שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית.
יש לנו היום מעברים, סימן שמ״ז,
שמ״ח וסעיף א' שמ״ט.
בעזרת השם,
בואו נראה איך לומדים שלושה סימנים ביום אחד.
אומר לנו השולחן ערוך,
מן התורה אינו חייב
אלא
כשעוקר חפץ מרשות ה... סימן שמ״ז, סעיף ראשון וסעיף אחרון גם.
מן התורה אינו חייב אלא כשעוקר חפץ מרשות היחיד
ונרחוב ברשות הרבים, או להפך.
אבל פשט ידו לפנים וחפץ בידו ונטלו חברו העומד בפנים או שפשט ידו לחוץ וחפץ בידו ונטלו חברו העומד בחוץ
שזה עקר וזה הניח שניהם פטורים אבל אסור לעשות כן בדרבנן אמרנו כמה פעמים וחייב זה דאורייתא
פטור זה אסור.
ואם פשט ידו לפנים וחפץ בידו וניחו לתוך יד חברו העומד בפנים
או שפשט ידו לפנים ונטל חפץ מתוך יד חברו העומד בפנים והוציאו לחוץ
שנמצא שהעומד בחוץ לבדו עקר והניח, הוא חייב
וחברו פטור אבל אסור.
למה פטור? הוא לא עשה כלום,
שיאה.
אפילו אם העומד בחוץ הוא אינו יהודי, אסור.
בפני שהוא כנותנו על מנת להוציא.
והוא עדין להוציא עדו לחוץ והניחו ביד חברו העומד בחוץ,
שנטל ביד חברו העומד בחוץ והכניס בפנים,
שהעומד בפנים חייב שהוא עקר והניח והעומד בחוץ פטור,
אבל אסור.
בכל מקרה אסור לשתף פעולה
למצב כזה שמישהו בא ואומר, טוב, אתה רק תחזיק, אני
לא משנה.
גם אם אתה לא עושה כלום,
אתה לא נותן למישהו לקחת ממך כדי להעביר
לרשות אחרת, אפילו אם הוא גוי. ואם זה יהודי, ברור שאסור.
סימן של מ״ח,
סעיף אחד.
היה עומד ברשות היחיד והוציא ידו מלאה פירות לרשות הרבים בתוך הסערה בשוגג.
מותר להחזיר
לאותו חצר,
ואסור להושיט לחצר אחרת. זאת אומרת, אם הוא עשה טעות ועדיין לא הניח,
עדיף שתחזיר
ואולי היא תעבור על דרבנן, אולי,
מאשר תניח
ותעבור על דאורייתא.
אבל להעביר לחצר אחרת, שגם כרמלית וידין דרבנן, זה אסור.
לא יהנה מאותה פעולה שהוא עשה, זה מקום היתר.
ואם במזיד, כל זה בשוגג,
אסור לו להחזיר לו לאותו חצר,
מה יעמוד ככה?
עד מוצאי שבת.
ויש אומרים דעני מילג שהוציאה מבה עוד יום, אבל אם הוציאה משחשיכה, מותר להחזירה.
שמא ישליחה מאדומה, תגיד לו בערב,
תשאיר את זה עד מוצאי שבת ככה עם היד,
יפיל בדרך, ירדם
ויבוא לידי חיוב חטאת. ובאמת דברים אמורים כשיוצא לרשות הרבים, אבל אם מוציא לכרמלית,
בכל מקרה, בכל גבנה מותר להחזיר.
למה?
כי שלא תהנה ממלאכת שבת
ועברת על איסור דה רבנן, אבל לפחות
תחזיר כדי שלא יווצר מצב שאתה נהנה מאיסור שבת.
סימן שמיוצא צעיפה לפעמים על שולחן ערוך.
כל אדם שיש לו 400 ברשות הרבים שיכול לטלטל בהם,
לאדם יש 400 ברשות הרבים, 400 של האדם
יכול לתוכם לטלטל,
ומודדים לו באמה שלו.
אם המטה קטנה נותנים לו 400 בנוניות של כל אדם.
כל אחת מהן שישה טפחים, 48 סטימטר.
אבל כל אדם, צריך לדעת את הכלל, כל אדם יש לו 400 ברשות הרבים.
הגעת למקום, אתה יכול בתוך הארבעה עמוד שלך,
ברדיוס אחד, אתה יכול לטלטל.
יותר מזה,
אסור לך. בעזרת השם,
נזכה לשמור שבת כהלכתה. גם בדיני רשויות, שאמרנו הרבה פעמים,
לא רלוונטי לנו. ברוך השם, אנחנו בגן עדן, בארץ ישראל,
הכול מעורב,
לא רק ירושלמי, הכול מעורב, ברוך השם,
כל מקום שמגיעים אלינו את העניין של טלטול מרשות לרשות,
חוץ ממקרים מיוחדים,
ברוך השם, תורה היא,
וללומדה אנחנו צריכים.
כל טוב.
שלום.
