יאללה,
טוב,
אנחנו בסימן רש"ן ב',
סעיף א' ראינו בשבוע שעבר ונתנו הקדמה,
אמרנו שיש עניין של
שאין איסור של שביתת כלים בשבת,
דיברנו על העניין הזה שיש אפשרות שמלאכה
תימשך בשבת אם התחלנו בה ביום שישי
דיברו על הנושא הזה של מגיס,
זה היה הסעיף הראשון,
כי מדובר פה על מלאכות שנגמרות, כמו למשל
צביעה של צמר,
אם יש
בעיה לפתוח את המכסה של הסיר,
בסדר?
כל הנושא הזה דיברנו שבוע שעבר.
אומר לנו השולחן ערוך
דבר נוסף לגבי האם
יכולה לעשות איזושהי מלאכה
בשבת לטובתנו.
הרי יש לנו בעצם...
מותר לתת בגדיו
לכובס אינו יהודי,
ועורות לעבדן,
מה זה עבדן?
מעבד עורות, בורסקי,
מקודם דיברנו על זה, סמוך לחשיכה.
אבל בתנאי,
אם קצץ לו דמים, או שעושה אותם בטובת הנאה.
והוא שלא יאמר לו לעשות בשבת,
וגם שיעשה אינו יהודי המלאכה בביתו.
ואם לא קצץ, אסור בערב שבת.
ואין ליל סיון רשמי זין שיש חולקים,
אם עושה לא בחינם,
די נו בטובת הנאה.
ואם ראה הוא עושה מלאכתו בשבת,
אם היה עושה בטובת הנאה,
צריך לומר לו שלא יעשה בה בשבת.
אבל אם הוא עושה בשכר,
שעשה מה שהוא רוצה.
אומר הרמ"א, ואפילו אם נתנם לו כמה ימים לפני שבת.
אם עושה בטובת הנאה, צריך להגיד לו, אל תעבוד.
שים לב מה קורה פה.
אני נותן
לגוי
בגדים וכביסה.
מתי לבוא לקחת?
אתה רואה יום ראשון.
אתה רואה יום שני.
מתי אני מוסר לו את הבגדים?
סמוך, שבת.
יום שישי אחר הצהריים.
הוא לא אומר לי,
זאת אומרת,
אני צריך את הבגדים דחוף,
עכשיו כניסת שבת,
אני רוצה שבת,
אני רוצה את הבגדים מכובסים.
אם אומרים דבר כזה, סוף.
אתה מבקש מגוי שעשה לך מלאכה אסורה בשבת,
מה יתירו לגוי לעשות?
שבות רבנן.
כביסה, זה אב מלאכה, אב מלאכה.
זאת אומרת, אם אתה בא ואומר לגוי,
הנה כביסה,
הנה העבודות, תעבד אותם.
אנחנו אומרים, כמה זה עולה?
200 שקל.
בסדר, חייב לך 200 שקל, תעשה.
והוא הלך ועבד בשבת.
זה לא ענייני.
נשים לו לשון תנאי, קצץ לו דמים,
כן, והוא עושה את זה בביתו של הגוי.
במילים אחרות,
לא עובדים בבית של היהודי,
אפילו תמורת תשלום קבועה.
כל זה בבית של הגוי.
אני אוסיף ואומר,
וזה מופיע בסעיף ג',
שאם זו הייתה מלאכה שהיא מפורסמת,
אני קורא את ג',
בסדר?
בואו נקרא את זה,
אם הייתה מלאכה מפורסמת וידוע שהיא של ישראל ועושה אותה במקום מפורסם,
טוב להחמיר ולאסור.
בסדר?
אנחנו לא נותנים מלאכה שמפורסמת.
משהו מוסיף פה זה בעצם
שאדם יכול,
זה לא כמו מסחר שהוא מוציא מביתו, לוקח אליו,
נתן לו יהודי, זה משהו אחר בכלל.
פה אני נתתי לו חפץ.
נתתי לו מכנסיים וחולצה לכבס.
שלי.
זה יחזור אליי.
זה לא שהוא מוציא מביתי כי מכרתי לו.
מה למשל?
אנחנו דיברנו על משהו שהוא קונה ומוכר.
זה לגבי.
איפה אתה רואה שם?
דל, נו.
