אז אנחנו בסימן ש״ז, סעיף ט״ו.
בשבוע שעבר התחלנו את כל הנושא הזה של ממצא חווי צריכה ולדבר דבר.
אילו דברים מותר לדבר בהם בשבת ואיזה אסור.
אמרו לנו שולחן ערוב, סעיף ט״ו, עמוד ק״ג.
זה בצד ימין 204, ואנחנו בצד שמאל, זה ק״ג.
אני אקרא את הכול,
תגידו למה אתם משייכים את זה היום,
ואז נראה מה אנחנו עושים. יש פה תסבוכת רצינית.
התחלנו בתחילת השיעור עם משהו ככה.
יש? מצאת?
יפה.
כותל או וילון
שיש בו צורות חיות משונות
או דיוקנאות של בני אדם של מעשים.
מה זה דיוקנאות של בני אדם של מעשים?
כגון מלחמות דוד וגוליית,
וכותבים זאת צורה פלוני וזה דיוקן פלוני,
אסור לקרוא בו בשבת.
מה?
מה זה קשור לעניין עכשיו?
בסדר, מצאנו?
עמוד קג, סעיף טו,
אני חוזר, אני חוזר, אני חוזר,
פרסנציה.
אבא תמיד היה אומר פרסנציה.
אתה יודע מה זה?
פיישן בלדינו,
סבלנות.
סבלנות.
עומר על שולחן ערוך, אני שוב קורא.
וכותל או וילון שיש בו צורות חיות משונות,
כל מיני בעלי חיים שלא ראינו אותם אף פעם בארץ ישראל,
או דיוקנאות של בני אדם של מעשים.
מה זה דיוקנאות של בני אדם של מעשים?
ציורים, תמונות
של כל מיני מאורעות, כגון מלחמות דוד וגוליית.
היו מצעירים.
היום יעשו תמונה של דון קישוט נגד תחנות הרוח.
ראית פעם תמונה כזאת?
או תמונה של לא יודע מה,
שחרור הכותל.
כל מיני תמונות שמראים לך על מעשים שהיו,
מאורעות היסטוריים.
וכתוב מתחת לכל אחד,
צורה זו פלוני וזה דיוקן פלוני.
למטה קיטוב,
מה זה כל תמונה?
באור התמונה, כי בכלל לא מכירים את הכל, נכון?
היום ברוך השם כולם מכירים הכל,
ובכיס יש להם את כל התמונות, אבל
פעם לא ידעו.
הולכים, בקיצור, תערוכה במוזיאון.
מה צריך להבהיר הרבה?
תערוכה במוזיאון, יש שם כל מיני תמונות,
ציורים, אמנות, לא יודע מה, וכתוב שם כל אחד למטה מה.
אומר השולחן ערוך,
אסור לקרוא בו בשבת.
אסור לקרוא את הכיתובים למטה בשבת.
למה אומר המשנה ברורה?
מה?
גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות.
כל זה בא מהסעיף
הקודם,
שדיברנו האם מותר לקרוא בשטרי הדיוטות או לא, סתם ככה לקרוא כל מיני דברים.
דיברנו על מכתב, איגרת שלוחה שהוא לא יודע מה כתוב בה, אם מותר לו לקרוא,
ואם הוא כבר כן קרא בה, אם מותר לקרוא עוד פעם.
בקיצור, זה כל העניין שאמרנו, אם יש ספרים שאפשר לקרוא, אי אפשר לקרוא בהם.
כן, נראה את זה גם בסעיף הבא.
נראה דברים שלא קורים בהם בשבת.
נראה את הסעיף הבא.
אומר, מליצות,
טז, מליצות ומשלים של שיחת חולין.
סתם ככה דברים של חול.
ודברי חשק,
כגון ספר עמנואל,
וכן ספרי מלחמות,
אסור לקרוא בהם בשבת.
ואף בכל אסור משום מושב לצין.
ועובר משום אל תפנו אל האלילים.
אל תפנו אל האלילים.
מה זה אל תפנו אל האלילים?
לא תפנו אל מדעתכם.
ובדברי חשק, כמו ספר עמנואל,
ייכתוב משום מגרעי יצר הרע.
ומי שחיברם, ומי שהעתיקם,
ואין צריך לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים.
הבנו מה קורה למי שמוציא ספרים, חוברות,
עיתונים, לא משנה מה,
לא משנה מה,
שיש בהם דברים שקשורים בלשון השולחן ערוך.
חשק,
הביטוי ברור.
תאוות מין.
דברים שקשורים ל... איך הוא קורא לזה?
יבוא למגרה יצר הרע.
מגרה בעצמו את יצר הרע.
למה אתה צריך להתגרות?
אומר על שולחן ערוך מי שחיברם,
מי שאתיקם,
ולא צריך לומר מי שמדפיסם,
מחטיאים את הרבים.
כל מקום שאתה רואה
שיש משהו שמישהו הדפיס שהוא קשור ליצר ה... נקרא לזה
עבודה זרה, יצר המין,
לא משנה מה, כל היצרים האלה
שמעבירים את האדם מן העולם,
זה דינו של הבן אדם.
מחטיא רבים.
מחטיא רבים צריכים לעשות תשובה גדולה.
כי כשמישהו עשה נזק למישהו פרטי,
יום יבוא, הוא יבוא.
מה זאת אומרת?
הוא אומר, אוי, תשמע, אני עשיתי לו נזק, אני רוצה עכשיו לתקן. אבל מי שיחטיא את הרבים, לאן הוא ילך?
