ברוך השם אנחנו זוכים שוב להתחיל הלכות שבת.
הלכות שבת במשנה ברורה זה חלק ג'
ואני אומר את האמת כל פעם שאנחנו עומדים
הלכות שבת מתחדשים לנו דברים חדשים
אחד הדברים היסודיים ולכן אני רוצה שנראה את ההקדמה של המשנה ברורה
החפץ חיים, אמנם אנחנו קוראים לו החפץ חיים,
כי הוא נקרא על שם הספר הראשון שהוא כתב,
וחיבר שמירת הלשון,
שיש באדם,
אבל הוא כתב הקדמה לחלקים שונים שיש לו בפירוש,
בביאור,
בהסברה, במנהגים, על גבי השולחן ערוך אורח חיים,
וזה היסוד של הקיום שלנו,
לפחות בענייני השבת.
המשנה ברורה נתן פה
ככה הקדמה יחסית
ארוכה
כי אנחנו נאמר את האמת
שבת זה הבסיס הראשוני של כל יסודות האמונה שלנו
לא יודע אם מישהו שם לב הרבה
פעמים נשאלת למה זה כבר סיפור נוסף
אבל קודם כל את העובדות
כשרוצים לדעת אם מישהו מה שנקרא בסדר איתנו
מה זה בסדר איתנו?
משלנו
אני נזהר בלשון, כן?
משאלה נויה, והוא אומר, או מה הדתיים?
מה השאלה הראשונה ששואלים?
שומר שבת?
נכון?
פלוני שומר שבת?
למה אתה לא שואל אם הוא שומר שמירת הלשון?
למה אתה לא שואל אם הוא שומר בשר כשר,
בשר טרף,
חלק,
לא יודע מה?
שומר שבת.
השבת מבחינתנו זה היסוד לכל בניין האמונה שלנו
אם אני רוצה ליהודי מאמין יהודי מאמין
זה יהודי ששומר שבת אבל יש עוד מלא מצוות
חס ושלום יש עוד הרבה איסורים
מקיומים ומאיסורים מעשה ומנוחה
זכור ושמור
ואגב במסכת שבת אומרת
שמי שאומר בליל שבת ויכולו השמיים והארץ
מיד יורדים שני מלאכים ונצמדים אליו
אשר מבטיחים לו. למה
כי ברגע שבן אדם אומר ויכולו השמיים
והארץ וכל צבעם בעצם מה הוא אמר בשפה שלנו
אני מאמין באמונה שלמה
שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשישה ימים
נח ביום השביעי אלה יסודות האמונה
זה כל יסוד האמונה שלנו בריאת העולם השגחת הבורא
כל מה שקשור ואחר כך
מתפרט מכל העניין הזה של
ההצהרה הזאת שאני יודע שהקדוש ברוך הוא
ברא את העולם ונח ביום השביעי
בסדר זה הבסיס
לכן החשיבות הגדולה בעניין של שמירת שבת
ומצד שני
כיוון ששבת היא נקרא לזה כך
מורכבת
הדברים האסורים בשבת
או הדברים שמחויבים בהם בשבת זה שלושים
ותשע אבות מלאכה נקרא לזה כזה
הקבצים המרכזיים
של השבת
נכון יש לפני יש אחרי יש פתיחה יש סגירה אבל בכל מקרה
בסופו של דבר המרכז של הנראה לזה הבשר של השבת למה
תת אבות מלאכה מה זה למה תת אבות מלאכה שלושים ותשע
מלאכות יסודות
של מלאכות
שהם נקראים מלאכת מחשבת שבהם השתמשו
להקמת המשכן לשים לב לדיוק שאני אומר
שלושים ותשע אבות
מלאכות
שהשתמשו בהם כדי להקים את המשכן ליצור את המשכן
לא בניהול השוטף של המשכן
של בית המקדש
אלא בהקמה
במה השתמשו לצורך הקמת המשכן
זה בעצם שלושים ותשע אבות מלאכה שבעזרת
השם אנחנו סיימנו כבר אני חושב במכון
אני לפחות עם התלמידים לא חושב שזה מתחיל עכשיו סבב חמישי
אולי בערוץ זה סבב שלישי
אבל מבחינת התלמידים
לפחות סבב חמישי וברוך השם כל התלמידים מתחדשים ואנחנו
חוזרים כל פעם מחדש וכל פעם זה פנים חדשות באו לך
כי אתה רואה כל פעם שיש לך דברים שפעם שעברה לא הבנת
וזה לא בושה
להשתכלל ולהתפתח
מה הבושה?
לעמוד במקום
אני יודע הכל, אני לא צריך ללמוד שום דבר יותר.
זה האסון של כל המנהל.
גמרתי.
מי שגמר, גומר.
איפה שמים את מי שגמר?
בגבעה מימין, לא מימון.
מימין.
קוראים לזה?
הר המנוחות.
נהיה קו 54. כשהוא מגיע לשם, מה הוא אומר?
תחנה סופית.
בסדר?
עד לפה הוא מגיע.
טוב.
בכל מקרה אין דבר כזה לא להשתכלל אין
דבר כזה לא להשתפר אין דבר כזה לא לשפץ.
אדם בעסק גם יודע אם הוא עומד במקום בעסק
יום אחד הוא סוגר
כי העולם מתקדם
תתקדם ממקום תהיה משתלם
אחד הדברים היסודיים עוד נראה את הדברים בפנים בתוך ההקדמה
של המשנה ברורה אבל כל המלאכות האלה
למ"ט אבות מלאכה הם בעצם היסודות
שהם אמורים להיות נשמרים על ידינו בשבת וזה מורכב
ולכל אבות, לכל אב, יש גם תולדה.
לכל אחד יש
את הצדדים והפרטים שלו.
אנחנו לא נמצאים בנקודה אחת,
כן,
א',
ב',
ג',
ד',
שלושים ותשע,
תשעה סעיפים,
בזה אני סוגר הכל.
זה לא עובד ככה.
אנחנו מדברים על מורכבות.
עכשיו לשים לב
לדבר נוסף,
עוד פעם, זה הקדמה להקדמה.
הזכרנו את זה כמה פעמים,
וגם פה בהלכות שבת אנחנו רואים את הדבר.
