פרשת: במדבר | הדלקת נרות: 18:48 | הבדלה: 20:10 (ירושלים) 

פרשת: במדבר | הדלקת נרות: 18:48 | הבדלה: 20:10 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

אזכרה לעילוי נשמת הרב יהושע דוד יאסו דג’ן ז”ל – מכון מאיר תשפ”ה
הרב מרדכי ענתבי 33
אזכרה במלאת השלושים לעילוי נשמת הרב יהושע דוד יאסו דג’ן ז”ל – מכון מאיר | כ”ב סיון תשפ”ג
הרב מרדכי ענתבי 33
פסח בזמן הקורונה – המדריך לעריכת ליל הסדר
play3
machon
דין הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים – שו”ע סימן תרצ”ו סעיפים ו’ – ח’ . סיום סדר ‘אורח חיים’
play3
machon
דין הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים – שו”ע סימן תרצ”ו סעיפים ג’ – ה’
play3
machon
דין סעודת פורים – שו”ע סימן תרצה’ סעיף ד’
play3
machon

דיני נר הבדלה – חלק א’

כ״ו בתמוז תשע״ט (29 ביולי 2019) 

פרק 53 מתוך הסדרה שולחן ערוך הלכות שבת – התשעח  

מילות מפתח:נר הבדלה
Play Video
video
play-rounded-fill
32:58
 
טוב, אנחנו בסימן רחץ,
עמוד 144,

כסם הוכחה היא צרחה בגני עדן מקדם, נכון? קדם זה 144.

יפה. זה דיני נר ההבדלה. דיברנו על הבשמים,

עכשיו הנושא של הנר.

אומר לנו השולחן ערוך, ותסתכלו, אנחנו פה בסימן ארוך,

הנושא של הנר. בבשמים דיברנו על העניין הזה של איזה סוג בשמים,

כן?

א', שצריך לברך,

בעצם זה סוג בשמים מותרים או אסורים,

בהנאה או לא וכו'.

אומר לנו השולחן ערוך בסימן רח צדי,

מברך על הנר בורא מעורה האש,

אם יש לו, לשים לב אותו דבר,

אותה לשון כמו שראינו בנושא הבשמים.

זאת אומרת,

ההבדלה היא להבדיל בין קודש לחול,

וזה ברכת המבדיל.

יש לנו תוספות שהצמדנו אותן להבדלה,

אחת מהן זה הבשמים,

להשיב את הנפש

כשיוצאת הנשמה יתרה,

והשני זה האש.

כי אש נוצרה ומוצאי שבת.

מה זה אש נוצרה ומוצאי שבת?

הרי את

המאורות, יום ולילה, כביש ברוך הוא ברא ביום הרביעי.

מה זה האש שנוצרה ומוצאי שבת?

זו אותה אש שהאדם הראשון הצית לעצמו.

ואומרת המשנה, יש מחלוקת, האם מברכים בורא מאור האש

או בורא מאורי האש?

מה היה שם?

אומר הרב באין היה,

כל סוגי האשים, הווה אומר בלשון שלנו,

כל סוגי האנרגיות

הקיימות בעולם הם תוצאה של האש הראשונה שנוצרה.

האם אני מברך על האש הראשונה בלבד שהייתה,

או על מציאות האישים או מרובים,

סוגים שונים של אנרגיות שנמצאים היום בעולם.

אומר הרב, פסק ההלכה הוא שכל סוגי האש הקיימים בעולם הם תוצאה של האש הראשונה.

ולכן אני מברך בורא מאורע האש.

ופה מסביר הרב,

בורא מאורע האש, הוא אומר בעצם,

זו ברכה על כל פיתוח ופיתוח שיש בעולם.

אתמול שמענו שעשו ניסוי,

באלסקה.

למה באלסקה?

מדינת ישראל תעשה ניסוי נפל על ראש של מישהו. אין לך איפה אפילו להתפתח כדי לעשות את הדברים.

אתה צריך איזה מקום שאין לאנשים.

מה זה היה?

זה נקרא חץ?

שלוש. נכון?

יפה.

באיזה מקום מפילים לך טילים

מחוץ לאטמוספירה.

אתם מבינים את המשמעות?

אומר הרב, זה בורא מעורי האש.

כל אנרגיה, כל טכנולוגיה שמתפתחת,

זה תוצאה של ההתפתחות הראשונה שהייתה.

