הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

לשבור את הקונספציה – פרשת מצורע ושבת הגדול | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

לכפר על רגעי הייאוש – פרשת תזריע | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

התחדשות של הנפש | עבודת ה’ לחודש ניסן (נמרצות) | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

להשתחרר מתחושת ההחמצה (הכנה לפסח) | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

בושה! בושה! – פרשת שמיני ופרשת החודש | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

מה זה בדיוק תורה?

הרב חגי לונדין

כ״ב בכסלו ה׳תשע״ח (דצמבר 10, 2017)

Play Video

Autoscroll:

‫שלום לכולם ולכולן. אנחנו בשיעור ‫מספר 27 בסדרת יסודות האמונה היהודית,
‫ממש כבר לקראת הסוף. ‫אנחנו נמצאים בחלק האחרון של הסדרה,
‫שבו אנחנו למעשה מברירים מה זו ‫תורה, או מה זה, מה שקראנו תורה ומצוות,
‫יהדות. זאת אומרת, אני כמו תמיד ‫נעשה פה חזרה מהירה על הדברים.
‫אנחנו מתחילים כל המהלך הזה ‫שבנוי, כאמור, על המאמרים של הרב קוק,
‫מאמר יסור וממרכים ומאמר ‫מלחמת האמונות והדעות,
‫בנוי על היסוד הקיומי. שוב, אנחנו לא ‫מוכיחים, לא מנסים פה עכשיו בפילוסופיה
‫להסביר למה יש אלוהים ולמה צריך ‫לקראת תורה ומצוות, אלא פשוט מראים.
‫מנסים להראות את היסוד הקיומי ביותר ‫בחיינו, שזה הציר שכל אדם יכול לזהות אותו
‫וללכת בצורה מאוד במסודרת אל מה ‫שאנחנו מכנים אמונה בתורה ומצוות,
‫יהדות, עם ישראל. זה מתחיל, כאמור, ‫מכך שאנחנו מזהים את היסוד הקיומי
‫בחיים שלנו, אנחנו קיימים, יש ‫בנו נשמה, יש בנו נקודת חיים,
‫בנקודת חיים הזו היא מופיעה נקודת ‫חיים עוד יותר גדולה, שלמות אינסוף,
‫שכוח שהוא מעל המציאות, מעבר ‫למציאות, אבל שמחייב ודוחף אותנו כל הזמן,
‫שזה אלוהים. הדרך שלנו לנסות ‫לזהות איפה אלוהים מופיע יותר,
‫זה בעצם הרצון שלנו לזהות איפה האמת ‫מופיעה בעולם, איפה ישנם יותר חיים,
‫שזה, קראנו לזה אחרי כל ‫המהלך שלנו, במילים כלליות.
‫ככל שאנחנו מזהים בחיים שלנו ‫יסוד שחורז יותר נתונים בקו אחד,
‫מופיעים בו יותר חיים, מופיעה ‫בו יותר, מופיעה בו יותר הכלליות,
‫ובמילים אחרות מופיע בו יותר אלוהים. ‫הדבר הזה מביא אותנו לחפש בשלב ראשון,
‫איזה סוג של תיאוריה כללית, למצוא איזה ‫שיטה שתחרוז את כל המציאות בהבנה אחת,
‫מה שלאט לאט אנחנו מבינים שבצורה הפשטנית, ‫למצוא תיאוריה זה משהו שהוא בלתי אפשרי,
‫לכן אנחנו מחפשים משהו שהוא ‫יותר קיומי, שזה ייצור חיים כללי.
‫אנחנו מחפשים כלליות, לא רק כלליות ‫שבאה לידי ביטוי ברעיונות מופשטים,
‫אלא משהו שהוא כללי באמת, זאת ‫אומרת משהו שמכיל את כל החיים בקו אחד,
‫שזה ייצור חיים, וזה מוביל אותנו בצורה ‫מאוד מאוד ישירה למה שאנחנו קוראים בן אדם.
‫בן אדם, ייצור החיים ‫הכללי ביותר שקיים בעולמנו,
‫מכיל בתוכו את כל מרכיבי ‫החיים בקו אחד, באנושיות,
‫ובני האדם אמרנו, אנחנו ‫מחפשים לא רק בן אדם פרטי,
‫שהוא באופן טבעי מביא רק ‫זווית מסוימת של המציאות,
‫אלא בן אדם גדול, בן אדם שמכיל ‫בתוכו את הכלליות של כל המציאות כולה,
‫על כל הגוונים שלה, שזה אנחנו מוצאים באומה.
‫מוצאים את זה בעם, בסדר? ‫קבוצת אנשים גדולה שחיה לאורך זמן,
‫ומעגדת בתוכה כישרונות, קיום והשפעה.
‫וכשאנחנו הולכים על הציר הזה של לחפש ‫עמים, או לחפש חברות, תרבויות בהיסטוריה,
‫אז אנחנו מובילים באופן מאוד ‫מאוד ישיר לאומה ישראלית.
‫זה מה שדיברנו בשיעור האחרון, ‫אומה שחורזת את ההיסטוריה,
‫עם נצח, עם שקיים באופן שהוא ‫מעל כל היגיון, מעל כל חוק טבעי,
‫שורד כנגד כל הסיכויים, ‫פורח כנגד כל הסיכויים,
‫עם שחוזר לארצו אחרי אלפי ‫שנים שלא היה שם, והיה מפוזר
‫בתנאים שהיו אמורים להיות ‫בלתי נמנעים להתבוללות שלו.
‫במקום זה הוא הולך וחוזר, הולך ומתגבש מחדש.
‫עם שיש לו כישרונות אדירים ‫שמשפיעים בכל תחום בהיסטוריה.
‫עם שיש לו השפעה אדירה ‫שכל ההיסטוריה מעוצבת על ידו.
‫במילא העם הזה הוא יסוד החיים הכללי ‫ביותר שקיים במציאות, וזה העם האלוהי.
‫העם שאלוהים מופיע בו בצורה האיכותית ביותר.
‫לא שחליל הבאים אחרים אין אלוהים, ‫ולא בתרבויות אחרות אין אלוהים.
‫אבל פה זה מופיע בצורה ‫היותר שלמה והיותר איכותית.
‫ועכשיו, אנחנו מגיעים לשלב הנוסף.
‫לעם הזה יש אור החיים.
‫האור החיים של עם ישראל זה מה ‫שאנחנו מכנים יהדות, שמירת אור המצוות.
‫זאת אומרת, אם אנחנו עוקבים ‫אחרי ההיסטוריה של עם ישראל,
‫אנחנו רואים שישנו יסוד אחד ‫שמלווה אותו לאורך כל הדורות,
‫והדבר הזה הוא שמירת התורה והמצוות.
‫כלומר, מי שרוצה להידבק ‫באלוהים, הוא שומר תורה ומצוות.
‫זו המסקנה שהם מגיעים מכל המהלך הזה.
‫אדם חי, אדם רוצה לחיות יותר, הוא חי יותר,
‫אז הוא מתחבר לנקודת ‫החיים הגדולה ביותר במציאות,
‫שזה האומה הישראלית,
‫והאומה הישראלית יש לה ‫אור החיים, שזה תורה ומצוות.
‫עכשיו, את כל המהלך הזה, כשהסברנו אותו,
‫אמרנו, אנחנו רוצים להגן ‫את זה במילים ואז לדייק.
‫אני קורא לכם מאמר שהוא ‫בעצם שילוב שני מאמרים,
‫של מאמר של הרב צבי יהודה ‫שנקרא החיות הישראלית,
‫עם ההסבר של הרב יוסף קלנר בספר כארי התנסה,
‫שניהם יצרו איזשהו מאמר שמבטא את הרעיון הזה.
‫אז פעם שעברה, אם אתם זוכרים, ‫אנחנו למדנו את החלק במאמר,
‫שדיבר מה זה עם ישראל.
‫סברנו שעם ישראל זה עם ‫עם כישרון, קיום, השפעה,
‫עד שוב ראינו גם מקורות שונים ברחבי העולם,
‫שכולם מצביעים על הפנומנט ‫הזה באופן מאוד ברור.
‫עכשיו, מה שנעשה בשיעור הזה, ‫זה לנסה להבין אז מה זו תורה.
‫זאת אומרת, מה שאנחנו רואים ‫שיש אור החיים של האומה הישראלית,
‫איך בדיוק אני מזהה, מה אורח ‫החיים של האומה הישראלית.
‫אז בואו נקרא את הדברים שוב.
‫אם הבנו על פי קו חשיבה זה את ‫מרכזיותו של עם ישראל בהוויה ובהיסטוריה,
‫ומבינים אנו שחיות עמנו ‫הולכת וחושפת את דבר השם,
‫אלו נבין ונדע שככל שנעמיק בהתבוננות ‫בדורות האומה ונעמוד על אופייהם,
‫כן נעמוד על האופי היותר פנימי ‫של ההוויה כולה, של המציאות כולה,
‫שמתרכזת ומתמצאתת בחיות הישראלית.
‫זאת אומרת, כשאנחנו רוצים לזהות את דבר השם,
‫זאת אומרת, איך אלוהים מופיע במציאות,
‫אנחנו כאמור מחפשים את ‫יסוד החיים הכללי ביותר,
‫שזה עם ישראל.
‫ולעם ישראל יש אורח חיים שהוא אורח ‫החיים שמלווה אותו לאורך ההיסטוריה.
‫מה אורך החיים שמלווה את ‫עם ישראל לאורך ההיסטוריה?
‫ככל שנבין, ככל, אלו נבין ונדע שככל שנעמיק ‫בהתבוננות בדורות האומה ונעמוד על אופייהם,
‫כן נעמוד על האופי היותר ‫פנימי של המציאות כולה.
‫זאת אומרת, כשאנחנו רוצים לזהות ‫מה האופי של המציאות, מה סגנון החיים,
‫מה אורך החיים, מה הדרך ‫שבה המציאות צריכה ללכת,
‫אנחנו צריכים להסתכל על דורות האומה.