הרמב״ם הוא מדעי
תורני כן מדעי תורני
מה הכוונה
הוא מתחיל איתנו בהלכות שבת הדבר הראשון שהוא מתחיל מה הוא
מה החיובים מה האיסורים
מה התורה מצווה עלינו ומתחיל ישר לחלק את החילוקים
מה אנחנו חויבים מדין תורה
השולחן ערוך לא עובד כך
שולחן ערוך איך השם שלו
אורח חיים
הוא הולך לפי האורח לפי הדרך של החיים
לכן מה הסימן הראשון בשולחן ערוך
התגבר כארי לעבודת בוראו שיהיה הוא מעורר השחר
קמת בבוקר
אז גם בהלכות שבת ממה יתחיל השולחן ערוך מה הם למה
ל"ט אבות מלאכה מה אנחנו צריכים מה מותר מה אסור לעשות
ממה יתחיל השולחן ערוך
ההתייחסות הראשונית שלי לשבת
מהו כבוד שבת סימן ר' מ' ב'
איך הוא מתחיל אפילו מי שצריך לאחרים
אם יש לו מעט בשבילו צריך לזרז עצמו לכבד את השבת
כבוד שבת
וההתייחסות שלנו איך אני אגיע בסוף לשבת
ואחרי שאני מגיע לשבת עם כל ההכנות לשבת וכל
הסימנים הראשונים ההכנות לשבת אחר כך אני מתחיל כן
למ"ט אבות מלאכה
קודם כל אני עובר, אני חושב שעד סימן שין,
נכון?
עד שין א',
מרש"ב,
בוא נראה אם אני צודק.
כן, עד סימן שין
אנחנו מדברים על הדרך שבה אני אמור להתנהג בשבת.
המלאכות
אחר כך
משין עד שין
שמ"ד אם אני לא טועה.
אבל כל הסימנים לפני ח' מרש"מ ב'
זה דרך ההתנהגות בשבת.
ההכנות,
סדר אכילה,
שתייה,
דרכי עבודה,
עבודת השם מה שנקרא בשבת.
כל זה הכנות.
ברמב"ם זה אחרת בכלל
כי השולחן ערוך נותן לנו אורח חיים,
את סדר החיים שלנו.
לכן גם הזכרנו בזמנו,
תחילת חלק ה' של המשנה ברורה,
הלכות פסח.
ומה מתחיל?
שלושים יום קודם החג, דורשים בהלכות החג.
אומר הרמב״ם, ואוספים כמחד פיסחא.
ממתי אוספים לאנשים?
מפורים, שלושים יום קודם החג.
סליחה, מה זה קשור עכשיו?
איך הרמב״ם מתחיל?
איסור חמץ,
העניין מתחיל,
כי זה יסוד פסח.
אבל השולחן ערוך,
גמרתי פורים, בואו עכשיו נראה מה אני עושה את פסח.
תתחיל קודם כל ללמוד.
בסדר?
גם כאן זה אותו דבר בדיוק.
ואני רוצה שנראה את המשנה ברורה, את ההקדמה שלו,
על החשיבות
של לימוד
הלכות שבת.
ולא אם למדתי פעם אחת אני כל
הזמן מדבר אם למדתי ספרי קיצורים
וקיצורי קיצורים
והקיצור על הקיצור
והאיסוף
של הליקוטים על הקיצור המבואר
לא על זה דיברנו קודם כל אני פה גם אולי אני אדגיש
לא מזמן
סיפר
הראשון לציון הרב יצחק יוסף
שיחיה לאורך ימים טובים
אמר שהוא הקים את ישיבת חזון עובדיה
לפני,
אם אני לא טועה,
עשרים וחמש,
עשרים ושש שנה,
הקים את הישיבה,
זו הישיבה שלו.
הוא הלך לשאול את מרן, את אביו,
הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה,
איך ללמד הלכה
את התלמידים.
לא דובר מי שרוצה ללמוד לרבנות.
תלמד את הגמרא, תלמד את הראשונים, את
הפוסקים על ה...
לסוף הגמרא, ראש, ריף, כל זה, לא, לא, זה דיברנו.
כסדר, שרוצים ללמוד הלכה.
תלמידים מגיעים רוצים עוד הלכה איך ללמד אותם
מה התשובה שהייתה לרב עובדיה יוסף
שולחן ערוך משנה ברורה
באמת אני אגיד ככה למדנו
גם אנחנו למדנו אצל הרב עובדיה
גם למדנו אצל הרב בן ציון אבא שאול
גם אצל
החכם נעים
אליהו
האח הגדול של הרב מרדכי אליהו ככה למדנו
לומדים שולחן ערוך משנה ברורה מה התפקיד הרב להשלים את המנהגים
של העדות השונות
אבל היו לומדים שולחן ערוך ומשנה ברורה.
וככה כותב הרב יצחק יוסף, אתה רוצה ללמוד?
יתחיל ללמוד שולחן ערוך ומשנה ברורה.
תוסיף אחר כך חידה, תוסיף בן איש חי,
תוסיף עוד ספרים.
טוב, הוא כמובן אמר,
בסוף,
אחרי הכל,
היום גם יש אלכות יוסף,
אפשר ללמוד אותו.
אבל מתי?
אחרי שלמדתי כסדר
שולחן ערוך ומשנה ברורה.
בסדר?
זה היסוד של הלימוד,
בפרט בנושא החשוב ביותר הזה, שנקרא שמירת שבת.
כי זה הדבר שקובע הרבה פעמים איפה הראש של האדם מונח.
האם הוא מונח בעבודת השם,
אמונת השם,
או שהראש שלו במקומות אחרים.
זה מינימום.
בא בן אדם ושמע, מה העניינים איתך?
מה איתך אחי?
אח שלי, מה איתך?
המונית לא עובדת בשבת.
הפרנסה
מהקדוש ברוך הוא.
המונית שוכבת בשבת.
באוטו שלי אני נוסע.
בסדר, הבנתי.
מכירים את זה?
הוא לא נוגע בזה, אחרת לא יהיה לו ברכה.
הראש שלו מבין שבת זה משהו אחר.
בסדר, אז הוא תפוס בכל מיני,
מה שנקרא, לתיאבון.
האישה אומרת,
נלך לדודים,
נלך להורים,
נלך לזה,
כולם באים.
מכירים את ההתלבטויות האלה של אנשים?
מכירים את זה?
רק אני שומע את השאלות, אתם לא רואים את זה?
טוב, אז אני לא אקלקל אתכם.
אנשים תפוסים בעניין הזה של רוב עם ישראל.
אפשר לומר רובה דרובה דעם ישראל נמצאים במציאות הזאת של שמירת שבת.
או יותר או פחות
ובדרך כלל זה מחוסר הבנה
או מחוסר ידיעה
ושומה עלינו להתחזק בעבודה הזאת כי העולם זה גלים
זה אנרגיות אם אנחנו מבינים בדיוק
מהי עבודת השם בשבת עוד קבוצות אנשים בלי שנדבר אפילו
ככה ברח,
מה שנקרא,
ברוחני,
הם יבינו מה זה שבת וזה משפיע.