האמת שכן,
כן, נכון,
נכון.
זה, כן, זה ממש דומה.
אבל מה ששם
זה לגבי מלאכה שהוא עושה בשביל ישראל,
ופה הוא מדבר על הנושא של המלאכה המפורסמת.
בונה לו את ביתו שאסור להשתמש בביתו
פה מדברים על חפצים
עכשיו הוא לא מייצר לו חפץ
מה שראינו בסימן ד' זה כשהוא מייצר לו חפצים
פה הוא אומר לו תתקן לי זאת אומרת תכבס
אתן לכם את הדוגמה אולי גם אז כבר דיברנו עליה קצת
מה הכוונה מפורסמת או לא מפורסמת
בא בן אדם
ונותן אוטו
למוסכניק בגליל
שיתקן אותו.
האם מישהו יודע למי שייך
האוטו?
אף אחד לא יודע.
הגוי עושה את זה בבית שלו.
בחצר, במחסן, לא יודע איפה.
עושה את זה בבית שלו.
ואף אחד לא יודע של מי זה.
טוב, תגיד לי, אם יש סטיקרים,
אין עוד מלבדו, נ נח נחמ נחמן מאומן.
טוב, הבנתי, יש בעיה.
כולם יודעים שזה משהו יהודי.
גם זה לא ברור היום,
כי יש כאילו שמכוונה נושאים ככה,
כדי שלא ידעו שהם לא יהודים.
בסדר?
אבל בוא נאמר,
אין בעיה, הוא עושה את זה.
תעשה לי טיפול עשרת אלפים.
לא חייבתי אותו בשבת.
הוא לא אמר,
את לא צריך את זה דווקא בשבת,
ממוצאי שבת מיד אני צריך.
עכשיו, זה מלאכה מפורסמת של יהודי?
לא.
כאילו ברור למי שייך אותו,
אפשר לדעת.
פעם זה כן היה ברור,
לא בתקופתכם.
צעירים, כן, לא בתקופתכם.
פעם זה היה ברור,
כי היה הבדל בצבע ובאות
שכתובה בלוחיות זיהוי של המכוניות,
בין אם זה של יהודים או של
יישובים שאינם יהודים, נקרא לזה ככה.
בסדר, היום זה לא היה עובר בגץ.
אפליה.
אתה יודע,
פעם היה.
היית יודע, לוחית, ירוקה, אדומה, צהובה,
כל מיני צבעים היו בלוחיות.
אם זה היה מאזור יהודה ושומרון,
אז זה היה ח',
חברון,
שין,
שכם.
ככה היה.
היית יודע על איזה רכב,
אז היו מחליפים לוחיות,
פיגועים.
אז פעם באמת היו יהודים,
אם היו מזהים,
שהיו יהודים, אז זה בעיה, אבל היום אין עניין.
מתי כן ידעו שזו מלאכה מפורסמת לישראל?
הוא יגיד למוסכניק,
קח את האוטו שלי,
שבת בבוקר, יש לך זמן,
או לא שבת בבוקר,
קח את האוטו שלי,
תעביר אותו טסט.
איפה הוא מעביר טסט?
בנצרת.
בנצרת משרד הרישוי פתוח בשבת?
אבל יודעים שזה של יהודי או לא יודעים?
חייב להיות.
אתה צריך ייפוי כוח,
קצת תעודת זהות של הלא יהודי,
הכל.
כולם יודעים שהגוי הזה מעביר עכשיו טסט
ליהודי.
זה ברור שאסור.
אין היתר לזה.
הבדל גדול בין
תיקון לבין טסט.
בסדר?
ברור העניין?
אז אומר לנו כאן בסעיף בית,
מותר לתת בגדים לאינו יהודי
ולעבדם
סמוך לחשיכה.
אם קצץ לו דמיו או שעושה אותם בטובת הנאה.
אומר לו, יאללה בוא בוא, אני אעשה לך,
אני רוצה להחזיר לך על מה שאתה נתת לי פעם.
בסדר?
הוא נהנה מזה.
והוא שלא יאמר לו לעשות בשבת.
וגם שיעשה אינו יהודי, המלאכה בביתו.
הוא אמר, מה, ואם לא קצץ, אסור בערב שבת.
למה?
