כתוב שבע שבתות
תמימות תהיינה
תמימות פרושות שלמות
יש טעם של אגדה
ויש תמים תהיה עם השם אלוקיך, כלומר שלם תהיה עם השם אלוקיך
אז גם כן כאן, תמימות תהיינה, יש מי שאומר
מיד עם צאת הכוכבים ניגד תברך
בעד שתהיה תמימות
זה נכון, זה טוב
אבל למעשה, יש לי זמן לברך ברכת העומר עד עמוד השחר.
אם כבר מאוחר,
לא כדי שעבר חצור, עבר קצת גוחבים, אלא יכול להיות עד עמוד השחר.
וביום,
אם אדם שכח לספור בלילה,
ביום יספור בלי ברכה, עבר יספור.
ומהדין,
אדם יכול, זה לא קשור לערבית.
אדם, קובע לו זמן, בשעה כזו אני מברך לכל... לפעמים היא באה לבית כנסת, כבר התחילו ערבית.
הוא אומר, אני מתפלל ערבית אחר כך.
אבל אין לכם לצפור עם הקהל או לצפור לבד.
מה שנוהגים לצפור אחרי הערבית זה מנהג,
אבל זה לא מעכב שדווקא יהיה אחרי הערבית.
אבל העיקר הוא שכמו שאדם צריך להיות
הימים האלה עומר תמימות,
גם האדם צריך להיות שלם.
אתם מלמדים את האדם, גם אתה צריך להיות שלם.
תדקדק בכל מצווה, מצווה כמה שאתה יכול לדקדק עליה ולקיים אותה בשלמותה ובטלימות. כלומר, בשלמות לקיים את המצווה.
ואיך שקוראים לזה, חכמי הקבלה, שלמות הלב.
כלומר, בשלמות ממש.
אם אדם סופר בשלמות,
ומתכוון לטפות בשלמות,
אז בשמיים מזכים אותו שיהיה שלם.
וברוך אדוני לעולם, יום המת דמך.
