אנחנו מתקדמים בהלכות שבת,
היו כמה סימנים שככה למדנו אותם,
אבל
אנחנו אומרים
למדנו אותם באופן כללי כדי שמסופו של דבר נדע שקיימת הלכה כזאת,
שותפות עם גויים,
התעסקות עם גויים, הפלגה באוניות עם גויים.
בקיצור,
אנחנו ישראלים,
לא מתאים לנו כל העיסוק הזה עם גויים.
רוצים בעזרת השם שנתעסק עם יהודים,
הכל בקדושת עם ישראל,
שמירת תורת עם ישראל.
הקדוש ברוך הוא ייתן לנו באמת
לנהוג כך בארץ הקודש בקדושה.
עכשיו אנחנו רוצים להגיע לשבת,
מתקדמים בהכנות שלנו לשבת,
סימן ר' מ"ט.
בסימן ר' מ"ט,
השולחן ערוך קובע לנו דברים שמותר או אסור לעשות אותם בשבת.
ופה זו אחת הדוגמאות,
שנכון, חכמים באו ואמרו,
לא לעשות דברים מסוימים בערב שבת,
כדי לא ליפול לתוך שבת.
איך אמא שלי שתחייתה אומרת,
לא גוזרים בד ביום שישי.
למה?
לא מתחילים עבודות ביום שישי.
לא יצא לך טוב מזה.
טעות בגזירה, טעות בזה, זה רבה, כן?
תופרת.
לא גוזרים בד ביום שישי.
יום שישי תתעסק בענייני שבת.
במעלה פניה דשבתא.
במעלה שבתא.
יום שישי, נקרא ערב שבת.
יש ערב שבת ויש ליל שבת.
ליל שבת זה כבר שבת, זה הלילה של שבת.
הערב שבת זה מיום שישי בבוקר.
אתה קם ביום שישי בבוקר, תדע לך, עוד מעט שבת.
ומפה אתה מתנהל?
הראש, האווירה, הכיוון,
החשיבה,
עוד מעט שבת.
אל תתחיל לי דברים שלא קשורים לשבת.
הבן אדם,
אינסטלטור,
אמרו לו,
תשמע,
יש סתימה פה בבניין,
נו,
מה יגיד להם,
תבוא אחרי שבת?
איך צריך לומר
אוכל לשבת, אני מבין.
אבל דברים אחרים, לפעמים אנשים יום שישי,
אני לא יודע,
הולכים לבילויים.
מה נשאר מהבילויים?
כמה היו הבילויים?
כמה אנשים באו בבילויים?
אתם יודעים מי זה הבילויים?
בית יעקב ולאור נלך, הבילויים.
כמה נשאר מהם בארץ?
הלכו לבלות בילויים.
שניים.
אנחנו באים להתחדש.
כדי להתחדש צריך שבת.
וכדי להגיע לשבת מי שטורח בערב שבת יאכל בשבת.
ומי שלא יאכל אותה.
זה היסוד.
יום שישי אני עובד לכבוד שבת.
כל שאר הדברים תשים בצד.
אני אספר את זה.
פעם אחת,
אחד הבנים הביא מהתלמוד תורה,
אתם יודעים,
תלמוד תורה,
החבר'ה הם פעלתנים,
או שיביאו אותם כל היום ללמוד.
איך אמר לי פעם מלמד בגיל,
של גיל שש,
רוצים שאני אושיב ילד על כיסא,
בגיל שש,
בשעה שהוא עכשיו צריך לטפס על עצים.
אתה מבין מה רוצים ממני?
זה בעיה גדולה.
הם יושבים,
יושבים,
יושבים,
הם צריכים לפרוק משהו.
מה עושים להם?
חוג לנגרות, חוג ל...
תן להם מסמרים לדפוק, תן להם...
דפקו.
אז הוא הביא מדף הביתה.
אתם מכירים את המדפים שעושים בחוג מלאכה בבית ספר?
מדף עם שני פסי עץ,
אוזניים, צריך לתלות.
אבא תתלה לי, אבא תתלה לי.
טוב, נו, אבא תתלה לי.
אבא יש לו זמן.
טוב, מחר, מחרותיים.
מחר, מחרותיים.
מחר, מחרותיים.
מתי מגיעים תמיד שאבא בבית?
ונו, עכשיו תעשה את זה?
יום שישי בצהריים.
יום שישי בצהריים,
אבא אומר,
לא,
אני לא תולה ביום שישי בצהריים.
לא תולה.
אבא כבר סימנו איפה.
בסך הכל שני חורים במקדחה.
חור ימין, חור שמאל,
סימנים היו שם, תלוי.
שוב, מה, כמה זמן זה לוקח?
אבא, אני מכין לך את המקדחה.
ילדים.
טוב,
לא מוכן, לא מוכן.
עד שאחרי אולי שמונה חודשים,
זה אבא,
שמונה חודשים, יום חמישי בצהריים, בבית,
אני אומר לאשתי,
יאללה,
אני אעשה להם הפתעה,
יחזור בהפסקת צהריים,
יש לו מדף תלוי.
לוקח
שישה מילימטר, נכון?
זה דיבלים רגילים.
קודח שישה מילימטר, צ'יק, דיבל, יפה.
קודח את השני, מוציא אותו, שפריץ לפרצוף.
הבנתם מה קרה?
נכנסתי בצינור,
אבל בול בפוקס.