כי הוא יביא את זה כמה שיותר מהר,
והוא יראה ליהודי שהוא עובד מהר,
מהר,
מהר,
כדי לקבל
שכר או גמול.
הוא לא ישהה אותו.
אבל אם כבר הוא אמר לו, זה הסכום שאתה מקבל,
לא יגביל אותו למוצאי שבת,
לא יגביל אותו ליום ראשון,
יום שני.
אתה כן, תביא לי.
תכבס, תביא לי.
שכר יש לו,
הוא שולח לקבל,
בין אם יעשה את זה היום,
יעשה את זה מחר,
או מחרותיים.
לא הגבילו אותו.
כשלא הגבילו אותו, וזה בביתו
של הגוי,
אבל יש שכר קבוע,
לא יגבילו בזמן, אז זה בסדר.
אין שכר קבוע,
אין טובת הנאה.
אתה לא יכול.
למה?
כי הוא יעשה את זה בשבת,
כי הוא רוצה כמה שיותר מהר.
ואם ראה הוא עושה מלאכתו בשבת,
הוא עבר ברחוב אף שגרים הגויים.
פתאום הוא רואה את הגוי הזה,
מתקן לו את האוטו בשבת.
אז אם זה בטובת הנאה,
צריך לומר לו שהוא לא יעשה בשבת.
למה?
הוא רוצה לעשות טובה ליהודי כדי ליהנות מזה.
אז היהודי מה?
נהנה ממה?
מעבודה בשבת.
הוא יהנה מזה.
ואפילו אם הוא אמר לו כמה ימים לפני שבת.
אבל אם זה בשכר,
שיעשה מה שהוא רוצה.
שכר קבוע,
שיעשה מה שהוא רוצה.
אומר השולחן ערוך סעיף גימל,
כי אם הייתה מלאכה מפורסמת בידו בשבת
של ישראל ועושה את המקום מפורסם,
טוב להחמיר ולאסור,
ולפי סימן ר' מ'
ד', ראינו, נכון?
אבל לא כתוב,
טוב להחמיר ולאסור, הוא כותב שזה אסור.
שמת לב להבדל?
בסדר?
בסדר.
שיא הבדלת אומר השולחן ערוך, כל שקצץ.
מה זה קצץ אמרנו?
קבע מראש סכום לתשלום.
זה נקרא קצוץ.
חתוך.
אף על פי שיעשה אינו יהודי מלאכה בשבת.
מותר לישראל ללבוש הכלי בשבת עצמה
כל שקצץ ליתן לו שכרו
לשולחן ערוך הזה אני נתתי לו בערב שבת
בגד לחבס
אמרתי לו קח חמישים שקל על הבגד
חשבתי שאני אקבל ביום
ראשון שני שלישי לא יודע
פתאום מי ניצב בפתח ביתי ביום שבת בבוקר
הגוי
מה קרה
מה אתה בא,
קח את ה...
בכלל סיים.
ומכובסים וגהוצים.
מה אומר השולחן ערוך?
מותר.
אומר הרמה,
ויש אוסרים ללובשו.
מתי יש אוסרים ללובשו?
כל שידוע,
שאינו יהודי גמרו בשבת,
צריך להמתין מוצאי שבת בכלות שיעשנו,
ואכן נהוג להחמיר.
שמים לב מה אומר פה הרמה,
אם הבאת לו ממש לפני כניסת שבת,
לא היה זמן
שלא בשבת לכבס את הבגד,
ברור לך שזה נעשה בשבת,
אל תשתמש.
שולחן ערוך לא,
יגביל.
משמע מהרמה שמה שדיבר השולחן ערוך זה,
נתתי לו למשל יום שישי בבוקר,
והוא יגמור את זה ביום שישי אחרי הצהריים.
זה שהוא הביא לו, נתת לו ביום רביעי,
חמישי.
שהוא הביא לי את זה בשבת בבוקר,
זה לא אומר שהוא עשה את זה היום.
אם הוא נלחץ ביום שישי, יכול לגמור.
עשה את זה ביום חמישי,
הוא חשב ביום שישי להביא לי,
יביא לי את זה בשבת.
גויים, לא אכפת לי.
אני לא ביקשתי ממנו.
זה ברור?
אומר הרמה להחמיר.
אלא אם כן צריך אליו בשבת, שאז יש להקל.