‫שימו לב, כשאנחנו מדברים על דורות האומה, ‫אנחנו לא מדברים עכשיו על דור זה או אחר.
‫אנחנו צריכים להסתכל פה במבט רחב.
‫ההיסטוריה של עם ‫ישראל היא באופן מאוד חד
‫וברור מראה אורח חיים ‫מסוים שעם ישראל דבק בו,
‫למרות כל העליות והירדות.
‫ואורח החיים הזה זה מה שנקרא תורה ומצוות.
‫מה זה תורה ומצוות? זה ההגדרה מאוד רחבה.
‫אני הייתי, כמו דיברנו על ‫זה כבר באחד השיעורים,
‫אם נרצה, מה שנקרא, בכל ‫זאת, לתת פה איזה שהן גבולות,
‫אפשר להגיד שזה האמונה, ‫בשלושת העיקרי אמונה של הרמב״ם,
‫וגם עליהם כמובן יש ויכוחים ודקויות, ‫יש כאלה שהגדירו את זה בצורה אחרת,
‫אבל העיקרונות הבסיסיים, יש ‫אלוהים, יש השגחה, יש תורה ומצוות,
‫ובמקביל נאמנות להלכות השולחן ארוך.
‫השולחן ארוך זה הספר שנפני כ-500 שנה ‫התקבל על רוב דורות עם ישראל כפוסק הלכה,
‫זה פחות או יותר גבולות הגזרה שלנו.
‫לאורך ההיסטוריה עם ישראל ‫שומר על העקרונות עלינו.
‫ישנם כמובן דורות שזה לא ככה.
‫יש דורות, כמו המתייבנים, שיש חלקים ‫גדולים עם ישראל, אולי אפילו רוב עם ישראל,
‫שהוא נוטש את הדרך הזאת.
‫יש, כמו בדורות שלנו, אנחנו ‫מזהים ב-200-250 שנה האחרונות,
‫יש חלקים גדולים שלפעמים, עכשיו ‫זה כבר משתנן לדבר על זה תקף,
‫אבל לפני 50-100 שנה רוב עם ישראל ‫הוא לא שומר את אורח החיים הזה,
‫זה משהו זמני.
‫איך להבין? כל הדברים הללו הם תופעות זמניות.
‫ומאיפה אנחנו יודעים את זה? ‫כי שוב, אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה.
‫אורח החיים הזה שאנחנו מכנים אותו, ‫יהדות, הנאמנות, למסורת של התורה ומצווה,
‫זה אורח החיים שירזיק מעמד ולא ‫תרזיק מעמד, גם תקף נדבר על זה,
‫הלך ופרח בעם ישראל, ‫ועם ישראל תמיד חוזר אליו.
‫זה הקו שחורז ועם ישראל מסתובב סביבו.
‫איך למשל אנחנו יודעים שמה שנקרא ‫הזרם הרפורמי, הוא הזרם הקונסרבטיבי,
‫הוא לא נאמן לקו הזה של דורות האומה?
‫איך אפשר לדעת את זה? ‫פשוט. הם נעלמים. פשוט מאוד.
‫לעומת המסורת, מה שאנחנו ‫מכנים, האורתודוקסית,
‫זה גם מילה שכבר דיברנו ‫עליה, שהיא מילה קצת עדינה,
‫אבל לעומת המסורת הזו, ‫שהיא נמשכת במשך אלפי שנים,
‫וגם עכשיו היא הולכת ‫ופורחת לה, פה בארץ ישראל,
‫אנחנו רואים שהזרמים האחרים ‫שצומחים מדי פעם ביהדות,
‫הם הולכים ונמוגים.
‫זו עדות שזה אורח החיים של עם ישראל.
‫באין לנקות, מה זו תורה? שימו לב.
‫תורה זה לא, אנשים מתחילים ‫לאומרים, תורה זה איזשהו טקסט.
‫היישוט הזו בשמיים נתן לנו איזשהו טקסט,
‫ועכשיו אנחנו מנסים לפענח אותה. לא.
‫תורה זה, בוא נקרא, הספר שכותב ‫את אורח החיים של עם ישראל לדורותיו.
‫זה מה שאומר רבי יהודה הלוי,
‫דיברנו על זה בתחילת השיעורים הללו,
‫שיש כאלה שמבינים מאיפה ‫אנחנו יודעים שהתורה נכונה,
‫כי יש לנו סיפורים של מעמד הר סיניי.
‫וציינתם שזה משהו מאוד מאוד ראוע,
‫כי איך אפשר לדעת מה בדיוק איזה ‫מהורה ספציפיה לפני שלושת אלפים שנה.
‫זה העומק, מה שאנחנו רואים ‫עכשיו, זה העומק של רבי יהודה הלוי.
‫רבי יהודה הלוי אומר, מסורת ‫האומה לדורותיה על ממד הר סיניי,
‫לא הכוונה שיש מסורת שאומרת,
‫שאת אומרת, יש עדויות שהיה פה איזה מעורה,
‫ולכן זה אומר שהתורה נכונה,
‫אלא זה שעם ישראל מופיע בהיסטוריה,
‫את אורח החיים הזה, וזה עובר מדור לדור,
‫זה אומר שזה נכון.
‫שאדם רוצה ללמוד תורה, מה הוא צריך ללמוד?
‫צריך ללמוד מה אורח החיים של עם ישראל.
‫ולכן, אם עכשיו מישהו ‫בא ואומר לנו דבר מסוים,
‫שמתנגד לאורח החיים של ‫האומה הישראלית לדורותיה,
‫אנחנו כבר יודעים שזה לא נכון.
‫כי הוא מתנגד למסורת האומה, ‫גם אם הוא יבוא בשם מקורות.
‫גם אם הוא יבוא לכאורה ‫בשם דברים שכתובים בתורה.
‫אם זה משהו שמתנגד למסורת,
‫סימן שהוא לא הבין נכון את התורה.
‫כי התורה עניינה לבאר מה ‫אורח החיים של האומה הישראלית,
‫ולא הפוך.
‫לדוגמה, קראתי פעם ‫איזשהו מאמר של אדם,
‫שעושה רושם באמת בקיא במקורות וכולי,
‫שכתב פעם מאמר שהוכיח באותות ובמופתים,
‫שלא צריך להדליק נרות שבת.
‫שנרות שבת זה סתם מינה כשנכנס שום מקום,
‫ואין לזה מקום ויש לזה חוקים,
‫ואני כבר לא זוכר את כל הרעיות שלו.
‫הוא כתב את זה באיזה סוג ‫של ירחון, וחודש לחם מכן,
‫תמיד חכם חשוב, שמתעסק בנושאים ‫האלה של הלכה והיסטוריה וכולי,
‫ענה לו תשובות.
‫ענה לו תשובות בצורה מסודרת, ‫איפה הוא טועה, טה-טה-טה-טה.
‫טוב. חודש לאחר מכן, המשיכה ‫פינג-אונג, ואותו כותב מאמר,
‫ענה תשובה לאותו רב, והפריך ‫את כל הטענות שלו אחת לאחת.
‫מישהו לא זוכר את הדברים, ‫צריך להשיג את זה ממש,
‫להסביר אחד ואחת, למה זה לא נכון,
‫ואין שום מקור להדלקת נרות שבת.
‫בחודש לאחר מכן, לא הייתה תשובה.
‫אותו תלמיד חכם שניסה להגן על המינג הזה,
‫להדליק נרות שבת, על ‫המצווה על הדליק נרות שבת,
‫לא יודע, לא מצא לנכון לענות, לכאורה.
‫מי שניצח בפינג-פונג הזה,
‫ואותו אחד שכתב מאמר מאוד מתוחכם,
‫למה לא צריך להדליק נרות שבת?
‫נו ו? מה קרה?
‫מישהו פה, מי שאיפה תפסיק להדליק נרות שבת?
‫לא.
‫בגלל שההדלקת נרות שבת, ‫היא התקבלה באומה הישראלית.
‫כן.
‫זה האמת.
‫האמת, לא, לא, לא.
‫אין דבר כזה, טעות שהשתרשה לאורך זמן.
‫יש טעות שהשתרשה באופן נקודתי.
‫יש עכשיו איזה מינג של כמה עשרות שנים,
‫לא יודע, כמה מאות שנים,
‫שצריך להבין איפה בדיוק זה הופך להיות,
‫מאיזה מינג שולי, להופך להיות, ‫התקבל על קהילות מסוימות,
‫ואז את מבררת ורואה שבעצם אין לזה מקור,
‫וזה סתם הגיע מאיזה מינג שטוט, מה שנקרא.
‫אבל מה שהתקבל על כל ‫עם ישראל, לאורך אלפי שנים,
‫זה הופך להיות תורה.
‫מינג ישראל דינו.
‫זה הופך.
‫יש דברים, תכף נדבר על זה,
‫שהתורה הולכת, ונקרא לזה, המילה מתחדשת,
‫זו מילה קצת מסוכנת, התורה ‫הולכת וחושפת פנים חדשות.
‫זאת אומרת, יש דברים שהתחדשו,
‫למשל, אולי הבנו את זה ‫כדוגמה, כל הנושא הזה באמת,
‫של מערכות היחסים בין גבר לאישה,
‫היהדות, תפקיד האישה, תפקיד הגבר.
‫ברור שהמציאות היום, של היום,
‫זה לא המציאות של לפני אלפיים שנה,
‫ומילה יש פה הרבה דברים,
‫שזוקקים עכשיו להוציא עומקים חדשים בתורה,
‫איפה כל אחד מוצא תפקידו.
‫אבל גם פה, לעולם זה לא יהיה משהו ששובר,
‫באופן מהותי, את המסורת הישראלית.
‫מה זה?
‫מה?
‫מה?
‫לא מדרש אנשים?
