שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
סימן שינון זין,
סעיף ג'
ושינון ח' סעיפים א' וב'.
אנחנו נמצאים בענייני
העברה מרשות לרשות.
דיברנו אתמול על העניין הזה של האם כשמישהו שופך משהו לביו,
זה נחשב שהוא מעביר לרשות לרשות? באילו תנאים?
מהו הביו?
לאן הוא שופך?
כן, זה ראינו אתמול. ממשיך השולחן ערוך ואומר,
במה דברים אמורים
שאם מותר לשפוך לתוך ביב או לא, מקורה או לא מקורה,
שיטת השולחן ערוך, הוא מביא את הרמב״ם.
אתמול ראינו.
באמת דברים אמורים, כשהמים יוצאים לרשות הרבים,
אבל אם היו יוצאים לכרמלית,
וזה ברוב המקומות,
כמעט ואין רשות הרבים אצלנו,
מותר לשפוך על פי הביב אפילו בימות החמה,
אז ברור שאתה רואה שהמים האלה זה מים של הביב והוא מעביר אותם.
אומר הרמב״ם, ויש אומרים שאין חילוק בין כרמלית לרשות הרבים.
ודווקא כרמלית שהיא תוך העיר,
שאפשר להחליף ברשות הרבים עצמה,
אפילו בזמן הזה, שיית לנו את רשות הרבים.
אבל כרמלית שהיא מחוץ לעיר או חצר שאינה מעורבת, מותר,
כי לא יבואו להחליף בין אדם ששופך לתוך חצר
פרטית או חצר של השותפים, של השכנים,
שלא מעורבת, לבין רשות הרבים עצמה,
כי ברור לאנשים שיש הבדל ביניהם.
וכן עיר מוקפת חומה ולא ערבו בה,
כחצר שאינה מעורבת דם.
ועם הצינור למעלה מעשרה שעוברים המים דרך במקום פטור לכרמלית, יש להקל
וכן ניכר, וראינו כבר שהשולחן ערוך הקל יותר.
טוב, סימן שנ״ח,
סעיפים א׳-ב.
פה שולחן ערוך בעצם מגדיר לנו מה זה דבר שנקרא מוקף לדירה.
אמרנו שמתי העירוב או
ההקפה
של המקום הם יכולים לצרף את הכל לרשות יחין?
כשהמקום מוקף לדירה.
אם הוא לא מוקף לדירה,
אלא לשמירה או דבר כזה שדה בקעה, זה לא נחשב כרשות היחיד, תלוי בגודל שלו, ונראה את הכול פה בשולחן ערוך.
סימן שאינו מחצי סעיף א' כותב בשולחן ערוך, כל שלא הוקף לדירה,
אבל הוקף,
כגון
מה מקיפים והוא לא מוקף לדירה, גינות, פרדסים, בורגנים,
שאינם עושים אלה לשמור בתוכם.
אסרו חכמים לטלטל בתוכה יותר מארבע אמות.
מתי?
אם הוא יותר מסעתיים.
אבל אם הוא סעתיים, שמה זה סעתיים?
שיעור של 70 אמה וארבעה טפחים על 70 אמה וארבעה טפחים.
זאת אומרת, באזור 36 מטר, אז 36 מטר בערך דונם.
בערך, כן, דונם.
ברגע שזה מוקף
לא לצורך דירה,
אפילו שזה מוקף, אי אפשר לטלטל שם כרשות היחיד.
אם הוא סעתיים, מותר לטלטל בכולו,
בין שהוא מרובע, בין שהוא עגול או ארוך וצר, ובלבד
שלא יהיה אורכו יותר משניים ברוחבו.
זאת אומרת, לא יהיה
שליש על שני שלישים.
משניים ברוחבו,
אמה אחת.
ואם הוא כף לדירה, אפילו יש בו כמה מילים,
מותר לטלטל בכולו. זאת אומרת, אם זה בית סעתיים עד אז אפשר לטלטל, אבל אם זה יותר מזה,
אסור לטלטל.
ויגמר הרמה ואין לקמאן סימן תא דין סתם עיירות אם הן נחשבות מוקפות לדירה ויש אומרים שסתם קרפיפות שלנו הוא מיקרה מוקפות לדירה
שרגילים לפתוח פתח תחילה ואחר כך להקיף
ויש אומרים מאוד לכל קרפיו שהוא סמוך לביתו מיקרה מוקף לדירה
זאת אומרת אם יש לו נחלה סמוכה לבית
שטח
שסמוך לבית נקרא מוקף לדירה כי דעתי עילא ויש חולקים בזה
האם שטח
של גידולים
אחרי הבית נחשב כחלק מהדירה או שנחשב משהו נפרד.
בכל מקרה,
עד בית סיעתיים אם מוקף אפילו שלא לדירה, אפשר לטלטל בתוכו כרשות היחיד.
ואם זה יותר מבית סיעתיים, ואמרנו זה בערך
דונם,
אז אם לא יקיפו לדירה בפירוש,
אפשר לטלטל בפנים אפילו שזה מוקף ויש לו מחיצות,
כהלכתם. שיש בית אומר על שולחן ערוך, מה נקרא מוקף לדירה?
זה שבנה בו בית דירה או שפתח לו פתח מביתו,
ואחר כך יקיפו.
ואם היה מוקף שלא לשם דירה ורוצה להקיפו לדירה,
אין צריך לפרוץ כולו, אלא יפרוץ בו פרצה יותר מעשרה,
זאת אומרת, יותר מעשר אמות,
ונמצא בית פתוח בו בלא היקף,
ויחזור ויגדור הפרצה כולה.
או אמה יתרה על עשר אמות,
והעשר אמות פתח כן, והרי הוא פתוח, אולי בסוף הוא קף.
ואם פרץ אמה וגדל וחזר, הוא פרץ אמה אצל מה שגדל וחזר ועשה כן,
עד שהשלימה לעשרה, מותר. בכל מקרה צריך לפרוץ יותר מעשר אמות,
אפילו בשלבים,
ואחר כך יפתח לשם דירה.
זה מה שיחשיב את המקום כמוקף לדירה. אומר הרמה, ואם קשה עליו
לפרוץ הכותל,
יש אומרים שיכול להניח עפר אצל הכותל משני צדדים,
אז שיתמעט הכותל מגובה עשרה טפחים.
טוב,
תלוי איזה כותל זה. הם כותל אבן, נכון? אפשר לשים עפר מהצדדים,
שאפשר לעלות ולרדת.
אבל אם זה גדר,
יותר פשוט לפתוח את הגדר.
מרוחב האפר רחב מארבעה באורך
עשר עמוד באורך הכותל,
ואם אין בגובה האפר עשר, אם כן,
הווי כאילו פרץ שם הכותל,
שלא נשאר שם גבוה עשרה טפחים
למעלה מן האפר, זה הווי כקרקעי את הכרפף.
ואף אם חוזר ולוקח משם אחר כך האפר,
הואיל וביטלו שם שבת אחת.
כן, כיוון שביטל אותו שבת אחת,
זה נחשב כפרוט.
ויש חולקים שאפר לא בביטול אלא אם כן אין עתיד לפנותו לעולם
טוב אבל כנראה
שאם מישהו עשה דבר כזה אז אנחנו נקל עליו
כי הכל פה דין
פרבנות.
בעזרת השם מחר אנחנו נמשיך כל טוב שלום.