ממי יבקש סליחה?
איפה האנשים האלה?
אולי אחרי כן הם כבר נפטרו?
אתה יכול לבקש מהם סליחה?
בעייתי.
אהרון, אתה מבין מה אני מדבר?
מה אני, מה שולחן ערוך כותב?
זה לא יאומן.
לא יאומן איזה דברים אנשים מוציאים, והם לא מבינים
שהם בעצם גורמים נזקים לאנשים אחרים.
וברגע שאתה גורם נזק למישהו אחר,
אתה, מה שקורה, זה מגרה בו את היצר הרע.
אתה נקרא מחטיא את הרבים.
אומר הרמב״ם ונראה לדקדק,
אהדה אסור לקרוא בשיחת חולים וסיפורים מלחמותאים, דווקא הם כתובים בלשון לעז,
אבל בלשון הקודש שר היא,
וכן נראה לי מלחשור שכתבו התוספת פרקול כתבי, וכן נהגו להקל בזה.
מלחמות ישראל,
שופטים,
נכון?
ספר שופטים, עם אהומליה, יהושע, עם אהומליה,
מלחמות.
בסדר, זה דברים שקשורים לעם ישראל, בסדר, אין בעיה.
אפשר בשבת.
אני עכשיו שבת, הייתי אומר, בוא תרגיע מכל דבר, שבת מנוחה
מעין לעולם הבא.
אבל בכל זאת אפשר.
אבל אם זה דברים שמגבים את היצר או דברים אחרים,
לא רק בשבת, באמצע השבוע גם.
הבן אדם שעושה את הדבר הזה, הבן אדם שמפיץ,
הוא בעייתי.
שאל אותי פעם מישהו, האם בחנות שלו,
בחנות ספרים,
הוא יכול להכניס כל מיני עיתונים,
אתם יודעים, בחנות ספרים יש גם כל מיני ספרים,
ז'ורנלים, כל מיני דברים כאלה,
האם הוא יכול להכניס?
עכשיו, מה פתאום, איזה מין דבר זה? חוטא ומחטיא את הרבים.
מה פתאום שתכניס דברים כאלה?
אבל כן, ישה ליד חנות, ישה ליד חנות, ישה ליד חנות, זה לא עניין לך.
אתה תעשה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה.
אם אתה תעשה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה,
אז מה הקדוש ברוך הוא יעשה?
מה שאתה רוצה,
נכון?
ואם אתה יודע מודד,
מודדים לו.
תעשה רצון השם, שיעשה את רצונך.
פרדסה שלך תהיה גם בלי החובות
והספרים המסוימים האלה.
תעשה חנות נקייה.
הם בה לא עבודה זרה ולא יצר אמין ולא שום דבר כזה.
וזה הדברים שאנחנו, לצערנו, איך אומרים?
בדור שהוא כל כך גדול ברוחניות,
והדורות הולכים ומתקדמים.
הרב קורא לזה האבולוציה הרוחנית של העולם.
העולם הולך ומתקדם, הולך ומתפתח.
מה יהיה הטופ של האבולוציה הרוחנית?
לא, יש יותר.
מה יהיה הטופ?
תחילת המתים.
אחרי נבואה.
מעל.
בחיית המתים.
זה אבולוציה,
התפתחות של העולם.
כמובן נבואה, יש הרבה דברים שיהיו.
אבל אנחנו הולכים ומתקדמים, וקבע שהולכים ומתקדמים,
המאבקים הרוחניים הם ענקיים, זה לא מה שהיה לפני 40-50 שנה,
60 שנה,
70 שנה.
היה מאבק כלכלי.
אנשים לא היה להם מה לאכול,
לא היה להם מה לשתות,
כל דבר היה במשורה.
מה אתה רוצה, אשימו לך על הצלחת.
נכון?
שיהיה קשה רבה.
זה ברור.
גמרנו עם כל המאבקים הכלכליים האלה.
נסגר.
הכסף פה בארץ,
יותר בכל מקום אחר בעולם.
מה היום המאבק?
ילד קטן, על מה הוא בוכה?
ביסלי, במבה, דוריטוס, צ'יטוס, לא יודע מה, כל ה...
נכון?
שהוא גדול על מה המאבקים.
אין כיפה, לא כיפה, רוחני.
ככל שמתבגדים יותר, המאבקים רוחניים יותר קשים.
בעזרת השם, שכולם יחזרו בתשובה, אבל בינתיים,
נכון להיום, אנחנו בתהליך רק.
זה ברור.
ולכן, ברגע שיש מאבק רוחני כנגד כל קדושה, יש טומאה.
אז המאבק הרוחני הוא פיקה ביותר קשה.
זה לא מה שהיה פעם.
איך אמר לי פעם, אחד הזקנים, כשאנחנו היינו צעירים,
כדי לקבל משהו מהיצר הרע היה צריך ללכת
בשושושה שמה ליד איזה חנות במרכז העיר,
מסתכל ימין, מסתכל שמאל, אף אחד לא רואה אותי,
מתחמק לתוך החנות, חנויות של עיתונים היו,
מבקש מהמוכר מהר בשושושה שים לי בשקית שחורה איזשהו עיתון עם תמונות,
משלם מהר ומסתכל שאף אחד לא רואה אותו בורח החוצה,
הולך לשירותים הציבוריים שמה במרכז העיר,
אנחנו ירושלמים, כן?
ומתחיל להסתכל בתמונות, וואי וואי וואי, איזה מאבקים, עד שאתה רואה תמונה,
כמה אתה משלם וכמה אתה צריך להתחמק מהאנשים.