‫לא מדרש אנשים זה לא משהו ‫שמתנגש עם... זה, צריך להגיד,
‫שהיו תקופות שזה פחות בא לידי ביטוי,
‫והיום יש תקופות שזה יותר בא לידי ביטוי,
‫כי היום כל ההשכלה וכל האישיות עצמו,
‫אבל לעולם לא כתוב בחזל, ‫זאת אומרת, יש ביטויים כאלה,
‫לא לומד תורה.
‫בסדר, אז עכשיו צריך להבין מה זה,
‫כל האם לומד ביטוי תורה, כלום לומדת תפלות,
‫אז בלחרב קוק, הכוונה היא מי שמלמד,
‫זאת אומרת, מי שמגיע באופן חיצוני,
‫אבל אם היא רוצה ללמוד ‫מעצמה, אין בעשרת הדברות,
‫דיבר לא תלמד האישה ‫תורה, אין דיבר כזה.
‫לפה, לא, כן אמרתי, צריך ‫להפריד בין דברים שהם בהארדקור,
‫מה שנקרא, של המסורת הישראלית,
‫בין דברים, כמו שאמרנו, שהם ‫הולכים ומתחדשים מדור לדור ומותמים,
‫אבל בדברים, כמו שאמרתי,
‫העקרונים, העקרונים לא רק עשרת הדברות,
‫אלא דברים שהתקבלו על עם ישראל לדורותיו,
‫כמסורת, בהלכה וכולי, בזה, ‫לעולם לא יש שבירה של הדבר.
‫יהיה לפעמים תוספת דברים ‫מהסוג הזה, דברים מתפתחות.
‫למשל, הדוגמה ‫הקלאסית, זה חבישת קיפה.
‫חבישת קיפה, עד לפני 300-400 שנה,
‫זה לא המקובל בעם ישראל.
‫זה לא המקובל בעם ישראל.
‫היו חופשים קיפה רק בלימוד תורה או בברכות.
‫באמת שהתחיל המנהג, ‫זה אומר לי, באזור הרמק,
‫כן, אדם משה קורדוברו,
‫458 שנה התחיל המנהג של החבוש קיפה,
‫היו כאלה שיצאו נגד זה.
‫אגב, מבילנה, למשל, הוא ‫יצא נגד, גם מבילנה, גדול,
‫הוא יצא נגד המנהג לחבוש ‫קיפה, אומר, מה זה לחבוש קיפה?
‫כל אחד פה חושב שהוא ‫צדיק, אז חשו רק צדיקים.
‫בסדר, אגון מבינה, אמר ‫את דברו, ואף על פי כן,
‫עם ישראל קיבל על עצמו לחבוש קיפה.
‫גברים, כן? לא אנשים.
‫ועכשיו, גבר שילך בלי ‫קיפה, הוא נקרא פורץ גדרו.
‫כי התקבל בעם ישראל ללכת עם קיפה.
‫יש פה משהו מהותי, זה הכל ‫קשור לכל המהלך שלמדנו.
‫מי שמבין שוב יחס לאלוהים,
‫כאיזה ישות חיצונית שמנחיתה חוקים,
‫אז הוא עכשיו מנסה כל הזמן ‫להתפלפל, מנסה לנבור בטקסטים.
‫האם מה שאנחנו עושים, זה ‫כתוב בטקסט או לא כתוב בטקסט.
‫זו הבנה המאוד שטחית של המושג אלוהים ותורה.
‫אלוהים, אמרנו, זה החיות העולמית,
‫זה הנשמה העולמית שמחיה את המציאות.
‫היא עושה את זה דרך האומה הישראלית.
‫המילה החיים של ‫עם ישראל, זה אלוהים.
‫ישראל, קוד שבריחו ואוראי תחד,
‫ומה שהפך להיות חלק מהחיים הישראלים,
‫כמובן, זה אפשר להריב עכשיו,
‫האם המנהג הספציפי שאנחנו מדברים עליו,
‫זה חלק מהחיים הישראלים, או ‫זה לא חלק מהחיים הישראלים,
‫אבל אחרי שמשהו התקבל, ‫אמרנו, כחלק מהחיים הישראלים,
‫זה הופך להיות אמת.
‫זה הופך להיות הדרך שבה ‫אלוהים מתגלה במציאות.
‫אם עם ישראל, לצורך העניין,
‫נקבל למשך אלפי שנים ‫משהו מסוים, כן, אז נקבל אותו.
‫אם כי התבינה שעצם זה שעכשיו יש יהודים
‫שאומרים משהו שהוא מנוגד למה שכתוב בתורה,
‫זה כבר יגרום לכך שזה לעולם ‫לא יתקבל על כל עם ישראל.
‫תהיה התנגדות כזו שלא תיתן לזה להופיע.
‫אבל בגדול, מה שעם ישראל מקבל על עצמו,
‫זה הופך להיות התורה.
‫זה שהוא שצריך ללמוד אותו ‫לפני שמתחילים ללמוד הלכה.
‫לפני שפוסקים פסיקה.
‫מה זה נקרא תורה?
‫תורה זה לא... יש עולם ‫שלם, בעולם האקדמיה,
‫שהם לא מבינים את זה.
‫הם כל הזמן מחפשים עכשיו, ‫מצאנו בגניזה הקהירית איזה דף
‫ששם רואים שיש פה איזה שיבוש בגמרה,
‫ובעצם כל ההלכות שנפסקו בעלפי שנה האחרונות
‫הן לא נכונות.
‫זה גישה חסרת אמונה.
‫יש אלוהים.
‫העולם הזה הוא לא אפקר.
‫אם משהו התקבל במשך אלפי שנים,
‫שוב, לא עכשיו תופעה נקודתית, ‫שיש איזה מישהו שהתבלבל,
‫איזה קהילה ספציפית שיש לה איזה מנהג,
‫איזה שבט שהיה, לא יודע, ‫נידח, במשך אלפי שנים מנותק,
‫ודבר עכשיו על עם ‫ישראל, כן, בזרם המרכזי.
‫קיבל עצו משהו עלפי ‫שנים, הקב' הוא לא...
‫פה נותן טעות שתהיה עכשיו עלפי שנים,
‫ופתאום מישהו מגלה את אמריקה.
‫אני זוכר שהייתי בחור ישיבה.
‫היה לי חבר שהיה... ‫אני כבר עונש, נה.
‫היה לי חבר שהיה מאוד מבין בלשון.
‫פוס מדקדק, תימני.
‫היה... ידע כל מיני דקדוקים.
‫אני זוכר, מת לימד אותי.
‫הוא עשה לי אימונים איך להגיד ‫קריאת שמה, עם השמה, ישראל,
‫כל הטיות שכל האשכנזים מסתפחים איתן.
‫בכל מקרה, אבל הוא היה לו... ‫הוא ביקש חישות מראש הישיבה,
‫לתלות פתק על לוח מודעות, ‫וכל יום, לא, או כל שבוע,
‫להביא חידושים לשונים, ‫כזה כמו אף שלום קור, כזה.
‫על כל מיני טעויות שהשתבשו ‫בתפילה, או בקריאה, וזה...
‫היה נחמד, זה היה כל פעם.
‫ואז פעם אחת אני זוכר
‫שהוא כתב איזשהו פתק,
‫אם אני לא יודע, זה היה על קריאת שמה,
‫משהו באמת, נדמה לי זה היה
‫שם אחד, כן, אני לא יודע,
‫מישר על פי הלחה, צריך להגיד ‫את הדלת, מסתבכים עם זה.
‫אחד, שמה, שם אחד.
‫הוא כתב משהו ביחס לזה, ‫אבל הוא הוסיף משפט כזה,
‫והוא אומר, לכל מי שלא אומר בצורה הזו,
‫כן, אחד, זה, לא יצא
‫אדר חובת קריאת שמה, במקום.
‫קרא לו ראש הישיבה, אמר ‫לו, אתה מפסיק את הפינה הזו,
‫אין יותר.
‫אמר לו, למה? אמר לו, ‫נראה לך, מיליוני יהודים,
‫במשך אלפי שנים, אמרו ‫את שמה ישראל באופן מסוים,
‫לא באופן שאתה אומר, ‫נראה לך שכולם, כולם טעו,
‫ועכשיו אתה פה מגלה את אמריקה?
‫אבל זה בדיוק אומר, זה ערבי שלך.
‫כיפה, לוואי.
‫לא, אתה הביט חידוי שזה לא היה לפני.
‫לא, מה פתאום.
‫הרב קוק וחבר קול גדול מישראל,
‫שמחדש דברים, הם לא ‫מחדשים, הם לוקחים את התורה,
‫ומלבישים אותה, ‫בשפה, שמתאימה לדור.
‫הרב קוק, לא, הוא הבא ‫ואומר, שכל מי שלא אומר ככה,
‫לא יצא ידי חובה.
‫זאת אומרת, אנשים, מיליוני ‫יהודים, לא קיימו תורה ומצוות.
‫יש כאלה אנשים שככה ‫באים, באקדמיה זה ככה עובד.
‫כן, מחדשים, דעתך, כולם טעו,
‫בעצם לא קיימו, הם חשבו כל הזמן.
‫עם ישראל, יש לו השגחה אלוהית,
‫שהוא מקיים את מה שהקדוש ‫ברוך הוא, רוצה שיופיע במציאות.
‫זה הדרך שבה אלוהים התגלה בעולם.
‫זה כל פעם מתלבש באופן אחר.
‫וכאן אמרתי, זה דברים ‫שצריך המון המון שיקול דעת.
‫יש פה עכשיו המצאה חדשה, חשמל.
‫אז עכשיו, איך לוקחים את העקרונות,
‫שעברו בעם ישראל אורך כל ‫הדורות, ביחס לשמירת שבת,
‫ומיישמים את זה
‫באמצעה החדשה, זה ‫תפקידם של הפוסקים.
‫פוסקים, זה עניינם.
‫פוסק תפקידו לקחת את השרשרת ‫החיים של האומה הישראלית,
‫ולהתאים אותה, בהתאם, למה שהתחדש.
‫אבל מי ששובר את ‫השרשרת, זה כבר לא תורה.