כן,
כמובן שאנחנו גם נרצה שילמדו,
לא נשאיר את האנשים
בלי ידיעה.
אבל קודם כל להבין שזה אחד היסודות המרכזיים לאמונה ועבודת השם.
לכן אומר המשנה ברורה, כתוב בתורה,
בסדר, יש לכם את ההקדמה?
תחילת חלק ג', אם מישהו חסר ספר,
יש פה עוד.
במדף פה יש.
לא, זה א',
פה.
תקנו לך?
יפה.
טוב.
כתיב בתורה, זכור את יום השבת לקדשו,
ששת ימים תעבוד.
כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ,
וַיִּשְׁבַּת וַיִּנָּפַשׁ.
איפה זה כתוב?
עשרת הדברות.
איזה עשרת הדיברות?
ספר שמות,
פרשת יתרו.
איפה יש לנו עשרת דיברות פעם שנייה?
פרשת?
ואת חנן, בדברים.
שם לא כתוב זכור את יום השבת לקדשו.
מה כתוב שם?
שמור את יום השבת לקדשו.
טוב, למדים מזה.
הורה לנו הכתוב בזה שעניין שבת
הוא שורש האמונה,
לדעת שהעולם הוא מחודש.
וכיוון שברא הכל, הוא אדון על הכל.
ואנחנו עבדיו ומחויבים לעשות רצונו
ולעובדו בכל גופנו ונשמותינו וממוננו,
בכל לבביך ובכל נפשך ובכל מאודיך.
איך אמרנו, מיד שני מלאכי השרת נצמדים אליו.
אמר,
ויכלו השמיים והארץ
וכל צבעם.
זכור את יום השבת לקדשו, מה למדנו מזה?
זכירה הוא בדברים.
קידוש.
אז ברגע שאומרים ויכלו השמיים והארץ,
אנחנו מקדשים את שם השם,
נכון?
תיקנו אותו על כוס,
ועם ברכה תיקנו חכמים.
אבל מדין תורה, ויכלו השמיים והארץ, זה
קדושת היום.
שני המלאכי השרת נצמדים לו.
עכשיו זה ברור למי אתה אומר כשאתה בא הביתה שלום עליכם.
מי?
שני אלה שנצמדו אליך כשאמרת ויכלו השמיים והארץ.
רק אני תמיד אומר לאנשים דיובלקו,
מה מדברים בדרך בין בית הכנסת לבין הבית בליל שבת.
אתה מכיר את השיחות האלה?
שני מלאכי השרת פה צמודים.
יש פה הקלטה.
זה ברור.
מצד אחד אתה קרוב בהשגחה, מצד שני מי שבהשגחה
וקרוב צריך להתנהג
הרבה יותר טוב.
ההבדל בין מי שנמצא בחוץ לארץ
לבין מי שנמצא בארץ ישראל.
פלטרין של מלך.
אתה בא בחצר של מלך, בארמון של המלך.
איך מתנהגים?
פי כמה יותר טוב
מאשר מי שנמצא שם באיזה ואדי,
משתכשך בנחל, באיזה חור נידח,
באמזון.
בסדר, זה ברור.
יפה.
ראה לנו הכתוב שעניין שבת הוא שורש
האמונה לדעת שהעולם מחודש וקנה שברא הכל
הוא אדון על הכל ואנחנו עבדיו ומחויבים לעשות רצונו ולעובדו בכל גופנו
ובנשמותינו וממוננו כי הכל שלו והזהירה התורה שמירת השבת שתים עשרה פעם
תשים לב
ואמרו חכמנו
כל המשמר את השבת כאילו מקיים כל התורה
וכל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה
והכל מטעם הנזכר לאל שהוא שורש האמונה.
ולכן, מה תמיד יש לנו בראש, מונח בראש?
שומר שבת או לא שומר שבת.
ולכן גם הלכתית,
יש את העניין הזה שמי שמומר לשבת,
מומר
לכל התורה כולה.
אבא.
זה בעיה.
צריך להבין את המושג הזה.
אפשר לזרוק על כל אחד שנוסע באוטו בשבת,
שהוא מומר לשבת,
מומר לכל התורה כולה.
הלכתית זה לא נכון.
שזה הרבה דיונים.
מה הכוונה מומר?
טוב,
בוא נאמר ככה,
שורה תחתונה,
כי אנחנו רק בהקדמה,
כי לא נפרט את כל ההלכות,
אבל רק בהקדמה אנחנו אומרים שכמעט היום כבר אין מומרים.
קשה, קשה למצוא.
אנשים לא ברמה,
שהם יהיו מומרים.
טוב.
והכל מטעם הנזכר לאל,
שהוא שורש האמונה.
וכן זה הייתה גם במדרש רבה,
פרשת בשלח,
אמר רבי אלעזר בר אבינה,
מצינו בתורה ובנביאים ובכתובים,
ששקולה השבת כנגד כל המצוות.
והתורה מניין,
ששעה משה לא אמר להם מצוות שבת,
אמר להם הקדוש ברוך הוא,
עד אנה מאנתם לשמור מצוותי ותורתי.
מה כתוב אחר כך?
עד אנה מאנתם לשמור מצוותי ותורתי.
מה כתוב אחר כך?
ראו, כי השם נתן לכם את השבת.
מכאן,
ששמירת השבת כנגד לשמור מצוותי ותורתי.
שתי תורות, איזה שתי תורות?
תורה שבכתב,
תורה שבעל פה.
ובנביאים מניין,
שנאמר,
ויאמרו בית ישראל,
במדבר בחקותי לא הלכו.
ומה כתוב אחר כך?
מה זה בחוקותיי לא הלכו?
את שבתותיי חיללו.
זאת אומרת, זה לא שלא הניחו תפילין.
יכול להיות שכן.
זה לא שלא אכלו כשר,
יכול להיות שאכלו חלק בית יוסף או אפילו דרגת כשרות.
בדת.
אבל לא שמרו שבת.
בכתובים מניין שנאמר, ועל הר סיני ירדת ודיברת.
אמהם מה כתיב אחריו את שבת קדשך הודעת להם
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אם תזכו לשמור שבת
מעלה אני עליכם כאילו שמרתם כל מצוות שבתורה
וחס ושלום ואם חיללתם אותו מעלה אני עליכם כאילו חיללתם כל המצוות
וכן הוא אומר שומר שבת מֵחַלְּלוֹ מה הכוונה מחללו
זו צורה, זה לא 'מחלל לו', בסדר
כי מי שטועה ולא שם לב אומר שומר שבת מחלל לו, כן?