מגדיל הרב בעין היה,

דרך אגב, לא יודע אם שמתם לב,

מישהו אמר לי שהוא ראה, אני לא ראיתי.

לא ראיתי.

תשימו לב אתם, מי שיכול לראות, מי שרואה,

שהוא ראה שבמקום שנמצאים שם הישראלים,

הם היו עכשיו שם בתום החודשים כדי לארגן את זה, נכון?

יש מזוזות על הפה.

הבינו מאיפה זה בא, הכל בא מעורי האש,

מהאש הראשונה של האדם. לכן הרב כותב בעין היה שבעצם כל התפתחות טכנולוגית

באה כתוצאה מהמעשה הזה של האדם הראשון.

כי מה זה התפתחות טכנולוגית?

המפגש של האדם עם הטבע.

השכלול של הטבע על ידי האדם.

והפעם הראשונה שהאדם לקח את הטבע ויצר ממנו משהו,

זה היה מוצאי שבת. כי מתי הגיע האדם לעולם הזה?

ביום שישי, כניסת שבת, אחרי שחטא בגן עדן העליון,

12 נטרד, 12 של היום, סוף היום, שקיעה, נטרד מדי. בגן עדן הגיע לשבת.

לכן מה עושה כל פקיד ממשלתי שהוא מחובר לכלל?

אבל הוא מחובר לכלל, נכון?

הוא פקיד ממשלתי, הוא שייך לכלל.

זה שייך לנשמת העולם, לא רק לנשמת האומה.

מה הוא עושה דבר ראשון כשהוא בא לעבודה אחרי שהוא מכתים כרטיס?

כוס קפה.

כמו האדם הראשון.

הגיע לעולם הזה, שבת.

אחר כך עבודה.

זה ברור מאיפה זה בא.

תמצאו את החיובי בכל דבר, לא היה נראה לנו ככה.

בסדר, זה עד היום.

כל מי שמחובר,

קודם כל,

שבת.

אחרי שבת יש מוצאי שבת.

ואז ברגע שיצאה שבת, והיה לאדם הראשון חושך,

מה הוא עושה?

מה אמרו לחכמים במדרש?

הקיש

אבן באבן.

הקיש אבן באבן, יצאה לו אש,

אור.

זה אומר הרב,

במקום שמדובר בורא מאור האש או בורא מאור האש.

זו ההתפתחות הטכנולוגית הראשונה.

וכך אומר הרב בן היה בכל דור ודור.

יש את ההתפתחות שלו.

ובדורנו, ברוך השם, בלי עין הרע,

איזה התפתחויות.

כששאלו אתמול את אחד הקודקודים,

ומה עם חץ ארבע? יש בקנה חץ ארבע, בינתיים.

עוד טכנולוגיה, עוד כל מיני דברים.

כל הזמן, כל הזמן לפתח. זה רצון השם.

אם היו מבינים את זה, אז הכל היה נראה אחרת.

כי מה אומר הפסוק?

במה אקדמיה

ייקף לילוקי מורו?

אם באקדמיה היו יודעים את זה,

הכל היה נראה אחרת.

הכל היה נראה אחרת, משהו אחר בכלל.

לכן מברכים בורא מאורי האש. כל התפתחות טכנולוגית שיש בעולם היא תוצאה של ההתפתחות הראשונה, כי בעצם מה זה התפתחות טכנולוגית?

מגדיר הרב,

הפגישה של האדם עם הטבע,

עם מציאות העולם.

ברגע שאדם נפגש עם מציאות העולם הוא מפתח אותה,

זה הטכנולוגיה.

מה היה הפיתוח הטכנולוגי הראשון בעולם?

שתי אבנים.

ומאז,

ברוך השם, יש התפתחויות נוספות.

בסדר?

לכן אנחנו מברכים במוצאי שבת, בורא מאורי האש.

כי זו הפעם הראשונה שנוצרה האש.

אבל זה לא קשור דווקא להבדלה,

זה קשור למציאות

של הפיתוח.

לכן צריכים לברך על הנער. מתי אנחנו מברכים על הנער? כמו על הבשמים, בהבדלה.

אבל אם אין לי ניר,

מה אמרנו בבשמים?

איזה סימן זה היה?

רשתה דיזין,

סימן קודם.

מברך על הבשמים אם יש לו, ואם אין לו, אני צריך לחזור אחריהם.

לא צריך להתחיל להתרוצץ.

לא עושה הבדלה אם אין לי פסמים.

על פסמים אין הבדלה.