היום,
מפיך ובלבבך לעשות הרבה, בכיסך זה נמצא.
המאבק הוא הרבה יותר גדול.
ולמה הוא יותר גדול?
כי הבן אדם יותר גדול.
אנשים קטנים לא נדמהב מאבקים גדולים, הם לא יעמדו בזה.
איך אמרנו פעם? אין דבר כזה ניסיון שאי אפשר לעמוד בו.
טוב, כל בוקר מתפללים,
ואל תביאנו לידי ניסיון. מיכל טייבס, הרב ציודל תמיד היה אומר, מיכל טייבס.
אני מוחל על הטובות האלה שאני אעמוד בניסיון. עדיף לי בלי ניסיונות.
אבל אם מגיע ניסיון,
צריך הקדוש ברוך הוא אין בוחן מכשיל.
מי שקיבל ניסיון צריך לעמוד בו.
לא, לא, לא רוצים ניסיון.
לא, חס ושלום לא מזמינים כלום.
תשאיר אותנו ככה בסטנדרט שלנו, הכל יהיה בסדר.
אבל זה דבר שחשוב לדעת אותו, ככל שהדור יותר גדל, הניסיונות יותר גדולים. אנחנו רואים את זה באותו דבר שאתה יכול להחיות אנשים ואתה יכול להרוג אותם.
נכון?
אז זה מה שכתוב פה.
שמי שמחבר אותם, מעתיק אותם, מדפיס אותם, ואני אגיד, מפיץ אותם,
מחטיאים את הרבים.
טוב,
הנה, אומר לנו פה,
תראו את הביאור ההלכה, אני ככה,
לא יודע כמה להרחיב בזה וכמה לא, אבל חשוב, חשוב הדבר הזה, כי זה
אחד המרכזים שהיום באמת תופס את האנשים ומסיט אותם מהדרך.
רואים את הביאור הלכה, מחטיאים את הרבים?
בעמוד 206,
כוכבית,
מחטיאים את הרבים.
יש?
אמור חזר, כל המחטיא את הרבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה, השם ישמעו.
והעונש האמור בגמרא על המתלוצץ, שמזונותיו מתמעטים,
וייסורים באים עליו ונופל בגיהינום. בוודאי נאמר גם עליהם,
שאפילו מי ששומע ושותק,
רק אמרו האור שעליו נאמר זעום השם יפול שם.
וכל שכן מי שהביא לכמה מאות אנשים לכלל זה,
והוא מתגאה בעיתון שלו, 50 אלף עותקים, 100 אלף עותקים, אני יודע מה,
לפחות תמחק את המספר, עכשיו לא ידעו כמה החטאת.
חצי בשישו.
הוא כותב למעלה, נכון? כמה תפוצה.
צריך להתבייש בתפוצה.
מתגאים בתפוצה.
בעייתי.
טוב, כל זה הלכות שבת, כן,
אבל זה גם הלכות אמצע השבוע,
זה חשוב לדעת.
סעיף י' אומר על שולחן ארוך,
אסור ללמוד בשבת ויום טוב זולת בדברי תורה, ואפילו בספרי חוכמות אסור.
ויש מי שמתיר,
ועל פי סברתו מותר להביט את סטרלוב בשבת,
או להופכה או לטלטלה, כי דמע סימן ש״י״ח״.
בסדר, אמר לנו על שולחן ארוך,
סתם ויש הלכה.
מה אמרנו?
כסתם.
אז אמר ההלכה שלא לומדים בשבת ויום טוב זולת בדברי תורה.
אבל יש לנו מבחן ביום ראשון,
פיזיקה,
מחשבים,
מתמטיקה.
אפשר ללמוד בשבת?
מה התשובה?
תרגיע, לך לישון יום קודם, תאמין לי, יהיה לך יותר טוב.
מי שיכנס ליחד חצי יום קודם לא זוכר כלום במבחן.
אבל לא זו הסיבה.
בשבת מתעסקים בשבת.
שבת מעין עולם הבא.
אין לנו שום דבר אחר חוץ מאשר שבת ושבת.
חשוב לדעת את הדבר הזה.
ששבת ברגע שאתה,
מה שנקרא אתה עם הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא יהיה איתך.
וזה הבסיס לכל.
מזה אנחנו מתחילים, בזה אנחנו ממשיכים.
אם אתה בטוח שאתה מכבד את השבת,
שזה היום של הקדוש ברוך הוא,
הקדוש ברוך הוא יכבד אותך, אני לא אתן לך בושות.
אתה תצליח בכל שתפנה.
כמו שאמרנו כמה פעמים, אני לא עובד כל השבוע בשביל שיהיה לי אוכל לשבת.
אני אוכל בשבת
כדי שבעזרת השם יהיה לי פרנסה בשבוע הבא.
הסיבוב ברור?
בואו נגיד את זה כמו שאמרנו פעם, מה מחזיק פה את השישה צדדים?
יש לנו ארבעה כיוונים למטה ולמטה, נכון?
מה מחזיק?
למה זה לא עף? למה זה לא מתפרק?
איך?
כוח המשיכה.
זה ברור מה מחזיק את המציאות?
הכוח הרוחני מחזיק את מה שאתה חושב שהוא מחזיק את הכל.
העמודים שיש פה, הבטון.
גם הבטון הזה, שים אותו בירח
עם השק שמיים, שמעת.
מה מחזיק את הכול?
כוח המשיכה.
כוח המשיכה הזה, הכוח האנרגטי השביעי,
שהוא מחזיק כל שישה צדדים.
