר.
אומר הרמב״ם, אין לעשות מחיצה של בני אדם, רק בשעת הצורך ובשעת הדחת.
זהו, יש חתן, היא עכשיו מבנת נפש.
ואם שכח דבר אחד ברשות הרבים, יותר עדיף להוליך שם תינוקות
שיביאו הדבר בלא מחיצה, מלעשות מחיצה של בני אדם ושיבאנו גדול.
טוב, על ידי קטן.
בסדר, זו הרמב״ם.
אבל בכל זאת יש מי שאומר,
אם אפשר להחמיר,
לעשות כך, לא להשתמש בדבר הזה, בסדר.
אבל בשעת הצורך אפשר להשתמש בדבר הזה, כמובן, כשנתקלנו בקיר,
בבעיה.
סעיף ח' אומר שולחן ערוך,
פרוץ
מרובה על העומד,
אסור,
אלא אם כן כל פרצה מהם פחותה משלושה טפחים.
נשים לב לדבר הזה.
יש לנו מחיצה
עומדת שלמה
ויש בה פתחים.
עברנו עוד עשר אמות,
זה נחשב פתח.
יותר מעשר אמות זה כבר פרצה גדולה.
פחות מ-10 אמות.
ויש לנו 10 אמות, נגיד 9.5 אמות,
4 מטר,
ויש לנו קיר, ועוד פעם 4 מטר.
בסך הכל הפרוץ מרובה על העומד.
החלק הפתוח יותר מאשר החלק העומד.
אומר השולחן ערוך,
אם כל פרצה היא
פחותה משלושה טפחים,
דין לבוד, כמו מעקל למשל,
זה יכול לעבוד גדר.
כי יש פה פחות משלושה טפחים, זה דין לבוד,
זה יכול לעבוד מחיצה.
אבל אם זה יותר משלושה טפחים,
אפילו שזה לא פוסל לנו את העירוב,
בכל זאת צריך שיהיה העומד מרובה על הפרוץ.
סעיף ט' אומר על שולחן ערוך, פרוץ כעומד, חצי-חצי,
מותר,
בין בשתי, בין בערב.
זאת אומרת, בין אם זה פסי אורך, בין אם זה פסי רוחב.
ובלבד שלא יהיה במקום אחד פרוץ יותר מ-10 אמות.
זה כמו שאמרנו בתחילה.
אבל עד 10 אמות מותר, מפני שהוא כפתח.
בסדר, 10 אמות,
חמישה מטר זה מקום שהם נכנסים בו כרכרה,
זה סדר גודל שאפשר להשתמש בו. שימי לב לנקודה הזאת שהשולחן הומורך מדבר פה על מחיצה
שהיא
מרובה העומד על הפרוץ.
השאלה היא מה קורה בצורת הפתח.
היום, הרי מה אנחנו עושים? אנחנו משתמשים
בצורת הפתח,
ובוודאי שהפרוץ מרובה על העומד. יש לנו עמודים וחוט מעליהם.
טוב, יש פה דיון גדול.
בדיני עירובין, אנחנו, כיוון שזה כרמלית, אנחנו הקלנו בדבר הזה.
בעזרת השם,
מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב שלום.
