שלום לכולם.
אנחנו היום ממשיכים בסדרת השיעורים שלנו על הסוגיות הנלמדות בדף היומי על-פי הלכה ברורה.
היום אנחנו כבר נמצאים, כידוע, במסכת תענית בתחילתה,
ומתוך כך אנחנו באמת מבקשים ללמוד איזו סוגיה בעיון,
סוגיה אחת של מסכת תענית,
שנוגעת בנושא הראשון דווקא של המסכת.
המשנה הרי אומרת: ממתי מזכירים גבורות גשמים?
ואז ידועה כאן המחלוקת, רבי אלעזר אומר מיום טוב ראשון של חג,
רבי יהושע אומר מיום טוב אחרון של חג, וכך ההלכה, גם לפי הפירוט של הדברים,
כפי שאמר רבי יהודה,
שהעובר לפני התיבה ביום טוב אחרון של חג, אחרון מזכיר,
הכוונה היא בעל מוסף, מתפילת המוסף מתחילים להזכיר גבורות גשמים.
וזה הנושא של המשנה.
ובגמרא אנחנו מוצאים אחר כך, בדף ג' אנחנו מוצאים בגמרא נוסח כזה,
הגמרא אומרת, "תנא,
בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר,
ואם בא להזכיר, מזכיר.
מה איתם אמר רבי חנינא לפי שאין נעצרין?"
זאת אומרת שהעניין של טל ורוחות לא חייבו חכמים להזכיר.
תכף נראה במה דברים אמורים.
והסיבה היא שטל ורוחות אלו שני דברים שהגמרא אומרת שאינם נעצרים,
זאת אומרת שזה כאילו מובטח לעולם, שקיום העולם תלוי בהם,
ומשום כך זה כבר אפילו כל כך כמו חוק טבע,
שאין עניין להתפלל עליו ולהזכיר אותו באופן מיוחד,
לפי שאין נעצרים.
אבל באמת יש כאן, בהמשך של הגמרא הזו, בדף ג' עמוד ב',
אנחנו רואים שם את דברי רבי חנינא
על גבי הברייתא הזו: "אי לכך, בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו,
אמר מוריד הגשם מחזירין אותו,
בימות הגשמים לא אמר משיב הרוח "אין מחזירין אותו"; לא אמר מוריד הגשם "מחזירין אותו".
אב חנינא אומר כאן דברים הלכתיים ועל זה אני באמת רוצה היום להתרכז.
קודם כל, בימות החמה משיב הרוח אנחנו לא אומרים.
מוריד הגשם, לעומת זאת, אם מישהו אומר, דהיינו, בימות החמה, גשם הוא לא סימן של ברכה,
אז לא מזכירים.
לעומת זאת,
בחורף, בימות הגשמים,
אם הוא לא אמר מוריד הגשם,
אז אנחנו אומרים שדווקא מחזירים אותו.
אם אנחנו שמים לב,
נאמר פה, ההלכות נאמרו בהדגשה על מוריד הגשם, דהיינו,
שאם אמר בבימות החמה,
אז אנחנו אומרים שמחזירים אותו,
ובבימות הגשמים אנחנו אומרים, אם הוא לא אמר, אז מחזירים אותו.
ועל העניין הזה יש כאן לרגע, כאילו, יש דברים שאינם כתובים.
למשל, מה לא נאמר?
לא נאמר העניין של האמירת מוריד הטל,
האם אומרים מוריד הטל או לא אומרים מוריד הטל בימות החמה,
בסופו של דבר.
ובאמת יש שמסבירים שמה שאמר רבי חנינא,
שאומר פה בתחילת דבריו,
מה שקראנו מקודם,
שתנא בתל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר,
ואם בא להזכיר, מזכיר,
שזו הכוונה דווקא באמת לימות החמה.
רש"י דווקא לא מסביר כך,
אבל הראשונים האחרים מסבירים שזו הכוונה לימות החמה שמזכירים מוריד הטל.
