אנחנו בסימן
רס"ג,
רס"ג.
הסימן הזה מדבר על הדלקת נר שבת,
חובת ההדלקה,
על מי החובה ומהי החובה.
זאת אומרת,
דבר אחד ברור,
ששבת,
כמו שראינו אפילו בסימן הראשון,
בסעיף ב',
ראינו את העניין הזה שיש לנו חובת
סעודות שבת, ויש לנו חובת עונג שבת.
אחד הדברים של עונג, זה אומר שאני אחיה בכיף.
אמרנו קודם,
אני רוצה להיות...
אומר תורה בכיף.
אין סתירה בין תורה לבין חיי המעשה.
כל הדברים מתחברים.
בכל זאת,
יש מצוות סעודות שבת, מצוות עונג שבת.
האם עונג שבת זה דאורייתא,
או זה דברי נביאים,
וקראת לשבת עונג?
בסדר?
זה הדיון במשנה ברורה,
בסימן הראשון,
בסעיף הראשון,
מדבר על העניין הזה.
כאן אנחנו מדברים על חובת הדלקת נר שבת.
הדלקת נר שבת זה חלק מעונג שבת.
זה היסוד שמתווה אותו פה, מביא המשנה ברורה.
ולכן צריך לעשות נר שדולק יפה.
מדוע?
כי ברגע שיש לי נר שדולק יפה,
אני גם יושב לאכול בכיף.
אם מישהו פעם היה,
אני חושב שמישהו פעם היה,
והיית פעם במסעדה,
נכון?
אז לפעמים על השולחן מדליקים נר.
למה מדליקים נר?
זה יותר פנימי,
נכון?
זה מכניס יותר לאווירה פנימית יותר.
יש פה משהו הרבה יותר עליון מאשר סתם תאורה.
אני לא מדבר על זה שפעם היה רק נר.
או היה למפה.
יודעים מה זה למפה?
זה מין...
נפט.
או לוקס.
אני יודע מה,
כל מיני כאלה שמות מוזרים שאולי אפילו באינטרנט אין תמונות שלהם.
אולי יש.
אבל יש לי בבית, אם אתם רוצים, אפשר לבוא לראות.
פיזית.
בכל מקרה, צריך להדליק נר.
ונר חייב להיות בצורה מסוימת.
במקום מסוים וכיוון שיש פה חובה בהדלקת הנר
חובת עונג שבת יש גם ברכה על הדלקה ורק כדי לסבר את האוזן
איזה כמה נרות חייבים להדליק אז יש לנו
את הנוסח של הברכה מה אנחנו מברכים להדליק
נר של שבת מכאן מה אנחנו לומדים
שמה חייבים להדליק
נר
בסדר יש מעבר לנר אחד
יש לנו כבר תוספות ייחודיות.
ואחד,
אנחנו צריכים לראות שבאמת צריך להדליק את הנר במקום שנהנים ממנו.
אם אני צריך להדליק נר במקום שאני נהנה ממנו,
שיש לי טובת הנאה ממנו,
אני לא סתם אדליק אותו.
זה לא נר חנוכה
שאסור לנו להשתמש לאורה.
אדרבה, צריך להשתמש לאורה, נכון?
יש מגבלות.
לא יקרא לאורה, שמייתם, כל מיני
מגבלות כלשהם.
אבל צריך ליהנות מאור הנר הזה.
ממילא מה המקום הכי חשוב.
נדבר בעברית נכונה, החשוב ביותר
שבו צריך להדליק את הנר,
מקום שבו אני אוכל, מה יותר חשוב מאוכל,
יש משהו יותר חשוב מאוכל?
דיברנו כבר, נכון?
אמרנו שבשבת,
מה אמר הרמה?
איפה זה?
אמרנו שביום שישי ממעטים
בלימוד תורה כדי שיכין צורכי שבת.
לא כתוב שביום שישי יושבים להכין דברי תורה לסעודות שבת.
זה לא אומר שאסור, כן?
אבל זה לא כתוב.
כתוב שהם ממעטים בלימוד תורה כדי להכין צורכי שבת.
מה זה בסימן נא?
שממעטים
בלימוד תורה כדי להכין
צורכי שבת.
כן, הנה, יש נ"א,
עמוד י"ז.
יש לאדם למעט קצת בלימודו בערב שבת,
כדי שיכין צורכי שבת.
לא כדי שיכין דברי תורה.
בסדר?
זה ברור?
ממעטים בלימוד תורה כדי להכין צורכי שבת.
מה זה צורכי שבת?
דגים, ספונג'ה, כרוב,
סלט,
סלט.
ברור, נושא.
זה הכנה לשבת.
מה מכינים לשבת?
מסדרים את הבית, מארגנים אותו.
וראינו כבר, לא יאמר אדם,
אה, זה כבודי.
שזהו כבודו, לא אפגום בכבודי.
שזהו כבודו שמכבד את השבת.
איך מכבדים את השבת?
צריכים ספונג'ה.
מכינים אותה, זה דין.
דבר עברית, מה צריך לעשות?
בסדר?
שלא יתבלבלו אנשים,
יחשבו שאנחנו מדברים פה באוויר,
איזה משהו.
מכינים אותה רוחנית איזה לשם ייחוד, אני יודע מה.
בסדר, זה אחר כך, בתוך שבת.