‫האמינים?
‫כי יש פה הגדרה מחודשת, מה זו תורה.
‫תורה זה לא
‫ניתוח טקסטים עתיקים
‫מלפני 4000 שנה.
‫תורה זה החיים של האומה הישראלית.
‫שתקף נבין, שהתורה ‫שבכתב, היא משמשת
‫כאוגן, כדי שנוכל ‫להבין מה הם החיים
‫הישראלים. אבל מה שמתפתח
‫בחיים הישראלים לאורך דורות, ‫מה שאומרים המסורת האומה,
‫זו האמת.
‫ומי שרוצה להתחבר ללואים, ‫יתחבר למסורת של האומה
‫הישראלית לדורותיה.
‫יש פה... יש
‫מסכת
‫פסחים, שהיה מחלוקת
‫עם התנור הזה, היה קשה, לא קשה.
‫תנורו של לחנאי.
‫אבל בסוף הדבר, המסקנה של הגמורה
‫זה שזה תולי בסכל אדם.
‫אבל מי מכריע סכל אדם?
‫המחלוקת הידועה, תנורו של לחנאי,
‫היא דווקא משמשת למה שאנחנו אומרים.
‫מגיע פה רבי לזרבן
‫אורכנוס? מה זה?
‫אני לא יודע מה שאתה ‫שואל, אבל אני רואה שבפיוש
‫של סך אדם טועה, אנחנו חייבים ‫עדיין לשמוע את הדבר הזה.
‫לא משנה אם הסך אדם... ‫אה, אתה מחזק את הרעיון.
‫פיוש של סך אדם טועה.
‫נכון, אתה צודק. ‫אני אסביר פשוט לקהל מה אמרו.
‫שאומרו, יש את המחלוקת הידועה,
‫תנורו של לחנאי. מחלוקת הידועה בגמרה,
‫שמצד אחד עומד רבי לזרבן ‫אורכנוס, ואומר את דעתו, ומביא
‫אותות מהשמיים, אותות ומופתים,
‫שהכירות בית המדרש הוכיחו איתה ‫ענתי, כן, והכירות כמעט נופלים,
‫ועמת המים, המים חוזרים אחורה.
‫זאת אומרת, מנסה להעניק ‫דרך בתורה שהיא מעל הטבע.
‫ומולו עומדים חכמי ישראל, ‫ואומרים, לא בשמיים היא.
‫במילים אחרות, מה שאנחנו הכרענו,
‫מה שהאומה הישראלית ‫הכריעה, זה האמת.
‫גם שיבוא עכשיו הניסים הכי גדולים מהשמיים.
‫לא משנה. זו האמת.
‫כי האמת היא מה שעם ישראל
‫קיבל על עצמו לדורותיו.
‫כן.
‫מצוין. שאלה טובה.
‫איך אנחנו יכולים, מה יתקבל?
‫עכשיו משהו חדש. יפה.
‫עכשיו שמופיע, בוא נתחיל ככה.
‫90% מחיינו, זה דברים שהם
‫המשך של מה שהיה, רק ‫כמו שאמרתי, בלבוש אחר.
‫פעם, אני יודע מה, פעם נהגנו ‫ברכב, היום, פעם על סוסים,
‫והיום ברכב. בסדר.
‫עכשיו צריך להתאים את הדברים.
‫אבל זה לא דברים שהם רעיונות חדשים.
‫לדוגמה, מדינת ישראל.
‫לפני מאה שנה, ‫אולי זה מה שאלו פה,
‫לפני מאה שנה, קמה תופעה חדשה בעם ישראל?
‫היהודים חוזרים לארץ ישראל.
‫נכון?
‫איך אנחנו יודעים, האם זה ‫חלק, האם זה המשך של השרשרת
‫האומה הישראלית לדורותיה, ‫או שיש פה איזה פריצת גדר,
‫וכמו שזה גם היה נראה, שהם ‫מובילים את זה אנשים חילוניים,
‫וזה הוביל לחילום.
‫תשובה, יש לנו מחלוקת בין תלמידי חכמים.
‫שמה תלמידי החכמים, ‫כל אחד מנסה לברר?
‫מנסה לברר, האם ‫מסורת, תמיד אם זה מה,
‫תלמידי חכמים, שהם מתבקרים עכשיו,
‫ומביאים מקורות, הם לא רבים פה על טקסטים,
‫אלא הם מנסים דרך המקורות,
‫לברר מה החיות של האומה הישראלית,
‫מה מסתדר פה עם הזרם הזה ‫של החיים הישראלים לאורך הדות,
‫ולכן, הרבה פעמים, תבינו, ‫ויכוחים הם לא רק עקרונות,
‫זה יותר מזה, זה לא רק מקורות,
‫זה עולם נפשי גם של אותו תלמיד חכם,
‫והתפיסה הכללית שלו ביחס ‫לתורה, לעומת תלמיד חכם אחר,
‫שהוא רואה את אותה מקורות, ‫אבל הוא קורא בהם דברים אחרים,
‫כי לא יש גם איזה עולם נפשי שונה,
‫שעשינו לדבר בעזרת השם בשיעור הבא,
‫על מה קורה שיש מחלוקות בתוך ‫תורה, במקרה כזה, אדם באמת,
‫אם היינו חיים לפני 100 שנה, לפני 150 שנה,
‫יכול להיות שהיינו אומרים ‫לעצמנו, אנחנו לא יודעים,
‫לא יודעים, יש פה משהו ‫חדש שמופיע, ועוד לא ברור,
‫איך עם ישראל יחריע לו.
‫היום, 100 שנים, ‫150 שנה לאחר מכן,
‫אנחנו רואים מול עינינו, ‫איך עם ישראל יחריע,
‫והיום, מי שיתקש להילחם, ‫להילחם, כן, להמשיך להילחם,
‫נגד מדינת ישראל, ולשרוף ‫דגלים, הוא הזוי, למה הוא הזוי?
‫כי האומה הישראלית יחריע,
‫אתה יכול להביא עכשיו כמה מקורות
‫שאתה רוצה, שאנחנו צריכים ‫להישאר עוד בגלות וזה,
‫אתה רואה שהמציאות
‫היא לא כזו.
‫זה כמו, מול מי אתה נלחם?
‫נגד האספלט, נגד מה?
‫נגד מה אתה נלחם? נגד הבניינים?
‫מדינת ישראל היא עובדה קיימת.
‫היא עובדה קיימת.
‫זו דוגמה.
‫איך המציאות, מה זאת אומרת המציאות?
‫הקדוש ברוך הוא יחריע
‫בוויכוח הזה.
‫אז 90% מחיינו, ‫אנחנו יכולים להחריע.
‫יש 10% מחיינו, שאנחנו ‫נשארים בסוג של ספק.
‫דבר חדש. בוא נחכה ונראה
‫לאן עם ישראל יחריע.
‫את צודקת.
‫והדברים האלה באופן ‫טבעי, הם לאט לאט
‫נקום מהעם ישראלי.
‫יש דברים שאת יכולה לזהות גם,
‫אני אומר, יש דברים שאת ‫יכולה לזהות גם בהתחלה.
‫למשל,
‫נשים שעכשיו באים ואומרים ‫משהו שהוא מנוגד באופן ישיר
‫לתורה ולמסורת הישראלית, ‫ברור שיש פה טעות.
‫יש דברים שהם הרבה יותר מורפלים.
‫נכון, נכון.
‫אם אנחנו לפני 100 שנה, ‫אני לא יודע מה היינו עושים.
‫מאוד יכול להיות, אני לפחות,
‫תדעי, מחלוקת בין תלמידי חכמים.
‫אני יודע.
‫לאן שאתה? זה כבר שאלה.
‫עשה לך רב, כל אחד וחלפי הרב שלא, אבל לא...
‫אי אפשר להחריא בזה באופן חד משמעי.
‫היום כן אפשר להחריא.
‫היום יש שאלות שגם אי אפשר להחריא.
‫אני יודע.
‫עלייה לער הבית, כן או לא.
‫על פניו רוב תלמידי החכמים
‫מזהים שמסורת האומה לדורותיה
‫אומרת לא לעלות לער הבית.
‫יש תלמידי חכמים אבל גדולים
‫שאומרים אחרת.
‫אז באופן טבעי, כל אדם
‫ילך לפי רבותיו.
‫ואנחנו נחכה ונראה
‫לאן הדברים התגלגלו בדבר הזה.
‫יש לנו פרספקטיבה.
‫מה זה? כל אחד ילך לפי רבותיו
‫בינתיים.
‫יש דבר כזה מחלוקת, לא מבזה.
‫אבדר, יש כוחת ערב שלא.
‫אז נדבר בשיעור הבא מה עושים ‫שיש מחלוק בין תלמידי חכמים.
‫כן.
‫כי שתי הדעות הללו
‫הן בתוך מה שנקרא
‫המסורת הישראלית לדורותיה.
‫שניהם תלמידי חכמים, שניהם ממקורות,
‫שניהם מסבירים איך הדברים.
‫לעומת זאת אבל, אם עכשיו מגיע מישהו
‫ואומר משהו שהוא מנוגד ‫לחלוטין, למשל, אומר, עכשיו על פי,
‫לא יודע, אני מבין בתורה, ‫שעכשיו, לא יודע, אין יותר
‫גדרה צניעות בין גברים לנשים.
‫כן. אין יותר גדרה צניעות והכוליה.
‫ולכאורה הוא יביא מקורות.
‫הנה, בימי התנך, בבית המקדש ‫הראשון, לא הייתה עזרת גברים
‫ועזרת נשים, היו כולם ביחד.
‫היה דבר כזה.
‫נו ו... כאן אנחנו נדע שהוא טועה.
‫ברור שהוא טועה. למה?
‫כי מסורת האומה לדורותיה
‫אלפי שנים, היא לא הכריעה ככה.
‫היא הכריעה ככה שצריך צניעות.