קוראים לזה בעברית שלנו שבת.
אז אם אתה רוצה שתהיה לך פרנסה כל השבוע,
שכל ששת הימים יחזיקו, מה אתה צריך לעשות?
לשבות בשבת.
תשבות בשבת, באמצע השבוע יהיה לך פרנסה טובה.
אז אני אוכל בשבת ממה שעבדתי באמצע השבוע? לא.
זה שאני אוכל בשבת, תהיה לי פרנסה לשבוע הבא. טוב, זה ניקח לשבוע שאחר כך.
היסוד הזה ברור, נכון?
הרי חזרנו עליו כמה פעמים.
זה סוד קיום העולם,
וזה סוד קיום העולם.
מיהו הראשון, מיהו האמצעי ומיהו האחרון?
הקדוש ברוך הוא.
זאת אומרת, הצד הרוחני הוא כותב לכל.
הוא מחזיק את הכל,
ואתה מחיה את הכל.
טוב,
בדיוק, יפה. אז זה מה שהקדמנו ואמרנו, שיש כללים בפסיקת מרן,
סתם ויש, הלכה כסתם.
יש ויש, הלכה כיש בהתרקש האחרון.
אז למה הוא מביא את זה, אתה מבין?
הרי אם השולחן הרוח חושב, כמו שאני אומר,
סתם ויש, הלכה כסתם, זאת אומרת, הדעה הראשונה לא באה בתור...
יש מי שאומר שאסור ללמוד בשבת ויום טוב.
אסור ללמוד בשבת ויום טוב.
אז למה הוא מביא את הדעה השנייה ויש מי שמתיר?
אם מישהו לחוץ, פחד ולא יודע מה, ולמד משהו,
בסדר, יש לך עם מי לסמוך.
אבל אם אתה רוצה להיות טוב עם הקדוש ברוך הוא,
שהקדוש ברוך הוא יהיה טוב איתך,
לא רק סמל וי בטופס טיולים,
גם הוא יסמל וי,
נתתי לו לנשום, סגור.
וי, נכון?
טוב, נתן לו גם ללכת, אה, שני וי,
דאביליו.
ברור מה אני אומר.
אם אנחנו הולכים במינימום,
הולכים איתנו במינימום,
ואנחנו עושים את המקסימום,
זו שיחת המקסימום.
טוב, כשאין ברירה, לכן הוא אומר שבאצטרלוב יהיה מותר להביט.
יש שבת, יודעים מה זה אצטרלוב?
יפה.
הרב אבן עזרא, הרבה הרבה מהחכמים היו תוכנים.
מסתכלים על מערכת הכוכבים וכל מה שקשור לזה, הרבה מחכמינו התעסקו עם זה.
מותר להתעסק בכוכבים?
שימו לב, הרמב״ם, הגדרה של הרמב״ם.
אסטרונומיה זה מדע,
אסטרולוגיה, מבחינתנו זה איסור.
זה ברור.
אסטרונומיה זה מדע תנועת הכוכבים.
אסטרולוגיה זה השפעת
הכוכבים על החיים שלי.
אם אני יהודי,
אני מעל הטבע,
אני בהשגחת הבורא.
ממילא כל אסטרולוגיה לא תופסת.
למי אמרו שיצא מזה?
ייצא מזה.
הכל מובן.
גם אני יכול להביא לך דברים. עוד רגע, חכה, אני לא סוגר בלי... נכון?
על מי אמרו, צא מזה?
למה?
ראה אברהם אבינו בכוכבים, אמרו לו, האצטגנינים.
אברהם, לא יהיו לו ילדים.
אין סיכוי שיהיו לו ילדים.
מה אומר לו הקדוש ברוך הוא?
צא מזה, צא החוצה, צא מהאצטגנינות שלך,
אומר המדרש, ראשי מביא שמה.
צא מהאצטגנינות שלך, אברהם לא יולד,
לא מוליד.
אברהם מוליד.
הוספתי לך ה', זה כמו משהו אחר, אישיות אחרת.
זאת אומרת, לא אמרו שזה שטות
הדבר הזה.
רק מה כן אמרו?
לא משחק לנו תפקיד.
כל תנועת הכוכבים, מיקומם,
הימצאותם,
המבנים שלהם, הכול זה מערכת, חכמים התעסקו בזה הרבה.
הרבה מהחכמים גם התעסקו בזה.
אבל ההשפעה שלהם עליי,
אני לא מקבל.
מתי כן כוכבים משפיעים?
כשאדם לא מתנהג כמו שצריך להתנהג, יהודי,
בתשעה באב.
תשעת הימים, מה אומר, בשלושת השבועות, מה אומר שולחן ערוך מרן?
לא אלך בין שעה בחצות היום, אחרי חצות היום, זמן מלכה,
בין חמא לצל. מדוע? מפני שכתב מרירי שולט. מה זה כתב מרירי?
מערכת של כוכבים.
בקינות בתשעה באב אנחנו אומרים,
קימה אוכסיל נטו חילם.
מה זה קימה?
מערכת כוכבים.
מזל כמעט, יפה, יפה, נו.
מה זה קשור פה?
הרי מה אמרנו לפני רגע? מה אני אמרתי?
לא לשחק תפקיד. מתי כן אתה משחק תפקיד?
כשאתה מתנהג כמו גוי.
כשאתה לא נמצא במציאות של השגחת הבורא שזה מעליך ומעל הכוכבים, ואז
אתה נמצא מעל השמש.
כשאתה מתנהג בצורה מסוימת, יתנהגו איתך ככה.
אבל אנחנו לא שם.
בעזרת השם, אנחנו לא שם.
כן, תשעה באב, אתה יודע, אנחנו בקנתים שם, נכון באמת, תשעה באב?
במקרה מיוחד.
שם יש התחשבות.
למה אתה לא יהיה בכוכבים, כאילו, למה? לא, לא, לא, לא, לא, לא, זה נשמע כאילו הפקרות.
לא, אנחנו לא בהפקרות, אנחנו במבנה.
לא בהפקרות.
שלא אני מתעלם מי.
אני לא חי ברובד הזה.
כל אומה ואומה יש לה שר,
נכון?
עם ישראל, מי השר שלו?
אין לו שר, יש לו מלך.
הקדוש ברוך הוא.
אז ברגע שאני נמצא צמוד למלך,
השרים נמצאים מתחת.
לא שהם לא קיימים, הם קיימים, יש להם מערכת חוקים, יש להם הכול, אני לא מתעלם מזה.
עובדה שחכמים
היו תוכנים והשתמשו באסטרולוב, תראו ממה הגענו, לאן הגענו, כן, מאיפה לאן.
אבל השתמשו בזה,
חקרו את מערכת הכוכבים,
ידעו להגיד לך בדיוק באיזה זמנים, באיזה תאריכים, באיזה מקומות
יהיה לך איזה שהם מבנים של
מזלות וכל מה שקשור לזה.
בוודאי, זו מציאות טבעית קיימת.
אנחנו לא חיים בטבע.
בסוד, אני אשאל אותך, אבל שאף אחד לא ישמע, נכון? לא נעים.
אם הכל היה לפי הטבע, אני לא יכול להישיב פה היום.
אם הכל היה לפי הטבע, הייתי ישיב פה היום.
עם ישראל היה יושב בארץ,
לפי הטבע.
מה, אנחנו מבינים שהכל פה בהשגחה?
לפי הראש של המנהיגים שלנו, מזמן היינו עבודים.
הכל בהשגחה, הקדוש ברוך הוא.
מנסים לעשות משהו, טק, טוקים פה, פאק.
מתכננים,
פתאום משהו השתבש. אתה בא ואומר לגויין, אני אתן לך פה, הוא לא רוצה לקחת.
לא מבינים את זה.
איזה דברים,
תיקח את כל ההיסטוריה שלנו פה.
כל ההיסטוריה, לא רק עכשיו בדור האחרון,
בתקופה האחרונה, גם לפני כן.
יש דברים שאנחנו,
איך אומרים?
אין פה הרבה משחקים, אנחנו בהשגחה ברורה.
רואים את זה בעין,
מה שנקרא בעין בלתי מזוינת.
רואים הכל, לא צריך...
מתקיימים לראיית לילה,
כי זה יום.
אור גדול יש לנו,
בעזרת השם, אבל צריך ללכת עם זה.
אנחנו עולים?
בוא תראה, אבל הטכני אומר ככה. עולים רוחני? הטכני אומר ככה.
אוקיי, שני צעדים אורה, לא? איך זה אורה?
שני צעדים צעד, נכון?
זהו.
טוב, יאללה, נתקדם.
תראה את המשנה ברורה סף קטן סמכי
ויש מי שמתיר, הרי אמרנו שאסור,
יש מי שמתיר
וכן נוהגים לעכל
מי הנוהגים לעכל?
לבוש, שולחן ארצי זיתים, הגון רבנו זלמן
בסדר?
וכתב באליה הרבה
שארי שמיים ראוי להחמיר בזה כי הרמב״ם והרן אוסרים, אוסרים לחלוטין.
אז עדיף לנו להיות
כמו הרמב״ם והרן שהם
יסודות הפסיקה, מאשר משהו אחר.
אה, בן אדם לא יכול, איך אומרים, הוא לא רגוע.
יצטרכו לתת לו איזה שהם, כמה כדורי הרגעה,
כן, לפני המבחן, אם הוא לא ילמד בשבת.
אז גם זה הבעיה,
לקחת כדורים, נו,
נטען לו ללמוד.
היו שואלים אותנו ללמוד או לא ללמוד, מה התשובה?
לא ללמוד.
טוב,
סעיף הבא,
סעיף יח, לשאול מן השד.
מה שמותר בחול, מותר בשבת.
בסדר? מישהו יודע איך עושים את זה?
מה?
אתם לא יודעים, אפשר להמשיך לסעיף הבא?
בסדר, בואו נראה את המשנה ברורה.
רוצה לומר שיש דברים שאסורים אף בחול, בגלל שהם בחלק כישוף.
ויש דברים שאסורים מפני הסכנה, לדעת רבי יוסי, כדאייתה בגמרא.
על כן אמר, כשדברים המותרים בחול מותר אף בשבת, והם בבגד ובריים שאר האחרונים, שהסכימו דווקא משום רפואה השארי.
הרב לאבי הכי אסור, משום למצוא חפצחה ולדבר דבר.
טוב, אם יש משהו של חולה.
בכל מקרה, לענייננו אנחנו לא מתעסקים עם שדים. בכלל, אם יש בארץ ישראל שדים, זה מחוץ לארץ.
הוא אמר לי פעם,
אתם יודעים, אצל העיראקים מאוד מאוד מאוד החשיבו את השדים.
אתה עיראקי?
לא.
בסדר, החשיבו אותם מאוד.
כל מיני דברים עשו, לא עשו, בגלל השדים.
אמר לי איזה מישהו, בית הכנסת, נהג מונית.