מכירים את החבר'ה האלה? לא מבינים, לא עמדו הלכה.

אין בשמים?

יש הבדלה בלי פסמים.

אותו דבר נר.

מברך על הנר בורא מורא אש אם יש לו,

ולא צריך לחזור אחריו.

ברור.

כמו שלא חוזרים,

זאת אומרת, לא מכתתים רגליים

כדי לברך על בשמים,

אותו דבר על נר.

אז מה יעשה?

הנה לישועתי

הראשון לציון, הנה כל אחד, אברך את שמה אלה, כל אחד,

מה שהוא אוהב לעשות, שיגיד,

לא משנה לי הפסוקים האלה, העיקר שהוא יברך על גפן ומעורי האש.

סליחה, והם עובדים מקודש לחול.

גפן והם עובדים מקודש לחול.

הכניס גם

בוראי מורי האש ובסמים ובוראי מורי האש, אין בעיה.

מצוין, זה מה שצריך.

נושא ברור. ואחר כך, אם נמצא האש,

אני אומר לך אחר כך.

אם נמצא בסמים, נברך, ואם לא,

אז לא.

נושא ברור.

אלא שמסייג את זה השולחן ערוך.

יש פעם אחת שחייבים לחזור אחר האש.

מה זה?

אני מלמוצאי שבת.

אבל מוצאי יום הכיפורים ושומרים שמחזר אחריו.

למה? כי מוצאי יום הכיפורים אנחנו דואגים גם,

בהלכות יום הכיפורים מרחיבים בזה,

דואגים גם שתהיה אש ששבתה כל יום הכיפורים.

לוקחים נר שדלק מערב יום הכיפורים עד מוצאי יום הכיפורים ועליו מברכים בורא מאורי האש.

ואני כבר ממליץ

לא לקחת את הנרות של 24 שעות, 25 שעות, 26 שעות.

למה?

באחריות חוקי מרפי.

זה דולק יפה.

עד שאתה רוצה לעשות הבדלה.

דקה קודם זה נכבה.

איי, איי, איי, כל יום הכיפורים זה דלק.

קחו של 48', קחו נר שמן שיש לו

אפשרות יותר.

בסדר?

לא לשחק עם הקשקש פה על ה-25 שעות.

כן.

מי רוצה לשאול? איך?

איך שאומרים.

סתיו יש, רק כי סתם.

תראה, ברגע שהוא מביא את זה, הרי לא ראינו מישהו שחולק על זה,

שאומר בזמן אחר,

זה אומר שלכתחילה זה מה שכדאי לעשות.

אני אגיד את זה בצורה שלי,

כן?

מרן לא רצה להייק על אנשים שיהיה להם מיד במוצאי יום הכיפורים איכס.

הבנת אותי?

לא.

עוד לא גמר יום הכיפורים, נכנס לדיכאון. וואי, וואי, וואי, אין לי נר.

תרגיע.

זה הראש שלי, אני...

כן.

נוסיף את הגפו, כן, נוסיף עוד משהו, אין בעיה.

בסדר?

מוסיף הרמב״ם ואומר מי שאין לו כוס להבדיל

כשהוא רואה אש הוא יברך עליו וכן פסמים

אז מבדיל הוא לא מבדיל אלא מה הוא עשה אמר התכון נתנו

אין לו עכשיו על מה להבדיל אז הוא מברך על האש ומברך על פסמים

יהיה לו אחר כך להבדיל אז יבדיל

בסדר?

יופי.

סעיף ב׳ אומר השולחן ערוך

מצווה מן המובחר לברך על אבוקה

קיבלת תשובה?

מצווה

מן המובחר

חייבים לברך דווקא על אבוקה?

לא.

מצווה מן המובחר.

לכן מה אנחנו עושים תמיד?

מברים על אבוקה.

כי מי לא רוצה לעשות מצוות מן המובחר?

מה הוא רוצה

מהבררה שלו?

מה זה פה קין ועבד?

זה מביא את הבררה, זה מביא את הטוב ביותר?

ברור?

יפה.

מצווה מן המובחר לברך על אבוקה. ויש מי שאומר

שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה.

חוץ מהנר המיוחד להעיר בבית.

אומר הרמב״ם, הנר שיש לו שתי פתילות, מקרה אבוקה.

בסדר? אז גם הרמב״ם אומר שתי פתילות זה אבוקה.

אז מה התכוון מרן כשהוא אומר אבוקה?

אבוקה.

