Search
Generic filters

He

Fr

Es

Ru

En

הקדשות של שיעורים

רפואה שלמה לגי בן ז’נט, שלום בית למישל בן ויקטוריה וקורין בת רונה,
לרפואת אוראיל בן שירז שושנה.
לרפואת ניר בת מיטל מזל.

לע”נ לולי בת אסתר ז”ל.
לרפואת רוני חיה בת אסתר. לרפואת יעל אורה בת אסתר.
לע”נ דבורה בת אליעזר ז”ל.

לעילוי נשמותיהם של הורינו ובננו: רבקה בת אשר, עזרא בן דוד, צבי בן ראובן, אסתר בת דוד ונתן בן דוד

לע”נ ציפורה בת נזכה והרב אהרון ישורון זצ”ל.

לע”נ משה אליעזר ז”ל ומרים שוורץ ז”ל.

לע”נ הילאי אלון ז”ל.
לע”נ סטטאו רטה ז”ל.

לע”נ חיה אורה סרוסי ע”ה בת רחל.

לע”נ דוד רולנד בן סלים ומטילדה ז”ל.

לע”נ יוסף בן שרה זוהרה ז”ל.

לעילוי נשמת אהרון בן מנטי מטבי ז”ל

לרפואת הנפש ורפואת הגוף – חן ליליה בת תקווה נדג’דה, אליאל בן חן ליליה – להצלחה בלימודי קודש וחול, ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו

לע”נ נעמה בת לולואה ע”ה.
לע”נ עווד בן סלימן וחממה ז”ל
לע”נ יחיא גרין בן שוק וזוהרה ז”ל.
לע”נ לולואה בן מהמה ע”ה.

לע”נ יוסף רוהלה רובניא ז”ל בו פרנג ז”ל.

לעילוי נשמת יצחק בן שמואל יהודה

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקשר בין אדם שיש בו גסות הרוח לבין ביאה על כל העריות – הרב אורי שרקי
play3
הקשר בין אדם שיש בו גסות הרוח לבין ביאה על כל העריות – הרב אורי שרקי
‘האדם שנשמתו מאירה בקרבו, מוכרח הוא להתבודד הרבה’ – הרב אורי שרקי
play3
‘האדם שנשמתו מאירה בקרבו, מוכרח הוא להתבודד הרבה’ – הרב אורי שרקי
גאוה, עבודה זרה וכפירה בעיקר – הרב אורי שרקי
play3
גאוה, עבודה זרה וכפירה בעיקר – הרב אורי שרקי
מהם חלקי התורה המכונים פרד”ס ומוסר העבודה של הרמב”ם – הרב אורי שרקי
play3
מהם חלקי התורה המכונים פרד”ס ומוסר העבודה של הרמב”ם – הרב אורי שרקי
הפרישות בעלת מעלה אך היא הנהגה זמנית בלבד ולפי הצורך – הרב אורי שרקי
play3
הפרישות בעלת מעלה אך היא הנהגה זמנית בלבד ולפי הצורך – הרב אורי שרקי
איך יכול האדם להתגאות? הרב אורי שרקי
play3
איך יכול האדם להתגאות? הרב אורי שרקי

סמיכת גאולה לתפילה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
מספר פרק בסדרה : 5
אדני שפתי תפתח' - האם אדם שחטא יכול בכלל להתפלל ?
עיקר התפילה היא בקשה - האם זה יפה לבקש ?