בכל זאת, כפי שנאמר,
אין צורך להזכיר את זה בצורה קבועה מפני שהם אינם נעצרים,
אבל בכל זאת יש עניין להגיד,
ועל זה נאמר ככה דווקא, הדברים האלה מוסברים בעיקר על ידי הר"ן,
שהוא מסביר שהכוונה היא באמת שמנהג העולם, שנוהגים להזכיר את הטל בימות החמה, מבוסס על לשון הברייתא הזו,
שאומרת שאם בא להזכיר, אם בא להזכיר, מזכיר.
למרות שבגמרא זה לא נאמר כדבר המחויב.
למעשה, אנחנו יודעים שיש בזה חילופי מנהגים.
דברים נזכרים בדברי הטור.
הטור מביא שנחלקו בזה בעולם היהודי,
דהיינו הבדל בין ספרד לאשכנז,
שדווקא בספרד הוא אומר שכן נהגו להזכיר טל בימות החמה ואילו באשכנז לא נהגו, והדברים מובאים גם עוד מלפניו,
מלפני הטור,
בדברי הגאונים.
עכשיו, הדבר המעניין הוא שיש השלכה מסוימת לעניין הזה דווקא מבחינת ההלכה של ימות הגשמים. כי בימות הגשמים,
כולנו יודעים שכמובן מזכירים גבוהות גשמים, הרי זה הנושא העיקרי, וגשמים הרי חייבים להזכיר.
לא זו בלבד שחייבים להזכיר,
אלא אם לא מזכירים,
אז בעצם צריך לחזור. זה מההלכות שקובעות שמי שלא הזכיר גבורות גשמים בימות הגשמים,
צריך לחזור בו בתפילה, ועוד נדבר על זה בהמשך, מה עניינה של החזרה ומה גדריה ומה הלכותיה.
אבל ברור שצריך לחזור, זה כאילו דבר שטעון תיקון.
ואף על פי כן,
יש כאן איזושהי דעה אחרת שהיא דווקא מבוססת על הירושלמי,
הראשונים מזכירים אותה. בירושלמי כתוב שהיה עומד בגשם והזכיר שלטל,
אין מחזירין אותו.
זאת אומרת, ולפי המבואר שם, וכפי שהראשונים מביאים, גם התוספות על המקום מזכיר את זה,
זאת אומרת,
לכאורה באופן פשוט ראוי הדבר שבימות הגשמים, אם לא מזכיר גבוהות גשמים, שצריך לחזור בו, וזה נראה פשוט.
ואף על פי כן ההלכה כמעט קובעת שלא לחזור. למה?
על פי הירושלמי. מה הירושלמי אומר?
הירושלמי אומר שאם הוא אומנם לא הזכיר גשמים,
אבל הזכיר את העניין של הטל,
אז פוטר אותו מלחזור על התפילה.
מפני שהזכרת הטל גם היא יש בה איזשהו עניין של גבורות גשמים. הטל הוא גם משהו שמזכיר כמו גבורות גשמים,
ולכן אם הוא מזכיר את הטל ולא מזכיר את הגשמים, הוא לא צריך לחזור.
יש ראשונים שלא מסכימים לזה,
כי אומרים שבבבלי אצלנו משמע שמי שלא הזכיר גשמים, ממש גשמים,
אז צריך לחזור ואין בזה שום פשרה.
אבל רבים אחרים הראשונים, וכך ההלכה, כן מסתמכים על הירושלמי ואומרים שאם אמר טל, אז ממילא לא צריך לחזור.
יתרה מזו, וזה הדבר המעניין, אם אמרנו קודם שלגבי אמירת הטל בעצמה,
אין לנו מקור מפורש שצריך לומר,
אבל זה בירושלמי, מתוך הירושלמי משמע שכן מזכירים טל, ולא זו בלבד שמזכירים טל, אלא אם מזכירים טל ולא הזכירו גשם, אז זה פותר את הצורך לחזור על התפילה.
