הנוסח של על חטא שאנחנו אומרים,
אנחנו אומרים אותו בנוסח לפי הדפוסים האחרונים,
קודם כול לפי א"ב, ואחר כך לפי תשר"ק.
זה דבר אחד. דבר שני,
אנחנו קוראים בספר תורה על מלאכת הכהן הגדול, ההקרבה ביום הכיפורים,
את כל העבודות אבל גם מזכירים על מיתת שני בני אהרון.
ולמה נסמכה שני מיתות בני אהרון לקריאציה לאהוב הכפורים? הגמורה אומרת, מאמד,
שמיתת צדיקי מכפרת על,
הרב אומר, אם אדם, במה שקוראים את הקטע הזה של מיתת בני אהרון,
אם אדם מתעורר בתשובה ויחשוב ויראה שעבון קטן אחד שהם עשו,
מה כל כך נעשה להם עונש גדול.
ולא רק זה,
אנחנו כל שנה ושנה מזכירים את הדבר הזה,
אז זה יתעורר לעצמו בתשובה על הדברים האלה כולה.
ואדם, כשאומר את הווידוי
של יום הכיפורים,
אז יאמר ויחשוב על זה, לא רק יאמר את זה בפה,
אלא יתבונן כשקורה איזה קטע מסוים
בעל חטא כן עשיתי, לא עשיתי.
אם לא עשיתי, אני לא אגיד.
לא אמר, למה אני אגיד את הדבר הזה?
אומר הרמב"ם,
אם לא עשית אותו, אולי עשית דבר דומה לו,
או שאחרים עשו ולא הוכחת אותם,
או שבגלגול הקודם הדבר הזה נעשה. לכן,
עדיין נקרא את כל מה שבווידוי.
ובווידוי בין
בחזרה, כשהחזן חוזר,
אז גם כן צריכים לעמוד, לא נשארים יושבים.
רק בווידוי שאנחנו נאמר אותו הערב,
לפני "כנידרה"
לחקרית תשוקתי, יש בסופו וידוי.
הווידוי הזה, אנחנו רואים אותו בישיבה,
למרות שבדרך כלל וידוי צריך לומר בעמידה.
אחינו אשכנזים,
יש להם נוסח אחר במה שאומרים, מה שתקן הרב חיי אדם עליו השלום,
גם כן יש בו את הנוסח של הביטוי.
אז את זה אנחנו אומרים בשבעבר, שאר הביטויים אומרים בעמידה.
ויהי רצון שהקדוש-ברוך-הוא יחתום אותנו ואת כל עם ישראל, ואללה טובה, ברכה.