לא סתם שתי נרות אחד ליד השני.

שני נרות.

בסדר? יותר מזה.

שני נרות אפשר להסתפק. מי אומר שאפשר להסתפק בשני נרות?

שתי פתילות?

הרמה.

מרן אומר אבוקה. אז מה זה אבוקה?

חמש.

אש גדולה.

לא נר, בסדר?

הנרות של אבדלש, קונים בחנות.

כמה פתילים יש להם?

חמש, שש.

עכשיו ראיתי שמישהו הביא כזה בצורה של אגרטל.

לא, עשה טובה, יש שם שניים.

הוא אומר, זה אפשר.

אפשר.

אבל מה אני מעדיף?

אבוקה.

בסדר?

טעיתי.

אז יש כאלה בבתי כנסת שלוקחים נר ושמים גפרור.

בסדר, לפי הרמה יצאו ידי חובה.

אתה מבין מה אני אומר?

לא דווקא איזה ספרדים עושים, כן.

נו?

אם האש לא שבתה להעתיק נר גדול, עתיק אמוקה?

לא, אש ששבתה צריך.

אתה מדבר ביום הכיפורים.

צריך נר ששבת.

אפשר להעביר מהנר הזה לנר אחר, אין בעיה.

אבל עדיף להיות על האש עצמה ששבתה.

ולכן, ברגע שאש ששבתה, אתה מוסיף לה עוד גפור ונהיה להבה באותו רגע.

בסדר.

יצאנו ידי חובה.

ואם לא,

ואם זה נר אחד,

גם יצאו ידי חובה.

בסדר?

מצווה מן המבחר.

בפרט באמוצרי יום כיפור.

כל שבת אנחנו מעדיפים ככה.

טוב,

סעיף ג'

נוהגים להסתכל בכפות הידיים ובציפורניים.

למה?

יש לראות בציפורני יד ימין ולאחוז הכוס ביד שמאל.

יש לכפוף האצבעות לתוך היד שהזרועי הציפורניים עם הכפות,

בבת אחת, ולא יראה פני האצבעות שבפנים.

שמים לב,

ככה,

ליד האש, ככה, יד ימין.

למה לא יד שמאל?

כי יד שמאל מחזיקה בכוס.

קודם בירכנו בשמים, איך בירכנו בשמים?

לקחנו,

בואו נעשה את הסדר שראינו פעם שעברה.

לקחנו את הכוס ביד ימין,

את הבשמים ביד שמאל.

מברכים עדיף.

עכשיו מברכים עצי בשמים. איך אני מברך עצי בשמים?

מיני בשמים?

מורידים את הכוס, מחזיקים אותה ביד שמאל,

לא מורידים אותה לחלוטין,

לוקחים את הבשמים ביד ימין ומברכים, כי תמיד מברכים ביד ימין.

ועכשיו ממה נשארנו?

כוס ביד שמאל, בשמים ביד ימין. מניחים את הבשמים,

מברכים בורא מעורה האש. לא יראה את הפנים שלהם, אומר אמה, אלא ציפורניים.

למה ציפורניים?

כי פה אני יכול לראות שאני נהנה לאורו.

אין מברכים, זה סעיף הבא על הנר עד שיוטו לאורו.

איך אני יודע שאני נהנה מהאור?

ציפורניים בדרך כלל, ציפורניים בריאות,

כן? זה מבריק.

אז רואים את האור.

יש כאלה שנוהגים לכבות אור אחר,

כדי שיהיה ברור שנהנים מהאור של האבוקה.

ואז מברכים.

ומה קורה אחרי שרואים את האור והם מברכים כשיד ימין רואה את הנר?

מעבירים את הכוס חזרה ליד ימין, מחזיקים את הבשמים ביד שמאל חזרה,

והם מברכים,

הם עומדים בקודש לכול.

בסדר? הסדר ברור?

יפה.

אומר לנו השולחן הערוך, סעיף ג', נוהגים להסתכל בכפות הידיים ובציפורניים.

אגב, יש לראות בציפורני יד ימין ולאחוז הכוס ביד שמאל.

זה דווקא ימין.

ויש לכפוף האצבעות לתוך היד שאזורי הציפורניים הם הכפות בבת אחת ולא יראה פני האצבעות שבפנים.

סעיף ד', אומר השולחן הערוך, אין מברכים

על הנר עד שייאותו לאורו.

מה זה ייאותו?

ייהנו ממנו.

דהיינו שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר בין מטבע המדינה זו למטבע המדינה אחרת.

