בליל שבועות אנחנו לומדים קטעים-קטעים מכל חלק מהחומש בתנ״ך,
אבל בליל שוענא רבה לומדים את כל חומש דברים בשלמותו, מתחילתו ועד סופו.
והחומש דברים נקרא משנה תורה, למה ששם חוזר עוד פעם משה רבנו על כל התורה כולה של אמת את עם ישראל.
ואצל הספרדים אין לנו בעיות.
יש לנו,
ואם אנחנו קודם חצות לילה, אנחנו קוראים קראת שמע.
הם הפסוקים.
אחרי חצות אנחנו מברכים בקודש שחר,
אחרי עמוד השחר אנחנו מברכים בקטע תורה,
אחרי עמוד השחר אנחנו נוטלים ידיים בלי ברכה. זה הסדר אצלנו.
אצל אחינו האשכנזים מסתבכים בבעיה הזאת. הם אומרים,
בקטע תורה כן יברך,
לא יברך, אז לוקחים אחד שישן שיברך.
אנחנו, כשאנחנו מברכים בקוד התורה ביום לפני הושענא רבה,
כוונתנו עד הזמן הזה, עד הבוקר. מזה אנחנו מתחילים בברכה חדשה.
ועוד דבר, הברכה שאנחנו מברכים בקוד התורה וברכות,
יש ברכות שאנחנו מברכים אותן במודעה לקדוש ברוך הוא על ברייה חדשה.
אז מי שאומר, לאה שנת, מה תברך? אין ברייה חדשה.
אבל זה כן נקרא בריאה חדשה.
כל זה טוב למי שלא ישן. יש אנשים שבליל שעונה רבה ישנים עד חצות לילה, באים להתפלל ללמוד אחרי חצות.
ויש בחצות אורחים לישון,
אלה צריכים לשאול רב מה יעשו עם הברכות שלהם,
איך יברכו, מה יברכו,
ומה יעשו עם נטילת ידיים.
אבל בכל אופן, נטילת ידיים אנחנו נותנים ובלי ברכה. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.
בשעונה רבה הרבה אומר שהתפעלו שחרית ומוסף
בכוונה או בהתלהבות,
כי היום הזה יש לו מעלה מיוחדת, זה חותם החיצוני.
אבל אומר הרב שבדרך כלל אנשים שכל הלילה לא ישנו,
אז יצהרם מביא להם שנה בתפילה שחרית או מוסף.
אז אומר הרב, קודם כול, אסור לשון חוץ לסוכה.
אפילו בשונת ערעי אסור לשון חוץ לסוכה.
שנית,
זה אדם שמתנמנם קצת, יכול לבוא חסרן, להחסיר הרבה בתפילה,
בהושענות,
לכן צריך מאוד מאוד להיזהר בדבר הזה.
הרב אומר, גם הטעו שלא התפללו קודם עמוד השחר.
בחוץ-לארץ היו נוהגים להתפלל תפילות,
כל התפילות כולה בעמוד השחר.
לא היו מחכים לנץ החמה, כי היו הרבה מניינים.
פה בארץ אנחנו מתפללים בנץ החמה גם באיזשהו יום שנה רבה,
אז בוודאי לא יתפללו לפני עמוד השחר.
הרב אומר שהיה ידוע שבזמן מהריר טעו
בדבר הזה, והתחילו,
קבע ראו שעור לבנה מאיר.
זה היה, לא היה מדובר ביום הושענא רבא, כי בשענא רבא אין לנו את הלבנה,
אלא מדובר בתאריך אחר בזמן אחר.
היום, ברוך השם, יש שעונים, הכול לפי השעונים עורכים, כתוב,
וגם כן בהלוחות של סדר התפילות שלנו,
אז אין בעיה שמא יתעוב בדברים האלה.
יהיה רצון שתהיה חתימה טובה. אמן. חתימה טובה. אמן. ואחריו אנחנו ראשי האומר.