שישה מילימטר, בול באמצע, לא פספסתי כלום.
בול באמצע,
שפריץ לתוך העין בגובה.
עכשיו תארו לעצמכם יום שישי בצהריים.
דוגמה קלאסית.
שלמה לא עושים דברים ביום שישי בצהריים?
זה צורך שבת, זה צורך זה.
טוב,
זה לא מצדיק שמונה חודשים,
אבל זה מצדיק את זה שזה...
מה עושים מיד?
איפה צריך לעבור פה צינור?
לא משנה.
התברר שזה צינור שלא אמור לעבור.
בקיצור,
זהו.
פותחים את הקיר, חותכים, שמים מחבר במקום השרבול,
סוגרים, הכל בסדר.
אבל תארו לעצמכם שזה היה ביום שישי בצהריים,
ואני אדבר.
בעולם פה החנויות סגורות כבר.
כבר חמישי.
סגרת את הברז של הראשי.
הולך, מביא מכשיר, חותך,
מחבר.
הגיע אחר הצהריים.
ברוך השם, תודה רבה.
גם זו לטובה.
ראשי תיבות?
גזל.
אפילו גזל, גם זו לטובה.
ראשי תיבות.
בסדר?
יום שישי, אל תעשה דברים שלא קשורים לשבת.
זה הרעיון
זה בעצם הכיוון ופה נותנים לנו דוגמאות אלא שהדוגמאות
שהשולחן ערוך נותן הן לא רלוונטיות היום
נבין מה הרעיון
אבל נראה מאיפה זה מגיע למה החכמים
אמרו לא הולכים ביום יותר משלוש פרסאות
כדי שיגיע הביתה בעוד היום גדול היו סיבות
היום השתנו הסיבות אבל נשארה אותה הלכה
אותה הלכה,
אמרתי את הרעיון,
שרוצה לומר, כן,
אני אמרתי,
אני רוצה שיהיה לי מספיק כוח כדי לשבות בשבת,
זה לכבוד שבת,
נכון?
בסדר,
אם זה לכבוד שבת,
תעשה לכבוד שבת,
מי עושה ספונג'ה בבית?
אה, למה?
מסכנות.
שבור להם את הגב.
פריצת דיסק.
אתה יודע שלבנות יש יותר בעיה של פריצת דיסק מבנים.
מכיר את זה?
אין ערך, איך קוראים לזה?
קרקע.
למה אתה לא עושה ספונג'ה?
מי היה עושה ספונג'ה בבית ביום שישי?
מי?
הרב נחמן.
אתה מכיר את רב נחמן?
הוא בטח מכיר רב נחמן מברסלב, לא.
רב נחמן מהגמרא.
האמורה רב נחמן.
הוא היה עושה ספונג'ה בבית.
ומה היה עושה רב חיסדה?
פוד פרוססור.
מחתך את הירק, דק דק.
כי בשבת לא חותכים דק דק.
מרן.
אז ביום שישי,
מי עושה סלטים?
רב חיסדה.
אתה מכיר את הצדיקים האלה?
מי שמופיע בגמרא, סימן שיכל להחיות מתים.
למה הוא עושה ביום שישי?
ספונג'ה, מנקה אבק,
נראה את זה, מוריד את השפין ובש.
יודע מה זה שפין ובש?
קורע כביש.
יש כמה דברים עוד לעשות.
בסדר.
צריך להתכונן לשבת ביום שישי.
טוב, ילדים שאין להם מה לעשות, ההורים עושים הכל.
חזרתה שהם התחתנו,
אין להם בית,
אז אתם יכולים בעצמכם לעשות.
ואתם מדברים על מי שיש לו אחריות.
כן או לא.
צריך לראות מה,
עוד פעם, כמה עד מתי, בואו נראה בפנים.
יש גדרים, מה עושים, מה לא עושים, עד איזה שעה.
בסדר, ניכנס לסימן, נכון?
סימן רמ"ט.
אומר השולחן ערוך סעיף א',
אין הולכים בערב שבת יותר משלוש פרסאות
כדי שיגיע לביתו בעוד היום גדול ויוכל להכין צורכי
סעודה לשבת בין שהולך לבית אחרים בין שהולך לביתו
ואני מאמין כשהוא ביישוב במקום שיוכל להכין צורכי שבת
אבל אם הוא במקום שהוא שם אי אפשר לו להכין צורכי שבת
או שאינו מקום יישוב בטוח מותר ללכת אפילו כמה פרסאות
ואם שלח לו והודיע שהוא הולך שם לשבת,
מותר ללכת כמה פרסאות בכל גוונא.
מה רוצה פרש שולחן ארוך?
מבינים את הראש?
בן אדם כל השבוע מחוץ לבית,
הלך לעבודה,
הלך לעסקים,
מי יודע בכלל אם הוא חוזר לשבת?
אם לא יודע איך להגיע,
אם נמצא עגלה בדרך,
אם יש איזה חמור שמסתובב,
יוכל ללכת איתו.
מי יודע בכלל אם הוא מגיע לשבת הביתה?
מי יכול לדעת?
אשתו מכינה שבת,
הילדים מכינים שבת,
והם מחכים עד כניסת שבת לראות אם אבא הגיע.
אם אבא הגיע,
ברוך ה' שמחים, ואם לא,
שמחים אולי קצת פחות.
שבת מגיעה, צריכים לשמוע.
אומר השולחן ערוך,
אדם צריך להגיע לביתו בעוד יום.