ואם יש לו לתלות שנגמר בערב שבת, מותר בכל עניין.
שימו לב לעניין.
אם אין לו מה ללבוש,
והביא לו הגוי לבוש.
אם ברור לך שזה נעשה ביום שישי,
אתה לא צריך חששות, הכל בסדר, אתה יכול ללבוש.
ודווקא אם שבא לו יהודי לביתו,
אבל אסור לו לבוא,
לקח מבית האומן בשבת ויום טוב.
יכול להיות זה בכלים שעשה לישראל,
אבל אינו יהודי שעושה מנעלים על המקח.
מה זה מנעלים על המקח?
עושה נעליים כדי למכור.
מותר לישראל המכירות ללכת ולקחת ממנו בשבת?
אולנה עולם,
הוא בלבד שלא יקצוץ ימות מהמקח.
ואם אני לא טועה דיברנו על זה,
לגבי כניסה לחנות
לקחת
משקעות
נגמר עסיס ובאו אנשים נגמר עסיס מותר ללכת לחנות של גוי
שבת בבוקר לקחת משקעות איפה אתה נולדת?
בארץ אין לך דוגמאות כאלה אין לך דוגמאות כזאת
כאלה שנולדו בחוץ לארץ, או בירושלים, או בעכו.
בעכו יש חנויות של גויים, נכון?
בישיבה נגמרה השתייה בשבת.
אפשר לרדת למכולת של הגוי לקחת כמה בקבוקים?
אפשר.
בתנאי?
אתה לא מדבר איתו על מחיר ולא שתמנה כמה ולא כלום.
לקחתי ארגז.
יום ראשון דבר.
בינתיים אני לקחתי ארגז.
שום בעיה.
בסדר?
כמובן דברים שמותר לקחת.
דברים שאסור לקחת מגוי.
אז יש אפשרות.
טוב.
אומר השולחן ארוך,
מותר לפתוח מים לגינה,
והם נמשכים והולכים בכל השבת.
ולהניח כלי.
והוא אומר סם של רפואה שנותנים על העין,
עבה על העין,
אף על פי שאסור להניחו בשבת.
מתי אני מניח אותו?
יום שישי.
ולתת מוגמר
תחת הכלים, ומתגמרים מעליהם כל השבת.
מוגמר זה מין עשב כזה שמעשנים מתחת הכלי כדי לנקות אותו,
כדי שיהיה לו ריח טוב.
כן, ואפילו מוגמר מונח בתוך הכלי,
שאין אדם מצווה על שביתת כלי.
שימו לב להגדרה.
אני יכול לעשות פעולה ביום שישי,
אפילו שהיא תימשך בשבת.
פה יש הערה שמאיר, הרב חיים דוד
הלוי, צריך לצאת לך במקור חיים.
הברז
פותח ככה.
קצת כדי שישקיע כל השבת כולה.
יום שישי הוא פותח.
מה קורה אם הגינה שלו יושבת
על הקו של המים בבית
ובבית פתחו את הברז במטבח
הניאגרה
ולא ידעו
ואחר כך מה קורה
מותר או אסור
אבל פה זה כבר סיפור אחר.
פה אתה בעצם גורם למה?
להשקייה
יתרה של הגינה.
כשאתה סוגר את הברז במטבח,
יש יותר מים,
יוצאים יותר מים,
וגינה.
טוב, פה הוא מחמיר יותר.
לגינה
פתחתי את הברז
טפטוף
אין בעיה.
רגע, ואתה משקה בשבת, לא?
אני משקה בשבת, מי משקה?
הברז.
הברז זה הכלי שלי, נכון?
אדם לא מצווה על שביתת כליו בשבת.
זה כבר סיפור של אחרונים.
אני חושב שסיפרתי את הסיפור.
בזמנו, שיחה לאורחים טובים, הרב אברהם אתינגר.
היה מכון.
הרב אתינגר, עשו אצלו בחצר, ברחוב אליעזר הלוי,
דשא,
מרבד דשא
כשמביאים דשא חדש, שטח שלם, מה צריך לעשות?
כל יום להשקות.
מה עושים בשבת?
אז הביאו מחשב השקיה.
יודעים מה זה?
לא עובד מד
הביאו מחשב השקיה,
שמו בגינה,
וכל יום זה משקיע את הכמות ואת הזמן המתאים.
