שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בסימן שינון ח',
הלכות עירובין,
נמצאים בעניין הזה של שטח שהוקף לדירה,
או באיזו... אילו אפשרויות יכולים לקחת שטח שלא הוקף לדירה, כדי שנקרא מוקף לדירה, ואז ייחשב כרשות היחיד.
נלמד היום את סעיף ט', י' וי' אלף,
סימן שינון ח',
סעיף ט', אומר השולחן ערוך,
כרפף,
יותר מסעתיים,
שהוקף לדירה.
הקיפו אותו לשם דירה, מלכתחילה.
ונטה ארובו אילנות,
נטה בו עצים,
אפילו אינם נטועים שורות-שורות,
אינם מבטלים הדירה.
אבל אם נזרע ארובו,
הזרעים מבטלים הדירה.
אפילו אין בהם אלא סעתיים.
נזרע מיעוט,
אם אין בו אלא סעתיים, מותר.
יותר מסעתיים אסור.
זאת אומרת, ברגע שהקפנו
שטח שיותר מדונם, כמו שאמרנו סעתיים,
יותר מדונם,
ושתלנו בו עצים, זאת אומרת, הקפנו לשם דירה,
נחשב רשות יחידית, שתלנו בו עצים, אין בעיה,
גם במקום שגרים נוטים עצים.
אבל אם זלנו בו זרעים,
כן, והזרעים האלה הם הרוב,
אפשר להגיד שזה דירה, זה לא נחשב בדירה.
בדירה.
אבל אם אין בהם,
כן?
אבל אם זרו בו את המיעוט,
אם אין בו אלא סעתיים מותר, אבל אם השטח הוא יותר מסעתיים,
אז זה אסור. טוב, סעיף י' אומר לשולחן ערוך,
מי שיש לו גינה בחצרו,
אם הוא רוב החצר,
אפילו אין בעל הבית סעתיים, לא יטלטל ממנו ומן החצר לבית.
למה? כי זה כבר מראה שזה לא מקום לשימוש ביתי, זה שימוש של גידולים,
דברים שהם קשורים לזריעה נאמר ככה לא למגורים
ואם הוא יותר מסעתיים לא יטלטל בה בחצר ובחצר אלא בארבע אמות
כי זה נחשב ככרמלית ואם היא מיעוט
החצר מה שיש בו יותר מסעתיים אוסר כל החצר
ואם יש בו סעתיים או פחות אסור להוציא ממנה לבית למה? כי זה קובע מקום לעצמו.
סעיף יא אומר השולחן ערוך כרפף יותר מבית סעתיים
כמו שאמרנו יותר מדונם
שהוקף לדירה
ונכנסו בו מים,
הוא צף במים.
אם ראויים לשתייה, אין מבטלים את הדירה.
אפילו אם המקום שנתפשטו שם יותר מסעתיים,
ואפילו הם עמוקים הרבה, ואם אינם ראויים לשתייה,
דינם כזרעים. ואם זה כזרעים, אם זה רובו,
אז זה מבטל את הדירה. והוא שיהיה בעומקם
עשרה טפחים. זאת אומרת, הצפה כללית
נחשב כמו זרעים. אבל אם קצת נרטב מגשמים,
זה לא מבטל את שטח הדירה. בעזרת השם, מחר נמשיך בסימן שינות ח' כל טוב.