‫ועכשיו אנחנו נסביר את המקור שלו
‫מתוך זה, מכיוון שעם ישראל
‫הכריע, שהמסורת הכריעה
‫שצריך צניעות. עכשיו
‫נסביר שבית המקדש הראשון,
‫זו הייתה תקופה אחרת, תקופה ייחודית,
‫של נבואה, שהיו שם כוחות שונים,
‫שהיום אנחנו לא פועלים ככה, ואולי
‫בעתיד לבוא זה יחזור, ‫אבל זאת אומרת, אנחנו קודם
‫שמים את החץ ואז שמים את המטרה.
‫החץ קודם כל זה מה שעם ישראל עושה.
‫ועל פי זה
‫מסדרים את התורה.
‫מבינים את התורה על פי
‫מה שעם ישראל... זה מה שכוזרי אומר.
‫האומה העשרית לדורותיה קיבלה
‫את הסיפור על מעמד הר סיני.
‫סימן שהוא נכון.
‫אולי גם על כל העניין ‫שלנו, נגיד, אמונות תפילה?
‫כנא? אמונות תפילה.
‫עכשיו צריך לזוהר, האם יש פה באמת משהו שהוא
‫מסוית, שהוא התקבל
‫על ידי תלמידי חכמים, לאורך דורות,
‫מקור, וזה. או שזה מישהו
‫המציאו את זה לפני איזה 200 שנה
‫וזה עבר, ואף אחד לא יודע מאיפה
‫ובעצם אף פעם תלמידי חכמים לא קיבלו את זה.
‫...לכן אמרתי.
‫מה שאני אומר, התקבל
‫על האומה, התקבל על האומה
‫זה לא עכשיו מינק של כמה עשרות אלפי
‫יהודים ש... יש כמה תנאים ‫שמשהו יתקבל על האומה.
‫א', אמרתי הכוונה שזה יתקבל
‫על רוב האומה
‫ולא עכשיו על
‫כמה אנשים היסטריים
‫שהמציאו זה.
‫דבר שני, צריך שיהיה לזה איגון
‫במקורות. זאת אומרת, אדם לא יכול
‫להמציא מנהג בלי שום זה. צריך ש...
‫דבר שני, בעיקר יש איזה גיבוש של תלמידי
‫חכמים. תלמידי חכמים, זה לא תיקף נראה,
‫שקופית הבאה. זה האנשים שתפקידם
‫לזהות. אם כל התנאים האלה
‫מתקיימים, כן, למשל תראי,
‫נושא הזה, אמרתי על זה כמה ‫פעמים לתלמידות, נושא של חמסה.
‫חמסה זה ויכוח. ויכוח.
‫יש כאלה שטוענים שזה
‫באמת אמונה תפילה. זאת אומרת, זה משהו שבמקור
‫גם מבחינה היסטורית, זה ‫הגיע מהתרבות המוסלמית.
‫בעומק העניין זה הגיע אפילו
‫מקרטגו, אלת הירח הקרטגית. ‫זאת אומרת, משהו שבכלל
‫מאיזה עבודה זרה עתיקה.
‫ואמרים שזה היה כל אמונה תפילה
‫ומשהו של זה. יש מקובלים,
‫לפחות מה מעט שאני יצא לי ללמוד, שאומרים
‫לא, יש לזה מקור.
‫הנה יד השם, הויה במקניך.
‫פה, אתם יודעים, יש
‫יש כאן ויכוח על
‫מקורות. יש כאן, זה לא איזה
‫אבל אם עכשיו מישהו אומר
‫אמונה תפילה, חתול שחור עובר, צריך
‫לעשות פו פו.
‫מייצר את הדיון על כל אמונה תפילה?
‫א' כן, תגליר. עושים את זה.
‫אבל בגדול, אני בא ואומר, ‫עכשיו, שמישהו בא וממציא
‫לי איזו אמונה, בלי שאין לו מקור
‫וזה וזה, זה לא מתקבל על האומה.
‫אני מדבר, התקבלות על האומה, זה דברים
‫שהשתרשו במסורת
‫באופן מלא על ידי כולם, ‫על ידי תמידי חכמים.
‫אנשים עשו את הנפש על דברים כאלה.
‫אתה מבין? אנשים הלכו להרג על
‫על דברים מהסוג הזה.
‫וזה דבר שאי אפשר לבטל.
‫כן.
‫או, הנה
‫קטניות, דוגמה קלאסית.
‫קטניות.
‫קטניות זה מנהג, כן, ‫שלכאורה, אם מנתחים מה שנקרא
‫את הטקסטים, הוא לכאורה
‫לא ברור אם יש לו
‫עדיין מקום או לא. באמת
‫יש, אתה רואה, קהילות מישראל
‫שאומרים לו, המנהג הזה
‫כבר היום הוא לא תקף, כי הוא היה
‫תלוי זמן מסוים וכו' וכו'.
‫יש קהילות מישראל, נקרא ‫לזה בשמם המלא, אשכנזים,
‫שהם מסיבות אלה
‫ואחרות, אפשר להגיד
‫זה בגלל הפסיכולוגיה המזוכיסטית שלהם,
‫אפשר, בגלל הרבה דברים, ‫הם החליטו שזה כן תקף.
‫אז זה מחלוקת. אבל עכשיו, ‫אשכנזי, מישהו אשכנזי,
‫שגם בתוך זה יש זרמים שונים,
‫אבל מי שצורך עניין תלמידי החכמים
‫שהוא הולך, זה קהילות אשכנז וכו',
‫הוא ימשיך לקיים את הקטניות
‫גם שזה נראה לו
‫שזה לא
‫שזה לא שייך היום. כי
‫מסורת האומה, במקרה הזה, ‫העדה שלו, קיבלה את הדבר הזה.
‫ועד שלא מבטלים את ‫זה, ולבטל מנהג זה משהו
‫מאוד מאוד משמעותי. זה נשאר
‫דין מבחינתו.
‫זה גם מקורות ככה? בטח.
‫בטח. נוסח, תפילה, ‫חדות, אדם צריך לשמור
‫את מסורת אבותיו.
‫זה באמת לא
‫דבר רצוי. לא אמורים להרבה דברים.
‫יש מקומות, בצהל, הרב גורינטי, ‫כן, נוסח אחיד, שכולם יחד,
‫היה לזה יתרון וכו'. אבל בגדול,
‫אדם שרוצה לשנות את מסורת אבותיו, צריך
‫לעשות אתרת נדרים. זה לא ככה.
‫מסורת זה משהו
‫מאוד מאוד משמעותי. למה?
‫שוב, לא באיזה סוג של שמרנות, ‫כי ממשיכים ככה בראש בקיר.
‫כי זה הנקודה.
‫מסורת של העדה שלך, ‫מסורת של המנהגים שלך, זה
‫מעיד איך החיים שלך
‫מופיעים את
‫הצד העלוי.
‫כי שרשרת הדורות הופיעה דרך המנהג הזה.
‫כן.
‫אז את יכולה להתחתן
‫עם... לבנות בכלל אין בעיה. ‫אתם יכולות, יש לכם יתרון
‫אדיר.
‫כן, אמרתי. יש לכם פה
‫עכשיו יתרון אדיר.
‫את יכולה לחפש לאיזה
‫מנהג את הכי מתחברת.
‫את אם היית חתן למנהג, ‫תעשי בי חסר. בנים,
‫עליי, רחמו. מה אני אעשה?
‫נתקעו עם זה כל החיים. זה מה יש.
‫תחפשי
‫הולנדי.
‫חצי שעה, חצי שעה
‫בין בשר לחלב.
‫איך הוא על זה? אם אני הייתי
‫בת, הייתי... הייתי הולך על זה.
‫אם יש פה מישהו הולנדי,
‫זאת אומרת שהמנהיות... חבל על הזמן.
‫אני, אשתי התחתנה איתי.
‫אשתי תוניסה התחתנה איתי, כי
‫היא חשבה שאני הולנדי. היא לא הבינה שאני
‫שוודי, שזה משהו שונה.
‫ואני זרמתי, תוך כדי הפגישות.
‫אמרתי, מה המינג
‫שלכם? אמרתי, אנחנו שוודי.
‫מה זה שוודי? אמרתי, זה
‫קרוב להולנד.
‫גאוגרפית. אחרי שהתחתנו, אמרתי, אין,
‫אנחנו אשכנזים, קשוחים, ‫שש שעות, זה מה יש.
‫כן?
‫אתה אמרת ש... אני מצטערת את זה.
‫זה יכול להתאמץ היום
‫כאילו, זה עם יהודי, אבל
‫עדיין יש כמה ידידים שכאילו, זה דות.
‫זה לא אמור להיות.
‫זה לא אמור להיות. הדות, זה ‫מפריד שאתה בא ואומר שהידע
‫השנייה היא לא בסדר. אז יוצר
‫הפרדה. ואומרים לו, זוויות שונות.
‫אף אחד מן תלמידי החמים לא אומר
‫שהידע השנייה לא בסתמים.
‫זה לא... הדות, זה אנשים מתבלבלים.
‫גם בחלק מהתרבות היום, ‫שהכול מנסה להיות פלקט וכולם
‫צריכים לראות אותו דבר, ‫לחשוב אותו דבר, וזה... מה פתאום.
‫יהיו זוויות שונות. זוויות שונות
‫של... זה לא מחלוקת אפילו.
‫זה כי יש 12 שבטים.
‫יש זוויות שונות
‫בנשמה של עם ישראל.
‫ואחד מופיע את זה ככה, ואחד מופיע את זה ככה.
‫זה דברים מאוד מורכבים, סובכים.
‫אמרנו, לא כל מנג שתקבל בזה
‫ידע, זה הופך להיות קדוש. לפעמים זה
‫סתם איזה משהו שהיה צלוי זמן ומקום.
