בתפילה יש כמה פעמים שאומרים קדוש קדוש.
כל אחד ואחד המעלה שלו, הדרך שלו, הכיוון שלו זה אחרת.
לכן הרב אומר, אם אדם היה עומד להתפלל,
כשהגיע לקדושה
היו הציבור אומרים קדושה שבא לציון
או קדושת יוצר,
הוא יאמר הנגד אין מהם קדוש קדוש, לא.
אתה מתפלל בעמידה או במקום אחר, זה לא שייך לדבר הזה כולו.
והרב אומר עוד דבר.
אם אדם מתפלל שחרית
ושמע קדושה של מוסף,
אתה תפלל שחרית ויש לך מניין אחר כשמתפלים מוסף.
נגיד קדושה אותו דבר, אז אני אענה. הוא אמר לא.
הקדושה של שחרית היא קדושה אחרת.
קדושה של מוסף, היא קדושה אחרת.
זאת אומרת, על פי שיש מי שאומר שזה אותו דבר, מה הבדל, זו אותה קדושה.
הדר"ב אומר, נכון,
יש מי שאומר ככה,
אז יש לנו כלל, אנחנו,
בדבר שיש מחלוקת, שב אל תעשה.
קום ועשה, אינך לא אומרים לאדם.
תשתוק, אל תעשה ככה, לא תעשה ככה, ואז תצא איזה חובה, אלבד לכול העלמן.
ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן.
דרך אגלה במלאכה שאומר: רצה הפדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