בסדר? עד כאן

הצורה

של הנר שעליו אנחנו מברכים.

אלה ארבעת הסעיפים הראשונים.

אחר כך נתחיל עם כל מיני איסורים ומה לא טוב.

בינתיים ראינו בדיוק וסיכמנו איך אנחנו מברכים ואיך אנחנו נהנים,

נהנים מהאור של הנר, בסדר? הנושא הזה ברור.

אבוקה לכתחילה,

מברכים בורא מאורי האש, כשהידיים,

יד ימין מכופפת, יד שמאל מחזיקה את הכוס,

מברכים בורא מאורי האש, נהנים,

נאותים לאורו של הנר, לאורה של האבוקה,

וככה אפשר לברך, כן.

לראות שיש אור,

כן, זהו, ככה.

לא לראות את הפנים של האצבעות, ככה, כתוצאה מזה יש כאלה

שלא צריכים לראות את זה, אז הם עושים ככה.

זה מתאים לנשים, לבדוק את הלק,

בסדר?

זה עושה ככה.

זה חורבן טוב את האור. מנהגים,

כדי שיהיה ברור שאתה נהנה מהאור. אשכנזים, נהגים לכבות האור, כדי שיהיה ברור שנהנים מהאור. אבל מי שצריך לכבות את האור זה מי שאמר את החוננתנו, ברוך הוא עובדים בקודש לחו״ל. מי ששכח, אסור לו.

עד שהוא יברך הם עובדים עם קודש לחול, בסדר?

מי מכבה את האור?

זה שהדליק את הנר.

שאמר את הכול נתן, הוא אמר בואו אנחנו עובדים עם קודש לחול.

כי אם לא, גם לא יכול להדליק.

לא יכול לכבות את האור.

ברור?

יפה. הערת ביניים.

כן,

אז זה ארבעת הסעיפים הראשונים, בואו נראה משנה ברורה.

מברך על הנר משום שתחילת בריאתו במוצאי שבת.

כדאמרנו בפסחים דף נד,

ומוצאי שבת נתן לקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון,

וטחן שתי אבנים, הכוונה היא היכה,

שתי אבנים זו בזו, ויצא מהם אור,

אש.

ועד הם וכי, זהו, זה בעצם מה שהסברנו בשם הרב,

ובהן היה נושא של פיתוח טכנולוגי.

יסוד הפיתוח הטכנולוגי

בעולם היה מוצאי שבת.

טוב.

ועד הם וכי מוצאי מר כיפורים, כשאינו חל מוצאי שבת,

נשאו כי אין הבדלה.

שכל היום היה אסור להשתמש בזה ההור אף לאוכל נפש

ולא כמו שבשאר יום טוב.

עכשיו מותר,

לכך דעת היש אומרים שצריך לחזור אחריו כמו להבדלה.

אז מה זה כמו להבדלה?

לא רוזריב,

יותר מהבדלה,

יותר משבת רגילה,

בסדר?

אבל צריך לחזר אחרי הנך, זה ביום כיפור.

בשבת עצמה לא צריך, בסדר?

חלק ג',

יפה, עמוד 144. טוב.

בורא מאורי האש.

למה מאורי האש? אמרנו שיש מחלוקת.

מאור האש או מאורי האש?

אחד או רבים?

דקמא נהורה איכא בנורה.

כמה סוגי אור יש באש?

לבנה, אדומה וירוקה.

ואם אמר מאור האש דעת הבא שלא יצאה אפילו בדיעבד.

ואם אמר ברא, לא בורא, ברא מאורי האש,

לשון העבר יצא.

כי ברא זה נכון,

כן?

אבל מאור האש אמרנו שלא.

ולמה בורא?

כי מה אמרנו? מה זה בורא מאורי האש?

כל סוגי האש הקיימים בעולם זה חלק מהיצירה הראשונה שאנחנו מפתחים.

כמו שהרב הגדיר, מה זה טכנולוגיה? מה אמרנו?

המפגש

של האדם עם הטבע.

המפגש הראשון היה מוצאי שבת.

זה מה שהבאנו בשם הגמרא בפסחין.

וכל פיתוח טכנולוגי

אומר הרב, כל דור ודור יש לו את המפגש שלו.

כל דור ודור יש לו פיתוח שלו.

והיום אנחנו נגיד, כל שעה ושעה יש לה את הפיתוח שלה.

