תכונת הנקמה האנושית היא מתוך חולשה ואיננה דומה לתכונת הנקמה של הבורא שהוא מקור הרחמים

הרב שרקי אינו עושה הבחנה קטגורית בין “חוק” (או “חוקה” וכמובן גם “הלכה”) לבין “צדק” או עשיית צדק (ע”י אדם). “רשע”, אגב, אינו קטגוריה משפטית אלא מוסרית. מבחינת החוק ישנו רק ‘עובר עבירה’, עבריין וכו’. משפט אצל האדם מבוסס על החוק שנאמר, שָׁם שָׂם לוֹ חוק וּמִשְׁפָּט. גם בחינת החוק האזרחי או החוקה וכו’. השופט (נקרא לפעמים אלוהים) הוא מי שעושה את המשפט ע”פ החוק. כל התהליך הזה נקרא צדק. שנאמר מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ. אצל האדם כל דבר מהותי יוצא תמיד מן הכוח אל הפועל כך גם משפט וצדק וכו’. אצל השי”ת, להבדיל מהאדם, הכל נמצא לעולם בפועל וכן מהותו אחדותו, שהוא הדעה והיודע והידוע (מו”נ א, סח). כך משפטו וצדקו ונקמתו וכל כיוצא באלה אינם נפרדים לבדם מעצמותו האחדותית הפועלת.