יתרה מזו, אומרים התוספות בעצמן, התוספות כבר אומרים שיש בין הראשונים שאמרו מלכתחילה, אם כן, זוהי המסקנה שצריך להזכיר טל בימות החמה,
כי אז זה יוצא שבימות הגשמים שלא מזכירים את הגשמים,
אנחנו לא צריכים לחזור. למה? כי היות ששגרת הלשון בתפילה אצלנו, אם לא אומרים גשם אז אומרים טל, אז זה יוצא שבימות הגשמים, ממה נפשך,
לא צריך לחזור. אם לא אמרת גשם, בוודאי אמרת טל. וכיוון שאמרת טל, מסתמכים על הירושלמי ולא צריך לחזור. אז זו באמת הלכה שנקבעה לגבי החלק הזה של מי שלא הזכיר גשמים,
שלא צריך לחזור מצד ההסתמכות על הירושלמי, שבוודאי הזכיר את הטל.
אז זו הלכה אחת.
אבל יש כאן הלכה אחרת, מעניינת לא פחות,
והיא נוגעת להבדל בין אימות החמה למות הגשמים בכלל.
כי כפי שנאמר בגמרא שהזכרנו מקודם,
אנחנו אומרים שבימות החמה,
אם אמר למשל כן מוריד הגשם, צריך לחזור. זאת אומרת, יש כאן,
בימות החמה, אם אמר מוריד הגשם, צריך לחזור.
בימות הגשמים צריך לחזור אם הוא לא אמר מוריד הגשם, זאת אומרת אם הוא אמר לא מוריד הגשם ולא מוריד הטל אז בוודאי שצריך לחזור
ובימות החמה אם הוא אמר מוריד הגשם אז היות שזה לא סימן של ברכה אז מי שמזכיר ימות הגשמים צריך לחזור, אז זה לכאורה הלכה פשוטה וברורה,
כאן צריך לחזור אם כן אמר, כאן צריך לחזור אם הוא לא אמר ובכל זאת יש לנו איזשהו הבדל מעניין בדברי הראשונים והפוסקים ואפילו בהלכה
למעשה בעניין הזה וצריך לרגע להתבונן בדבר.
כי בעוד שלגבי מי שאמר בימות הגשמים,
לא אמר, אולי נתחיל אחרת, דווקא מהצד השני,
מי שבימות החמה הזכיר את ימות הגשמים ואנחנו אומרים שהוא צריך לחזור,
לגביו, על מה הוא צריך לחזור בעצם? הוא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם.
על מה פירוש צריך לחזור? לחזור על הכל בלי להגיד.
בלי להגיד.
זאת אומרת, לגבי החזרה בימות החמה, היא בוודאי חזרה כזו, אם אומרים שצריך לחזור, לחזור מן ההתחלה,
כדי שהוא בסופו של דבר יגיד את התפילה בלי להגיד.
כך אנחנו בוודאי, לכאורה, צריכים לומר.
ואילו בימות הגשמים, מה עניינה של החזרה?
כיוון שהוא לא אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם",
אז צריך לחזור כדי כן לומר.
וכאן אנחנו רואים את ההבדל.
כי אם אנחנו בודקים את העניין,
כאן החזרה היא בשביל לא להגיד, וכאן החזרה היא בשביל כן להגיד.
ובאמת לגבי מות הגשמים אנחנו מוצאים בהלכה, אם אני אקרא אפילו בשולחן ערוך,
במות הגשמים כתוב ככה: במה דברים אמורים שמחזירים אותו כשלא אמר במות הגשמים מוריד הגשם?
היינו כשסיים כל הברכה והתחיל ברכה שאחריה,
ואז חוזר לראש התפילה.
אבל אם נזכר קודם שסיים הברכה,
יאמר במקום שנזכר,
ואפילו אם סיים הברכה ונזכר קודם שהתחיל התא קדוש,
לא צריך לחזור, אלא אומר משיב הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה. יש כאן הלכה מעניינת. זאת אומרת, בימות הגשמים הוא נזכר שהוא לא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם.