אבל בכל זאת,
מה שחשוב זה הדלקת הנר,
והנר צריך להיות במקום שאנחנו אוכלים.
מקום שאנחנו אוכלים,
ואומר שהנר צריך להיות כזה שאנחנו נשמח
שהוא נמצא לידינו במקום שאנחנו אוכלים.
נהנה לאורו, אבל אם הוא כזה שמעלה עשן,
אם זה נר לא זך,
נפט, סולר, לא יודע מה,
זפת.
כל מיני כאלה מוצרים שמעלים אור,
אבל להיות בקרבתם זה...
אפילו יתושים בורחים.
נכון?
וגני אירועים,
איך מרחיקים את היתושים לפני חתונות?
יש מכונת סולר.
עכשיו,
מכירים את זה?
אה?
אתה רואה.
מה עשן?
ברור.
ככה הם בורחים.
אז מה אתה רוצה, שאנחנו נברח?
צריך שהנר יהיה נר זך, נר נקי, צלול.
אור טוב, אור נעים.
פרט לזה שהסברנו פעם באריכות את העניין הזה של הנר,
וזה מה שחשוב פה,
אולי בהמשך עוד נראה,
רק אני ככה מקדים לסימן,
שנר מבחינתנו זה נר שמן.
אם זה יהיה קנולה או סויה,
זה לא משנה.
זה לא מצווה מן המובחר, אבל זה בסדר.
בניסיון קנולה עוזר.
הוא טוב מאוד, הוא נר יפהפה.
ותמיד עדיף שמן מאשר מוצק.
למה?
הסברנו פעם,
אני אומר את זה בקיצור,
כי דיברנו על זה בחנוכה.
אבל זה חשוב לפה.
דרך אגב, אני אומר,
השולחן ערוך רק פה,
בסימן הזה,
כותב ששמן זית מצווה מן המובחר.
בחנוכה הוא לא אומר את זה.
הרמא אומר את זה.
כל השמנים טובים בנר חנוכה.
להבדיל משבת.
בנר חנוכה אפשר גם בנפט.
אפשר גם בגריז.
אפשר גם במרגרינה.
בסדר?
אז לא,
לא,
שמן זית השולחן ערוך כותב רק בהלכות שבת.
זאת אומרת,
לא שאני אומר שבחנוכה תדליק בשמן זית,
אבל מי שמדליק בשמן זית בחנוכה,
ברור ופשוט הוא
שבערב שבת הוא ידליק בשמן זית.
מקום שלא כתוב, מקום שכתוב, ברור.
הבינו בנים תענו חכמים.
בדברי הגמרא, גם שבת וגם חנוכה.
שני הדברים גם יחד.
הדלקה בשמן, אני רק אומר את המהר"ל פה בעניין הזה.
ההדלקה בשמן, בנר מצווה.
אומר המהר"ל,
ההבדל בין שמן לבין נר פרפין,
נר קשה, הוא אומר שברגע שאני מתחיל להדליק את הנר,
השמן מסתפח אל הפתילה ודולק למעלה.
וכל הזמן השמן...
עולה כלפי מעלה, עד
שנגמר השמן.
ברגע שנגמר השמן, מה קורה?
איך בא הנר?
מה נשאר לי ביד?
פתילה?
אפשר לשים עוד שמן ולהדליק שוב.
זה נקרא נר השם, נשמת אדם.
נר זה כמו בן אדם.
השמן זה הגוף,
הפתילה
זה הנשמה.
המתח בין הנשמה לבין הגוף יוצר את התאורה.
ההנהגות שלו,
הגוף שלו,
המידות שלו הן טובות, יוצא...
אור זך,
אבל אם הוא כולו זפת,
אז באמת אם כך, יוצא האור.
ולכן ברגע שנגמר הגוף,
אפשר לשים
חדש ולהדליק בחדש.
זה נקרא שאר הנפש.
אבל מה קורה בנר פרפין?
תשים לב, הגוף עולה כלפי מעלה בנר שמן.
הגוף עולה כלפי מעלה ומדליק בעליון.
זאת אומרת, החומר עולה כלפי הרוח ומדליק למעלה.
מה קורה בנר פרפין?
מרגע שהדלקנו אותו, מה קורה?
הפתיל הולך ויורד כלפי הגוף.
יש פה התמעטות של הנפש.
בסוף, בסוף, בסוף, מה קורה?
נגמר הגוף.
מה נשאר?
גוש קטן של אפר.
לא פתיל ולא שום דבר.
ההבדל היסודי הזה ברור
בין הדלקת נר שמן לבין הדלקת נר מוקשה.
ומביא המהר"ל.
הלא שאמרנו שאסור.
לא באנו עכשיו הלכה, אסור.
אבל דיברנו על המעלה.
להבין את זה שמי שמדליק בנר שמן הוא מעולה,
ומי שמדליק בנר פרפין הוא פרימיטיבי.
הוא לא מבין מה זה נר.
בהבנה הזאת, ברור לנו שנדליק בנר שמן,
אין שום שאלה.
מותר להדליק בנר פרפין?
בטח שמותר, לא אמרנו שיוצא.
מאוד מדויק יפה,
אבל בהבנה הרוחנית הפנימית שלנו,
יותר טוב שמן זית.
מצווה מן המובחר.
ולכן הנר הוא דבר מיוחד בבית.
דלקת נר בבית היא עושה הרבה.
אמרנו, אב אין לו בנים, תלמידי חכמים.
טוב, צריך עוד כמה דברים לעשות בחיים, אבל
גם לשלוח אותם למקום שלומדים תורה.
אם לא יצליחו, לא יעזור שאתה תדליק נרות.
בסדר?
זה ברור.
חייב לחבר חיי המעשה עם חיי הרוח.
אפשר לנתק אחד מהשני.
מצד אחד כך, מצד שני אחרת.
חבר את הכל ביחד.
טוב, כאן השולחן ערוך.
עובר השולחן ערוך כך, סימן ג' סעיף א'.
יהיה זהיר לעשות נר יפה.
ויש מכוונים לעשות שתי פתילות.
אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.
מה מדגיש לנו השולחן
ערוך?
כמה נרות צריך להדליק בערב שבת?
נר.
נר
יש מכוונים לעשות שתיים
שים לב לנוסח
יהיה זהיר לעשות נר יפה
ואחר כך ויש מכוונים לעשות שתי פתילות אחת כנגד זכור כנגד שמור
וכולנו ברוך השם
היום מהמכוונים
כולם מדליקים שתיים נכון?
יש כאלה שמדליקים יותר?
עוד רגע אני אני אומר הרמ"א
יכולים להוסיף ולהדליק שלושה או ארבעה נרות,
וכן נהגו.
ואישה ששכחה פעם אחת להדליק,
מדליקת כל ימיה שלושה נרות.
כי יכולים להוסיף על דבר המכובד נגד דבר אחר,
ובלבד שלא יפחות.
שים לב,
אישה שפעם אחת בחיים, מהחתונה,
מרגע החתונה,
שכחה, נאנסה,
לא הצליחה, קרה משהו, הגיעה מאוחר.
בערב שבת, לא הדליקה נר,
משבת הבאה כמה היא מדליקה?
שלושה נרות.
ואם היא שכחה, לא הצליחה,
וכולי,
שתי שבתות?
ארבע.
ואם?
עוד שבת?
חמש.
בסדר, חמישה נרות.
זה ברור מה אנחנו מדברים?
הנושא הזה ברור?
כן.
אין דבר כזה שאישה לא מדליקה נר שבת.
אה,
עכשיו אתה מדבר דברים.
אומר לנו משנה ברורה, גם מבן הבית, ראינו את זה.
בני הבית מגיעים מאוחר,
הגיעו מהחנות מאוחר.
איפה יש מציאות שמגיעה מהחנות מאוחר?
דיברנו על זה פעם קודמת.
זאת אומרת, יש על זה חפץ חיים.
היא הייתה בחנות, היא הייתה בבית.
בסדר.
והדין.
מגיע מאוחר שלא ישגיח על ההדלקה.
ואם הוא רואה שהיא מאחרת, שידליקו את הנרות.
עוד רגע נראה מי חייב בנר שבת.
זה סעיף ב', מי חייב בנר שבת.
אבל בסעיף שלנו, אין דבר כזה שלא מדליקים נר שבת.
אישה שלא הדליקה, תדליקו עוד פעם.
תדליקו עוד אחד.
פה,
אני טיפה מקדים,
משנה ברורה.
משנה ברורה אומר,
שיש מנהג אצל האשכנזים,
שאישה בשבת הראשונה, אחרי הלידה,
לא מדליקה נר שבת.
כי מיד אחרי הלידה,
בעלה מדליק.
מנהג שיש אצל האשכנזים.
עכשיו אני אומר,
דניאל, זה שלי,
חידוש שלי.
יכול להיות,
יכול להיות,
שזו הסיבה,
חיבור שלי,
זה לא כתוב,
שנשים אשכנזיות,
כל ילד שנולד מוסיפות נר.
אתה מכיר את זה?
למה?
כי אם המנהג היה ששבת אחת אחרי הלידה,
מיד אחרי הלידה,
היא לא מדליקה,
סימן ששבת אחת,
היא לא הדליקה.
בין באונס, בין רצון, בין במזידה, לא משנה מה.
ואם היא לא הדליקה,
מה היא צריכה מאז שבת הבאה,
כל ימיה?
להדליק עוד נר.
וכמה נרות מוסיפים?
כמספר?
הילדים.
מתי אנחנו,
מתי אנחנו נתקלים בקיר?
עם ילדים תאומים.
אז למה על השניים שעושים אחד?
טוב, בסדר.
זה ברור?
חידוש.
אני פעם ראשונה שומע את זה.
לא, לא, אין לי בעיה, אני מוכן לשמוע, אתם יודעים.
אנחנו בהקשבה כל הזמן.
אני פעם ראשונה שומע את זה.
שמעתם מה אמר?
איך השם?
אור.
אור.
מדליק אור.
בסדר, שאם מישהו יתחתן,
אז
אשתו מדליקה כבר.
לא מדליקים עליו.
חידוש היא בשבילו.
אני אגיד לך את האמת, אני אגיד לך למה זה חידוש.
חידוש מפליג.
כי אני יודע, לא שיש לי עם זה משהו.
נשים,
הן כל כך
פדנטיות כאלה.
קבע נר.
קבע נר.
איזה נר זה?
אתה מכיר את זה?
עזוב.