למה שלוש פרסאות?
כמה מהלך אדם בינוני ביום?
עשר פרסאות.
מה?
-10 פרסאות.
זה
38.4 קילומטר.
ביום?
-ביום.
סביר, הגיוני.
סביר, הגיוני.
יום שלם,
עם הפסקה, הליכה נורמלית, 38 קילומטר, עובד.
על מה אתה מדבר איתי?
על תרנגולות של שישה שבועות שוחטים אותם,
יש להם בעיות בצומת הגידים?
שלא יכולים ללכת 38 קילומטר?
אדם סביר הולך.
סליחה על ההשוואה.
אתה מכיר?
אתה יודע על מה אני מדבר?
אוקראינה נדירה
ומבקש מהקבלן את החניה השנייה ליד המעלית
כי הראשונה למה לא מבקשים את החניה הראשונה
כל מי שעובר עם העגלה דפק את האוטו אז הוא צריך את
השנייה אחרת הוא מבקש את הראשונה שלא ילך יותר משני מטר
אל המעלית וכשהוא בא לסופר הוא חונה השני ליד המעלית
חס וחלילה שלא ילך
מטר מיותר שלא יבזבז את ההליכה של
החיים אבל האדם יש לו צעדים קצובים
הבנת אותי.
זה תרנגולות, שישה שבועות שחיטה.
זה לא זזים.
אז אתה אומר לי,
לא יכול ללכת שלושים שמונה קילומטר.
אדם נורמלי,
סביר, הולך שלושים שמונה קילומטר.
אדם רציני, כושר, הולך הרבה יותר.
בסדר?
יום.
לא שמונה שעות עבודה, יום.
זהו.
לכן שלוש פרסאות זה שליש היום.
שלושים אחוז.
יש כניסת שבת קצת קודם לפני שקיעה זהו,
זה המצב שבעצם אדם שלוש היום צריך ללכת, שלוש ארבע תגיע הביתה,
למה?
שיוכל להתכונן לשבת
לא משנה הולך לבית שלו או לבית של אחרים
מה יבשלו?
מה יכינו?
לא יודעים שהוא מגיע
תגיע בזמן כדי שיוכלו להכין מספיק אוכל אבל אם
הוא הודיע להם שהוא מגיע יכול ללכת הרבה יותר
מה המונח פה?
שלא היו מכינים אוכל יותר ממה שצריך.
כי
אם נכין אוכל יותר ממה שצריך,
מה יקרה את יום ראשון?
התקלקל.
יש לנו אמצעי אחסון?
חוץ מזה,
שחטו תרנגולת,
הביאו לאנשים,
אם ידעו שמגיע עוד בן אדם או שניים,
הם שחטו שתי תרנגולות.
שחטו אחת, לא מספיק.
לא נעים.
בן אדם מגיע ואין מה לתת לו לאכול.
מלאו מרק,
איך אנחנו אומרים,
תגיע מתי שאתה רוצה,
נוסיף כוס מים,
הכל בסדר.
לפני שבת, כן.
ברור?
אבל דברים אחרים,
ספרו במנות,
אין הברכה שורה,
אלא דבר מסוים,
לא בנמדד,
לא בנספר ולא בנשקל.
כשסופרים בדיוק, תמיד זה לא מספיק.
בסדר.
יש.
טכניקת הסבתות.
נשים כמה?
ככה.
סבתא, כמה מיליגרם פלפל שחור צריכים לשים בעוף?
ככה.
מה זה ככה?
סבתא, יש לי משקל דיגיטלי.
איך שמים?
איפה היא יודעת.
שימי ברכה.
זה ראש אחר בכלל
נשים לב זה ראש אחר בכלל והיום יש לי בעיה א'
להודיע שאני מגיע אם לא הייתה רעידת אדמה וכל האנטנות נפלו
יש לי בעיה להודיע
מעקבים אותי
אין בעיה אז מה הבעיה היום
יש בעיה להכין אוכל
בן אדם מגיע חצי שעה לפני כניסת שבת
לא הכינו מספיק, מה עושים?
עוד פולקע שתיים,
מגבירים את האש, עד כניסת שבת.
עד לסעודה, כבר יהיה הכל בסדר.
נכון או לא?
ולפעמים גם יש מוכן,
צריך להוציא מההקפאה,
את השניצל המוכן.
חמם אותו ושחקות.
על הפלטה עד אחרי התפילה כבר בסדר.
שהכינו מאכלים,
התכוננו בשבילו.
ברוך השם, הקדוש ברוך הוא נותן לנו שפע.
שפע גדול, עצום.
אז מה כן הבעיה?
יש בעיה אחת שעד היום לא מצאו לה פתרון.
כולל כביש אחד, כולל כביש שש,
כולל כביש תשעים זה נקרא,
כן?
כל מקום שאתה נוסע, בסוף
יש פקק.
ויש כאלה שגם באמצע יש פקק.
לשים לב היום אנחנו לא יוצאים לדרך אפילו שהודענו אפילו שאמרנו
אפילו שסיפרנו וכולם יודעים ועומדים בחלון כן אנחנו ב...
מה שנקרא באמצע השידור כן רואים את ההתקדמות
עוקבים אחרי האוטו דרך הווייז לא באים ברגע האחרון
כי תמיד בסוף הדרך או באיזשהו מקום יש לך פקק
לכן, אני אומר את זה כבר שנים,
אני חושב שזה נכון.