לא יכול להיות.
שומר שבת מֵחַלְּלוֹ, ושומר ידו מעשות כל רע.
כלומר,
מי ששומר שבת בעצם מונע את עצמו מעשיית כל דבר רע.
שקולה שבת, כן?
נגיד כל המצוות.
הוא רואה את חומר העוון שיש באיסור חילול שבת,
שלא ידוע שיש כמה חלקי עונשים על העוונות.
יש עניינים שכשאדם עובר עליהם הוא רואה איסור עשה בלבד.
חמור מזה העוונות שעונשם איסור לאו.
חמור מזה העוונות שעונשם מיתה בידי שמים.
יום הכיפורים.
חמור מזה העוונות שעונשם כרת.
עונש כרת?
מה למשל?
חמץ בפסח.
אותם שעונשם מיתה בידי אדם,
והוא מיתת חנק.
למעלה מזה אותם שעונשם הוא הרג בסיף.
למעלה מזה אותם שמתתן בשריפה.
למעלה מכולם אותם שמתתן בשכילה.
כי היא החמורה שבמיתות.
ועל עוון חילול שבת במזיד, מה מיתתו?
זה הטופ.
זה הגבוה ביותר.
חומרה הגבוהה ביותר.
זאת אומרת,
א',
מהצד הרוחני החיובי הקיומי,
כמו שאנחנו אוהבים לדבר תמיד,
מה יש בשבת?
במילים שלנו, שורש האמונה.
כל האמונה כולה, אמונה אחת,
בשבת.
זה בצד הרוחני החיובי, הטוב.
בצד השני,
הסדרה, מה שנקרא, הצד האחר,
הצד של הלא טוב, של הרע,
של העונש,
שהוא לא נעים, מה הוא?
סקילה?
בסדר,
משני הצדדים,
משני פנים אנחנו רואים,
גם בצד הרוחני,
גם בצד הטכני,
המעשי,
שהדבר היסודי ביותר,
השורשי ביותר,
הגדול ביותר,
ובסוף אני אוסיף, החמור ביותר, זה שבת.
אז אם מישהו שומר על יום הכיפורים,
מה נגיד לו?
אם על יום הכיפורים אתה שומר,
הרי פשוט פשוט שאתה צריך לשמור שבת.
מה במדרגה יותר גבוהה?
שבת.
אתם שמתם לב איך הבאתי את זה?
זה לא הפוך.
חס ושלום.
שלא יבינו הפוך.
אם אתה שומר על יום הכיפורים,
אין ברירה,
אתה חייב לשמור גם שבת.
ואני אוכל לראות עוד את חומר העוון שיש באיסור חילול שבת,
דהיינו כל העוונות,
לבד מאיסור עבודת כוכבים,
כמה לנדים הוא מומר חס ושלום לאחד מהם,
אינו מומר לכל התורה.
ואילו באיסור שבת,
כי אמרנו בסימן של פי הסף,
ג' שאם מופקר אצלו איסור שבת ועובר עליו כמה פעמים בפרסיה,
הוא מומר לכל התורה ודינו כעובד כוכבים ממש.
ואם מודר עם ישראל ברשות אחד,
צריך לזכור ממנו הרשות כמו אם מודר עם עובד גלולים.
ואם שחט אף שאיש ישראל עומד על ידו ורואה ששחט כדין
מטעם שהוא אינו בר סביכה כלל, כדאיתו בפוסקים.
וטעם לכל זה הוא שמחלל את השבת,
כופר במעשה בראשית.
כמו עובד כוכבים, ועל כן
גם עונש מחלל שבת וסקילה כעובד כוכבים.
וכשהוא בלי התראה הוא הכל פנים בקראת.
מכל זה יוכל האדם לראות את גודל העניין של שבת,
וכן יש עוד כמה מאמרי חז"ל
המפליגים מאוד בעוון חילול שבת.
ומה כבר הדגשנו?
מה מביאה משנה ברורה בסימן ש"ה?
מה זה לחלל שבת בפרהסיה?
גמרא במסכת עירובין.
דוגמה למשל.
אדם שמתבייש בפני מישהו
מעם ישראל לחלל שבת.
לא נקרא מחלל שבת בפרהסיה.
אתן לכם דוגמה.
כן?
אני לא מדבר עכשיו,
שכבר התחלתי קצת להתפרנס מעבודה בצבע.
ואז כשאני מצייר תקרות, אז נהיה לי זקן לבן.
זה קצת נהיה לבן, פעם היה שחור.
אז לא צבעתי תקרות.
עכשיו, אני התחלתי לצבוע, אז...
אז כשעוד היה זקן שחור ויותר קצר,
ואני הלכתי בשבת,
ברמת בית הכרם,
היה יהודי שכל פעם הייתי אומר לו,
שבת שלום,
שבת שלום.
שבת אחת,
אני רואה שהוא אומר לי שבת שלום,
ויד שלו מאחורה.
למה היד מאחורה?
מה, הוא מסבב את המסבכה?
קולטים עליו מהחבאה, נכון?
שרשרת של ה...
ביד אחת, יד צניעה, הוא עובר לי שבת שלום.
למה?
יש לך רעיון?
לא נעים ליד הרב עם סיגריה.
הבנו?
הוא שם את היד אחורה.
מה לפי הגדרה של משנה ברורה על פי גמרא עירובין?
זה לא יכול להיות שבת בפרהסיה.
גם הוא יתבייש מאה פעם
באותו היום בשבת.
הוא מתבייש בפניי, עכשיו זה בפניי.
תארו לכם שעובר שבת בפניי.
היה קובר את עצמו,
נכון?
לא מבין,
תראו שהוא בורח,
נהיה כמו שפען,
בת יענה,
שם את הראש ברצפה,
מכניס את הסיגריה לכיס.
בבהלה ופחד.
זה ברור מה אני אומר?
אז כמה אנשים יש היום,
שאתה יכול להגיד,
שהם יודעים ששבת,
ויגידו לא אכפת לי אף אחד,
אני מחלל שבת בפרהסיה.
אתה מכיר כאלה?
יש אולי כאלה
שהם לא מבינים מה זה שבת.
דוגמה שנתתי פעם,
קיץ אחד,
לפני שנתיים, שלוש, לא זוכר, שנתיים.
אני עומד עם איזה יהודי,
לצערנו עדיין לא שומר שבת,
וחזרה ממנחה, שבת בצהריים,
שתיים, שתיים ורבע,
בקיץ.
רואים שאני דתי, נכון?
