שהגיעה למשל בתחנה המרכזית יש שם בתי כנסיות ברוך השם אבל הרבה יותר סגור, צריך להתפלל מנחה ערבית אז אם יעמוד להתפלל ככה במקום של תור כל אחד יצחק אותו לפה יצחק אותו לפה אי אפשר אבל לך כתוב להתפלל בין האילנות בתחנה המרכזית אין אילנות
אבל ייקלט בין אוטו לאוטו,
יש שם הרבה רוחניות,
יעמוד בין אוטו לאוטו,
זה קרוב ללמוד, מי יזחף אותו שם,
ואז יכול להתפלל בלי שום טרדה, בלי שום הפרעה.
מקודם,
בחוץ לארץ,
למשל מה שהרב אומר על בגדד,
עצם היה חם,
אז היו עולים על הגג להתפלל בלי תקרה, תקרה הייתה חמה,
בגג אוויר יש, עומדים להתפלל שם.
אז זה נקרא כמו בקעה, כנראה.
הוא אומר, לא, מקווה שרגילים ככה להתפלל באותו מקום, אז מותר להתפלל שם.
אז אומר הרב
שיש בתי כנסיות שמתפללים רוב השנה על גג בתי כנסת.
מי שזוכר בכנסת מוסיוף,
שם חר"י,
ושם היה בה הרבה בתי כנסיות,
מפרטי ספר, קהל, התרבה,
ואיך לזה מזל, לבית כנסת הזה,
שיש לו אבש שואבת,
והיה הרבה להתפלל שם.
היה שם סוכה.
זו הייתה סוכה של חג הסוכות,
אבל לא היה מקום להתפלל, התחילו להתפלל בסוכה.
אבל זה כמו בקעה, פתוח.
שמו שם למעלה,
שטיח היו עושים,
שטחים כאלה, והיו עומדים להתפלל,
ובחד הסוכות היו מוצאים את השטחים של קיימת מצוות הסוכה באותו מקום.
כל זה טוב,
אבל אם אדם חושב, או עומד במקום כזה, לא יכול להתפלל כדבעי,
אז להתפלל מקום, מקום של נוח לו,
העקש להתפלל מלה בבלה ובכוונה.