מבוא לתפילה

מדוע בזמן האמוראים קבעו שיש לסמוך גאולה לתפילה, דבר שלא היה בתקופת התנאים? מהי מהות המחלוקת בין רבי יוחנן לרבי יהושע בן לוי לגבי סמיכת גאולה לתפילה בערבית? ברכת “אבות” ***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע*** ברכת גאולה היא הבאה אחרי קריאת שמע. ישנן שתי ברכות לפני קריאת שמע, שהן יוצר המאורות ואהבת עולם. ואחרי קריאת שמע יש את ברכת ”גאל ישראל”, ובערב גם ברכת השכיבנו. ישנה מצווה אחרת שהיא התפילה, והיא תפילת עמידה. אמרו רבותינו שצריך לסמוך את ברכת הגאולה לתפילת העמידה, על אף שבזמן המשנה לא היה צריך לסמוך גאולה לתפילה. זמן התפילה הוא בהנץ החמה וזמן התפילה הוא שונה ולכן יש הרבה זמן בין זמן קריאת שמע לבין זמן התפילה. בזמן האמוראים השתנה המצב, הוסיפו את הדין שצריך לסמוך גאולה לתפילה. מסכת ברכות- מדוע חכמים תקנו לקרוא קריאת שמע של ערבית עד חצות ולא עד עמוד השחר? כדי שאדם לא ישכח לומר קריאת שמע. אדם בא מהשדה ונכנס לבית הכנסת, אם רגיל לקרוא קורא ואם רגיל לשנות, שונה….וכל העובר…חייב מיתה. חכמים הרגישו שיש צורך מיוחד להזהיר כי האדם יכול להירדם ולשכוח. לפי ברייתא זו, תפילת ערבית היא חובה. אמר מור.. קורא קריאת שמע ומתפלל… – ברייתא זו היא מקור לדברי ר’ יוחנן שאמר לסמוך גאולה לתפילה בערבית. יש מחלוקת לגבי סמיכת גאולה לתפילה. בבוקר כולם מסכימים שצריך לסמוך. ר’ יהושע בן לוי אומר שיש לקרוא ק”ש (קריאת שמע) בבוקר, להתפלל מנחה, עמידה של ערבית ואח”כ ק”ש, יוצא מדבריו שאי אפשר לסמוך גאולה לתפילה בערבית. שאלת סמיכת גאולה לתפילה היא מהותית מעבר לעניין הטכני של סדר התפילה. בזמן המקדש היה ברור למי מתפללים (למי ששייך לו המקדש בירושלים), האלוקות נמצאת בזמן ההווה ובמקום הידוע. ברגע שנחרב המקדש וישראל נתפזרו, נשאלה השאלה למי מופנית התפילה, אך זכרנו שהקב”ה בעבר גאל אותנו ובעתיד יגאל אותנו ולכן העבר והעתיד הפכו להיות תחליף להווה. בספר הכוזרי יש הדגשה של הממד ההיסטורי ואילו בדברי הרמב”ם אין. אך הסיבה היא שהרמב”ם מדבר בזמן שבית המקדש היה קיים וריה”ל בזמן הגלות. כדי לדעת למי אנו מתפללים, אנו מתפללים לגאל ישראל. ”גאל” ישראל- מלשון אומנות, מי שאומנותו לגאול את ישראל, אליו מופנית התפילה. ומיד למי שזוכרים בתור גאל, מתפללים. ברכת ”גאל ישראל ” מתייחסת ליציאת מצרים. אנו אומרים זאת פעמיים ביום כי יציאת מצריים הייתה בחלקה בלילה ובחלקה ביום. כשפרעה אמר לצאת זה ”אתחלתא דגאולה”, וכשיצאו זו הייתה גאולה. בבוקר אנו מפנים את התפילה לאלוקי הגאולה. לפי ר’ יוחנן בתפילת עמידה בלילה היא מופנית ל”אתחלתא דגאולה”. ר’ יהושע בן לוי לא מעוניין בגאולה של הלילה, אי אפשר לפגוש את ה’ דרך אתחלתא לדעתו כי אולי הגאולה לא תושלם. איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפילה בערבית. ההבדל בין בן העולם הבא לבין מי שיש לו חלק לעולם הבא הוא שהשני הוא בן העולם הזה ולכן לא יודע לאבחן מה ששייך לעתיד לעומת הראשון ששייך באופן טבעי לעולם הבא וברגע שמאורעות העתיד מתחילים להתגשם הוא יודע להבחין אם האתחלתא זה ניסיון כושל או שזה אמתי. לכן אין זו הלכה כי מדובר בחוש רוחני.
אורך השיעור: 54 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
0 התגובות שלכם
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x