תפילה יש לה מעלה גדולה,
וכיוון שהתפילה היא מעלה תפילה גדולה,
יש לזה הרבה קנאה והרבה חיצוני מתגרים בה.
אז לפי הפשע,
אדם שמתפלל צריך להשמיע שאוזניו ישמעו מה שהוא אומר.
אבל לפי הקבלה,
רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע.
כלומר, גם כלא משמיע לאוזניו.
אם אדם מגביה את קולו בתפילתו,
אומרים לו, מה אתה חושב, ששם לא שובע?
אתה צריך להגביה את הקול שלך? משמעת אתה מגביה את הקול שלך.
אז לפי הקבלה צריך אדם מאוד מאוד לזהה בדבר הזה.
אבל יש חלקים בתפילה שאדם חייב להשמיע את קולו.
זה בשמע ישראל.
לפחות בפרשה ראשונה חייב אדם להשמיע את קולו.
או בבקת המזון חייב אדם להשמיע את קולו.
וכשאדם קורא כראה "שמע ישראל", ולכל אבשת שמה, תשמע,
תשמע,
ועוד דבר, "שמע" פירושו "הבן",
ועוד דבר פירוש "אישי קבל",
"שמע",
"הבן וקבל ישראל, השם אלוקינו, השם אחד".
אלה הדברים האלו כולם.
הרב אומר,
שגם כשעולל התורה,
אז מהדין, מי שעולל התורה הוא צריך לקרוא.
אבל חכמים תיכנו,
אם יש כמה אחדים, לא יודעים לקרוא, אז התביישו,
אז לכן תיכנו שחזן קורא.
אבל אתה שמברך, תקרא איתו גם כן, אבל בלחש.
לא תקרא איתו בקול רם,
למה שלא יהיה כאילו שני קולות עשו את הדבר הזה כולו.
גם תיכנו
בברכות של
החתונה.
הרב מברך את הברכות.
מהדין תלכו בו לברך, החתן שלו מברך, אבל נהגו בעדו ויש אחרים,
הייתי פעם בחתונה של בנו, של רב גדול,
אמר לי, תראה,
אתה עורך חופה בתנאי שהוא החתן מברך.
אמרתי לו, מתכנין שידור.
הוא אומר, לא, לא, הוא כבר אחרי חודש-חודשיים מכין את ה...
טוב,
אני באתי עם שידור.
אז בא, אמר, ברוך אתה ה' ברוך פריי הגפה, וברוך אתה ה' עמד.
אני רוצה את הסידור,
אני תמשיך.
מרוב שהתבלבל, אני המשכנת את זה. אמרתי לאבא שלו, כמה שאתה רב גדול,
תקנו, תקנו, לא תעשיין לו דברים חדשים.
הוא אמר, בחוץ לארץ, נהגנו, אמרתי, בחוץ לארץ, בחוץ לארץ. פה זה לא, לא עושים את הדברים האלה.
אבל היה לי פעם אחת בקרה אחר.
היה אחד, זמר,
חזן טוב וגם מוזמר טוב ככה.
אז בחתונה,
אני מקבל את הברכות,
אני מגיע לברכה אחרונה עכשיו, הרב אומר, אני רוצה לברך את זה.
שמע, הוא רוצה לשיר?
הוא אומר, אתה חתן, צריכים לשיר לך, אבל לא, נו, שכולם ישמעו אותנו. תראה, אני אתחיל את הברכה, רק אתה תעזור לי בשירה.
זה דבר, ששיר בקוראן, זה דבר חשוב מאוד.
אז העיקר הוא שבתפילה ובהרצאה, אדם צריך לדעת מתי בלחץ,
מתי לומר את זה בקור האבור, וחזרה אל העולם.
אמן ואמן.
אמן. וחיימי אבו שאומר,
רצה הקדוש ברוך הוא דקות לפיכך בניהם תורה ומצוות שנאמר.
מה, אבו שמה?
אסי ארץ כה כה כה כה כה