אז מה יעשה?
לפי השולחן ערוך, כפי שאנחנו רואים עכשיו,
לא צריך לחזור מההתחלה, אלא במקום שהוא נזכר, אם הוא עדיין נמצא בתחום הזה של שלושת הברכות לפני סיום ברכת התא קדוש, הוא יכול להגיד משיב הרוח ומוריד הגשם,
ועכשיו הוא מתקן כי הוא לא אמר ועכשיו הוא כן יאמר. התפילה הגיעה שוב לתיקונה הנכון.
לעומת זאת, לגבי ימות החמה,
אם אמר מוריד הגשם וימות החמה, כתוב בשולחן ערוך, מחזירים אותו וחוזר לראש הברכה. זאת אומרת, אין כאן שום אופציה אחרת, וזה מובן מאליו.
אין כאן שום אופציה, מדוע? מפני שכמו שאמרנו, הוא אמר, אז מה עכשיו הוא לא יאמר? אין לו הרי דבר שהוא יכול לחזור באופן כזה שהוא לא יאמר, כי הוא כבר כן אמר.
אין כאן שום היצע אלא לחזור בחזרה מן ההתחלה.
עכשיו, דבר זה, שאני כעת מציין פה את ההבחנה בין אימות החמה לימות הגשמים,
זה באמת לא מוסכם לגמרי על כל הראשונים.
יש ראשונים, ואם אפילו לומדים למשל את ההלכה בלשונה אצל הרמב״ם, אנחנו נראה שאצל הרמב״ם מסתבר שגם בימות הגשמים,
אם אדם לא אמר מוריד הגשם,
חוזר לראש,
אם לא אמר מוריד הגשם, חוזר לראש, ולא כפי שאמרנו בשולחן ערוך,
שהוא יכול לומר איפה שהוא נזכר במסגרת שלושת הברכות הראשונות לפני שהוא מתחיל את הבקשות של עתה חונן, וכן כל הברכות בהמשך.
זאת אומרת שיש כאן מחלוקת לפנינו.
יש כאלה שסוברים שגם בימות הגשמים, למרות שהתיקון הוא שהוא צריך לומר, הוא לא יכול לומר את זה בכל מקום, אלא צריך לחזור לראש.
מהי כאן המחלוקת? זה דבר באמת מעניין, שצריך להבין מחלוקת כזו,
כי רואים שהמחלוקת הזו ישנה עוד קודם בדברי הראשונים.
זה פשוט,
יש פה שתי הבנות בעניין הזה שצריך לחזור.
יש פה באמת שתי הבנות שונות.
יש הבנה שהיא פשוטה לכאורה,
אבל לפי הנראה היא לא כל כך מוסכמת.
ההבנה הפשוטה אומרת שאם אדם לא אמר "מוריד הגשם בימות הגשמים",
או שכן אמר "מוריד הגשם בימות החמה",
אז התפילה שהוא התפלל היא תפילה לא כאילו פגומה.
הוא לא אמר תפילה טובה,
אז ממילא אין לו שום תקנה אלא שהוא יחזור בחזרה, כי התפילה לא הייתה בסדר.
כיוון שהיא לא הייתה בסדר בנוסח הנכון,
אז ממילא אין לך עצה בין בימות הגשמים ובין בימות החמה לחזור לראש התפילה.
זה אם כן ההסבר לשיטה שאומרת שאין הבדל בעניין החזרה בין בימות החמה לימות הגשמים.
לעומת זאת, השיטה האחרת, שהיא כנראה אולי קצת אפילו מחודשת,
והיא השיטה שכפי שאמרנו באה לידי ביטוי ברור, ההבדל הזה בין אימות החמה לימות הגשמים בא לידי ביטוי בשולחן ערוך,
היא סוברת שזה לא נקרא שהתפילה לא הייתה בסדר,
אלא כיוון שהוא לא אמר אז כמובן צריך לחזור, מה פירוש צריך לחזור?