בא לרב אליהו,
זכר צדיק לברכה, אמר לו, הרב, מה עם שבת?
מסתכל עליו ככה,
מסתכל,
אומר לו,
בירושלים אסור, בבקעה מותר.
אתה מבין?
בירושלים, אני מדבר איתך לפני 25 שנה,
מחשב השקיה
כל אחד שיעבור, מה יגיד?
משקיעים בשבת.
בבקעה
חיישני לחות
באותו יום יתייבש.
אין דבר כזה שאתה
חיישני לחות
כל אחד שובר, ויודע, אין לו משהו אחר.
אומר רב, אבל ככה זה יתייבש, מה אני עושה?
אומר טוב, אז תשים שלטים.
זאת אומרת זה הגדר של הבית של הנטינגר,
הגדול גדול,
שלטים כאלה,
ענקיים.
הדשא מושקע על ידי מחשב השקיה.
שני הצדדים.
כל מי שעובר ברחוב
לא יוכל לפספס את השלט.
טוב, מה אנחנו נגיד היום?
האם היום צריכים לשים שלטים?
האם יש מקום לחשוש היום?
יש הגינה.
שבלי מחשב השקיה
אנשים בודדים מה שנקרא אנשים של פעם
זקנים של פעם יורדים עם הפיג'מה
בין עצי הדס עם הצינור
להשקות את הוורדים
להשקות אותם
במשך היום
כמה כאלה יש פה ושם
אותו דבר דרך אגב
אותו עניין בדיוק
היה בנושא של שעון שבת
בזמן רבי יוסף חיים סופר
פסק שאסור להשתמש בשעון שבת בשבת לא
משנה זה לא השעון שלנו אבל עזבו את השעון
השימוש
למה
שלא יאמרו שבבית פלונים מחבים חשמל בשבת
כי השעון שבת אז היה מחבה ומדליק
שלא יאמרו
שבבית פלונים מחבים חשמל בשבת
לכן אסור
שעון שבת.
היום מישהו יגיד שמחווים חשמל בשבת,
אבל גם באמצע השבוע עסקה ויטרינות של חנויות,
לא משנה מה,
כולם נמצאים על שעון השבת.
במילים אחרות אנחנו כמה שפחות טורחים.
חיים קלים.
אין מישהו שיצפה לכבות חשמל בשבת או ידליק,
יגיד הוא יהודי מחלל שבת.
גם באמת הוא עושה את זה שלום שבת.
כי מה הסטנדרט?
שלום שבת.
עכשיו לשים לב,
לא שינינו פה את ההלכה.
ההלכה נשארה אותה הלכה.
מה ההלכה?
שלא יגידו אם הוא עושה או לא עושה.
השורה התחתונה, במקום מסוים אומרים לא.
מקום אחר, מציאות אחרת,
בזמן אחר אומרים כן.
כי פה לא יאמרו.
במקום שלא אמרו, אין חשש.
בסדר?
היסוד הזה ברור?
מה הכלל שתמיד הוא חוזר עליו?
אור.
הלכה קבועה,
ומציאות משתנה.
אפילו בחדרי חדרים אסור.
כי זה לא רק מראית עין שלו,
זה מראית עין,
זה לא רק מראית עין של אחרים,
זה גם מראית עין שלו.
ומראית עין אנחנו אומרים
זה גדר הלכתי שאם בן אדם תגיד לו לעשות משהו מסוים
הוא יחשוב שמותר לעשות את זה תמיד אם מותר לעשות את
זה תמיד אז זה מראית עין שלו אפילו בחדרי חדרים אסור
כי המחשבה שלו לא מבינה בדיוק את עיקרי ההלכות
וכמה שכך תגיד לו משהו מותר הוא יגיד אה זה מותר תמיד
וזה לא מותר תמיד זה רק במקום ספציפי זה מראית עין
זה הסבר של מראית עין
פה אני מדבר על עניין זה שיחשדו שהוא מדליק בשבת.
יחשדו שהוא ידליק בשבת זה כבר משהו אחר.
זה לא שהוא חושב שמותר להדליק בשבת,
אפילו לא במקרה הזה,
הוא עושה שעון שבת.
לא התרנו לו אפילו במקרה חד פעמי.