עם מגבעת וחליפה,
רואים שאני דתי.
יוצאים שניים ליד הבית שלי, שם הבנק הלאומי,
שני חבר'ה, נראים בני 25,
26, סליחה,
אתה יכול לפרוט לנו 100 שקל?
אמרתי, תשמעו, אני אוהב לעזור ליהודים בשמחה,
אבל היום שבת אנחנו לא מחזיקים כסף,
אם תחכו מוצאי שבת,
אני אגר פה למעלה,
אני אפרוט לכם.
מה איזה תגובה?
הסתכלו ככה,
הבחור הסמיק,
סליחה.
אמר שבת שלום וענה.
שבת שלום הוא אמר.
זה אחד שמחלל שבת?
תגיד את זה, זה אחד שמחלל שבת?
מה שאותי מדהים,
וזה האסון הגדול שלנו,
שיש בחור בן 25,
גר בארץ ישראל, ולא יודע שבשבת לא מחזיקים כסף.
תגיד, אני רוצה, לא רוצה, עזבו.
איך יכול להיות דור שלם,
כן?
הוא לא בן אדם יחיד, כנראה.
כי יש לו עוד חברים בכיתה,
שלמדו איתו.
וזה בחור שעבר צבא.
זה לא תל אביבי שלא היה בצבא.
הנושא ברור.
יש פה בעיה.
אבל מצד שני,
אני יכול להגיד שהוא מומר לכל התורה כולה?
לא.
הוא לא מומר.
סליחה שאני אומר, הוא אחד שלא יודע.
מבחינת ידיעה הוא כלום.
מבחינת יהודים,
כמו כל אחד אחר.
ההבדל ברור?
למה שמופיע בהלכה לבין המציאות שלנו היום?
לפני כמה דורות זה היה נכון.
אדם שבא והיה אומר לא רוצה לשמור שבת,
היה יכול גם באיזשהו שלב
להמשיך את כל המערכת.
כשהוא יודע שזה אסור.
אז יש שני דברים היום.
א',
מישהו שמתבייש,
זאת אומרת,
הוא יודע שיש פה בעיה,
והוא בכל זאת מעשן סיגריה בשבת,
אבל הוא מתבייש בפני יהודי שומר מצוות,
שנקרא שומר מצוות,
בכלל אין שבת.
מצד שני, יש כאלה שבכלל לא יודעים.
מה לעשות?
עם כל מה שהערוץ מהיר להגיע להרבה אנשים,
יש יותר אנשים שהוא לא מגיע אליהם.
וזו הבעיה הגדולה.
וזו השאיפה שלנו, שנגיע כמה שיותר אנשים.
היסוד הזה ברור בנושא שמירת שבת,
כי מתפרטות מכך הרבה הלכות.
הרבה הרבה הלכות מתפרטות מכך.
אבל אנחנו רק בהקדמה, איך אמרנו?
אנחנו בהקדמה.
צריכים להתקדם.
אני גם צריך לדעת,
הרמ"ח המצוות שבתורה,
שהטיל השם יתברך על האדם לזכרם ולשומרם,
הוא נגד רמ"ח איברים שבאדם.
וכי איך שבאיברים נמצא איברים שונים,
יש שאין הנשמה תלויה בהם,
כמו יד ורגל וכדומה,
שאף אם יחסרו, אף שההפסד הוא רע מאוד מאוד,
אף על פי כן נקרא רק בשם בעל מום.
ויש,
שעל ידי חסרונותיו הוא לא יכול לחיות על פני תבל,
כגון שניטל ראשו.
או שנקרע עורק ליבו,
או שנחסם לו העורק הראשי בלב,
השם ישמור.
מה קורה עם בן אדם כזה?
אם לא הגיע ברגע המתאים כדי שיפתחו לו האינסטלטורים
בקומה העשר,
יפתחו לו את החסימה,
מה
קורה לו?
מה?
הולך בדרך כל הארץ.
אז יש איברים שהנשמה תלויה בהם,
ויש איברים שהנשמה לא תלויה בהם.
אותו דבר המצוות,
הרי כל האיברים שלנו,
יש לנו רמ"ח איברים כנגד
רמ"ח מצוות.
כל איבר ואיבר שלנו הוא לבוש על גבי מצווה.
איבר רוחני.
מה האיבר הרוחני?
מצווה.
אתה רוצה לחזק איבר מסוים?
תחזק את המצווה שקשורה אליו.
מישהו יודע את המפה?
תגידו לי אחר כך, כי אני מחפש הרבה פעמים.
כשיש בעיה באיבר מסוים,
מה המצווה שקשורה אליו כדי לרפא את האיבר?
זה משהו בפרדס נבואה.
ואותו דבר עם הגידים.
איזה איסורים.
כי מה זה איבר?
איבר זה דבר שהוא פועל פעולה אקטיבית.
חיובית.
פועל, עושה, יוזם.
מה זה גיד?
כבל.
מה תפקיד הכבל?
למתוח.
מה זה להימתח?
להימנע.
להימנע זה שמירה,
להישמר, זה להביא.
לכן יש לנו רמ"ח מצוות תעשה כנגד האיברים,
ששא מצוות לא תעשה כנגד הגידים.
ואומר הגוף שלנו
הוא בעצם לבוש על גבי הכוחות הרוחניים שהם תרי"ג מצוות.
עשין ולא תעשין.
מופיע בדברי חכמים
איוב
אומר לקדוש ברוך הוא, בעור ובשר תלבישני,
ובעצמות וגידים תשוכחני.
אם אתה מוריד מאדם עור ובשר עצמות וגידים,
מה נשאר?
מה נשאר?
אל תהיה לי עכשיו דתי.
מה נשאר?
כלום.
נכון?
אם תסיר את העור והבשר העצמות והגידים, אין שם כלום.
אז מה זה תלבישני, תשוחחני?
הגוף הוא לבוש וסיכוך על גבי איברים רוחניים.
מופיע בכמה ספרים.
זה מה שמביא פה בעצם המשנה ברורה.
מופיע בשאר הקדושה, מופיע בעוד מקומות.
זאת אומרת,
אנחנו בעצם,
כשאנחנו קיימים מצווה,
אנחנו מחיים,
מחברים,
מקשרים,
מחזקים
את האיברים שלנו.
ואם אנחנו נמנעים מפעולה שלילית,
אנחנו
מאמצים את
הגידים שלנו, השרירים נמתחים.
גבורה.
גבורה ישראלית.
אז זה מה שאומר פה, יש איברים,
איך אומרים, השם ישמור,
להיות חסר אפילו ציפורן,
זה חיסרון.
