אם אדם קם בחצות לאללה ואומר את הכול חצות,
הדבר הטוב ביותר הוא דבר חשוב ביותר.
אבל העיקר הוא שיישאר ער עד הבוקר, אחר כך.
הרב אומר, הנה חנמה, הוא לא ער עד הבוקר, קם וקום חצות, ואחר כך חוזר לשואה. גם כן הדבר הזה דבר טוב, דבר חשוב מאוד.
הרב אומר,
אדם צריך לדעת,
כתוב שאדם צריך לחבר את היום ואת הלילה בלימוד תורה.
אדם צריך להיזהר בבוקר ובערב.
בבוקר, בעמוד השחר, לא יהיה בנוחיות בבית שימוש.
בבית שימוש זה לא מחברים את היום ואת הלילה.
צריך ללכת לבית שימוש,
שילך לפני עמוד השחר או אחרי עמוד השחר.
העיקר שבעמוד השחר יהיה קשה בלימוד תורה, לחבר יום ולילה.
גם בערב,
בשקיעה,
גם כן אדם יחבר את היום ואת הלילה בלימוד תורה,
ובזה אדם יכול לקיים את הפסוק "להגית בו יומם ולילה". ועוד דבר,
כתוב "עעירא שחר".
מה זה עירא שחר?
דיבד המלך עליו שאתה אומר, אני הייתי מעורר השחר.
איך היה מעורר השחר?
דוד המלך
היה כתוב: "חצות לילה אקום להודות לך",
ואחר כך מה, לך לישון בחזרה?
אלא חצות לילה, אקום להודות לך, עד הבוקר.
אז אני הייתי מעורר שחר, הייתי שם לפני עמוד השחר.
אז חושבים שדוד המלך לפני כן ישן, ככה משעה ארבעה אחר הצהריים, עד חצות לילה.
לא כתוב.
השנה של דוד המלך היה כמו של הסוס,
להבדיל.
הסוס, כל שישים שניות הוא מתעורר.
כל שישים שניות היה מתעורר.
ואומרים חז"ל, אז לא היה שעון מעורר.
איך דוד המלך היה קם?
היה בחלון שלו כינור.
הכינור הזה היה לו שמונה חוטים.
לא אחד, שניים, אלא שמונה.
לנצח על השמנית.
ואז כשהיה מתחלף הרוחות מתחלפות,
אז היה בא רוח חובר על הכינור שלו והיה מעיר אותו. בלי פעמון ובלי שום דבר היה מתעורר.
רק פעם אחת אני אמרתי את זה, אמר לי מישהו, למה אני אומר, על עצמו אומר, אני צריך לקום ב-16:00, אני אומר בלילה, לפה שאני ישן, אני רוצה לקום ב-16:00.
אז אני אקם ב-16:00.
אני רוצה לקום בחמש, חמש, שניים, שתיים, היה אומר לעצמו, ואני יכול לקום.
אמרתי לו, אתה כל היום אין לך מה לעשות,
אז אתה יכול לעצות את זה.
דוד המלך עליו ושלום היה במלחמות, ומשפטי, ומדיני, והיה הכול.
הראש שלו, איפה היה, היה יכול לעצות את הדברים האלה כולם.
בכל אופן,
הלימוד הוא הטוב ביותר, גם בבוקר וגם בערב, בזמן שמתחבר היום והלילה.
ברוך שדונה יקדמו לה, מת ועמד.