‫אבל זה שיש
‫קבוצת יהודים
‫שבמשך אלפי שנים חיו
‫בצנאים מסוימים, שגרמו להם להצמיח
‫עכשיו מנגים מסוימים. תביני, למשל
‫הנוסח התפילה. הרי
‫צריך להיות
‫אדם מאוד מאוד... נקרא לזה
‫חרש, עיוור וצולע
‫בשביל לשכנע את עצמו
‫שהמסורת
‫הניגוני תפילה של אשכנזים
‫זה מה שהיה אצל הלווים בבית המקדש
‫וניגוני התפילה
‫שיש אצל ידות המזרח זה מה שהיה בבית המקדש.
‫זה הרי ברור כשמש
‫שנוסח התפילה
‫לא הנוסח
‫המנגינת התפילה של אשכנזים
‫זה הושפע מהתרבות האירופאית
‫שהם חיו בתוכם
‫והמנגינות של ידות המזרח זה הושפע
‫מהתרבות המוסלמית שהם חיו בתוכם
‫אבל
‫אתם מבינים שאיך מסתכלים על זה?
‫אנשי האקדמיים שמסתכלים על זה אומרים
‫אתם רואים זה אומר שהכל ‫זה שטוד והכל זה רק מנג
‫ולכן עכשיו תעשו מה שאתם רוצים.
‫זה שהקדוש בחוג גרם
‫שמיליוני יהודים יחיו באירופה
‫בתוך צנעי חיים
‫שהגרמו להם להוציא
‫עכשיו מנגים ונוסח ומנגינות
‫מהסוג הזה
‫וזה שיש מיליוני יהודים, מאות מיליוני יהודים
‫שגרו במשך אלפי שנים
‫בצפון אפריקה
‫בתנאי חיים מסוימים
‫שזה גרם להם להוציא ‫עכשיו מנגים ונוסח ומנגינות
‫זה אומר שזה מה
‫שמתאים לנפש שלהם
‫וזה מה שמתאים לנפש שלהם
‫ועכשיו
‫זה מה שמגיעים לארץ ישראל, אז יש כמובן
‫שינויים, חיבורים וכולי
‫אבל אין מקרה בעולם
‫זה לא שנפלנו פה
‫ובדיוק יש מנג
‫אם זה יתקבל לאורך זמן
‫זה אומר
‫שיש בזה אמת שמתאימה לנשמה
‫כן
‫זה לא מפלג את העם
‫שאור אחד עושה את זה
‫לא, עוד פעם מה זה מפלג את העם
‫זה לא מפלג את העם שיש משפחות
‫משפחות
‫אני שואל, זה לא
‫מפלג את העם שלך יש את אשתך
‫ולי יש את אשתי, זה לא מפלג את העם
‫כל אחד הולך לבית שלו
‫בוא נהיה כולנו
‫יחד
‫למה זה אותו דבר
‫זה שיש קהילה
‫שהולך לבית אחר אני לא אומר עוד פעם
‫מפלג זה בא אומר תקשיבו אני צודק
‫ואתם לא צודקים ואתם צריכים להשתנות אליי
‫אבל אם אומרים שאתה צודק ואתה צודק
‫יש פה זוויות שונות של אותו דבר
‫אה?
‫לא אבל
‫אין שום עניין, למה?
‫כשם שאין פרצופיהם
‫כשם שפרצופיהם שונים
‫כך אין דעותיהם
‫אני ואתה זה לא אותו דבר
‫לך יש את הזווית שלך
‫אבל לי יש את הזווית שלי
‫למה ש... כן
‫לא הייתי הולך
‫עד לשם אבל
‫כן
‫כן
‫כן
‫זה אגב הייתה טעות הגדולה
‫של תחילת הצעות מה שניסו לעשות
‫כוונות טובות אבל הרעיון היה
‫לעשות קוריתוך
‫מה זה קוריתוך בתפיסה של מפאי
‫בזמנו? זה לקחת
‫יהודי ספרדי
‫יהודי אשכנזי
‫יהודי לא יודע מרוקאי
‫יהודי אתיופי
‫יהודי אשכנזי, לעשות צלת
‫ומה יוצא בסוף?
‫יהודי אשכנזי
‫זה היה
‫זה הייתה התפיסה של הקוריתוך
‫של מפאי, שכולם צריכים להתיישר
‫לתרבות האירופאית הסוציאליסטית
‫שזה וזה, מה פתאום?
‫מה פתאום? העם ישראל מופיע
‫יש גבולות גזרה
‫גבולות גזרה, מה שאתם מכנים
‫תורה ומצוות וכולי
‫נאמנות לעיקר האמונה
‫אבל בתוך זה, זה כמו עץ
‫אתה מבין? ענפים הולכים
‫ומתפשטים, פרחים
‫הולכים ומופיעים, זה כל הרעיון
‫היופי, זה היופי בגיוון
‫יש שורש אחד, גזע אחד
‫אבל משם הכל צופה
‫כן
‫לגבי המנגין
‫ולגבי כל הדורות
‫אולי
‫זה אורך
‫כן אמרתי, זה
‫עניינם של הפוסקים, מה שעוסקים
‫פוסקי הלכה, תפקידם לקחת כל מינג
‫וכל דבר ולבדוק אותו
‫האם ממשיכים אותו היום
‫באופן
‫כן, בערך
‫בערך, שמה
‫זה מה שעושים כל היום פוסקים
‫מה שפוסקי הלכה עושים כל הזמן
‫אורידו
‫אורידו? אני יודע אם אורידו
‫אבל יש דברים, כמו שאמרתי
‫הלכות שבת שאנחנו היום שומרים
‫אותן היום, הן מופיעות
‫בלבוש שונה מלפני אלפיים שנה
‫כי כל המציאות השתנתה
‫אבל מה
‫היפה והכסף בזה
‫שזה נשאר אותן עקרונות
‫אותן עקרונות שלפני אלפיים שנה
‫וזה כל הגמרא
‫וכל ספרות השוטים
‫זה תפקידם לקחת את העיקרון הזה
‫שנאמר במעמד הר סיני
‫לפני ארבעת אלפים שנה
‫ולביש אותו בכל דור בלי שנסתה
‫לשנייה אחת מהלב
‫והעיקרון. רק שזה, כמו שאמרתי
‫מתלבש כל פעם במודרנה
‫מתלבש כל פעם באופי, מתלבש כל פעם
‫במקום
‫ויש שלושה עיקרים
‫שהתורה נדרשת בהם, זה כל הרעיון
‫זה לימוד תורה
‫זה לימוד תורה. איך לוקחים
‫את החיות הישראלית
‫ומלבישים אותה במציאות
‫כל אחד
‫זאת ועוד בברשותכם, ואני גם יש עוד שאלות
‫אני טיפה נתקדם ואז
‫זאת ועוד, מרכז החיים
‫הישראלי ברוב דורותיו
‫היו חיי הרוח של תרבותו
‫התורה, המוסר
‫והמסורת הדתית המעשית
‫שהיו מאז בראש
‫ערכי האומה. ואיך אנחנו יודעים
‫את זה? שהתורה
‫זה מה שהיה תמיד
‫האורח החיים של עם ישראל
‫ובדיי, שלמרות העליות
‫והירידות שביחס לדורות הראשונים
‫לתרבותה ואורח חיי הייחודי של האומה
‫תמיד
‫הם המנצחים ושווים ועולים
‫בתור המוטו של חיי
‫הציבור והחיים בישראל
‫זו תופעה שאגב בדור שאנו
‫אפשר לראות אותה באופן מאוד בולץ
‫תמיד אהב שאני רואה את זה
‫אבל בדור שאנו זה הרי דבר
‫שהוא לא הגיוני בעליל
‫יש פה כבר 150
‫שנה של לכאורה
‫שליטה מוחלטת
‫של תרבות חילונית בעם ישראל
‫כל מערכות החינוך
‫כל מערכות התקשורת, מערכות האקדמיה
‫מערכות הממשלה
‫כולם מחורה נשלטות
‫בידי תרבות חילונית אירופאית
‫שמספרת שאין אלוהים ואין אמונה
‫ותוריו ומצוות זה משהו מיושן
‫ואנרכוניסטי ואין מה לעשות עם זה
‫זה פרימיטיבי
‫ואם כל זה תראו מול עינינו
‫עם ישראל שוו
‫שוו כל הזמן לתוריו ולמצוות
‫המסורת הולכת ומתגברת
‫לפני 50 שנה
‫אחוז הדתיים
‫המסורתיים היה בה הרבה יותר קטן
‫מימינו. כל שנה זה רק הולך
‫ומתגבר בניגוד מוחלט לכל התרבות
‫כל התרבות משדרת הפוך
‫כי עם ישראל חוסר
‫תוריו ומצוות. לא יעזור כלום
‫לא יעזור כלום
‫לכן גם זה מבט
‫מלא אופטימיות ואמונה
‫ענפי מדען שעומד יושב
‫ורואה תקשורת וזה, אז הוא ככה נכנס
‫לאיזה תחושה של אי אפשר לנצח
‫פה את התרבות החילונית
‫שטויות. תרבות החילונית
‫זה משהו זמני
‫זה איזשהו אפיזודה
‫היסטורית שכבר
‫עכשיו היא הולכת ונעלמת
‫עוד 200 שנה זה כבר לא יהיה קיים
‫עם ישראל ישוב כמובן
‫הוא ישוב לתורה כמו שלמדנו
‫בסוגיות שלנו
‫תורה יותר מפותחת
‫תורה שמתאימה למציאות המודרנית
‫וכל הדברים וכולי
‫אבל הרעיון הזה לשוב לאלוהים
‫לשוב לאמונה
‫כל מי שהיה או הייתה למשל
‫חודש אלול
‫ברוב היהודי רואים את זה
‫מול העיניים. מאות אלפי
‫ישראלים נמצאים בסיעורי
‫סליחות, דקות וזה
‫מאיפה הגעתם לזה? מאיפה?