היום צריך להיות, לדעתי, לפחות
שבעי וחמש, שמונים.
הוא אמר לי, מה אתה מדבר, הרב?
מה אתה מדבר?
ואני הלכתי עם סבא שלי בברדד,
בלילה, בפינה.
יצאו ארבעה אדומים עם ראש כזה.
ישר סבא שלי אמר, יושב בסתר, והם ברחו.
תבין איך היו מתעסקים הפעם האנשים.
עזוב, אנחנו לא שם.
אנחנו פה בארץ ישראל,
ארץ הקדושה, ארץ הטהרה,
הכל בסדר, רק מתחברים לפאזה החיובית של הקדוש ברוך הוא.
כל הדברים האלה, המוזרים,
נשתחרר מהם, בסדר?
אבל כן, יכול להיות שהיו דברים כאלה. הם משתמשים בזה, הם עושים, אני יודע מה, כל מיני קמעות.
בארץ ישראל אנחנו עבודת השם.
קשה לך קצת, מה אתה עושה?
מה עושה כשקשה? מה עושים כשקשה?
עושים משהו טוב.
מפתחים משהו יותר טוב.
קצת קשה לי לעשות משהו, בואו נראה מה אני יכול עכשיו לעשות,
משהו שאני לא חייב.
איזה חסד, איזה טובה, איזה ברכה, איזה פיתוח לעולם. מה אני יכול לעשות?
יצאת מזה.
למה?
עשית טוב, זה היה עשו לך טוב.
עכשיו, בחוץ לארץ היה הכל בפחד, בהמה, וכן, אנחנו יודעים את זה, גם אומרים שחינוך בחוץ לארץ הוא ביראה,
שוטים ומקלות.
בארץ ישראל החינוך הוא
רק באהבה.
אין חינוך אחר.
הכל באהבה.
כן, גובה גבולות, זה לא הפקרות, אבל בכל זאת,
זו שיטה אחרת בכלל.
גם אחרת כל המציאות כולה.
טוב, אז אנחנו מבחינתנו, הסעיף הזה לא רלוונטי, סעיף יט.
סחורה נפסדת בשבת על ידי גשמים או דבר אחר.
או אטיביתקה,
נחל או אגם מים.
שמו סחורה בגובה שני מטר או מטר שישים בוונציה.
ופתאום וונציה כולה טובעת באיזה עומק יותר מהרגיל.
כמה היא הגיעה?
בשבוע שעבר אמרו מטר שמונים,
הוא שם בגובה מטר שישים,
מה יהיה עכשיו?
וואו, בעיה, בעיה, בעיה. כן, זה סיפור,
סיפור שלם.
סחורה נפסדת בשבת הילדי גשמים הוא דבר אחר, או עד תבידקה פירוש נחל או אגם מים,
דמיה, או מפסיד ממונו,
או שנתרועה חבית של יין והולך לאיבוד.
מותר לקרוא את אינו יהודי אף על פי שוודאי יודע שאינו יהודי יציל הממון,
ולכסות סחורה ופירות ודבר אחר מפני הגשמים,
הנה כמה של ל״ח, סעיף ז',
למה לא?
הוא שם על הגג סחורה,
שם בחצר סחורה.
הביא ביום שישי בלע של שקי מלט.
הוא רוצה להתחיל לבנות קומה נוספת.
פתאום, בלי הודעה מוקדמת,
גשם.
מה יקרה למלט?
ציקה, תביא מנוף להרים את זה, כי גם אפשר להרים אחר כך.
בסדר, זה ברור?
מה עושים?
מותר לכסות בירייה?
כן, חסר, מה קרה?
לא יעשה אוהל וכולי, חסר, תמות.
תביא עיני לא נצמד, תתחיל להקיף.
בסדר? אין בעיה.
רק לא לקרוע בסוף, כי זה חתיך.
טוב.
ולכן מותר לומר לאינו יהודי, כל המציל אינו מפסיד.
כמו בדלקה, שיתירו לומר כל המכבה, אינו מפסיד.
יש מישהו אומר שלא יתירו לה בדלקה דווקא,
זאת אומרת, הוא רוצה להחמיר, ובעצם מה עשה פה השולחן ערוך? הוא הקל, כי הוא לא מביא יש ויש, אלא סתיים ויש.
להחמיר דווקא בדלקה ובדברים אחרים לא,
הוא לא פסק ככה. אנחנו רואים פעם שמקודם ראינו שהוא מביא את היש אומרים להקל.
עכשיו הוא מביא את היש אומרים להחמיר.
ככה או ככה לא.
למה הוא מביא אותם?
עכשיו אמרנו שמי שאין לו ברירה ורוצה להקל יקל.
או שאומרים אותו בשירים, מי שאומר מי שרוצה להחמיר שיחמיר.
זה לא סתם שטות, יש פה מקור לחומרה.
איך הוא אמרה?
שרפה אפשר לקרוא לבוי שיחבקת?
היום אין שאלה.
דיברנו על זה גם בסימן שמדבר על נושא שרפה.
היום אין לנו שום מעצור מלכבוד שרפה.
בזמנו,
ביסוד, יש פה את הסימן שמתעסק בנושא שרפה בשבת.
אם נשרף משהו בשבת, שיישרף.
מה יכול להיות?
בסך הכל,
ממון, נכון?
תציל, ועזוב שתי סעודות, שלוש סעודות, שהיא הלכה לסעודות שבת, כן?
אם אכפת לך שהבית שלך נסחף.
העיקר שיש לך אוכל לשבת.
