אם חזן התפלל למשל ביום ראש חודש,
עמד בעמידה
ולא אמר יעלה ויבוא,
גמר את העבידה, נזכר שלא אמר יעלה ויבוא.
אז אם אולי החזן,
אדם פרטי בחודש,
גמר את התפילה ולא אמר יעלה ויבוא,
אנחנו מדברים גמר, עשה עפשי שלום,
אז חוזר להתחילת התפילה.
שליח ציבור,
אם הוא טעה ובעמידה לא אמר יעלה ויבוא,
אז אומרים לו,
יש לך את השתי אפשריות,
אז תחזור ותתפלל עוד הפעם בלחש.
הוא אומר, אני אתפלל בלחש, יהיה צורך ציבור.
כולם יחכו לי עכשיו עוד הפעם, עוד זמן התפילה,
ועוד כולם ידעו שאני הסעיתי ולא אמרתי את העלה ויבוא.
אז יכול לומר את החזרה,
ויכוון בחזרה כשהוא חוזר להוציא את עצמו לידי חובה גם כן.
כלומר, במקום שיתפלל עוד הפעם עמידה בלחש,
יתפלל בקול רם, וזה יפתור את עצמו.
בדרך כלל מעלת החזרה היא מעלה חשובה מאוד לדעת העלייה הקדוש.
מעלה מאוד חשובה.
לפעמים אנשים ממהרים, אז עושים חזרה בקיצור.
זה לא טוב.
וחזרה, המעלה שלה יותר מאשר המעלה של העמידה.
רק מה, אם אדם בא ביום חול, ביום מנחה,
ורואה שאם הוא יעשה את החזרה בשלמות,
אז לא יגיעו יום מאוחר כבר יתקש שקיעה.
ובזה אומרים לו שיעשה חזרה בקיצור, כלומר שיעמדו כל הקהל ביחד.
והחז"ל אומר, עד אתה קדוש,
אז אומר אתה קדוש, וממשיכים את התפילה בצורה רגילה.
בכל אופן,
אדם צריך לדעת שה"ואני תפילה" זה דבר חשוב מאוד.
"ותתפלל חנה" זה חשוב מאוד.
גם אישה מהדין חייבת להתפלל.
היא צריכה להתפלל את התפילה, לפחות פעם אחת ביום היא צריכה להתפלל.
אם תפלל את כל התפילות ותבוא עליה ברכה. ברוך ה' לעולם.
::::::::::
::::::