מי יתן לך להוסיף נר?
תן לי רק להוסיף,
אולי תוסיף גם לנכדים,
אני יודע מה.
הבנת אותי?
לכן נראה לי כמו חידוש.
צריך לבדוק את זה.
אבל אני פעם ראשונה שומע את זה.
אין בעיה.
מוכנים לבדוק, אבל
תמיד
תן לי ככה איזה בשר.
הבנת אותי?
מקור, משהו ככה.
איפה זה?
זה מקום ממשפחתי, או שזה משהו, איזו קהילה?
שמח לשמוע.
כן, אני אגיד לך למשל.
המשפחות של אשכנזים,
שזה בעצם אשכנזים,
שהאימא מדליקה גם את הפמוטים של הסבתא שנפטרה.
ראית את זה פעם?
וואי וואי וואי וואי.
אני אומר לה, מה זה?
זה סבתא שנפטרה,
קיבלתי בירושת הפמוטים שלה, אני מדליקה גם אותם.
חוץ מהשנאי המשיב הזה.
וזה דודה שנפטרה בלי ילדים,
אז לקחתי את הפמוטים שלה, אני מדליקה גם בשבילה.
אני מדליקה גם בשבילה.
וזה, היא ממשיכה להדליק.
אצל מי זה היה?
אני יכול להגיד לכם גם אצל מי זה היה.
אמא של הרב רמר.
מכירים את הרב אברהם רמר?
זכר צדיק לברכה.
אמא שלו, סבתא אהובה.
זה של הסבתא וזה של זה.
זה ברור מה אני אומר.
זהו, שם ראיתי את זה.
הגליציאנים.
הם הקימו את שדה יעקב, שייחא בריק.
את השיר אתה מכיר.
על גבעות שייחא בריק.
טוב.
בכל מקרה, זהו.
אז היא הדליקה גם את של הסבתא.
אז להגיד לי שאתם ראיתם,
אני הייתי שם שחפץ לפניכם.
בסדר, אז זה עזרת השם.
טוב,
בכל מקרה, בוא לנו המשנה ברורה, בואו נראה בפנים.
הנה עיקר הדלקת הנר חובה,
א',
אות א',
משום מצוות עונג שבת,
ובחמת חומרת מצווה ירא לעשותו יפה.
ועיין סימן רסג סעיף ו', יפה.
והיא מצויה שזוכה עבור זה לבנים תלמידי חכמים,
וכתיב כנר מצווה ותורה אור.
הידור נר מצווה דשבת,
בא אור דתורה.
ולכך ראוי שתתפלל האישה אחר שתגמור ההדלקה והברכה,
שייתן לה הקדוש ברוך הוא בנים זכרים מהירים בתורה.
והדלקת הנר צריך להיות בכל החדרים שהולך שם בשבת.
על כל פנים נר אחד.
אף שאין אוכל שם,
כדי שלא ייכשל בעץ או באבן.
מיהו הברכה תברך על הנר שבמקום האכילה.
בסדר?
הרב חיים דוד הלוי במקור חיים כותב
שהם משאירים, גם כשהם עושים שעון שבת בבית,
במסדרון בין החדרים והשירותים,
משאירים כל הלילה, גם בלילה ושבת,
מנורה.
למה?
זה מדין הדלקת נר שבת שלום בית.
כי מה זה בעצם השלום בית?
הדלקת נר שלום בית?
כמה...
חידוד.
כמה איברים יש באיש?
רמח.
כמה איברים יש באישה?
רנב.
כמה זה ביחד?
248 ו-252, כמה זה?
500. כמה זה שני נרות?
נר כפול שניים?
500. בסדר?
זה שלום בית.
איברים של איש ואיברים של אישה.
אמר צריך שהאיברים שלהם יהיו שלמים.
מה קורה אם מישהו הולך בחושך ונתקל בכיסא?
מי שם את הכיסא בדרך?
רק אשתו.
מה זאת אומרת שהוא?
אבל קודם כל מישהו אחר שם, לא אני.
מבינים מה זה שלום בית?
צריך שיהיה מצב כזה שכולם חיים בכיף, בטוב.
שלא יהיה מצב של חושך.
לכן הרב חיים דוד הלוי לא אמר שיוצאים בזה ידי חוב.
הוא אמר, מדין הדלקת נר
שישאר מנורה בבית בלילה,
שמישהו קם לשירותים או משהו בדומה,
שלא ייתקל בשום דבר.
בסדר?
והרב דוד הלוי זכר צדיק לברכה.
הוא אומר שמדין כבוד שבת,
בכלל אין לו שעון שבת בבית.
שישאר אור כל השבת, מה אתה מתכמצם?
כבוד שבת, אור.
טוב, אז כנראה מדליקים בסלון, או משהו ככה, מטבח.
המקום של שילדים קטנים,
וצריך אור בהתחלה,
וכו'.
קיצור,
כבוד שבת.
בכל מקרה ענייננו.
מברכים במקום שאוכלים בו לעשות,
ואם הפתילים מצומצמים,
נראה שטוב יותר שקנה אחד יפה ולא שניים גרועים.
שתי פתילות, היינו כשהוא דולק שמן בנר.
אם הדלקתו היא בנרות, עושה שני נרות.
מותר להדליק מנר לנר,
בין אם הדליק שניים או יותר,
בין אם זה משום ביזוי מצווה,
שכולם של מצווה הם.
אבל אסור להדליק קיסם או נר של חול,
מנר של שבת,
משום ביזוי מצווה.
ונהגו להחמיר בזה אפילו עם כוונתו להדליק בו נר אחר של שבת.
זאת אומרת, אם הדלקתי חלק הנרות,
אני רוצה עכשיו להדליק נר נוסף,
אל תדליק לי את הקיסם, את הגפרור, מהנר שדולק כבר.
תדליק מהקופסה.
בסדר?
כי אתה כאילו עושה שימוש נוסף.
להדליק נר מנר אין בעיה.
מה ההבדל בין אם מדליקה מהקופסה או מדליקה מנר אחר?
אני עונה.
אני עונה.
עכשיו אתה שואל מתי יש שם מקבלת שבת?
מה השאלה?
אישה מקבלת שבת בסיום הדלקת הנרות.
אבל
היא לא רוצה אחרת.
בסדר?
זהו.
ולכן יש כאלה שמברכים אחרי הדלקה.
ויש כאלה שמדליקים,
מברכים לפני הדלקה.
שתי שיטות, עוד מעט נראה את זה גם.
עוד מעט, כן, מלא מתי.
אבל בכלל אפשר לקבל יותר מוקדם, נכון?
אפשר הכל.
תלוי בקונטרול.
זאת אומרת, תלוי בהחלטה האישית לפניכם.
מומלץ לקבל שבת בהדלקת נרות.
כי אם לא, אנחנו בבור.
שמע לי, אתה נשוי?
שמע לי.
כי אם לא מקבלים שבת בהדלקה,
אנחנו יכולים להמשיך לעבוד אחרי השקיעה.
אז צריך לעשות קאט באיזשהו מקום.
מה זה החיתוך?
הדלקת נרות.
אם יש מקרה,
רוצים ללכת להורים או לחברים לסעודת שבת,
דרך הלוך חזור ברגל מרחוק.
מדליקים נרות שבת אחרי פלג המנחה,
לא מקבלים שבת,
נוסעים,
חוזרים אחר כך ברגל.
אין בעיה, בתנאי שהנרות יהיו דולקים.
דיברנו על זה.
זה מקרה, שהנרות יהיו דולקים כשאתה חוזר.
אז לכן מתפללים מנחה לפני הדלקת נרות.
בוודאי.
יש היה גם, אנחנו אומרים, ממליצים.
ממליצים לאישה להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות.
ואם אתה מדבר איתי על מניין מוקדם,
בסדר?
שמתפללים מנחה לפני פלג המנחה ואחר כך
קבלת שבת, על זה אתה מדבר?
כן?
אי אפשר להדליק נרות.
אמרנו שזה מניין אנטי-נשי.
לא הולכים להם עם מניין כזה.
או שמתפללים מנחה בצהריים,
אחת וחצי מתפללים מנחה,
מדליקים נרות בפלג המנחה ואחר כך הולכים לקבלת שבת.
אין דבר כזה להדליק נרות, לא שייך בכלל,
ראינו את זה.
בפלג המנחה, ר' סמך זין.
בפלג המנחה אפשר להדליק נרות, אי אפשר לפני כן.
ולכן, מניין כזה מוקדם, הוא מניין אנטי-נשי.
ומי הביא את זה לעולם?
זאת אומרת, חוץ ממראן?
אמריקאים, שרוצים להחתים אישה לבית הכנסת.
אתה מכיר את זה?
איזה מהם?
היו כמה?
היא לא יכולה להדליק נר שבת לפני פלג המנחה.
ומתי אתה הולך להתפלל?
יפה,
זאת אומרת יצאת מהבית 20 דקות לפני פלג המנחה?
בסדר?
יפה.
בפלג המנחה מה אתה עושה?
כבר קבלת שבת.
נכון?
יפה.
איפה האישה באותו זמן?
צריכה להיות בבית.
עזוב עכשיו על השאלה, עזוב אותנו.
דיברנו על מניין מוקדם.
עזוב.
אתה מדבר על משהו אחר עכשיו.
מדברים על נושא אחר.
מניינים מוקדמים של ערב שבת.
על זה אנחנו מדברים.
לא מניין רגיל.
בסדר?
זה הנושא.
עזוב עכשיו.
שבוע,
פעם שעברה דיברנו באריכות,
כמה זמן לפני השקיעה כדאי לקבל שבת.
בסדר?
40 דקות זה יפה.
בסדר?
אין שום הלכה בזה.
אפשר להתחיל מפלגה מתחת.
טוב.
נושא ברור לגבי הדלקת נר?
בסדר?
יפה.
אומר לנו המשנה והוא ה...
איפה אנחנו?
היי.
היי, אחד.
שעשוי משני נרות כלולים ביחד,
זכר למה שאמרו חז"ל דזכור ושאמרו בדיבור אחד נאמרו.
ומנהג הגאון
אבל אותם האנשים שמצמידים אותם בשעת הדלקה,
סמוכים זה לזה,
שלא כדי לעמוד ישר,
כי בסוף מתחממים זה מזה,
ונוטף השעווה על ידי זה.
הם גם נכפפים ונופלים.
אסור להדליק נרות של שבת משעווה הבאה בעבודתם של אינם יהודים,
אפילו באופן שמותר להדיע את כגון שבתלו אינו יהודית.
אפילו הכי אסור למצווה משום דמאיס.
זאת אומרת,
מה שבא מעבודה זרה,
הודו וכו',
נוצרים,
יש בעיה.
אבל הפרי מגדים כתב שאם אין ברירה אחרת,
כי עם זה מותר.
בכל מקרה לא יברך עליו.
טוב,
יש כאלה שנוהגים להוסיף,
שנוהגים להדליק שבעה נרות
כנגד שבעת ימי השבוע,
ויש עשרה כנגד עשרת הדיברות,
ולא צריכים להיות כולם על השולחן.
שלושה נרות זה כשאישה שכחה,
מה דינה בשביל שהייתה רגילה בשניים?
אם הייתה רגילה בשלושה,
צריכה להדליק על כל ימיה ארבעה,
ואם שכחה כמה פעמים,
צריכה להוסיף בכל פעם עוד נר אחד יותר.
והכל משום קנס,
כדי שתהיה זריזה בכבוד שבת, ועל כן אם נאנסה,
ולא הדליקה, כמו שהייתה בבית החולים
טוב, כי המצב הזה אינה צריכה להוסיף.
כתב אליהו רבה את זה,
ואישה ענייה יש להקל בשכחה,
שבמקום שהיא
שתוסיף כל ימיה מעט שמן בנר.
ואם היא מדלקת נרות,
תדליק נר אחד מעט יותר ארוך מהרגיל.
בסדר?
זה אצל אישה ענייה.
יש אצלנו היום אישה ענייה?
כמה עולה נר?
כמה עולה שמן?
מה הבעיה?
אתה לא עוקב איתי.
למה?
משנה ברורה,
סעיף קטן, ח' עכשיו.
בסדר?
עמוד שבעים.
אה, צריכה עמודים אחרים.
בסדר?
רס"ג, סעיף קטן, ח'.
זה הדף הסטנדרטי.
בסדר?
ופעם הבאה, כשאתה לא במקום, תגיד לי מראש.
אני עוצר, אתה רואה?
אין לי בעיה.
אוי ואבוי.
למה אני יושב פה אם אתה לא איתי?
עמוד 70 יש?
משנה ברורה, דבר המכוון?
חטא?
כן, כן.
יפה.
בסדר, מה זה דבר המכוון?
כנגד דבר אחר רוצה לומר ששתי נרות היו מחווה כנגד זכור
ושמור רוצים לכוון כנגד עשרת הדיברות כנגד עשרת השבטים
שנים עשר השבטים כל אחד לפי משהו זה שכיח לי שמדליקים כנגד
מספר הילדים
בסדר הנה וזה רומז מה שאני אמרתי שהיא לא מדליקה.
טוב זה סעיף א' העניין הזה של
חיוב הדלקת הנרות נר אחד חייבים ו
מצד שני,
רגילים להדליק,
לכוון,
שני נרות,
אחת כנגד זכור,
אחת כנגד שמור,
כמו שמופיע בעשרת הדיברות,
פעם זכור,
פעם שמור שנאמרו בדיבור אחד,
ואם רוצים להוסיף נרות,
ברכה.
אנחנו שמחים שהם הוסיפו נרות,
כמובן שהנרות העיקריים זה כנגד זכור,
כנגד שמור,
עליהם מברכים.
בסדר?
זה הנושא.
עכשיו מי חייב להדליק?
אומר השולחן ערוך בסעיף ב',
אחד האנשים ואחד הנשים
חייבים להיות בביתם נר דלוק בשבת.
אפילו אין לו מה יאכל,
שואל אל הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר,
שזה בכלל עונג שבת הוא.
כששואלים אותנו מצד ההלכה,
מי חייב להדליק נרות, מה התשובה?
מי?
כל מי שהוא מעל גיל בר מצווה
צריך שיהיה בביתו נר דלוק.
ברור?
כל אחד מבני הבית צריך שיהיה בביתו.
עוד אחד, האם זה החובה על הבית או חובה על האדם?
מה יוצא לנו מהשולחן ערוך פה?
בית, נר דלוק.
אחד האנשים, אחד האנשים.
בסעיף ג' אני כבר רץ כדי שלא נתבלבל.
הנשים מוזרות בה יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצורכי הבית.
זה החיוב יותר לנשים.
כיוון שנשים הם עיקר הבית,
נחשבת לעקרת הבית,
אז כיוון שהיא עיקר הבית,
נותנים לה את הזכות להאיר את האור בבית.
היא זו שקדוש ברוך הוא נתן לה את האפשרות להאיר אורות בבית.
מה אומר הגבר?
הפסדתי, אכלתי אותה.
למה?
כי מי מעלה את האור?
האישה.
מה הוא עושה בסך הכל?
בסך הכל.
זה לא בסך הכל, הוא מכין את המציאות.
תפקידו של הגבר זה להכין את המציאות.
תפקיד האישה,
להוציא אותה לפעול.
בסדר?
הסברנו את זה פעם?
איפה זה נמצא בטבע?
עוד דוגמה.
מי הולך לשוק?
הבעל.
מי מבשל?
בבית סטנדרטי, אני יודע שיש כאלה שכועסים.
האישה.
למה?
בדיוק אותו דבר.
מי מביא את החומר,
את האפשרות להכנה?