אסור להדליק חשמל בשבת, הוא יודע, כולם יודעים.
אה, הוא ידליק.
ואמרנו, אמרנו אפילו בחדרי חדרים אסור, למה?
כי זה עניין של הסתכלות שלו על ההלכה,
ויבוא לטעות כתוצאה ממעשה מסוים.
לא מבין את שורשי ועיקרי ההלכה.
בסדר?
יפה.
נמשיך את השולחן ערוך.
ולתת עדשים בגיגית לשרותם.
מה מותר?
וטוענים הקורא בית הבד ואגד מבעוד יום על זיתים וענבים.
והשמן והיין לעצמם מותר?
וכן בוסר ומלילות של אשכאן מבעוד יום מותרים המשקיעים היוצאים מהם.
ומותר לתת חיטים לתוך ריחיים של מים סמוך לחשיכה.
שימו לב לעניין.
מי היה בנחל עמוד?
יפה.
ראית שם תחנת קמח?
מבנה ככה מעל הנחל,
שבתוכו יש אבן
אבן שכב, אבן רכב,
ויש לנו איזה מין מוט שמסובב.
איך המוט מסתובב?
למטה בנחל
טורבינת מים.
שהזרימה של הנחל, כשיש זרימה,
הזרימה של הנחל מסובבת את הגלגל,
הגלגל מסובב את אבן הרכב,
וככה תוכנים חיטה.
נהיה קמח.
כמובן שמדובר על
תחנת קמח שמופעלת על ידי בעלי חיים, על ידי בהמה.
חמור מסתובב
סובב את התחנה.
זה בוודאי שאסור, מדוע?
כי אדם מצווה על שביתת בהמתו.
אמרנו את זה בתחילת הסימן.
אדם לא מצווה על שביתת כלב,
וטוחנים את החיטה,
אין בעיה.
מותר בשבת.
אבל יש לנו
איזשהו דבר שאולי זה אסור.
אומר הרמ"א,
ולא חיישינן להשמעת קול.
שיאמרו ריחיים של פלוני טוחנות בשבת.
שמים לב?
שאלה שלך?
לא אמרי אינשי.
ריחיים של פלוני טוחנות בשבת.
למה?
איפשיה לב מילתא.
יש מחלוקת.
האם איפשה מילתא או
איפשה לב מילתא?
מה זה איפשה?
רושרוש.
זו איפשה בלב.
האם רעש זה משמעותי או לא משמעותי?
מה פסק ההלכה?
רעש
לא משמעותי.
לא חוששים בגלל שיש רעש, יגידו פלוני טוחן בשבת.
ויש אומרים ריחיים,
ובכל מקום שיש לחוש להשמעת קול.
וכך נוהגים לכתחילה.
מיהו במקום הפסד יש להקל.
כמו שנדבר לסוף, סימן רשמי דלת.
על מה מדובר פה?
אקטואלי עכשיו.
אומר לנו השולחן ערוך, אפשר לשים.
חיטים לתוך ריחיים של מים.
כל השבת זה טוחן,
מוצאי שבת אני בא,
יש לי טון הקמח.
אומר הרמ"א, נכון, כי איפשיה לב מילתא.
אבל יש מחמירים
ואוסרים כי איפשה מילתא.
נוהגים כך לכתחילה.
זאת אומרת, גם הרמ"א אומר שזה דווקא לכתחילה אסור.
אבל אם יש לחץ,
כלשהו
אז אני אלך לשיטת השולחן ערוך,
שזו שיטת ההלכה הפשוטה,
לא המחמירה,
שאיפשיה לב מילתא, שרעש לא נחשב.
יש לכם דוגמה
לדבר כזה?
שתהיה הבדל בין השולחן ערוך לבין הרמ"א,
ובסופו של דבר אולי גם נוכל להקל לפי הרמ"א?
בחור מגיע מהישיבה,
יום שישי אחרי הצהריים.
מהצבא.
מתי הוא צריך לחזור?
שבת קצרה.
האם אנחנו יכולים בכניסת שבת
לשים כביסה במכונה,
להפעיל אותה,
כדי שבמוצאי שבת מיד נשים לה מייבש ובא לקחת?
קודם כל לא מייעץ, אבל הלכתית עכשיו, בואו הלכתית.