אבל אפשר לחיות ככה.
אבל להחסיר חס ושלום,
לב ריאה,
ראש.
ככה לא חיים
זה לא חיים זה פירוד
אז יש איברים שהנפש תלויה בהם ויש איברים
שהנפש לא תלויה בהם לכן אומר ככה כן
כגון שניטל ראשו שניקב ליבו ששם הוא מקור החיים
כן הוא גם כן בענייני מצוות השם יתברך
ושם נאמר ככתיב אשר יעשה אותם האדם
וחי בהם
ונאמר כי הוא חייך ואורך ימיך
ועוד פסוקים הרבה כהנה אמורים לנו כי עיקר
חיי הנפש לעולם הבא תלוי בקיום התורה.
יש מצוות שאפילו אם פשע אדם ועבר עליהם
הוא נקרא לעולם הבא רק בשם בעלמו.
גם זה אגרא גדול ולנצח.
וידוע מה שכתב הרב חיים ויטל בשערי קדושה,
וכן אגרא במשנה,
שהחבלה יימצא לנצח בנפשו באותו העבר שפשה בו על רצון השם יתברך.
ונמצא הוא לא יניח תפילים,
אף אם יקיים כל המצוות, יהיה בעל מום בידו.
ונמצא כשיקום לעת התחייה,
כל ישראל יעמדו חיים וקיימים בכל עבריהם,
והוא יהיה בעל מום.
ביד השמאלי הזה לנצח
לחיות לעתיד חיי העולם כל מצווה שברמך מצוות מחיה את העבר שברמך השייך לו כמו שאנו אומרים בחיי העולם נטע בתוכנו
לחיות לעתיד חיי העולם כל מצווה שברמ"ח איברים מחיה את העבר
שברמ"ח השייך לו כמו שאנו אומרים בחיי העולם נטע בתוכנו
וכיוון שעבר בשעת נפש על המצווה ההיא
אין לו מי שיחיה את העבר ההוא
וכמה התמרמר אחר כך האדם ההוא על זה שהכל
ידעו את גודל המרותו בשם במצוות תפילין
וכן לגוונא אם יהיה בעל מום בשאר
איברים על ידי שאר דברים שקלקל
כמו דאיתא בתרגום כהלת על פסוק, סוף דבר הכל נשמע.
דהיינו שבסוף דבר הכל יתפרסם לעיני הכל,
ועל כן את אלוהים ירא ואת מצוותיו שמור,
כי זה כל האדם.
רצה לומר שמארמ"ח מצוות עשה ושס"ג לאווים, שנשמר האדם
בימי חייו, ייבנה לעתיד כל האדם.
ונמצא כשיקום ויהיה בעל מום באיזה עבר,
או שיתקלקל לו איזה גיד מגידיו,
המכונים נגד שס"ג לאווים שבתורה.
התבוננו הכל איזה מצוות עשה עליו עבר בשעת נפש.
ומה הוא חושב מה יסבול על זה לנצח
ויש עניינים שהם נגד הראש והלב שהם עיקר חיות נפש הקדושה
כמו אמונה בשם ובתורתו ועניין שמירת שבת שהוא גם כן יסוד האמונה
שאם יחסר לו עניינים ההם כבר נסתלק כל עיקר החיות מנפשו
הקדושה או כשהוא חי בעולם הזה הוא חי רק בנפש הבהמית שלו
ולא יהיה לו במה להקים בעת התחייה
שמים לב לסיבוב הזה של המשנבורה
במילים אחרות שבת
היא אבן בוחן, היא אבן יסוד
בכל קיום האדם.
שמה יגיד אדם שחס ושלום פשה באחד מעבריו?
קורה.
אין צדיק בארץ
שיעשה טוב ולא יחטא.
נו,
אז מה הוא יעשה?
מה לעשות?
מה, אתה לא יודע מה לעשות?
תשובה.
להתחיל להדר באותה מצווה שהוא יודע.
שתקופה מסוימת,
לא קיים אותה, או חס ושלום עבר עליה.
ההדרה תתחזק דווקא בדבר הזה.
בדבר הזה שלכאורה, עכשיו יש פה איזשהו עבר,
שכוחות החיות שלו הם קטנים,
תגדיל.
תגדיל ראש דווקא בדבר ש,
חס ושלום,
אתה יודע שעשית אותו שלא כהלכה.
וזה הכל בן אדם למקום,
לא צריך דיווח לאף אחד,
אמרנו את זה כשלמדנו ללכות תשובה.
שוב יום אחד לפני מתתך.
ההסבר הפשוט מה הוא?
מאיפה אתה יודע מתי זה?
תחזור היום.
אבל איך הרב כותב מה זה שוב יום אחד לפני מתתך?
כותב הרב קוק.
תשוב כאילו זה יום אחד לפני שאתה נפטר.
שאין לך זמן לחזור לעשות עבירות.
תהיה הראש שלך מונח בתוך תורה,
בתוך קיום המצוות.
שאפילו לא יהיה לך דילמה
אם אתה הולך לחס ושלום לחלל שבת או חס ושלום משהו אחר
אין לך את הדילמה אפילו זה מונח כל כך טוב
כאילו זה יום אחד לפני מיתתך שכבר אין לך
אפילו את הזמן לעשות את זה זה ההסבר של הרב
בנושא התשובה
במילים אחרות גם אם בן אדם חס ושלום
באיזשהו שלב מהחיים באיזשהו יום מן הימים
עשה איזושהי פעולה שלילית
כל עוד הנר דולק
צריך לתקן.
כל עוד הלד מסתבר,
אפשר לקבל גם אור.
בסדר?
עשו פה לדים, נכון?
מסתבר.
ברור העניין.
יש אור, תעבוד.
תעבוד, תמשיך.
זה היסוד לכל.
אנחנו מחיים את כל החלק הפנימי הרוחני שלנו.
על ידי מה?
קיום אותן מצוות שהן מתפרטות לאברים ולגידים.
והשבת
זה אחד מהאברים הרוחניים
שהנפש תלויה בהם.
יש עוד כמה כאלה.
דברים יסודיים
שקולים כנגד כל
התורה.
היסוד הזה ברור בשמירת שבת.
בואו נראה אם אנחנו יכולים לסיים היום את ההקדמה.