טוב, על אף שיש הרבה דברים שזה יישומים כבר,

אבל גם פיתוחים יש.

זאת אומרת, הטכנולוגיה קיימת, הכל קיים, רק מיישמים אותם על

מקומות שונים.

אגב, זה חשוב.

הנה דוגמה שנתתי. אני מקווה שמישהו יקשיב לדוגמאות שלי בסוף.

מישהו יעשה את זה.

כלב נחייה באפליקציה לעיוורים.

מה אתה אומר?

גיבור שלי,

אף שלי גיבור,

מה אתה אומר?

במקום שיצטרכו לגדל כלב בבית, ופעם הוא הולך, ופעם... אתה מסדר איזה חיישן,

כמו מצלמה על המצח,

לך ימינו, הלך שמאלה.

זה קיים. איפה זה קיים?

מובילאי.

כל המכוניות אוטונומיות,

זה בדיוק זה.

בוודאי, בוא תעשה את זה עכשיו, אבל מה הבעיה?

שזה לא משתלם לייצר את זה לעברים,

זה משתלם לייצר את זה להמונים.

אין לך הרבה אנשים שצריכים את זה.

אתם מבינים את הבעיה שיש לנו בדברים האלה?

שעושים הרבה פעמים את מה שיכניס לי כסף.

איפה עוד אוכל לעשות אקזיט, למכור,

להרוויח את המיליונים, לישון בלילה בשקט.

בעיה, בעיה עם זה.

גם ערכים צריך.

תעשה מובילאי לעברים.

מה אתה אומר?

מה, אני שאין.

עוד פעם,

לעברים אין,

אני יודע,

אבל כשהטכנולוגיה קיימת

ואפשר תוך פרק זמן קצר כבר

להריץ את זה,

זה ברור לי שכן.

אין לי שאלה.

אני אגיד לכם את האמת, זה עלה לי בראש

לפני שנה,

ודיברתי על זה כבר כמה פעמים,

קבלת שבת.

שם בבית הכנסת יהודי צדיק אחד,

שבא כל פעם עם הכלב נחייה שלו לבית הכנסת.

שלוש תפילות ביום, הכל ברוך השם, כמו שצריך.

יהודי כשר.

אני ראיתי איך שהוא מגיע, ופתאום ככה קבלת שמעת, אמרתי,

ואם היה לו עכשיו?

לא היה צריך להסתבך עם הכלב, תזוז ימינה, תזוז שמונה, תזוז...

קבל הנחיות, סע קדימה, הכל בפנים.

מה יש? למה לא?

אני חושב שזה חשוב.

מי מריב את הכפפה?

בואו נראה.

בואו נראה. בעזרת השם. טוב.

ולא צריך לחזור אחריו.

לא צריכים לרוץ אחרי, למצוא נר. אין נר, לא עושים הבדלה. עושים הבדלה בלי נר.

שאין מברכים על אל זכר שנברא ההוא במוצאי שבת.

כאן נזכר לעיל.

ועל כן יוכל לברך על הכוס אפילו בלא נר.

ומתי שיזדמן לו אחר כך שיראה אש ויראה לאור, יברך מורה מורה האש.

דווקא בליל מוצאי שבת ולא יותר.

זה לא הבדלה שעושים עד יום שלישי.

זה עבר זמנו.

למה?

כי מתי הזמן שנוצרה האש הראשונה?

מוצאי שבת, טחן שתי הבלים, אחת בשנייה,

כמו שאומרת הגמרא.

ברור,

דווקא מוצאי שבת.

ומי שאין לו כוס,

אומר הרמא,

ואם ישאר שיזדמן לו כוס בלילה ורוצה ללמוד קודם שיבוא לידו הכוס, מצדד הגאון רבי עקיבא איגר בחידושיו,

שלא יברך אתה על הנר וטוב יותר כשסתדרים על הכוס.

תמיד עדיף שהכל יהיה ביחד.

אתה רוצה לשבת ללמוד? אין לי בעיה.

אבל אם הוא רוצה לאכול מלווה מלכה,

שעשה עכשיו הבדלה, ואחר כך

לברך על נר, לברך על האש וכולי.

בסדר?

ברור. טוב, סעיף ב',

מצווה מן המובחר לברך על אבוקה

שאורה רב

וטוב להיעדר שיש לשעבה.

