לא, או לדברים גדולים או לדברים קטנים.
מעדין, אם אדם ברגע שמתעורר לו דבר לא גדולים ולא קטנים, אסור לו ללמוד תורה,
וגם אסור לו להתפלל.
אז עכשיו, האדם הזה, הוא הלך בבוקר, הלך לנוחיות,
ניקת עטבוע, הכל עשה, התעורר לו.
אז אם אדם באמצע הצפינה יכול להתאפק,
עד שיגמור לעמוד את הגמור עמידה, הנה יהיה מטוס, אם לא,
ילך
לא ידבר עם אף אחד, ילך
באמצע עמידה,
באמצע שמאכולנו, באמצע ארצה,
ילך לנוחיות,
ינקה את עצמו וייטול ידיים ולא יברך את אשר יצא,
ויחזור ויעמוד וימשיך את העמידה,
או ימשיך פה או ימשיך בכניסה לבית גייסד,
אחרי שיגמור, עד יברך אשר בגדת אשר רצה.
ובגמרא כתוב
שפעם אחת היה רב אחת באמצע הדרשה, היו דורשים, לא כמו היום חמש דקות, רבע שעה,
עוד שעתיים, שלוש, שלוש דקות היו דורשים.
אז באמצע היה צריך, הרב הזה צריך לדרוש,
להמשיך לדרוש, שהרגיש לא טוב, צריך להנוע לחיות.
אז אמרת, תביאו מכיסה ותביאו כלי שיטיל לי מים.
אמרו לו הרב השני, בשביל מה הייתם מטיל מים ככה על הרספה בפני כולם.
לא תתאפק,
כי אמרנו לזה בצורת...
בכל אופן,
תמיד אדם צריך לבדוק את עצמו.
גם לבריאות של האדם,
בין הגדולים ובין הקטנים, טוב שאדם יבדוק את עצמו כמה פעמים זה טוב מאוד.
בפרט לדעת הרמב״ם
טוב לבדוק את עצמו לפני שאוכל.
לפני שאוכל, לבדוק את עצמו מגדולים ומבטנים,
וכדי שהאוכל שיבוא,
אם בא על אוכל מעופש, אז מתעפש האוכל.
אבל אם בא על מקום נקי, אז זה חשוב מאוד. ברוך ה' לעולם.
אמין ואמן ואמן.
ורבי חניה ונחש יוצא. ולצעת הלבוא לזרקות את ישראל ולפגע חרבה להם,
נאמר, ענאי כבד למען, עומקו, תרבין,