תראו עוד פעם,
זה הלכה פסוקה כתוב ככה,
מי שיתחיל דקה אחריה עבר על איסור דאורייתא או דרבנן.
הנהגה הטובה, להבין מהו היום,
לצאת לדרך
לפחות כפול
ממשך הנסיעה.
אם הנסיעה שלי מחוץ לעיר היא שעה,
אני יוצא שעתיים.
ואם הנסיעה היא שעתיים ורבע,
למשל לרמות נפתלי,
נכון?
אני יוצא ארבע וחצי שעות.
עכשיו, מה הבעיה?
כשאני מגיע, ולא היה פקקים.
איך אומרים?
זה עצם הרע.
כשפעם אחת יצאת מוקדם,
מהאורך הזה שיושב לידך באוטו?
אתה רואה, לא היה צריך.
איי, כמה זה מפתה.
הנה, לא היה צריך.
פעם הבאה, כשאתה צריך,
בטוב מן הפעם שעברה,
לקח לנו כל כך מהר,
אז אתה יושב,
תוכן,
תוכן,
תוכן.
למה לא יצאתי מזמן?
עכשיו מה קורה?
הרבה מקומות שאתה מגיע,
תארו לעצמכם, מגיעים אורחים משפחה.
מגיעים להתארח שעה וחצי לפני כניסת שבת.
מה עושה בעלת הבית?
וואי וואי וואי וואי.
רק זה היה חסר לי מהלחץ של יום שישי,
שהם יבואו לי שעתיים לפני שבת,
תרוצצו לי בין הרגליים, ואני לא יכולה לגמור כלום.
את האורחים,
ולהגיש להם כוס קפה,
כוס תה,
ומה נשמע,
ומה יהיה על הדגים,
מה יהיה על הפשטידות.
אתם מבינים על מה אני מדבר,
או שאתם לא מכירים את זה?
לא מכירים,
הם בחורים צעירים, עדיין אין להם את זה.
בסדר?
טוב, שני דברים.
קודם כל,
ללכת להתארח אצל אנשים שמבינים עניין.
שיודעים שאתה יצאת על הדרך בזמן כזה,
שיכול להיות שאתה מגיע יותר מוקדם.
והם ערוכים לזה.
ב', הרב, מה אתה מדבר?
רוב הציבור שלנו לא כזה.
אנחנו יודעים, רוב האנשים לא כאלה.
אז מה עושים?
אז לוקחים את הילדים עם בגדי יום חול.
הגענו מוקדם,
הולכים לגינה,
נותנים להם משהו לאכול לשתות,
משחקים קצת בגינה.
חצי שעה לפני שבת נכנסים
אל המשפחה המארחת, מחליפים בגדים ומגיעים לשבת.
תלוי למי אתה הולך.
אבל לא לצאת לדרך מאוחר.
מקרה,
היה ערב שבת אחד,
טוב, היום זה כבר מחלף, ברוך השם, אז היה צומת,
בר אילן.
מכירים את הצומת הזאת?
קריית אונו בר אילן.
היום זה מחלף.
ברוך השם, רוב הארץ היום מחלפים.
ושם הייתה תאונה דרכים,
כל הבני ברקים השאירו את הרכבים,
והלכו ברגל לבני ברקים.
שבת.
טוב, אחרי שעתיים, מה קורה?
השתחרר הפקק, מה מגלים?
איזה 300-400 רכבים על כביש גהה.
הנה, כל השבת.
אתם מבינים את הבלאגן?
מה חשבתם?
שתשאירו את הרכב ותלכו ברגל?
הרכב נשאר עד מוצאי שבת?
חוסר הבנה.
או
איזה ראש השנה אחד...
פקק היה באזור חדרה
אנשים עשו את ראש השנה בחדרה במקום
בחיפה וכולי וכולי זה היה כבר חמש שנים
שהיה משהו כזה
ברוך השם היום כמעט כמעט באמת
אנחנו אומרים ארץ ישראל טובה ארץ מאוד מאוד מלא מחלפים
אבל תמיד בסוף יש רמזור
מגיעים לאיזה צומת שאין בה מחלף עוד
לא בנו את כל הארץ מחלפים
כל הארץ גשרים, אבל לא כל הארץ מחלפים.
אבל באמת, אתה רואה, דרך...
נוסעים היום ל...
לרשב"י, פעמים נוסעים שלוש שעות, היום...
כן?
כשאין התנועה.
בערב וזה, פחות משעתיים,
אתה מגיע לרשב"י.
למה?
כמעט אין לך רמזורים.
סע.
ברוך השם.
זה...
שמחה של ארץ ישראל.
הכל הכנה ל...
עולי רגלים,
לראות השם.
לכן אני אומר לשים לב לעניין הזה שבזמנו הייתה בעיה של הכנה,
בזמנו הבעיה של ההגעה,
אבל זו אותה בעיה שאדם צריך לחשב את זמנו ביום שישי,
כדי להגיע מספיק זמן לפני שבת,
ולא להיתקע באיזשהו בור.
פאנצ'ר, טוב,
הוא מומחה.
כמה זמן לוקח להחליף פאנצ'ר?
קל, לא?
תלוי מי.
אחד לוקח לו שבע דקות, השני לוקח לו שבעים.
משבע עד שבעים.
כל אחד בעניין.
צריך להיות ערים לכל דבר,
ולא לקחת סיכונים ביום שישי.