עוד כתב בשם ספר חסידים, שלא ייקח עצה דה מישחן שקוראים קין,

בלשון אשכנזון, לפני שרחור רע,

ונראה דהיינו אותם שנשמע מהם ריח רע של זפת

והנה ליל בסימן לב סד איתה

דגם בנר של זפת גוף המדליקים בערב שבת וכן ביתרן

שוודאי רכאורה ולא אחרי היו מדליקים בו

אלא משום שמא יניח וייצא באמצע הסעודה".

בסדר, אז דיברנו על זה.

מקודם, בשיעור הקודם שהיה לנו,

דיברנו על נר שמדליקים בערב שבת.

אני צריך להדליק נר כזה שתאכל לשבת בסעודה ולאכול,

אבל אם בן אדם יגיד,

ידע לזה סיר אחור, אני הולך מהבית הזה.

בשביל מה הדלקת הנירות שבת?

הדלקת הנירות שבת כדי

ליהנות לאורם, לאכול סעודה,

עוזב אותם והולך למקום אחר, אל תדליק.

או תדליק בשם מקנולה.

לא אכפת לי, בשם מלחם עניות.

לא יודע, אין לי ניסיון, אבל קנולה יש 12 דולק טוב, יפה.

ושם זית,

מצווה מן המובחר.

מובחר, אתם רואים?

מצווה מן המובחר.

יפה.

או בוודאי לא עדיף אור הבדלה, השן צריך לחזור אחריו מנר שבת שיעור חובה.

ואולי קבלת ספר חסידים, שאין זה מן המובחר אף שהוא ראו רב,

בנר יכוה רע, אבל הוא גרם משאר נר שאינו אבוקה.

גם בפנים מגדים כתב שאם אין לו נר אחר יכול לברך עליו.

תברך עליו.

יוצא החוצה, רואה מישהו הדליק אש, תברך בור ממורה האש.

הרז המדורה של ל״ג בעומר.

אין בעיה.

יכול להיות ל״ג בעומר מוצא אש הבית?

בטח.

ברור, יפה, יצאתה ראיתה.

יכול להיות עכשיו שמישהו יוצא החוצה ורואה שמישהו הדליק אש?

חס ושלום,

קצין כבאות ראשית

הוציא צו שאוסר עברת אש בשום מקום בקיץ.

שמעתם על זה?

אין עברת אש.

בשום מקום.

קנס.

טוב, מה אני אגיד לך?

בסדר.

מה, אני אסע עכשיו לכנרת,

לא נעשה מנגל.

מה רוצה להרוס לנו את הקיץ?

לא, יש פינות מיוחדות להדלקת מנגל. בסדר, זה ברור, צריכים מאוד להיזהר.

על אף שמה שיוצא זה שבדרך כלל, לא נגיד הכול,

בדרך כלל מישהו עשה את זה בכוונה תחילה.

כוונת מכוון

להצית

כמו בבית המקדש.

התכוונו בכוונה להצית אור באחד.

אז היום היה הצית אור במקדש.

אז מציתים.

הם מחוגמים בחוץ, בסדר? וצריכים להיות גיבורים

כדי שבעזרת השם

נגבר על הכול.

טוב,

נר אחר,

מה זה נר אחר?

חוץ

מהנר המיוחד להדליק בבית.

כי היו מדליקים הרי נרות, מה היו מדליקים?

לא היה פנסים,

מנורות, לדים.

משום היכר שהוא לשם מצווה. נראה דימארי באופן שינוי יכול לקרב את הנר הזה לנר שבביתו.

ואליו אחר יכול לקיים מצוות אבוקה, קח את הנר שלך עם הנר של הבית,

תעשה ביחד, תהיה לך אבוקה.

או לצורך המדלה,

וכל זה הוא רק למצווה בעלמא ולא לעיכובה.

ונר שיש לו שתי פתילות, סתם נר שבגמרא.

ופוסקים, היינו נר של שמן.

וכמה שמה לך, שכיוון שאורותיהם מגיעים זה לזה למעלה, אבי אבוקה.

ובנר שלנו מונח שם כמה פתילות,

אבי כמו פתילה עבה ואינה חשובה אבוקה.

הכי מפריד ביניהם שאבה או חלב,

כגון מה שעושים משאבה שהנרות כלואים ביחד,

כמו שיש לנו היום בחנויות נר אבדלה כלואה,

או שמדביק יחד שתי נרות להדדה בעת הברכה,

זהו גם כן חשיב אבוקה.

ממש מדברי המגן אברהם, שירי שיגיע המאורות להדדה,

זה אז חשיב אבוקה, זאת אומרת שהנרות יגיעו אחד לשני,

לא שכל אחד עומד, יגידו שזה חנוכיה.