ברור?
מכונת כביסה עושה רעש?
יפה.
מה יפסוק השולחן ערוך?
שמותר.
אפשר. למה? מה היא?
מה אומר הרמה?
יש מי שאוסר.
ואם כך,
לכתחילה, אל תפעיל לי מכונה.
טוב,
אבל בחור בא מהצבא,
בחור בא מהישיבה,
צריך לנסוע מיד בצאת שבת.
במקום שיש צורך,
בסדר?
אפשר להקל.
הנושא ברור?
גם לפי הרמה,
בשעת הצורך אפשר להקל,
לפי השולחן ערוך,
פוסקים אפשר לעשות את זה.
עכשיו, למה אמרתי שאני לא מייעץ?
כי אם נשים,
כי אם נשים את הכביסה ביום שישי,
והיא תיגמר עוד שעתיים,
שלוש שעות, עד מוצאי שבת, צריך לחבס אותה עוד פעם.
למה?
בדיוק, זה מסריח בתוך המכונה, לא פתחת את הדלת.
ואסור לך לפתוח את הדלת.
סוויץ'.
חשמל.
ברור?
אז מה עושים?
צריכים לכוון שעות.
שיפעל שלוש שעות לפני צאת שבת.
ברור?
ואז בצאת שבת עם גמרי הכביסה, שים בו מייבש.
על זה כן, אני יודע שיש מכונת כביסה
שהיא גם מתהפכת להיות מייבש, רק אני לא יודע אם זה
נעשה מעצמו על ידי תכנות ראשוני או שצריך לעשות פעולה באמצע.
כי אם זה נעשה על ידי תכנות ראשונית,
אז אין בעיה,
זה כבר יתייבש גם.
למה אתה רוצה לדעת עליו?
כי אפשר לפתוח את הדלת של המכונה בשבת.
למה לא?
סתם ככה אפשר...
מה אתה מדבר?
ברגע שאתה לוחץ את הדלת, יש סוויץ'
שגורם שאפשר להפעיל.
ותלוי איזה מכונה,
המכונות החדשות היום,
אלקטרוניות,
כשסובבת עוד איזה
כפתור או מתג וסגרת את זה, אתה לא יכול לפתוח.
הוראות בטיחות,
כדי שמישהו לא יפתח באמצע.
אתה יודע?
צריך להיות בקיא בטכנאות במכונות כביסה,
אם אתה לא יודע.
איך אתה רוצה לפסוק הלכה אם אתה לא בקיא במכונות
כביסה?
טוב, כן?
אבל אני אומר, אין בעיה עם הכביסה.
אם אתה עדיין גאה שאתה בקיא במכונות כביסה או שאתה...
אני לא עושה כלום.
אני לא עשיתי שום דבר.
מה עשיתי?
אני כיבסתי, אני גאה...
אני לא עשיתי כלום.
המכונה שלי עובדת,
תחילת הסימן מה אומר?
אדם לא מצווה על שביתת כליו,
גם הנה זה מופיע גם פה בסעיף הזה.
אתה רואה בשורה השלישית, בעמוד י"ט.
אין אדם מצווה על שביתת כלים.
ולכן מה עובד אצלך בבית כל שבת?
המקרר.
המזגן עובד?
לא כל שבת.
כשצריך, לא?
יופי.
מה עוד עובד?
שעון יש לך?
איפה הוא?
שעון עובד.
מלא דברים עובדים בבית, לא?
גם השעון שבת עובד.
זה גם כלי.
אדם לא מצווה שביתת כליו.
אסור לו להפעיל אותם.
אסור לו להפסיק אותם.
אסור לו לעשות מלאכה.
נכון.
הכלים עצמם.
צריך לגרום לכך שהוא לא יבוא לעבור על איסור.
הכלים עצמם אפשר.
בסדר?
זו דוגמה.
להיום.
מותר להעמיד כלי משקולת שקוראים זייגר.
יודעים מה זה זייגר?
מפעילה זייגר.
זייגר זה שעון.
מערב שבת אף על פי שמשמיע קול להודיע שעות בשבת.
כי הכל יודעים שדרכם להעמידו מאתמול.
בסדר?
זה מה שחשוב פה.
שעון קוקיה, כזה שמותחים את הקפיצים.