זכות שמירת שבת
כי ההלכה מועיל למחול לו על כל עוונותיו כמו שאמרו
בגמרא כל המשמר שבת כהלכתו אפילו חטא דור אנוש
מוחלים לו
שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק
בה שומר שבת מחללו
ושומר ידו מעשות כל רע אל תקרה מחללו אלא מחול לו
ומה שאמר כהלכתו משום שידוע שיש להם אבות מלאכות
ובכל אב כמה וכמה תולדות
ובירושלמי פרק גדול היה רבי יוחנן וריש לקיש דייקו כל כך
עד שמצאו בכל אב מלאכת אבות
מלאכה למלאכת תולדות זה למלאכת בריבוע
כמה זה ירצה
כמה ירצה שלושים ותשע כפול שלושים ותשע חשבתי שעשיתם בגרות
בסדר ולזה רמז
הגמרא שישמור שבת כהלכה דהיינו שלא לחלל אותה בשום פרט
שום פרט מפרטי הפרטים שיש בכל דבר ודבר,
אל תתעסק עם שבת.
יצא?
עוד לא.
איך?
אלף חמש מאות עשרים ואחת.
הבנו את זה?
טוב.
וזה רק התולדות, כן?
אבות ותולדות, מהם הפרטים?
בכל אחד מהאלף חמש מאות עשרים ואחת, יש עוד פרטים.
מי יודע כמה.
אך באיזה עניין
אך באיזה עניין נוכל לבוא לאיזו הדרגה שישמור שבת בכל פרטיה.
ההצעה רצויה לזה.
יש לי פטנט איך אנחנו נזכה לשמור שבת כהלכה.
כך אומר החפץ חיים.
שיראה לזרז את עצמו ללמוד הלכות שבת
ולחזור עליה תמיד כדי שידע האסור והמותר.
היינו ואפילו אם ילמוד כל עניינים המוסריים המזרזים
לשמירה עד שבת כראוי ממה שעשינו עד רגע זה לא יועילו לו
למה?
זה שהזדרזת,
ואני אומר,
כן,
כן,
אני רוצה לשמור שבת,
טוב,
תכלס מה מותר,
מה אסור.
זה שאתה רוצה לשמור שבת, זה עדיין
לא אומר שאתה יודע את כל הפרטים כדי שאתה תוכל לשמור.
כן, מוטיבציה יש לך,
חשוב ביותר.
זה מה שאנחנו עושים עכשיו,
מגבירים מוטיבציה.
אבל ברגע שמגבירים מוטיבציה, צריך לתת את הבשר.
יש לנו פה מספיק בשר לתת,
כדי לבוא ולדעת מה לשמור.
כידוע במדרש, דעת חוכמה ומוסר.
אם יש בידו של אדם חוכמה, הוא יכול ללמוד מוסר.
ואם אין בידו של אדם חוכמה, אין יכול ללמוד מוסר.
למה?
מה הכוונה?
אם הוא טועה בעיקר העניין,
שחושב שאין זה בכלל איסור, מה יהיה לו המוסר בזה?
אני רוצה לשמור שבת.
רק מה הוא לא יודע?
שלעשות ככה בכפתור,
זה לא שמירת שבת.
שלהניע את האוטו, זה לא שמירת שבת.
לבשל בשבת, זה לא שמירת שבת.
הוא לא יודע את זה.
אני שומר שבת, בטח שאני שומר שבת.
אני יודע, כל יום שישי מגיע השבת.
ואיך אומרים בלעז?
ווסנוך.
מה עוד?
מה אחר כך?
אצלנו בבית הכל כשר.
מכירים את זה?
הרב, אתה יכול אצלנו לאכול בשקט, הכל כשר.
בטח שכשר.
החמאה מהדרין.
בדץ.
הבשר
חלק בית יוסף.
הכל טוב.
אתה יודע, הרב, זה יוצא באמת טעים.
אנחנו נעשה לך.
קח סטייק.
אינטריקוט על בסיס חמאה.
ואתה יודע, הרב, לא טעמת אף פעם.
בטח שלא טעמתי את השאלה.
שמירת
כשר, הכל כשר.
הבנו?
או משקר.
הוא משקר?
הוא לא משקר.
הוא אומר את האמת.
הוא קנה חלב,
חמאה, מהדרין מן המהדרין.
קנה בשר מהדרין.
רק הוא דבר אחד לא למד.
מה הוא לא למד?
שאסור לשים אותם ביחד.
שמירת מרחק, שמירת נגיעה.
הוא לא יודע שמירת נגיעה.
זה ברור.
הנושא ברור?
יפה.
עכשיו תראו מה מונח פה אני הנחתי פה נושא נוסף
האם יש נאמנות
לאדם
שלא שומר שבת
כי בדרך כלל מה הדעה הרווחת?
אין לו נאמנות לשום דבר
ובאמת מה העניין היום במצב שלנו
האם הוא נאמן לומר קניתי בשר במקום פלוני?
הוא לא משקר
זה שהוא ערבב את החמאה יחד עם הבשר זה לא בגלל שהוא
משקר הוא יגיד לך בפירוש ככה עשיתי מה המתכון הוא אומר לך
חופשי הוא לא מסתיר ממך הוא לא עובד עליך הוא לא משקר
הוא לא אומר דברים לא נכונים
הוא לא יודע
אז אם זה דברים ברורים שאדם יודע למשל
באיזה חנות באיזה מקום קנית את הבשר
חנות פלונית חנות הזאת יש לה השגחה מוכרים שם רק בשר
כשר חלק מוכשר
הוא לא יקנה בחנות אחרת ויאמר אליך קניתי בחנות הזאת
הוא ישר
רק
יש דברים שהוא לא יודע אותם
ההבדל ברור בין מישהו שיודע
אז הרב חפיף זה
נקרא
לייט
סיגריה לייט
איזה דבר כזה?
יש?
לייט?
נשרף לייט.
הכל בלייט.
נכון?
זה מחזיק יותר זמן?
לא יודע, אני לא ניסיתי אף פעם.
אנחנו לא בזה.
הנושא ברור.
כשהוא לא יודע,
הוא לא יודע,
אבל אם הוא יודע ומחפף,
זה סיפור אחר.
טוב, אומר לנו המשנה ברורה,
והוא הדין נמי בענייננו.
אם הוא חושב על איזה דבר שאין לזה בכלל מלאכה או שבות,
לא יהיה לו שום איסור.
אני אומר,
כגון שקרא לו הפסד פתאום,
שמרדו בהם עזיו וברחו להם בשבת,
או אוזים ותרנגולים שקנה זה מחדש ולא הורגלו עדיין בבית וברחו,
מה מאוד נקל להכשילו, זה מה שהיה ברדין, כן?
משנה ברורה.
להיכשל באיסור צידה דאורייתא כשתפסם,
וגם אמירה לנוכרי לתפסם בידו אסור כגון זה.
ואילו היה לומד הדין,
היה יודע אופן המותר,
ולא היה אומר,
כל המציל אינו מפסיד.