הראש שלנו מיום שישי בבוקר, עוד מעט שבת.
זה הסעיף הראשון.
הסעיף השני, אומר השולחן ארוך,
אסור לקבוע בערב שבת סעודה או משתה שאינו רגיל בימי החול.
תאכל ארוחה סבירה.
א', לא לעשות משהו גדול.
ב', גם לא לאכול יותר מדי,
כדי שיגיע לשבת כשהוא תאב לסעודת שבת.
כי אדם צריך להגיע לשבת עם כוחות של אכילה.
איך פעם היה לי מקרה?
לא יודע, זה דבר שצריך באמת
לשרש אותו.
לא להשריש, לשריש.
להוציא אותו.
יש כאלה
שמגיעים לסבתא ביום שישי בצהריים.
מכירים את זה?
סבתא קובה, סבתא מפרום ודגים,
כל המינים, הצבעים והעדות.
סבתא ביום שישי בצהריים.
מה סבתא נותנת?
אז.
תאכלו קובה.
קוביני, קובי חמוסתא, כל אחד לפי זה שלו.
ממלאים אותך תמיד, בלי עין.
סבתא נותנת, יש לה עין טובה.
אמרנו מקודם, לא סופרת.
שמה הבשר.
בא אליהם מישהו מבית הכנסת.
אמר, אבל אני יכול לעשות סעודת שבת בשמונה בערב.
עכשיו בחורף.
מה קרה?
אמר לי, רק לפני חצי שעה
חזרנו מסבתא קסטל.
מה זה סבתא קסטל?
הוא בהמוסתא.
בסדר?
רק לפני חצי שעה חזרנו מהעיר עד פה.
אני עכשיו יושב עם המשפחה
לקידוש סעודה.
גמרתי תפילה חמש ורבע,
חמש וחצי,
שמונה,
שמונה וחצי.
אני...
טיפה משהו שירעב.
זה ברור מה אנחנו לא רוצים.
מה החכמים אומרים לנו לא?
לא קובעים סעודה יותר גדולה מסטנדרט מינימלי ביום שישי.
אפילו אצל ההורים אני יודע, יום שישי בצהריים,
כמו ארוחת ערב, תאכלו חלבי.
גבינות, לא יודע מה.
תאכלו משהו, בערב.
כדי שייכנס לשבת כשהוא תאב.
אני מדבר גם על שעת הסעודה, כל היום.
לא קובעים סעודה גדולה.
אני רוצה גם את הסעיף, בסדר?
אומר השולחן ערוך כך: אסור לקבוע בערב
שבת סעודה ומשתאות רגיל בימי החול.
ואפילו סעודת אירוסין,
מפני כבוד שבת,
שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול.
וכל היום בכלל האיסור,
אני מדלג על הרמה, אני ממשיך,
ולאכול ולשתות בלא קביעות סעודה
אפילו סעודה שרגיל בה בחול,
כל היום מותר להתחיל מצד הדין.
אבל, מצד המצווה, מצד הנהגת חכמים,
להימנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול,
מתשע שעות ולמעלה.
יש מישהו אומר, משש וחצי שעות, מנחה.
מנחה גדולה, מנחה קטנה, זה יש דעות.
השולחן ערוך אומר, תשע שעות ולמעלה.
שלוש שעות לפני סוף היום,
אתה לא יושב ליטול ידיים לאכול.
שום דבר.
כן, עוגה מותר, שתייה מותר, שום בעיה.
לטול ידיים לשבת לסעודה?
לא.
אומר הרמה, אני חוזר אליו,
וסעודה שזמנה בערב שבת,
איזה סעודה זמנה בערב שבת?
כגון ברית מילה,
או פדיון הבן, מותר.
כן, נראה לי, וכן מנהג פשוט.
הנושא ברור.
לא קובעים סעודה ביום שישי.
מה עם חתונה?
מה אם עושים לשבתא יום הולדת שמונים?
מה אם בת מצווה?
בר מצווה?
הבעיה ברורה.
למה בזמנו בירושלים היו עושים חתונות ביום שישי בצהריים?
כולם היו עושים ביום שישי בצהריים.
היום גם יש כאלה שבירושלים עושים ביום שישי בצהריים.
שישי בצהריים,
הם מבינים, הם לא יכולים לארח את כולם לשבת.
אז בשישי בצהריים עושים לשש מאות איש ככה סעודה סבירה,
ובשבת מזמינים רק מאה ארבעים חדרים במלון.
זו הסעודה המרכזית.
הבנו?
ומה היה קורה בזמנו?
ההורים שלי,
ההורים של אשתי,
ירושלמים,
התחתנו בירושלים.
היו מביאים
ליקח,
יודעים מה זה ליקח?
עוגה כזאת, עגולה עם סוכר.
מחלקים אותה בשמחת תורה,
בברית מילה ובחתונה.
כי ליקח טוב נתתי לכם, תורתי על תעזוב.
ליקח ביידיש זה עוגה.
כי לקח טוב.
מביאים ליקח, קצת שתייה,
אולי את השקית הזאת עם הסוכריות, איך זה נקרא?
דה רג'ה, דה ג'ירה.
דראז'י, דראז'י, זהו.
נותנים לאנשים מזכרת, ארוי סינדגט,
החוצה.
ואת הסעודה של החתונה מתי עושים?
סעודה של השבת.
על הדרך.
סעודה של השבת עם המשפחה.