‫הרי כל החיים חינכו אותכם שזה לא
‫ככה
‫כי יש פה משהו יותר חזק מהכל
‫הם המנצחים ושווים
‫ועולים בתור המוטו
‫של חיי הציבור והיחיד בישראל
‫אתם יודעים, יש סיפור ידוע
‫שבקום המדינה
‫היה מפגש
‫בן גוריון
‫ראש הממשלה של מדינת ישראל
‫שהייתה צעירה ומצליחה
‫יחד עם החזוניש
‫הרב אברהם ישעוקרליץ שהוא היה מניג
‫היהדות החרדית
‫פה בארץ ישראל
‫היה קבוצה קטנה
‫נפגש וזה היה ביניהם מפגש
‫שבעצם מהמפגש הזה
‫יצא הפתור לבחורי ישיבות
‫לגיות צבאי
‫מי שהיה נוכח
‫במפגש הזה חוץ משניהם
‫זה היה המשכיר של בן גוריון
‫יצחק נבון, אחרי זה הוא נהיה נשיא המדינה
‫אז הוא מספר
‫בזיכרונות שלו על מה היה המפגש
‫הוא אומר שהמפגש היה שבן גוריון
‫עמד מול החזוניש
‫אמר לו חזוניש, למשל מהגמרא
‫מה קורה שיש התנגשות בין הציונות
‫לבין התורה?
‫שתי עגלות שהולכות
‫על גשר ומתנגשות
‫בפניהם ויש מקום רק לאחר כך לעבור
‫מי צריכה לפנות את הדרך
‫בפני מי? הוא אומר את הגמרא
‫הרגע
‫צריכה לפנות את הדרך בפני
‫העגלה המלאה. הוא אומר אנחנו העגלה
‫מלאה, אנחנו מסורת שאלפי שנים
‫אתם עגלה רגעה, הציונות רק עכשיו זה התחיל
‫אז תפנו את הדרך לפנינו
‫אפשר להריב כמובן על המשל הזה
‫אם הציונות זה עגלה רגעה
‫אם זה לא עגלה שנושאת על גבה
‫את כל ההתחדשות
‫של עם ישראל, אבל לענייננו
‫בן גוריון קיבל את המשל
‫ונתן את הפטור לבחורי ישיבות
‫להתגייס
‫אז ספר יצחק לבון
‫שאחרי שבן גוריון יוצא מחדר
‫אז שאל אותו דהילי למה
‫למה ויתרת? מה פה הזה?
‫בן גוריון אמר לו
‫תראה החרדים האלה הם במילא הולכים
‫להיעלה מהעולם עוד כמה שנים
‫כמה יש פה? מדובר על איזה
‫ארבע מאות בחורי ישיבה שהתמדו תורה
‫במילא
‫הנה, זה הסיפור לפני שבעים שנה
‫שבעים שנה אחרי
‫נראה שמי שהולך להיעלה מהעולם
‫זה לא
‫זה נראה יותר שזה הצאצאים
‫של בן גוריון הולכים להיעלה מהעולם
‫ולא הצאצאים של החזונת
‫זה דבר
‫שמול עינינו
‫זה ברור לחלוטין שלשם העולם
‫היהודי הולך, עם ישראל
‫שרד תקופות
‫פי אלף יותר קשות
‫מבחינה רוחנית תרבותית ותמיד
‫זה חזר
‫חיי
‫הם תמיד המנצחים ושווים ועולים
‫אין זאת
‫מזה שאנחנו רואים שהעם ישראל כל הזמן
‫שווה למסורת
‫אין זאת, אלא שמכירה האומה
‫שהדרך להקשמת אידאליה
‫תהיה דווקא בתכני הרוח
‫הללו. יהודים מכירים את זה
‫בנשמה שלהם, בלי שהם למדו את כל מה
‫שלמדנו, אתה מבין?
‫אנחנו מה שעשינו בשירויינם בסך הכל, אלבשנו
‫במילים
‫את מה שכולנו חיים באופן
‫אי טבעי ופשוט, אם לא בלבלו אותנו
‫זה שאני חי
‫וזה שיש אלוהים
‫וזה שיש כלליות
‫אמרנו, אנשים לא יודעים ‫כמובן להגיד את זה במילים האלה
‫ואז הם באמת מטשטשים אותה עם הפלורליזם
‫וזה, אבל ברמת, כולם ברור שיש
‫דרך שבה החיים מופיעים
‫וברור לכל יהודי ויהודיה
‫שהדרך לחיות החיים
‫זה דרך מה שנקרא מסורת האומה לדורותיה
‫והסבים
‫והסבתות שלנו, לפני חמש מאות שנה
‫קפצו ללאבות אש
‫והם מוכנים לעשות הכל
‫בשביל שהדבר הזה יישמר
‫מאיפה זה הגיע להם?
‫כי היה פה משהו
‫יותר חזק
‫מסכם, יותר חזק מהקרה
‫וגם היום זה יותר חזק מהכל
‫לא משנה כמה שאנשים יסבירו
‫שלא צריך לחיות עוד שבת
‫עם ישראל ימשיך לשמור שבת
‫עם ישראל ימשיך קיים תורב המצוות
‫דווקא בסגנון החיים
‫הטועם את סגנון חיי רוב
‫דורותיה, שוב זה ההגדרה
‫סגנון שמתאים לרוב דורות האומה
‫תמצא שאיפת
‫השלמות האינסופית את מנוחתה
‫אם כן
‫ביכולתנו לקבוע
‫שמערכת חיים זו
‫היהדות היא היא
‫התביעה של אותה מגמה
‫אלוהית חיה ונצחית שביסוד הכל
‫והיא היא הדרך
‫לחיות את החיים הציבוריים
‫והפרטיים במשמעות אינסופית
‫ואחדותית. האמת
‫היא כללית מוחלטת אינסופית
‫זו החקוקה בעצב האלוהים
‫מה זה עצב האלוהים? זה
‫הופעת האיכות. איך אומרים היום
‫עצב האלוהים במילים שלנו?
‫בשפה של
‫מאמר יסורים מרכיב. מה זה עצב האלוהים?
‫לא שהישות הזו
‫מצביעה על משהו, אלא
‫מופיע פה האיכות האלוהית
‫כמו עצבה שממקדת על דבר
‫מסוים, מופיע כאן
‫אם רוצים לזהות איפה האיכות האלוהית
‫מופיעה בצורה
‫הטובה ביותר, השלמה ביותר במציאות
‫זה מופיע בנשמת
‫כנסת ישראל. כנסת ישראל כמוני
‫היא המשמה של עם ישראל לדורותיה
‫בניגוד לעם ישראל. עם ישראל זה
‫מילת קוד של
‫היהודים שחיים בדור מסוים
‫בזמן נתון. כנסת ישראל זה
‫המקום שבו נשמות
‫ישראל כנוסות שם. זאת אומרת
‫הנשמה הכללית הזו
‫של עם ישראל לדורותיה
‫היא היוצרת את התרבותה העצמית
‫של האומה, והיא
‫תורת ישראל
‫זה נקרא תורה. תורה
‫זה לעקוב אחרי
‫איך עם ישראל
‫מופיע לדורותיו
‫זה מה שכל הזמן
‫הרב צבי יהודה ועוד הרבה אנשים חוזרים
‫כל הזמן. שהברכה
‫החשובה ביותר שאנחנו מברכים
‫לברכות התורה
‫אשר בחרבנו מכל
‫העמים את איננו תורתו
‫התורה זה לא טקסט
‫התורה זה השיקוף
‫של החיים הלאומיים
‫של עם ישראל. אשר
‫בחרבנו מכל העמים. יש פה
‫עם. יש פה קו כללי
‫נצחי. חיים
‫משהו חי שחורז
‫את המציאות
‫וייצור חיים הזה
‫מופיע תורה
‫שעוקבים אחרי השובל
‫שהייצור חיים הזה
‫נותן בהיסטוריה
‫מבינים מה זה תורה
‫ככה לומדים תורה
‫ועל זה חרבה הארץ אומרים חזרן. שבית שני נחרב
‫אבל שאנשים לא הבינו את זה
‫שהם למדו את התורה בתור איזה טקסט
‫בתור איזה טקסט דתי
‫והם לא הבינו שהתורה היא ‫בסך הכל באה לשקף את החיים
‫הישראלים
‫אם עכשיו תבינו מזה את כל
‫מה שהמקורות
‫בקוזרים ובמקומות אחרים שמדברים כל הזמן
‫על מסורת האומה. כל מה שמופיע בראשונים
‫מסורת האומה
‫זה הכוונה. שוב
‫לא במשמעות השטחית שיש פה סיפורים
‫שעברו מדור לדור אז כנראה שהיה פה
‫איזו עובדה נכונה בתחילת הדרך. לא
‫זה שהסיפורים
‫האלה התקבלו על עם ישראל
‫ועם ישראל הוא
‫יצור החיים הכללי
‫האלוהי
‫בעולם זה אומר
‫שזה נכון
‫אני אומר לכם את זה פעם שעברה
‫רוב גדולי ישראל לא דיברו ככה. ‫זאת אומרת הם אמרו את זה
‫בצורה פשוטה כי היה להם ברור
‫שכולם מבינים את זה
‫זו הייתה תקופה. אנשים לא הבינו את זה
‫בהכרה אבל הבינו את זה בתחושה
‫הפשוטה שלהם
‫ברור בזמן התנך
‫מה העונש הכי גדול שאפשר להגיד
‫היהודי
‫קראתי קראת
‫הנפש ההיא מהמאה
‫אתה לא חלק מהעם ישראל
‫היום אתה אומר את זה למישהו אומר לך
‫טוב
‫יימת עליי
‫בזמן התנך זה היה פשוט
‫אתה נחרט מהעם ישראל אין לך חיים
‫גם לפני 200-300
‫שנה אנשים היו מוכנים למות
‫כדי לא להיקראת
‫מסורת האומה
‫היום אנחנו
‫נמצאים במצב שאנחנו פחות חווים את זה מבחינה
‫נשמתית ולכן יש לנו עכשיו את
‫הלימוד ההכרתי
‫שבא ללמד אותנו את זה שזה גם
‫יתרון עכשיו זה גם בהכרה ולא רק בתחושה
‫אבל אנחנו צריכים ללמוד את זה מחדש
‫אבל זה פשוט
‫אשר בחר כך היהודי אומר כל בוקר
‫אשר בחר בנו מכל העמים
‫ונתננו את אורתו
‫מישהו רוצה לשאול? רוצה לשאול משהו?