הוא שאומר,
לנוכרי,
שכניס אף עזיר,
אתם גולים במקום שקל לשלוט
בצדה דאורייתא.
כגון בבית גדול,
חצר ענקית,
שאינו קל לתפסם אפילו אחר שיכניסים.
כמו שיש בגמרא,
דרך אדלום עתילי בחד שיחיה,
לבית צדה דאורייתא.
אז אם הוא אומר לגוי,
שזו אמירה לגוי,
זה דה רבנן,
לעשות מלאכה דה רבנן,
שבו דה שבו, התירו.
במקום הפסד, ברור.
התירו
או עוד דרך משל,
שקרה שנדלקה מפש על השולחן בשבת,
מהנרות.
הנה האדם באול על ממונו,
ייתכן שמפני זה הוא מהר לכבוד גם כי הוא יודע הוא שאסור.
והכל מפני שהוא יודע האופן המותר.
אבל אם הוא לומד ללכות שבת, ידע אופן המותר בזה.
ידענו שישפוך מים על המקום שלא יאחז האש,
או שיקרא לעובד גילולים לכבוד.
לכן באיסור בורר מצוי מאוד להיכשל מפני חסרון הידיעה.
דרך משל, כשיש לו בשר של שני מיני עופות מחולקים,
רוצה לברור מין אחד מחברו להניחו עליה אחר זמן,
כי איסור גמ
גם כמה ורב בפוסקים,
אלא ייקח ממה שהוא רוצה לאכול עכשיו,
והשאר יישאר ממילא,
וכן לוקחו את השומן שעל החלב,
שקוראים צמן,
בצמצום,
יש בזה משום בורר,
אלא יניח מעט לצד החלב או שיקח מהחלב.
ועוד כמה וכמה הלכות בעניין בורר,
וכן מלאכת דש,
מלישה ומלבן ושאר רבות מלאכות,
ומי שלא למד יוכל בנקל ייכשל בהם,
שנמצא בכל אחד כמה פרטי הלכות שנוגע באיסור דאורייתא,
ובפרט בעניין בישול איסורא,
הוא כבר העיד בנו הגאון בעל אורים ותומים
בעל יערות דבש
רבינו יונתן אייבישיץ
כי אי אפשר כלל במציאות שיינצל מאיסור שבת
אם לא ילמוד כל הדינים על בוריים היטב היטב
במילים אחרות מי שלא לומד כל שבת הלכות שבת
חסר שלום חסר קשר ומחלל שבת
זה מה שהוא אומר והנה אחת מהסיבות
אשר מנע העולם הידיעה בלכות שבת
זה שהלכה חמורה היא מאוד ואפשר להבינה היטב בתוך שולחן ערוך,
אם לאו שידע מתחילה מקור הדינים מגמרה ופוסקים,
ולכן אין לאדם פנאי בזמננו מרוב טרידה ומצוקות הזמן
בעניינינו הרבים, לבד מה שהיה כמה חילוקי דעות
בין הפוסקים בכל פרט ופרט.
כאשר הארכתי בהקדמתי לחלק הראשון הנזכר שם.
לעזור עוד קמתי והתעוררתי בעזרת השם על מנת לבאר גם הלכה זו החמורה.
כל דין ודין בטעמו ונימוקו מגמרא ופוסקים.
גם מבואר בו מסקנת האחרונים
גם בכמה מקומות החמורים,
כגון סימן,
סימן ג',
סימן ה',
סימן ח',
סימן ג',
סימן ד' ועוד והרבה סימנים,
עשיתי פתיחה,
בסדר?
סימן ח', סימן י' ח', סימן ב', כל מיני.
כדי שיהיה בנקל אחר כך להבין דברי השולחן ערוך.
ובכמה אבות מלאכות לקטתי את השורשים מדברי הרמב״ם,
ושאר הראשונים, כדי שידע ההלכה על ברויה.
גם קיבצנו בו מספרי האחרונים עוד כמה
עניינים חדשים ומצויים מזמניהם למעשה.
ואקווה בעזרת השם יתברך,
שמי שלומד עתה ההלכה ידע כל דין בטעמו ונימוקו להלכה ולמעשה,
וראוי ונכון לכל יראי וחרידי דבר השם.
לכונן חבורות ללמוד הלכות שבת כדי שלא ייכשלו בהם,
כדאיתא במדרש
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה,
עשה לך קהילות גדולות,
ודרוש לפניהם ברבים בהלכות שבת,
וידוע ששמירת שבת כתיקונה וקרובה לגאולה,
כמו שאמרו חכמנו ז"ל,
אילו שמרו ישראל שתי שבתות,
מיד היו נגלים.
במילים אחרות,
כל מה שעשינו היום זה הקדמה, מוטיבציה.
להתחיל ולראות את סימן ר' מ"ב.
איך אני בכלל מתכונן לשבת.
מה העניין הזה שחכמים כל כך העדירו את ההכנות לשבת?
יסוד שורש כל האמונה כולה.
בניין לכל יסודות הקיום המעשי שלנו למצוות השם.
מפה אנחנו מתחילים.
זה היסוד.
דבר ראשון שצריכים לדעת זה ריחוץ שבת.
יש עוד דברים, כן, צריך לדעת עוד הרבה דברים.
יסודות הלכות בשבת.
בעזרת השם, אנחנו בשבוע הבא,
נתחיל סימן רמ"ב,
נתחיל אולי במילה כדי שלא נגיד שלא התחלנו.
אפילו מי שצריך לאחרים,
אם יש לו מעט משלו, צריך לזרז עצמו, לכבד השבת.
ולא אמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות,
אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר.
בסדר,
זאת אומרת,
אדם צריך לדעת,
תשקיע את כל מה שאתה יכול בשבת.
כי זה יסוד כל הברכה,
מעין הברכות,
הברכות.
ככה אנחנו אומרים בברכת מעין שבע בליל שבת.
ואיך התימנים אומרים?
מעון הברכות.
מעין זה מעיין שנובע כל הזמן ומעון זה הבית
שלו אז בין אם זה הבית של הברכות
או בין אם זה מעיין שמזרים לנו
שפע וברכה לכל ימות השבוע
את השבת צריך לשמור כהלכתה בשמחה בברכה
כדי שבעזרת השם נזכה לברכה שלמה
אז
בזה סיימנו היום שלוש דקות הפסקה אחר כך
הלכות,
קריאת שמע אנחנו נמצאים בהם,
ובעזרת השם, שבוע הבא,
סימן ר' מ' ב'.
כל טוב שלנו.