זה סעודת החתונה.
הבנו?
לא קובעים סעודה ביום שישי.
זה בעצם מה שכתוב פה.
אני רוצה לקרוא את הרמה,
סליחה את המשנה ברורה, מה רצית לשאול לפני כן?
יש מנהג לקחת את הגלשן בשבת בבוקר לים,
נפוץ אצלנו,
אני לא אשאל איפה אתה גר,
מה השאלה פה עכשיו?
זה
הגיע מאותו מקום
מאותו מקום
מאיפה זה הגיע לקחת את הגלשן לא בשבת בבוקר זה אנשים אחרים
ביום שישי אחרי הצהריים
בשבת בבוקר
מאיפה זה הגיע
שולחן ערוך
כשנקרא את המשנה ברורה אתה תבין למה אני יותר מתעקש בסדר
כן
אז זהו אתה מבין עכשיו מה אתה עושה לי
יש אנשים, תראו מה זה זה, לא נעים להגיד את זה,
אבל ממש לא נעים.
יש אנשים אוכלים בלי העין הרע.
מה זה בטן?
פשש, גדלת.
ממש בגדלות.
מרביצים עם שני סטייקים,
כתף טלה,
שני צלים,
פרגיות, לא יודע מה,
בלי לאכול לחם.
האוכל פשוט הרבה, אחרי שאומרים, חיי העולמים.
זה ברור מה קורה פה?
זה מה שאתה שואל אותי בעצם.
אל
תגיד לי לא, תגיד כן, עוד משהו, כן, מה אתה רוצה?
איך?
לכן אמרתי,
כדי לא להיות רעב בתפילה, לא צריך לשחוט כתף טלה.
אני אומר, שאלתי אם לחם או בלי לחם,
עוגה
עם כוס קפה,
לא עושה את העבודה.
תטעם משהו כדי שלא תגיע רעב.
מי יודע מתי, פעם האחרונה אכלת, מה יש?
12 בצהריים.
נגיד לפני אפילו מנחה גדולה, מחמיר.
12 בצהריים, אכלת ארוחת צהריים.
אכלת לחם
עם ירקות,
גבינה וכולי.
נו, עד שש אתה לא מחזיק?
הר כמוך?
דווקא בגלל שאני רעב אני לא מחזיק, אני יודע.
לא, ברור מה אני אומר.
חכה,
חכה,
בוא נגמור את הסעיף,
אחר כך נראה את ההתנגשות הזאת.
אתה צודק.
אנחנו כתבנו את הדברים, השנה, בירושלים בלבד,
פורים ביום שישי.
אני אומר את זה בשורה אחת,
כי נדבר על זה כשנדבר על פורים.
אוכלים בבוקר.
כי יש לי פה התנגשות בין
כבוד פורים לבין כבוד שבת.
הרי בלי שבת אין פורים.
ממה התחיל המן?
מזה שישראל שומרים שבת ועושים חגים.
בסדר?
זה ברור.
לרגע, זו תשובה של הרב קוק.
שככה לעשות.
כל החכמולוגים, סליחה שאני אומר, אוי, החוכמים.
כן?
פורש מפה, ולא, זה בסדר כזה.
בסדר?
לא עושים את זה.
אוכלים בבוקר.
סעודת שחרית.
לפני חצות היום.
מה הבעיה?
אוכלים ב-11, 10 וחצי, 11,
חצות היום, היום ב-12 בערך.
בסדר?
עד שתיים.
תלך קצת לנוח, תתעורר.
תעבור ב-5 למנחה.
5 ועשרה למנחה.
יום חמש ורבע זה טוב.
בסדר?
לדעת להיות אנשי תורה ואנשי הלכה.
לחבר את הנפש עם הגוף.
יש תורה ויש הלכה.
רוח הדברים והמעשה שלהם.
פה אנחנו יודעים בסימן הזה,
יש לנו נקודות של מעשה,
אבל זה בא מכוח רוח הדברים,
איך אני מתייחס לשבת?
כמה אני צריך להתכונן לשבת?
בסדר, הדבר הזה חשוב.
לשים לב אליו.
אבל לא, לא, משנה ברורה, אסור לקבוע.
אני קורא בכוונה מבפנים,
כי אני מפחד להגיד את זה בעל פה.
בסדר?
לשים לב על מה אני מדבר.
אסור לקבוע סעודה בערב שבת שאינו רגיל בימי חול.
והיתה בגמרא, בעברית שלנו,
מופיעה בגמרא, שהייתה משפחה בירושלים,
שקבעה סעודתה בערב שבת ו...
ונעקרה.
מפחיד.
אני לכן קורא,
אני לא אומר בעל פה.
מעצמי לא רוצה להגיד את זה,
זה גמרא.
אל תעשו מפגש משפחתי עם סעודות ביום שישי בצהריים.
לא שבועי ולא שנתי.
שבת זה שבת.
מספרים על איזה סבתא שהייתה מארחת את כל הנכדים כל יום שישי.
הילדים כבר הבינו שזה היה חמישים,
שישים נכדים,
סבתא טורחת וזה.
הלכו, הביאו לה קרטון, כלים חד פעמים.
אמרה סבתא, תראי,
את צריכה אחר כך לעמוד לשטוף את הכלים עד שבת.
קחי חד פעמי, וזהו,
טוב.
אחרי חודש, נו סבתא,
איך החד פעמי?
הילדים שואלים, איך החד פעמי?
