כשאדם אומר, "מהר ואהבה עלינו",
אז אם הקצית דוושת את זה כמו שלופסים עם קצית של משי,
הכול מול ארבע הכנפות, מול פניו,
אז זה חזיר
לשניים לפני ושניים לאחרי.
בלבכי, טוב לאדם תמיד שמטרטבת קצית, שיהיה שניים לפני ושניים לאחרי.
היום, ברוך השם,
כמעט רובם ככולם נושאים ציצית, עשויים מצמר.
כי זה של המשי, זה רק מ...
כן, חייב, רק מדרבנן, לא דאורייתא.
אבל אלה מצמר, חייב דאורייתא.
אבל לפי האשכנזים, כל הציציות חייבות מדאורייתא.
למשל בטריט קטן.
ולפי השחן ערוך, בטריט קטן עשו מצמר, חייב מדאורייתא.
עשוי מצמר גפן או מניילון, זה מה שיש היום,
אז חייב, אבל אם זה רבנה, לא לאורתא. אין דווקא מנהל לזה.
בין זה חיה ובין זה חיה. ברחתם אם יש שיעור מברך,
ועדי יש שיעור ומברך.
זה דבר אחד.
שאומר האדם בקריאת שמע,
באורחות של הקריאת שמע,
יש זכר צד מצרים,
יש זכר לעמלק
אין שם שלם, אין הוויה שלמה, עד שימחז רוחו של עמלק.
ויש גם כן עניין אהבת בורד ברך שמו ויתעלה,
ולזכור עניין שלא לדבר לשון הרע אחד על השני.
יש כל הכוונות האלה גם לכוון אותן,
אבל כל כך הוא ממהר, לא שם לב עליהן,
שככה צריכים לכוון.
הלפאות פעם בחודש יעשה כוונות אלה.
אם אפשר פעם בשבוע, עיני מתוק. אם אפשר כל יום, אתה עוד תבוא עליו ברכת טוב ויכוון בדברים האלה.
הרב אומר, כשאומר,
באהבה להודות לך.
הקדוש ברוך הוא ברא איברים ואדם בכדי להודות לקדוש ברוך הוא.
ברא פה לאדם בכדי להודות לקדוש ברוך הוא.
אמר פעם ראשונה בר יוחאי,
אם הייתי אני בבריאת העולם,
הייתי אומר, ריבונו של עולם, למה אתה בראת שתי עיניים, שתי אודניים?
גם כן תברא שתי פיות,
פה אחד לדבר דברים בטלים,
פה אחד בשל אוכל,
פה אחד בשל עבודה ופה אחד בשל לימוד תורה.
אמר אחר כך בשורה בירוחי, אני מתחרט.
למה? אם השם היה בורא,
ברא השם ברא פה אחד לאדם
ושם לו שיניים ושם לו שפתיים לשמור,
ולשון מדברת גדולות.
מי היה בורא לו שתי פיות או מה שהיה עושה האדם בדבר הזה.
אז לכן הוא אומר,
בריאה היא הכל בחסד וברחמים.
וגם כשאומר,
כתוב, אמר בן עזה בן עזריה,
הרי אני קבל שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יצאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זמן למען תזכור וכולי.
אז כשאומר,
אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים בפרשת ויאמר,
אז לכוון עניין יציאת מצרים שאדם חייב לזכור כל יום ויום.
כבר הזכרנו כל הזמן,
בכל יום ויום חייב אדם לזכור ביציאת מצרים,
ובליל פצח חייב לספר ביציאת מצרים, לא רק להזכיר,
אלא לספר. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.
אמן ואמן.
