וכתבו ככה שכולם מקבלים עליהם חום מרחות שמיים זה מזה ונותם להקדיש לעצרם,
הכוונה על המלאכים.
אז כולם כאחד עני בהמה עברה ואומרים קדוש קדוש השם צבקות מלא כל הארץ כבודו.
זה התפילה של המלאכים.
אז הם אומרים קדוש קדוש השם צבקות מלא כל הארץ כבודו.
והם שבחים לקדוש ברוך הוא.
אז זה נקרא קדושה של מיושב.
כלומר, בדרך כלל בקדושה אומרים בעמידה,
זה שבעוד,
גם זה נקרא קדושה של יוצר.
אז לכן כדאי לחכות שהחזן יאמר את זה,
ויאמר איתו ביחד את הקדושה של יוצר.
אבל אם הוא החזן מהר, או אדם אחר, או אדם ממהר,
ואמר לפני כן, או ביחיד,
לומר את זה, רק לכתחילה טוב לומר את זה יחד עם השליח ציבור.
וכשאומר קדושת יוצר,
הטוב של אדם ינשק גם את התפילין של יד לבדו,
לא תפילין של ראש,
למה שזה בעולם היצירה וזה בעולם הבריאה, לכן שלא ישבש בין הדברים האלה,
ינשק רק את התפילין של יד, ברוך.
אדוניי לעולם.
מאמן מאמן.
ביכל אני אבול בכל אני אבול,
בכל אני אובל בכל אני אוהב.