תשמעו, זה משהו טוב, אבל האסיפה כל כך קשה.
בסדר?
זה ברור?
היה דבר כזה, מה פתאום?
למה שיקרה דבר כזה?
לשים לב לביטוי של חכמים.
הגמרא מדברת על כך.
אין לנו שום דבר יותר גדול משבת.
שבת מקום הברכה.
משם הכל מתחיל.
איך שהגענו לשבת,
איך אמרתי פעם למישהו,
אני אוכל,
שותה,
מענג את השבת כדי שיהיה לי פרנסה לשבוע הבא.
זה לא שאני עובד כל השבוע כדי שיהיה לי מה לאכול בשבת,
זה טעות אופטית.
טעות בהסתכלות, בראייה.
אני שובת בשבת כדי שיהיה לי פרנסה לכל שבוע הבא.
זה מה שנותן לי את הכוח להתפרנס.
סעיף ח'
אומר על שולחן ערוך, סליחה,
עכשיו הוא רואה,
בערב שבת,
והוא הדין בערב יום טוב.
דיום טוב נעמי מצווה לאנגול חבדו
סעודת אירוסין פירוש
אם אירס קודם לכן, אסור לעשות סעודה בערב שבת.
שאף שסעודת אירוסין היא מצווה,
מכל מקום היה לו להקדימה,
אבל אם אירס בערב שבת,
מותר לעשות את הסעודה.
זה כיוון ש,
שאירוסין שנעשו בערב שבת,
משום שלא יקדם אחר.
ואם נעשית הסעודה, לזה גם כן.
וחשובה,
כמו סעודת מילה,
הוא פדיון הבן של זמן הקבוע.
וכן, אם היו הנישואים בערב שבת,
מותר לעשות את הסעודה גם כן.
ומכל מקום,
לכתחילה,
טוב ונכון,
אם אפשר לדחות את הסעודה,
למחר או יום אחר,
אפילו באירס בערב שבת.
בסדר?
סגור את הוורט.
יודעים מה זה לסגור וורט?
כן?
לתת את המילה.
מה זה וורט ביידיש?
וורד.
תתן את המילה.
נתנו מילה, סגרו עניין.
שותים לחיים.
תרים כוסית.
אחר כך, אם אתה רוצה לעשות סעודה, תעשה סעודה.
ודע,
שכל זה בסעודת אירוסין, מה זה אירוסין?
שידוכין, סליחה,
בסעודת אירוסין זה קידושין,
מתי אצלנו עושים אירוסין?
בחופה,
כל מה שדובר פה זה אירוסין אמיתיים,
אבל בסעודה שעושים בשידוכין שלנו
מה שנקרא אחרי ה'וורט',
עושים במיכות כפולות אירוסין, זה שידוכין.
באות המשפחות, מכירות אחת את השנייה.
זו לא סעודת מצווה, מישהו שאל אותי,
אם חובה לעשות אירוסין.
אין שום מקור לזה.
כן,
מכירים את המשפחות,
מה,
נפגוש אותן פעם ראשונה בחתונה?
אז עושים סעודה ככה למשפחות.
אבל זה נקרא שידוכין.
אין לזה שום מצווה.
כן כתב בפרי מגדים סימן תפ"ח,
ולפי זה אין לעשותה בערב שבת,
אפילו אם נגמר השידוך באותו יום.
ומה שנוהגים לאכול ממתק בכתיבת.
מה זה מנמר ככת?
כמו שהיה פעם.
קצת ריבה על מזלג.
מכירים את זה?
אנחנו מחלקים.
עם כוס מים.
ריבה עם מזלג, עם איזה קרקר, משהו.
בסדר?
בשעת כתיבת התנאים.
לא מקרה סעודה.
זה טעימה.
זה עושים לחיים,
טועמים עם משהו קטן,
זה אפשר ביום שישי.
אני חושב שעד היום...
איזו חסידות זה?
יאו.
איזו חסידות?
בויין?
אולי.
הם בכוונה את כל השידוכים שלהם מתקיים,
קובעים ביום שישי בצהריים.
כדי שלא יאכלו ולא...
שלא יבואו יותר מדי לסעודות גדולות.
נחלת
הסידורים עם הכתום מסביב,
יוסף.
איך?
ביאלא.
ביאלא, כן.
זה חסידות ביאלא.
הם עושים את זה.
לא בויאן, אלא ביאלא.
זו ההנהגה של הרבי.
יום שישי בצהריים, וורט.
התקשר חבר, רבע שעה לפני שבת.
לפני עשר דקות, וורט.
מה עכשיו?
שעה קדימה, מפתחות בפנים.
בסדר, ככה הם עושים.
טוב.
כבוד השבת זה שכתבו הטעם שמתוך טירדת הסעודה,
לא התעסקו בצורך השבת.
שיכנס לשבת,
שאף שאוכלה בבוקר,
כיוון שהוא מרבה בסעודתו,
שלא כרגיל,
שוב לא יאכל בלילה לתיאבון,
אבל עם סעודת ברית מילה,
אפילו אם אינה בשמיני ללידתו.
כגון שהיה חולה בשמיני ונדחת.
שים לב, זה שיטת.
הרמה,
משנה ברורה מביא את זה,
שברית בזמנה עושים ביום שישי, אבל אצל ספרדים,
ברית שנדחתה לא עושים חמישי שישי.
למה?
שהיום השלישי
זה שבת.