מה היה כבר בבית?
מה היה בבית?
מחשב, מערכת, מה היה בבית?
אחרי התניסה, מה היה?
ריזון, ספרים היה?
ספר שניים, קח את הספר,
כתבי הקודש מצילים ומאזון שלוש תעודות וזהו זה.
ברור.
היום אין דבר כזה.
היום ברגע שיש שרפה במקום,
יכול להיות פה נזק לשכונה שלמה.
יכול להיות שבבניין הזה, בקומה לא יודע מה, אה, ישנה שמאי איזה זקנה שלא יכולה לרדת לבד ברגל.
אין דבר כזה היום
שחס ושלום יש שרפה והנזק הוא לא רק נזק מקומי של ממון.
יכול להיות מיליון דברים.
הנזקים פה יכולים להיות כאלה שהם נפשות.
אז בוודאי שאין שום שאלה.
בסדר, זה ברור?
עכשיו, שינינו את ההלכה.
הפעם אמרו שאסור לכבוד שרפה בשבת,
והיום מה אומרים?
מה אני אומר?
רבותיי, אז אני חולק,
אני חולק,
אני לא חולק.
על פי הקריטריונים שהיו בזמנו למה אסור לכבות,
אז היום חייבים לכבות.
כי אז לא קורה כלום.
איפה פיקוח הנפש? פה אפילו ספק פיקוח הנפש. בסך הכל קצת ממון.
תראו לכם היום שבבית סטנדרטי יש שריפה.
כמה מוצרים יכולים להתפוצץ?
איזה נזק יהיה למערכת החשמל?
בכל הבניין,
ואולי גם בבניינים על יד.
שמע איזה מישהו מבוגר
עם מחולל חמצן חשמלי.
אז זה היה קורה בבתים היום.
פעם זה לא היה.
פעם בן אדם היה גר, אתה יודע, אפילו,
תפס לו איזה גבעה,
לא יודע איזה גבעה, בלי שמות.
גר באיזה צריף, בנה לו מפאנלית,
במקרה הטוב,
איזה צריף, הוא ואשתו.
ושריפה בשבת בבוקר, כאילו
פתאום העצים שם בערו יותר מדי באח, כי גם אין לו חשמל.
הוא גר על הברה, כמו שאומרים. מכירים את הגבוהות האלה?
איפה?
נו,
מה יעשה עכשיו?
מה יעשה?
טוב, הרב, אבל יש בעיה, אם הערבים מסביב יראו שהגבעה פה נשרפת, הם יבואו
ויתיישבו הם על הגבעה.
אה, יש פה בעיה ביטחונית גם,
הבנתי.
אז זה כבר סיפור חדש.
בקיצור, מאיפה שלא נגיע,
ההלכה היום המעשית,
היא שונה מההלכה המעשית שהייתה פעם,
אבל זה לא שהשתנתה ההלכה,
אלא המציאות השתנתה.
ותמיד אנחנו מדגישים את זה, כשמשתנית מציאות,
ההלכה נשארת אותו דבר.
איך אמרנו פעם?
הלכה קבועה במציאות משתנה.
ומה התפקיד שלי?
לשייך את היסודות ההלכתיים
אל המציאות הקיימת היום.
הדבר שמשתנה,
משתנה משנה לשנה.
הזכרנו את זה עשרות פעמים.
טכנולוגיה
של המזגנים.
השתנתה בשבע-שמונה שנים האחרונות,
טכנולוגיית הקירור והיישום של הקירור.
חיישנים,
הפעלה.
המזגן כן, מנוע, מדחס, כן, זה אותו דבר, לא השתנה כלום.
בסדר?
מקררים.
מלפני עשרים שנה להיום, זה אותו מקרר?
בכלל לא.
טכנולוגיה שונה לחלוטין.
פעם היו מקררים על דופן שמתקררת והיא גורמת לטאקרו להתקרר,
והיום זה כמו מזגן, זה מאוורר,
עם פן,
שהוא גורם לכל האוויר להתערבל.
זה משהו אחר בכלל, שונה לחלוטין.
אז אם יפסקו הלכה לפני 40-50 שנה לגבי מקררים בשבת,
זו אותה הלכה היום?
לא.
העקרונות כן, אבל ההלכה, פסק ההלכה לא. למה?
כי הטכנולוגיה השתנתה.
מה שכתבו פעם, זה לא מה שיש היום.
אם כתבו ששעון שבת מותר בשימוש בשבת,
אפשר גם להזיז אותו.
על איזה שעון שבת דיברו לפני 70 שנה?
ועל איזה שעון שבת מדברים היום?
משהו אחר בכלל.
אני לא מדבר כבר על דיגיטלי לשבוע,
ברור שזה משהו אחר.
במילים אחרות, צריך כל פעם לשייך
את ההלכה הקבועה במציאות המשתנה. והמציאות משתנה,
והטכנולוגיה מתפתחת,
משהו משהו. ברוך השם,
זה חלק מהאבולוציה.
טוב,
איזה סעיף אנחנו.
כ',
ישראל שאמר ליהודי לעשות לו מלאכה בשבת, מותר לו ליהנות לערב בכדי שיעשו.
אסור ליהודי לומר לגוי תעשה לי מלאכה בשבת.
אם הוא אמר לו,
מה?
לא.
יותר גרוע.
אם הוא אמר לו,
הגוי עשה, הוא לא עשה, הרי הגוי בסופו של דבר יש לו שכל, לא? הוא בן אדם.
אתה אמרת לו, עשה לדעתך,
אבל לעצמו.
