קטן שהגדיל באמצע העומר.
עד עכשיו הוא ברך ברכת העומר, לא חייב.
אז כאילו הוא לא ברך.
עכשיו הגדיל, עכשיו יברך או לא יברך? מפני שעבר יום אחד גמרנו, עוד לא יכול לברך.
אמר הקטן, מה אכפת לי, אני ברכתי.
אני ברכתי.
אז זה נקרא שלם, בשלמות.
עכשיו אני יכול להמשיך גם כן לברך.
העלפה היא ככה,
שמכיוון שהקטן
ביראה את הברכות האלה,
ועוד, מכיוון שיש סברה,
האדם שכח יום-יומם, אין דבר, יכול לברך.
רק מתוך ספק אנחנו אומרים שלא יברך.
אבל במקרה הזה, בשביל לחזק את הקטן שיברך לפני כן,
אומרים לו תברך לפני כן,
ואחר כך, כשתגיע עתה לגיל בר מצווה, תוכל להמשיך לברך את ספירת העומר.
והמעלה של ספירת העומר, כבר אמרנו כמה פעמים,
זה יעזור הקדוש לדבר חשוב מאוד מאוד.
אם אדם לא סופר עומר,
לא יכול להגיע לשבועות בדרגה וחשיבות מיוחדת.
ועל כן,
ההלכות האלה המיוחדות של ספירת העומר הן הלכות מיוחדות וחשובות.