[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/361614412″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מצוות ברית המילה מאתגרת ללא ספק את מדעי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה במדינת ישראל. קשה למצוא תופעה שהיחס אליה בחברה הישראלית הוא מורכב יותר. מצד אחד – חוסר הבנה ואפילו רתיעה כלפיה; ומצד שני – תחושת מחויבות, חוצת מגזרים, ליישם אותה למרות הכול.
ברית המילה היא אחת המצוות החשובות ביהדות. ביום השמיני ללידתו של התינוק אנו מסירים את הערלה (כיסוי עור) מעל איבר ההולדה, ובכך נכנס התינוק ל”ברית” עם הקדוש ברוך הוא. למרות החשיבות שהיהדות מייחסת למצווה זו, או דווקא בגללה, רבים חשים רתיעה ממנה. במבט ראשון זוהי מצווה הנראית תמוהה ואפילו מעט אכזרית. כדי להבין מה הרעיון העומד מאחורי ברית המילה, יש להבין תחילה מהו יצר המין.
בתביעת החיים הבסיסית של האדם גנוזה השאיפה לשלמות נצחית, אם תרצו נוכל לכנות זאת: “השאיפה לאלוהים”; השאיפה לא להסתפק במסגרת החיים המוגבלים של העולם הזה, אלא להותיר חותם במציאות גם לאחר המוות, להתחבר לגודל אינסופי, לגעת בשלמות, למצוא משמעות וערך נצחי לחיים. מכיוון שבחיים עלי האדמות, המוגבלים בממדי הזמן והמקום, אין יכולת לממש זאת באופן מלא, מִיתרגמת עוצמה זו לדחף הפסיכולוגי של הנטייה המינית. היצר המיני בעומקו הוא הרצון להשאיר חותם ולהתקיים לאחר המוות, להוליד ילדים, להופיע בהמשך הדורות באינסוף נפשות, תחושות, מעשים ומקומות, להתחבר לשרשרת הדורות – לחיות חיי נצח. יצר המין הוא הבריח של האישיות וממילא השליטה עליו היא המפתח לשליטה אישיותית-כללית, אתגר לא פשוט עקב העוצמה האדירה שבה מתגלה הוא בנפש, כדברי הרב קוק (אורות הקודש, ג, רצח): “יצרא דעריות (יצר המין) יוכל ללפף את האדם… מפני שהוא נעוץ בנטיית המשך החיים של הדורות כולם. ולעומת זה בקדושה, יכולים לעלות על ידי קדושת הברית למדרגת דוגמא של צדיק בכל הדורות”. במילים אחרות, היצר המיני, הרצון לא רק לִחיוֹת אלא לְהַחֲיוֹת, הנו החזק שבכוחות הנפש. מצד אחד, יכול הוא לגרום לאדם לשקוע עד צווארו בתאוות, אולם מצד שני, כאשר הוא מתועל למקום ולזמן הנכונים, הוא הבסיס לכל החוסן המוסרי.
מהי מצוות המילה? כדי לממש את הרצון האנושי להגיע לשלמות, כדי לחלץ את הממדים הגופניים מן המוגבלות שלהם, יש צורך לקלף את השכבות החיצוניות של גסות החומר. ברית מילה מאפשרת להביא את הגוף לנגיעה במוחלט ובנצח. במצוות המילה אנו מסירים את הערלה הפיזית מאיבר ההולדה של האדם, ופעולה זו הנה ביטוי להסרת “הקליפה” הגופנית וחשיפת הממד הערכי המצוי בבשר. “וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם” (בראשית יז, יא). האפשרות להגיע לשלמות, ליצור, כביכול, “ברית” בינינו לבין אלוהים, תלויה בטוהר הנטייה המינית. מצוות המילה היא ביטוי לכך שאנו רואים ביצר המין את הממד הפנימי הגנוז בתוכו, ולא רק את הקליפה החושנית לבדה. המילה ערלה בתורה משמעותה “אטימות” (למשל, בספר ויקרא יט, כג נאמר: “וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל”, כלומר על פי התורה, אסור לאכול את פירות העץ בשלוש שנותיו הראשונות, והפירות מכונים “פירות ערלה”, היינו “אטומים” מאכילה). כאשר אנו מסירים את ערלת הבשר אנו מסירים למעשה את ערלת הלב, אנו מסירים את האטימות הנפשית.
זוהי אף הסיבה שהמילה נעשית ביום השמיני ללידתו של התינוק. המספר שמונה מבטא בחוכמת הנסתר את המציאות העל-טבעית (מספר אחד מעבר למספר שבע, המבטא את שבעת ימי השבוע הטבעיים). בברית המילה אנו מטביעים בבשרו של התינוק היהודי את התכונה להיות מעל הטבע, לנצח את המגבלות של העולם החומרי והזמני.
אולי עקב כך כה רבים חשים צורך פנימי לקיים את מצוות המילה. הרצון להיות חלק משרשרת, להיות חלק מעם. להתחבר לגודל. להתחבר לנצח.
עריכה : יוסי שחר