הבעל.
ומי מוציא לפועל?
האישה.
אותו דבר בהפרשת חלה, מי קונה את הבצק, את הקמח?
הבעל.
מי מפריש חלה?
האישה.
בסדר?
זה ברור מה אנחנו אומרים?
אתה מבין איפה זה בטבע?
מה?
בהולדה.
זה תפקידים.
אתה מכיר כאלה שהחליפו תפקידים?
היה דבר כזה.
הבעל מביא...
אפשר.
אפשר.
הבעל מביא את החומר,
האישה עושה את המיקס,
מבשלת מחממת.
כמו שצריך, ובסוף, אחרי תשעה חודשים, מה יוצא?
יפה.
משהו מוכן, פרפקט.
הנושא ברור?
מה היסוד הרוחני פה?
ההבנה הפנימית, שכל יסוד בניין הבית?
אז פעם אחת,
מישהו בא לערב, מה אני עושה?
אני אברך, לומד בכולל.
אשתי עובדת בהייטק.
אני לוקח את הילדים ל...
בבוקר לגן, לתלמוד תורה,
מסדר בבית, היא חוזרת לי
בתשע בערב, ככה סמוך לפתיחת
המקררי גלידות ב-NDS או באינטל,
שכולם עוד נשארים עד עשר בלילה לעבוד,
שיעבוד של הדור שלנו,
עבדים נרציים,
בסדר?
בלילה, פותחים מקררי...
אשתי אומרת לי, תראה מה כתוב פה,
זה אישה דעתנית גם.
נשים מוזרות יותר,
פשוט מצויות בבית,
ועוסקות בצורכי הבית.
אישי היקר, האהוב,
מי עוסק בצורכי הבית?
מי יחליף חיתולים.
מי?
אז בבקשה,
תדליק נרות.
שים לב,
לכל דבר במצוות שלנו,
יש צד רוחני ערכי עליון,
ויש צד טכני.
אז אני פעם אמרתי לו, אתה יודע מה, תגיד לה.
כשטיפה אתה מוריד את האף,
לאן מורידים את האף?
כשלומדים שולחן ערוך וקוראים את זה,
לאן מורידים את האף?
משנה ברורה.
מה קודם משנה ברורה?
למה יש שם מדליקה?
מה?
מפני שכיבתה נרו של עולם, שגרמה מיתה לאדם הראשון.
עכשיו תחליטי למה את רוצה להדליק נרות.
בגלל שאת עקרת הבית או בגלל שגרמת מיתה לעולם?
איך שאת רוצה תעשי את זה.
אנחנו רואים בין כך ובין כך.
בטוב או ברע?
בסדר, זה ברור מה אנחנו מדברים?
אבל בואו נבנה את הבית בצורה רוחנית,
ערכית, אמיתית, שלמה, יפה,
בניין שלם,
בלי פרסומת לאף אחד.
ברור?
על הנושא הזה ברור מה אני מדבר?
יש לנו ערכים.
אנחנו חיים על פי ערכי תורה.
כשאני יוצא מתוך תורה, הכל נראה אחרת.
הכל נראה הרבה יותר מובנה, הרבה יותר שלם.
זה בעצם היסוד של כל הקיום שלנו.
ועכשיו אפשר להתחיל להאיר את הבית.
בהארת הבית.
מי שעושה את העבודה הקשה, ומי
שמטיב את הנרות, ומי שמדליק אותן.
מי שסוחב מהשוק, ומי ש...
טוב, היום גם לא סוחבים מהשוק, למה?
ודאי, הכל באינטרנט.
אני אגיד לכם,
יש,
שולחן ערוך מביא את זה גם,
שמי שמזיע למצווה,
זאת אומרת,
מי שהולך וקונה בשוק,
בסופר,
מזיע עד שהוא עולה הביתה,
ומנגב בידיים את הזיעה,
שכר המצווה יש לו.
בזה רושמים לו את השכר,
בזה שהוא מזיע.
ואני ראיתי פעם יהודי אחד שעשה משלוח עם ערבי.
הביא לו את המשלוח הביתה,
אתה מבין מה הוא הפסיד?
לא היה את הכסף שהוא שילם.
את זה שהוא מזיע.
אז לפחות שיגידו לו,
תשמע,
תשאיר את זה למטה,
אני מעלה את המדרגות.
אז הוא מעלה את המדרגות, מה פתאום.
צריך להזיע לכבוד שבת.
טוב, לפחות תעשה ספונג'ה.
אני ספונג'ה, מה קרה לך?
כן, אתה ספונג'ה.
מי היה עושה ספונג'ה?
רב חיסדה,
רב נחמן.
תקן הבית, מה זה תקן הבית?
לטטא, לנקות.
בסדר?
לשים לב לערכים שאנחנו מדברים עליהם.
כי כבוד שבת זה כבוד
הבריאה,
כבוד השכינה.
זה בדיוק אותו דבר.
אז מה אתה נותן לאחרים לעשות את זה?
טוב,
אז נחזור למשנה ברורה בסעיף ב',
ט',
בסדר, יש?
כן,
אפילו אין לו,
אין הכוונה שאין לו כלל מה יאכל,
שבזה מוטב שיחזור אל הפתחים כדי לקנות לחם לשבת,
שקיים מצוות קידוש וגם כסעודת שבת, שזה דאורייתא.