בסדר? צריך שיתחברו ביחד.

וזה הרמה שאומר שמספיק שתיים.

מהרמה זה משהו-משהו שצריך יותר משתיים.

טוב, כן, זה הכל מצווה מהמובחר, כן.

זה לא יש קיימת, זה דבר שהוא לשנייה ונופל.

תעשה עם הגפרור, אני יודע מה.

תבין מה אני אומר.

אתה מצית, אתה לא מחזיק אותו לזמן, נכון?

אתה יכול להשאיר את זה דלוק?

אי אפשר.

נו,

לא מתאים, כן.

אם אין משהו אחר, אין ברירה, אין אפשר.

אם אין משהו אחר, אבל נתחיל על זה,

טוב.

נוהגים להסתכל.

הטעם דאבא עינן שיוכל להכיר לאורו בין מטבע למטבע כדי כמה.

לכך נוהגים להסתכל בציפורניים,

לראות אם יוכל להיענות לאורו ולהכיר בין מטבע למטבע כמו שמכיר בין ציפורן לבשר.

ועוד שהציפורניים הם סימן ברכה שהן פרות ורבות לעולם.

וגם מסתכלים בכפות ידיים שיש בהן שרטוטי היד,

סימן להתברך בו,

אבל לא באצבעות.

מה אמרנו, נכון?

נכפוף האצבעות, היינו ארבע אצבעות על גב האגודל, רואים?

כמו שאמרנו, ארבע אצבעות על גב האגודל,

ככה מסתכלים,

ורואים את הנר,

וזהו,

מיד ימין.

שאז רואה ויש נוהגים לפשוט אחר כך ארבע אצבעות ולראות מאחריהם על הציפורניים.

הנה, אמרנו שרואים ככה, יש כאלה שפושטים. מי פושט?

בסדר, זה שלי, זה לא כתוב פה.

מי שרוצה לראות אם הציפורניים מספיק מבריקות.

בסדר. ברור העניין?

לכן עושים ככה, כן, לראות את המסתקף, אתה צודק, זה מה שהוא כותב.

זה מה שכתוב פה.

לענות לאורו, להכיר בנו, המצביע.

יפה.

איפה היינו?

שארץ רואה ושנהגים פשוט אחר כך ארבע אצבעות, לראות באחרים על הציפורניים.

טוב, סעיף ד', אין וכין מהנר שראותו לאורו,

כן, דהיינו,

שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר,

ואפילו אם הוא עומד חוץ לבית,

כל שעור גדול שיוכל להכיר במקום שעומד,

מקרה דבר זה נהנה לאוריו ויכול לברך.

שיוכל להכיר ולכן אם הוא יוצא בברכת הבדלה מאחרים

ורוצה לצאת גם בברכת בורא מאורי האש,

יקרב עצמו אצל האש כשיעור זה,

כדי שיוכל לצאת גם בברכת בורא מאורי האש.

האם לא?

הוא לא יצא, ואז מה עושים?

גמרו את ההבדלה, תבוא ותברך בורא מאורי האש.

אז מחכים שתי דקות

עד שכל האנשים שנמצאים במקום יאותו לאורו של

הנער,

ואז מכבים אותו. איך מכבים את הנער?

לא ביד,

ביין.

בסדר? יפה. ברכה. ואין מה שכתבנו,

נעיל בסוף סימן ראש צד״ז.

בסדר?

זה בעצם

על איזה נר כן מברכים

ואיך מברכים.

סעיפים הבאים מסעיפי והלאה זה נרות בעייתיים.

על מה לא מברכים?

בסדר? באיזה מקום לו, עוד כמה פרטים.

בסדר? מי לא מברך?

זה בעזרת השם נראה בפעם הבאה.

בעזרת השם בשבוע הבא.

אז בשבוע הבא אנחנו רש ח צדי סעיף ה'.

עכשיו נצא לשלוש דקות הפסקה,

ואחר כך סימן קמ.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/360808124″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 53
דיני בשמים להבדלה וההבדל בין ספק בברכת פירות וירקות לבין בשמים
דיני נר הבדלה - חלק ב'
שולחן ערוך חלק אורח חיים סימן רחצ’

146762-next:

אורך השיעור: 32 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/360808124″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרק 53 מתוך הסדרה שולחן ערוך הלכות שבת – התשעח

[shiurim_mp3]

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!