צריך להשלים עכשיו במקום שהוא ישלים,
כל הבעיה היא לתקן עכשיו, אין צורך להגיד שמקודם לא היה בסדר הכל,
אלא צריך לעשות, מקודם הוא לא אמר מוריד הגשם, עכשיו יגיד מוריד הגשם,
אין כאן עניין באופן מיוחד לחזור בחזרה, כי התפילה הייתה תפילה טובה,
בוודאי, ולכן אין צורך לחזור בחזרה על הכל.
לעומת זאת, מה שאנחנו אומרים בימות החמה,
שאם כן אמר מוריד הגשם שצריך לחזור בתחרה, כאן הרי כפי שאמרנו, אין עצה אחרת.
הרי מה הוא יעשה? הרי הוא אמר, אז כיוון שהוא אמר, מה פירוש שהוא יחזור בו?
מאיזו צורה יחזור? אין כאן שום ברירה אלא להגיד שוב את התפילה בלי מוריד הגשם.
ומכאן ההסבר לבעיה הזו, להבדל המעניין הזה,
שישנו אפילו בהלכה בשולחן ערוך, מי שכאן רואה את השולחן ערוך רואה את הדברים במפורש.
יתרה מזו, צריך לדעת שהיה בדברי הראשונים כאלה שאמרו שאפילו לא צריך אפילו לחזור, אלא רק צריך,
אם זה שליח ציבור למשל, לגעור בו.
הוא לא צריך לחזור,
אלא רק העיקר שכמו שאומרים יעשו רעש בבית הכנסת, יגידו שהוא אמר מוריד הגשם בקיץ,
צריך כאילו לגעור בו כדי שיידעו שזה לא היה בסדר,
אבל לא שהתפילה עצמה לא הייתה בסדר.
את זה אנחנו באמת לא אומרים להלכה, אלא אומרים שבכל זאת יחזור, כי זה בסופו של דבר הדבר הניכר שעכשיו הוא מתקן את התפילה,
כי אין ברירה אחרת, כפי שאמרנו.
אבל בימות הגשמים, כיוון שיש אפשרות לתקן את זה גם אחר כך,
ממילא התקבלה ההלכה שלא צריך לחזור על הכול מהתחלה, כי הוא יכול לתקן והתפילה עצמה הייתה ראויה.
זה כמובן, לפי כל הצורך לחזור, אני חוזר לתחילת דברינו, לחזור בימות הגשמים,
שלא אומר מוריד הגשם, זה כמובן שכן צריך לחזור, צריך לתקן,
זה בגלל שהוא לא אמר מוריד הטל, אבל כאשר אמר מוריד הטל ההלכה נאמרה, אנחנו אומרים בפירוש, נתקבלה כמו הירושלמי בעניין הזה, למרות שיש חולקים על כך,
שכיוון שאומרים מוריד הטל, לא בגלל זה, אומרים מוריד הטל בימות החמה,
כדי שלא יצטרך לחזור על העניין של מצד מוריד הגשם, כי אפילו אם לא אמר מוריד הגשם, אמר מוריד הטל.
אנחנו צריכים לקוות שבדרך כלל כולם יתפללו עם תשומת לב טובה,
אז לא יצטרכו לא לחזור ולא לתקן, אלא יתפללו כראוי בימות החמה, כמובן, לא להזכיר מוריד הגשם, אבל בימות הגשמים שאנחנו עכשיו נמצאים בהם,
דווקא כן להגיד מוריד הגשם, וכמובן לבקש את הגשם,
שבאמת טבילתנו תתקבלנה ויהיו באמת גשמים וגשמי ברכה בעזרת השם.
גשמים וגשמי ברכה בעזרת השם.
קולטו ושלום.
:::::::
::::::ול
יל של של:::::::: אל אל אל� אלוקוק::::::::::::::::: לו אנחנויריר�ל