לא מכניסים לידי סכנה
לקראת שבת.
אז אם נדחתה הברית
ואפשר לעשות אותה ביום שישי,
דוחים ליום ראשון כבר.
אבל אם זה זמנה, גם בשבת עושים.
בסדר?
זה ההבדל.
טוב.
שמנהגם
כל שעה שהאב חייב לפדותו
לעשות גם סעודה
ואם היא סעודת מצווה, אין לדחותה מפני
סעודת שבת ומכל מקום לכתחילה מצווה להקדימה בשחרית
מבואר בסימן
דה לעניין סעודת פורים אין שם שמת לב
מצווה להתחיל מתי
בשחרית,
משום כבוד שבת.
מאוחר
זה בידי עבד.
אנחנו אנשים שבידי עבד או שלכתחילה?
לכתחילה.
רוצים שהכל יהיה
רוח המפקד.
מי זה המפקד שלנו?
הקדוש ברוך הוא.
בסדר?
זה היסוד לכל הדבר.
סעיף ג' אומר על שולחן ערוך.
דרך אנשי מעשה להתענות בכל ערב שבת.
למה?
יש כאלה אסתניסים.
הוא יוכן משהו ביום שישי,
ליל שבת,
לא יאכל כמו שצריך.
אני מבין שזה לא הבעיה שלך, אני מבין, אין בעיה.
יש כאלה שזה הבעיה שלהם.
מתענים כל ערב שבת.
כדי?
לאכול בשבת כמו שצריך.
אבל השאלה היא האם נכנסים לשבת כשהם בתענית?
שאלה גדולה,
הרי התענית היחידה שהיא חלה ביום שישי זה עשרה בטבת.
שאלה גדולה האם מתענים ומשלימים או מתענים ולא משלימים.
אני אתן את הדוגמה.
בפלג המנחה
כמו מניינים של קיץ.
כשהוא גומר ערבית מבחינתו כבר,
שבת.
יכול לשבת לסעודה, קידוש בסעודה.
המתענים
המתענים
כי לכאורה זה כבר שבת.
אבל מצד שני, השמש עוד לא שקעה,
אני פה שעה לפני שקיעה.
חצי שעה לפני שקיעה.
שמתענים
כדי להיכנס לשבת ולאכול כמו שצריך,
אגב כך
אתה אוכל אחר כך.
התענית
תענית
מוקדם אבל עשרה בטבת מה נפסקה הלכה זה
לא ברור ככה אבל מה נפסקה הלכה
החלוקה גדולה מתעניים ומשלימים גם אם התפלל אתה
מוקדם צאת הכוכבים אתה יכול לשבת לסעודת שבת
סעיף ד׳
עד צאת הכוכבים
אם לא שפרש בשעת קבלת התענית עד שישלימו ציבור תפילתן.
מדוע אומר את זה על שולחן ערוך?
כי לפי השולחן ערוך מתי מתפללים בערב שבת?
פלג המנחה
באיזה תאריך בשנה?
כל השנה.
כל השנה מקדימים לפי השולחן ערוך.
פלג המנחה
ערים
כמשמעו
אמר רבי יוסי,
יהיה חלקי ממכניסי שבת בטבריה,
מוציאי שבת בציפורי.
למה?
למה בטבריה,
מכניסי שבת בטבריה,
מוציאי שבת בציפורי?
טבריה יושבת מתחת צוק,
נכון?
ממערב לטבריה
יש הר.
טבריה תחתית.
כן, טבריה עצמה.
היום היא יושבת על הצלע,
אבל אז היא הייתה רק למטה.
חושך מהר.
מקבלים שבת מוקדם.
ציפורי איפה זה?
ציפורי
צומת גולני
מה רואים משם?
את הים התיכון.
מתי השקיעה?
מאוחר.
אז אני אהיה חלקי מכניסי שבת בטבריה, מוצאי שבת,
וציפורי.
כמה שיותר שבת יותר טוב.
כמה שיותר קדושה יותר בריא.
שיותר מוקדם
שולחן ערוך.
אמרו לנוהגים ככה.
מתפללים
אבל המשנה ברורה גם אומר שמי שאפילו
רגיל כל השבוע להתפלל בצאת הכוכבים,
ביום שישי אפשר להתפלל לפלגה מנחה.
שיטת רבי יהודה.
טוב.
אומר הרמב״ם ויש אומרים שלא ישלים ומיד כשיוצאים מבית הכנסת יאכל
ותענית יחיד לא ישלים
וטוב לפרש כן משעת קבלת התענית ובתענית
ציבור יש לנו ואחינו הגאון זה בדיוק מה שאמרנו
מה זה תענית ציבור היחידה
שיחול ביום שישי
ואם הוא תענית חלום צריך להתענות עד צאת הכוכבים כי תענית
חלום זה תיקון בן אדם יוצא עם נפש מרה אנחנו רוצים שהוא
יעשה תיקון למה שהוא חלם
ובעזרת השם
הוא יתענה עד סוף היום.
בכל מקרה מה שראינו פה היום
סימן רנ"ט
ההכנות
לשבת איך אני מגיע לשבת מצד
ההכנה שלי כאדם
האכילה
להיות רעב תאהב ההגעה למקום האכילה התכוננות לשבת
בעזרת השם שבוע הבא בסימן ר"ס אנחנו
רואים פיזית מה האדם מכין לשבת
אז זה בעזרת השם שבוע הבא סימן ר"ס
