כתוב ונקדשתי בתוך בני ישראל.
יש מצוות קידוש השם.
קידוש השם פורסום של הדבר, לפי הפשט ממה שזה הפסוק,
שאם באים לחייב את האדם לעבוד עבודה דרה או עריות,
אז חייבים למצוא את עצמו לקידוש השם.
דבר נוסף הוא,
אדם צריך להתנהג בקדושה כדי שאחרים יראו אותו,
שנוהג בקדושה ואחרים לומדים ממנו,
זה גם כן חשוב לקדשי ולתוך בני ישראל.
דבר נוסף,
אם אדם מתעמת לעשות את המצווה,
קשה לו, והוא מתעמת ועושה אותה,
זה גם כן נקרא שמסירות נפש,
מקיים את המצווה הזאת במסירות נפש.
זה בדרך כלל
היו אומרים שלשטן יש לו מאוורר ויש לו מחמם.
בקיץ ובחורף לוקח כדי לומר לאדם תשע, תשע, תשע, תתחמם, מהפכות קר,
ובקיץ הוא עושה לו מאוורר, מאוורר אותו.
אז עץ הרע יש לו את כל הדרכים,
דם בא לו חן נגדו, זה גם כן נקרא בדקתי בתוך מסירות נפש,
נגד העץ הרע,
או אם האדם למשל חוזר מהעבודה עייף מאוד.
אז כתוב, אסור לומר, אני אוכל, אשתה את כלי האחר,
ואחר כך אלוך את כלי המנחה.
לא, קודם כל, את כלי המנחה, אחר כך תאכלו.
עד כדי כך שיש מי שאומר שבצהריים אדם לא יאכל אוכל עד של כלי המנחה, אבל אנחנו לא נוהגים כן.
אנחנו נוהגים כלי המנחה קטנה.
אדם חוזר למשל שעה שלוש, ארבע, הוא לא יכול לאכול.
אז אומרים, יגיד לי אשתו,
תשמרי עליי,
אחרי שאני גומר לאכול,
תסחפו אותי ללכת להתפלל מנחה.
אז אם לא יהיה עצמי שומר,
אז גם כן, כשאדם עושה את זה מפסילות,
זה דבר חשוב מאוד.
העיקר הוא שיהיה,
כמו שאומר אבן עזרא, בתוך בני ישראל.
לא אדם מתנהג בפדושה בנוי לבין עצמו בסתר, אלא בפרסה להתנהג זה דבר חשוב מאוד.
ברוך אדוני לעולם, אמינו ואמינו.