אתם זוכרים עוד דבר כזה או שכבר לא?
כן, מטוטלת כזה,
ממתח את הקפיצים,
היה במסגרת כזה, עומד,
והגביר צריך לזכור, כי אם הוא לא יעשה את זה,
כל 48 שעות, אז עמד השעון.
בסדר, זה מותר.
אבל הכלי משקולת הזה,
שכל שעה מודיע לנו מה שעה, עושה דינג-דונג,
כולם יודעים ששמו את זה כבר לפני כן.
היסוד ברור,
כולם יודעים,
אם כולם יודעים,
כולם משתמשים,
כולם ברור להם,
גברנו, אין פה איסור.
זאת אומרת שזה משמיע הכל.
הסיבה ואומר השולחן ערוך,
זה כבר נושא נוסף.
לא יצא אדם ערב שבת,
סמוך לחשיכה במחתו,
בידו ולא בקולמוסו.
שמה ישכח ויוציא.
אבל מותר לצאת עם תפילין סמוך לחשיכה,
לפי שאין לו שכחתן.
מדוע?
אם לקחתי עט בכיס,
בשבת בבוקר אני אגלה שיש לי עט בכיס.
מי זוכר?
לא תמיד אדם זוכר.
אבל תפילין?
יכול להיות שמישהו לא יזכור?
לא?
אסור להסיח את הדעת מהתפילין אפילו לרגע.
זה לא עט וזה לא ארנק וזה לא פנקס וזה לא שקל.
הסחת הדעת מ...
הסחת הדעת מהתפילין,
אסורה.
מי שמסיח את דעתו שיוריד אותה.
וכמובן שבשקיעה צריך להוריד את התפילין.
ואולי הוא ישכח ויישאר איתם.
לא יכול להיות שהוא ישכח ויישאר איתם.
מדוע?
אסור, גם יום חול,
אסור להסיח את הדעת מהתפילין.
כל יום, כל רגע.
לכן מה אנחנו עושים?
מנשקים את התפילין,
במקום או לא במקום,
חיבוב מצווה שלא יהיה הסחת הדעת, יש כל מיני,
כל מיני סיבות למה אנחנו מנשקים את
התפילין באמצע התפילה בכל מיני מקומות.
שלא יהיה הסחת הדעת,
נשכח מהם,
שירגיש במקומם, לא זזו,
בסדר?
אז זה מה שהוא אומר פה.
לכן אדם לא יוצא עם איזשהו חפץ סמוך לחשיכה,
שלא ישכח.
טוב, אז אם אנחנו אומרים,
ודיברנו על זה,
שלא יהיה בגדים שבשל בהם לרבו לא ימזוג לו כוס לרבו,
לכן צריך שיהיה בגדי שבת ובגדי חול,
אז אין לנו הרבה בעיה.
אבל אם מישהו יש למשל מעיל אחד,
גם שבת גם חול, מה הוא צריך לעשות לפני כניסת שבת?
לבדוק כיסים.
לבדוק כיסים.
אין לי שום דבר, אני לא אגיע לבית הכנסת עם כסף,
תרומה לגבאי וליל שבת.
בסדר, זה ברור?
זהו.
ולכן צריך,
לפני,
כשאתה רואה את זה מה שהוא מביא פה במשנה ברורה,
ידוע הדין בשבת אם הוא רוצה לצאת חוץ לעירוב,
שהוא רגיל לצאת בכיסו דבר מותר לטלטל,
צריך למשמש תחילה.
אז א' זה מדין מוקצה, ב' זה מדין
טלטול במקום שאין בו עירוב.
לפני שבת תבדוק.
נקי ורקן,
נקבל שבת.
בסדר?
זה מה שאנחנו רואים פה.
טוב.
זה סימן רנ"ב', שביתת כלים.
בעזרת השם,
בשבוע הבא,
אנחנו נתחיל את סימן רנ"ג'.
סימן רנ"ג
זה דיני השהייה והחזרה, כל מה שקשור לזה.
סימן מורכב.
אז יש לנו פה הקדמה.
הקדמה של המשנה ברורה, על כל הסימן רנ"ג'.
בעצם בעצם מסכם אותו, אפשר לומר.
אז בעזרת השם שבוע הבא
אנחנו נלמד
רנ"ג נתחיל בהקדמה