אלא הכוונה שלא יהיה לו משלו
שהוא מתפרנס מקופת הצדקה,
אפילו העני צריך ישתדל להשיג גם כנר לשבת.
טוב.
אז היום, אם מישהו אין לו נר לשבת, לאן הוא הולך?
תחנה מרכזית.
יפה מאוד! ומי שיש לו מעות מצומצמים...
תחנה מרכזית, יפה.
מי שיש לו מעות מצומצמים,
מצוות לחם לסעודת שבת קודם לכל.
ונר לשבת קודם לשאר מאכלים.
כי הלחם זה עיקר הסעודה, וכל השאר זה עונג שבת.
שאבל שאר המאכלים ובשר גם כן בכלל עונג
שבת ובכל מקום נר עדיף יותר משום
שלום בית כדיל כמה נומי ומשום נר שבת די
נר אחד לחוד ושאר המאכלים
כדברינו בגמרא שאפילו עני צריך לעשות דבר מועט לכבוד שבת
ומה שכתבנו ברשב"ם ב ראינו את זה
בתחילת השיעור זה לגבי עונג שבת על הפתחים שהוא עיקר עונג סעודת שבת
על הפתחים שהוא עיקר עונג סעודת שבת
עני צריך לזה רק בשביל נר אחד.
אנשים מוזרים
ואפילו אם יוצא הבעל להדליק בעצמו האישה קודמת
יכולה להגיד לו,
שמע,
חכמים זיכו אותי,
זה תפקידי,
תפקידי להעלות אור בבית.
האמת אני אומר,
אני לא מבין אישה שהיא תוותר על זה,
לא, לחלוטין לא מבין, זה חוסר הבנה
יסודי בדבר.
אם לא שיש הרבה נרות,
יכול גם הוא להדליק,
כשהיא יולדת,
בשבת ראשונה מדליק הבעל ומברך,
שאני יודע,
זה מה שאמרתי,
שיש מנהג אשכנזים,
שבשבת ראשונה הבעל מדליק.
ובימי נידותה יש שם מברכת בעצמה,
זה לא משנה,
בכל מקרה
מותר לה לברך.
פני שמצווה היא,
פני שקילקלה נרותיו של עולם,
שגם היא הייתה לאדם הראשון,
בכל מקום טוב שהאיש יכין הנרות.
אז הבעל מכין את הנרות, והאישה מדליקה אותם.
זה בעצם היסוד לכל.
וואו.
נר, טוב, נסיים את הסעיף.
אם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ולקידוש היום,
נר שבת קודם.
אפשר לקדש על הפת.
וכן אם ידו משגת לקנות נר לשבת ונר לחנוכה,
נר שבת קודם,
משום שלום בית.
דאין שלום בבית בלא נר.
שים לב לעניין הזה, כמה חשיבות של הדקת נר.
אם אין ידו מסגל לקנות יין לקידוש ולקנות נר חנוכה,
האלה קמן ותפרש עין חטא.
זאת אומרת, יש לנו נר שבת קודם,
ואף על גב שקידוש דאורייתא,
בכל מקום על היין הוא דרבנן.
שמן התורה יוצא בתפילה, כמו שכתב בסימן רס"א,
ועוד הרי יכול לקדש
על הפת.
משום שלום בית, ואם יש לו נר אחד, מספיק.
ויוציא המותר לנר חנוכה,
אבל גם לחנוכה נר אחד מספיק.
ואם יש לו נר אחד לשבת ונר אחד לחנוכה,
יש לו עוד מעט מעות,
נראה לי שיותר טוב לקנות עוד נרות לחנוכה,
להיות מן המהדרין.
כמו שביארתי בביאור הלכה.
כתב המגן אברהם שאישה סומה,
עיוורת,
גם כן יכולה לברך על נר שבת.
דהיא נהנית גם כן מהמאורות, כמו שמברכים יוצר אור,
גם מי שעיוור.
אומרים, אם יש לבעל שהוא פיקח, הוא יברך.
ואם אוכלת בשולחן אחד עם אחרים שברכו והדליקו,
לא תברך.
העיקר הטעם שכולם מברכים,
יש שמחה יתירה שיש על ידי ריבוי נרות.
כמו שכתוב בסעיף ח',
ועליך שמחה רבה,
כי מבחינתה זה אותו דבר,
אלא אם כן אנחנו נגיד שהיא שמחה בזה,
שאחרים שמחים שיש נר במקום.
בסדר,
זאת אומרת,
גם אישה עיוורת,
מדליקה נרות שבת בברכה.
אם יש בעל שהוא רואה ורוצה להדליק,
אז כן,
אפשר עוד יותר.
אבל גם אישה עיוורת יכולה להדליק לשלום הבית ולברכה.
כן.
זהו
טוב אז אנחנו יוצאים לשתי דקות הפסקה
ולאחר מכן כמו שאמרנו יש שיעור בנושא
נקרא לזה גם מתורתו של הרב משה בן טוב
שהערב זה הילולה שלו שהוא היה צדיק שהיינו מחוברים אליו
צדיק יסוד עולם ועזרת השם שתי דקות ונדבר
עליו הכל טוב פעם הבאה מה ר'
ס"ג סעיף ד' נכון
בסדר, גילסי, זה היה לפעמים.
