[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231070342″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
‘ואברכהו גם ברוך יהיה’ – ‘הקודש צריך ברכה’
ידוע לנו שהתורה לא מרבה לתאר רגשות, כמעט ואין שום רגש שמתואר בצורה מפורטת.
אשתו של לוט הופכת לנציב מלח – אין תגובה, חתונות – אין שמחה, בני אהרון מתים – וידום אהרון, כמעט ואין תיאור של רגש.
יש מקום אחד בו התורה יוצאת מהרגלה ומתארת אולי הכי הרבה רגשות במקום אחד, כשעשיו שומע שיצחק אביו מברך את יעקב – צעקות ובכי ואיומים והכל במקום אחד בעקבות ה’ברכה’ :
(לג) וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה: (לד) כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי: (לה) וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ: (לו) וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה: (לז) וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו
