בתפילה אנחנו עוברים כמה פעמים קריאת שמע, פעם רק פסוק אחד,
פעם ואהבת פעם, כל קריאת שמע.
ובסוף התפילה ב"עלינו לשבח" אומרים רק פסוק אחד של שמע ישראל.
אז לדעתו של הרב בכולם צריך לכוון מה שצריכים לכוון בכל קריאת שמע ושמע.
דהיינו,
במילה שמע יכוון לשמוע באוזניו, מה שמוציא מפיו,
וגם יכוון בזה שמע פירושו הוון,
וגם קבל.
כלומר, קבל על אחד אלא אותו דבריו, שמו ויתעלה.
והרב אומר, קראו את זה בעצימת עיניים,
ושמים את הידיים על העיניים, זה בשביל שלא יתבלבל ולא יראה ויחשוב מחשבות אחרות.
ולמרות שהקריאת שמה הזאת שאנחנו רואים אותה בהתחלה בזמירות זה לא דאורייתא, זה רק דרבנן,
אבל כאילו כן נכוון בדבר הזה.
ואם הוא גם מאוחר,
אז הוא חושש שמי יעבור זמן קריאת שמע.
אז לכן, כשקורא קריאת שמע הזאת עושה תנאי.
אני קורא קריאת שמע עוד אחת ואהבת.
אם אני אגיע לקריאת שמע בזמנה, הנה מה טוב. אם לא, זה עלי החיוב הזה.
הרב אומר,
אנחנו אומרים, כשאנחנו משכימים ומערבים בבתי כנסת ובבתי מדרשות,
יש נוסח,
כשאנחנו משכימים ומערבים,
ויש נוסח: כשאנחנו משכימים ומערבים.
אז הרב אומר, למה תגיד "כשה", תגיד "אשרינו" שאנחנו משכימים ומערבים?
אתה פעם אחת בחיים שלך משכים, פעם אחת מערבים,
אז תאמר, על זה אשרינו.
זה חשוב מאוד, הדבר הזה. למה?
כתוב בגמרא,
כשהיו בבבל מאריכים חיים שלא יותר רבי יוחנן, אמר רבי יוחנן: מה קרה? איך מאריכים חיים?
כתוב למען ירבו ימיכם, על האדמה כתיב,
לא על בבל, חוץ לארץ.
אמרו לו שמשקיעים ומערבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.
אמר, היי נוד אהליין להוא. זה חשוב שעזר להם.
מה זה עזר להם?
סוף סוף זה חוץ לארץ.
כשאדם משקיעים ומערב בבית כנסת, בית כנסת זה חלק מארץ ישראל.
ואחר כך, בארץ ישראל,
למשל בירושלים העתיקה יש הרבה בתי כנסיות.
בירושלים החדשה יש בכל שכונה בתי כנסיות,
שני בתי כנסיות. בתל אביב, בכל ארבעה רחובות, חמש רחובות יש בתי כנסיות. באמריקה
קשה מאוד למצוא בתי כנסיות.
אז היה אומר אחד, זה כמו רימון שמתפוצץ.
באזור יש הרבה רסיסים.
כמה שיותר רחוק, יש פחות רציסים.
כשנחרב בית המקדש,
כל מקום שנפל אבן של בית המקדש,
אז שם נבנה בית כנסת. אז בירושלים הרבה הבנים יש הרבה בית כנסיות,
אבל בחוץ לארץ רחוק מאוד עד שיהיה להם בית כנסיות.
נפלתי כלומר,
כמה שמעיה גליה,
שהאדם רוצה לקום להשקיע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות,
עקן אמר, לא יאמר קשה אנחנו לאסרינו שלחנו משיבים מערבים בבתי כנציונות בתי מדרשות.
ברוך אדוני לעולם המת והמאי.