בכל זאת אומר לנו השולחן ערוך,
שאם גוי עשה לך מלאכה בשבת,
צריך במרצאי שבת לחכות בכדי שייעשו.
מה פירוש המושג בכדי שייעשו?
לחכות את הזמן שצריך לעשות מצאת שבת,
כמה זמן לוקח עד שהדבר הזה ייעשה.
אם לוקח לו שעתיים,
שעתיים אחרי צאת שבת מותר לך להשתמש.
כי בעצם אתה לא עשית איסור,
חוץ מהאמירה.
ואנחנו רוצים שלא תהיה שבת קלה בעיניך, אם פתאום תראה שאפשר מיד בצאת שבת,
מה תגיד שבת הבאה?
משתלם.
כדאי להגיד לגוי לעשות בשבילי בשבת, ואז מיד במוצאי שבת יש לי מוכן.
מה אומרים חכמים?
מה גזרו?
בכדי שיעשו.
וזה דווקא אם זה גוי,
שמא יאמר לו לשבת הבאה לעשות.
אבל אם זה יהודי שעשה איזושהי מלאכה שאסורה בשבת,
לאנשים אחרים מותר,
מיד בצאת שבת.
למה?
כי אין לי חשש שיבואו להגיד, טוב, היהודי הזה,
נגיד לו ששבת הבאה גם יעבור על האיסור.
כי איזה יהודי יגיד ליהודי אחר לעבור איסור.
כן, אבל תראה, אתה מהדתיים, אני לא, מה אכפת לך שאני אקריא לך אור בשבת?
מכיר את זה?
אהה, מה פתאום אח שלי?
לי אסור גם לך אסור.
יש את המדליק, כי אני לא כופה עליך שום דבר, מה, אני יכול לכפות עליך?
מה פתאום?
אסור לנו באותה מידה.
אוי ואבוי, אסור ליהנות מזה.
אם הוא עשה את זה בשבילך, אסור ליהנות עולמית.
אבל אם הוא לא עשה בשבילך, אלא עשה את זה בתערות,
שוגג, הוא לא יודע,
בצד שבת מותר מייד.
אבל גוי שעשה בשביל יהודי,
לחכות בכדי שיעשו. מדוע? כדי שלא יבוא שבוע הבא ויגיד,
שבוע שעבר עשה לי, היה כיף,
שהשבוע גם יעשה.
לכן כנסו.
מה פירוש עשה בשבילך בכוונה?
הוא יודע שהיום שבת,
הוא יודע שעשו,
הוא אומר, וואלה, הדתי הזה,
יהיה מבסוט, אני בשבילו אבשל בשבת,
יהיה לו במה לנגב תחלה.
כן. או שהוא הולך לישון, נחבל לו את האור טוב, זה כבר סיפור.
אבל כן, נדליק לו את האור.
הוא בא לחדר ויש חושך, הוא מסתובב ככה בחושך,
מחפש דברים ב...
לא יודעת, אסור להשתמש בזה.
אסור לך לעשות שום פעולה
שלא עשית אותה בחושך,
עם האור הזה שהוא הדליק.
גם אם זה גוי.
גם אם זה גוי,
יהודי בטוח.
אבל ביהודי אני לא גוזר, כי
אני לא אלך להגיד לו שבוע הבא, אבל בגוי יש סיכוי שתגיד לו שבוע הבא, תעשה עוד פעם. לכן גוזרים בכדי שיעשו.
מה זה בכדי שיעשו?
תמתין את הזמן שיכול לעשות מוצאי שבת. ממילא לא משתלם לך שגוי
יעשה לך בשבת,
כי במוצאי שבת גם אתה צריך לחכות את הזמן.
גם יעשו לי לעצמו.
מה גוי עשה לעצמו?
למי?
להתחתן בשבילי, אבל לא רק תאום. יש למחות.
גוי שהדליק
אור
שרוצה להדליק אור ליהודי, מיוזמתו אפילו, בשבת,
צריכים לחוץ בידו. כי זו הנאה ישירה.
זה די גדול מכל שאר הדברים.
למחות,
אל תדליק.
צורך מצווה,
בית כנסת, לא יודע מה, סעודה של חתן, דברים כאלה, הקלו.
אבל סתם בבית?
בשום אופן לא.
אני יודע מה עכשיו חורף,
יורד גשם, פתאום הפסיק החשמל.
מותר לקרוא לגוי להדליק את החשמל?
יפה,
אמרת נכון, תלוי לי איזה צורך.
אם בגלל שחשוך לך,
תמתין עד מוצאי שבת, תדליק את האור.
אם אנשים פה, ילדים קטנים או תקנים,
אפילו גם מבוגרים,
כולם חולים אצל צנעה בשביל להדליק לך את החימום,
אין בעיה.
אבל תאורה, אסור.
אם יש לך מקררים מלאים, לא יודע מה, בקיץ פתאום הפסיק החשמל של המקרר ושל הדיפי של לא יודע מה עוד,
בליל שבת, עד מוצאי שבת, יכול להתקלקל 30-40 מעלות בחוץ.
בסדר, אז זה מרובה.
אבל סתם ככה אסור.
בסדר?
טוב, זה בעזרת השם, אנחנו נראה בשבוע הבא
את הנושא
של מה מותר להגיד לגוי בשבת.
אז בעזרת השם, בשבוע הבא אנחנו נראה את סעיף כא,
סימן שז, סעיף כא.
שלוש דקות הפסקה וסימן קנד סעיף
היי, הכל טוב.
