ראש השנה לא היה שם. היו מנהגים שבליל ערב ראש השנה, בליל ערב קיבלו, כל הלילה היו עושים תיקון כרת
ולומדים כל הלילה הזאת.
אדם כזה, שלא ישן בליל ערב ראש השנה,
יכול לאכול בטח שהוא רוצה עד עמוד השחר, יכול לאכול.
בשר, גבינה, לא ביחד,
יכול לאכול איפה שהוא רוצה.
אבל אם ישן וקם בבוקר להצליחות,
אז לשתול מותר לו.
קפה, תה, פעם אמרו, מותר לשתות קפה בלי סוכר.
אחר כך אמרו, קפה בלי סוכר, לא טחם ולא ריח.
אמרו, תודה, קפה עם סוכר מותר לך.
ואחר כך הוא אומר, קפה לבדו מזיק, בלי חלב למזיק.
אז אם אדם שותה את החלב ואת הענוג, אסור לו.
אבל אם אתה יוצא את החלב שלא יזיק לו הקפה, זה מותר.
כל זה, הרב אומר,
קודם, עמוד השחר.
אבל אני שעלה עמוד השחר כבר רצוי.
אבל אם האדם אומר, אני לא יכול להתפלל בלי שאני אשתה כוס קפה,
לא יכול להתפלל בלי שאני אשתה קפה עם חלב,
אנחנו אומרים, זה חולה.
החולה, מותר לך.
הצמא והחולה והרעה בכלל חולים הם.
אז לא חולים,
אם מותר לדבר הזה לעשות.
אז הרב אומר, מאוד מאוד צריכים להיזהר בדבר הזה, ובעיקר בזמן הסליחות עושים כולות הרבה.
אז מקודם היו קמים לסליחות מוקדם-מוקדם.
היה בסליחות מחלקים קפה, סליחות שלא מחלקים בקפה לא היה נקרא סליחות.
היום אמורים את הצליחות,
שעה אחר נפיק.
קודם הצליחות היו שעתיים, ולוקח עליהם את הצליחות.
היה חרב שלמה חכם יעפורם סופי אסעיר אותנו,
יום הזמן לקח לכם סליחות.
אמרתי לו, אנחנו לקחנו שעה, שעה לפני התפילה שאחרית, אנחנו מתחילים סליחות.
ואז אתם אומרים סליחות
או אתם אומרים שני עד מלך וזה הכל?
אצלו הצלחות, לקח לו שעתיים וחצי, לקח לו הרבה זמן. אבל היום בדור שלנו,
אם תעשה שעה וחצי, אף אחד לא יהיה בורחה.
אנחנו היום, שעה אחת זה הצלחות.
רק בעשירת אם אין תשובה, יש יותר הצלחות לדבר אחר. ברוך אדוני לעולם,
נאמן ונאמן, והנה ונחשם.