‫כן?
‫איך אתה רואה את זה עכשיו?
‫תסתכלי
‫סטטיסטיקות פשוטות מה אני אגיד לך
‫אה, בסדר, אני לא יודע
‫אני לא יודע מה... כל אחד רואה את
‫הגזרה שלו, אבל אני אומר
‫יש גם נתונים שיכולים לפלח
‫את האוכלוסייה הישראלית היום
‫ולפי כל הדעות, אין שום אחר לזה
‫שעם ישראל, אחוז המסורתיים
‫שוב, הולך וגדל בו
‫בלי פרופורציה למה שהיה בשנים
‫הקודמות
‫זאת אומרת שהוא אחת העובדות היותר... ‫אגב, זה לא רק
‫במשרד הזה, זה בכל העולם
‫הדתיות הולכת
‫וחוזרת, עושה קאמבק ובגדול
‫כדאי להשקיע
‫מי שרוצה, או רוצה להשקיע
‫מניות, מציע להשקיע
‫בדת
‫המאה ה-21
‫זה הולך להיות המאה של הדתות
‫המאה ה-20, חצי המאה
‫ה-19, היה פה איזה
‫פלופ
‫קטן בהיסטוריה
‫משהו קטן כזה, טיפ
‫איזה 150 שנה של איזה בלבול קל
‫גם בנצרות?
‫גם בנצרות
‫אירופה, אני לא יודע
‫ארה״ב, העולם הנוצרי
‫זאת אומרת, טוב, תשמע
‫זה כבר נושא לסטטיסקות וזה
‫במעט שאני מבין
‫אל תזלזלו
‫בכוח הדתי בעולם
‫טראמפ ניצח עכשיו בגלל זה
‫זה כוחות
‫עוד פעם, יש התגוששות פה
‫אין פה הכרעה ברורה עדיין
‫אבל בעולם יש 2.2 מיליארד
‫נוצרים, זה כוח
‫כוח
‫ו-80% מהאנושות היום
‫מצירה שהיא מאמינה
‫באלוהים, 80% מהאנושות
‫גם אלה שהם לא מגדירים את
‫עצמם כדתיים, הם מאמינים באלוהים
‫זה כוחות שהם הרבה
‫יותר חזקים ממה שהתרבות
‫המערבית חילונית דמיינה
‫לעצמה לפני 150
‫שנה. מי שפעם יקרא או תקראו
‫ספרים שנכתבו במאה
‫ה-19, הם
‫היו כל כך שחצנים שם
‫האנשי ההשכלה והחילונים
‫שהם הברו להם לחלוטין
‫שתוך כמה שנים
‫הם יחנכו פה את כולם לעזוב
‫את השטויות האלה של הדת
‫וכל העולם הופך להיות
‫חילוני. היום אף אחד לא מדבר ככה
‫כי
‫מי שמדבר ככה זה הוא ממש טיפש
‫אף אחד לא הולך לעזוב את הדת
‫הדת הולכת ומתגברת
‫ואלוהים
‫נוכח מאוד חזק בעולם הזה
‫וזה רק ילך ומתגבר
‫בעם ישראל
‫זה פשוט
‫עכשיו שימו לב רק
‫רק אני מציע
‫בואו כיוון שאנחנו קצת זה אז תנו לי טיפה
‫נסיים ואז את השאלות
‫זה רק ממש זה הכמעט
‫שקופית האחרונה
‫ממשיך פה המאמר שימו לב
‫זה חשוב. החיות
‫הישראלית. עוד פעם חיות
‫הישראלית אמרנו זה הנשמה הזו
‫של החיים הישראלים שהולכת
‫ופועמת במציאות
‫היא היוצרת בסי התרגזותה
‫את רוח
‫גדולי האומה
‫שימו לב מה הגדרה של
‫גדול אומה
‫מי יכול להוביל
‫את עם ישראל? מי יכול להכריע בפסקים
‫בעם ישראל? מה זה גדול אומה?
‫גדול אומה זה לא
‫האדם שזכה במדד הפופולריות
‫בדור מסוים. אחרת גדול
‫האומה היה לא יודע סטטיק ובנאל
‫זה לא
‫גדול אומה
‫אני אומר את זה עכשיו. ‫לא יודע. ראו את השיעור הזה
‫עוד עשר שנים ישאלו מי
‫אלה. אז אני אומר
‫גדול אומה זה לא
‫הישראלי הפופולרי בשנה
‫מסוימת. מה זה
‫גדול אומה? שימו לב. א'
‫אלה המשקיעים את
‫כל הווייתם, מחשבותיהם, ‫רגשותיהם, רצוניים ומעשיהם
‫במגמותי האמינויות הרוחניות
‫ומוסריות של האומה. מילים אחרות
‫רק אדם שמחובר
‫כל חייו אל המסורת
‫הישראלית לדורותיה
‫שמשקיע
‫את כל הכוחות והאנרגיה שלו
‫בללמוד ולהתחבר
‫עם עם ישראל לדורותיו. זה מה שעושה
‫גדול אומה. גדול אומה
‫זה לא אדם רק שעוגר ידע בספרים
‫זה אדם שמתחבר
‫אל הקו הישראלי
‫זה נעשה בעיקר
‫על ידי לימוד של כל
‫הטקסטים שנכתבו
‫במהלך הדורות. כי כל הטקסטים
‫הללו הם מסרטטים
‫את נפש האומה לדורותיה
‫מסופר על רבי חיים
‫מבולוג'ין שכל פעם שהוא היה
‫פוסק הלכה, הוא היה עובר
‫קודם שלוש פעמים על כל השס
‫דבר
‫מעניין. אבל
‫לא דווקא דבר ממש בפועל, אבל
‫הכוונה היא שעשה איזה זקיה, שאלו אותו למה
‫הוא אמר במילים שלא פחות או יותר מה
‫אומרים עכשיו. הוא אומר לפני שאני פוסק
‫הלכה נקודתית, אני קודם כל
‫בודק שזה מסתדר
‫עם כל התורה כולה
‫מפסיקת הלכה כשגדול
‫אומה פוסק משהו, הוא
‫לוקח את כל השרשרת
‫של עם ישראל לדורותיה ומנקז
‫אותה בנקודה מסוימת
‫פת, מתוך קשר נפשי
‫ורוחני עמוק למסורת הרוחנית
‫של כל דורותיה
‫והדגשת האחריות ביחס
‫לכל הדורות הבאים
‫את הפסק של גדול
‫דור צריך להתחשב
‫גם בעבר
‫וגם בעתיד
‫ואיך נדע שהוא
‫כזה? בזה שהדורות הקודמים
‫סמכו את
‫ידיו, סמכו את ידיהם
‫על
‫עליו. אין דבר
‫כזה שפתאום, כמו שאמרתם, מגיע איזה
‫מישהו ופורץ
‫בניגוד לכל הדורות הקודמים
‫התורה מתחילה ממנו. אין דבר כזה
‫אומרים חזל, כל תורה
‫שאין לה בית אב
‫אינה תורה. תורה
‫שלא מגיעה מתוך בית מדרש, שלא מגיעה
‫מתוך מסורת, אינה תורה
‫בלי להיכנס עכשיו לצדים
‫הנשמתיים הפנימיים, נבין ‫אפילו ברמה הפסיכולוגית
‫מה אתה חושב?
‫מה? שאתה
‫העולם מתחיל ממך
‫זאת אומרת, סתם
‫מבחינה אמונית ורוחנית
‫כמו שדיברנו
‫בשיעור הקודם, אנשים שתולים
‫את עצמם באיזה דמות ספציפית
‫אלוהים עובר רק דרכו
‫לפניו ואחריו אין אלוהים
‫לפניך לא היה אלוהים
‫אתה, כולם
‫טעו, אלוהים לא היה בעולם
‫הכל היה, הלך לא נכון, ואתה פה
‫בעלת להושיע את
‫את העולם
‫כל אחד הוא חוליה
‫בשרשרת האלוהית הנצחית
‫והאדם
‫שהוא רוצה להיות חלק מהחוליה, הוא חייב להיות
‫מחובר לדורות הקודמיים
‫הם סומכים, איך אנחנו ‫יודעים שמישהו הוא תלמיד
‫חכם שצריך להתחשב בדעתו
‫לא בגלל שהתקשורת
‫החילונית מטפחת אותו
‫כי הוא עכשיו עונה להם על איזה צורך
‫כי רואים שגדולי
‫האומה שהתקבלו על
‫האומה בדור הקודם
‫הם סומכים את ידיהם על
‫הדמות הזו
‫שהם אומרים, אנחנו רואים בו
‫דמות עם סמכות
‫אנחנו מתחשבים בדעתו, אנחנו הולכים
‫לפי פסקיו
‫אם את רואה שיש איזה דמות, לא משנה עכשיו כמה
‫פוקוס תקשורתי תקבל
‫אבל שגדולי האומה
‫זאת אומרת, תלמידי החכמים שהתקבלו בדור
‫הקודם, הם לא מקבלים אותו
‫הסימן שיש פה
‫הוא לא שייך למסורת, לא שייך לשרשרת
‫יש פה, מה?
‫הוא מתקבל, היה מחלוקת
‫אבל לא, היו כאלה שלא קיבלו אותו
‫אבל היו אותם דלכם מגדולים מאוד
‫וגם אלה אגב שלא קיבלו אותו
‫ראו בו תלמיד חכם חשוב
‫יש ויכוח איתו על הדבר הזה
‫גם אנחנו, מה? יש היום כל מיני זרמים
‫בעם ישראל, נדבר על זה בשיעור הבא
‫כל מיני זרמים בעם ישראל, מה? כל זרם
‫שיתקבל כגדול דור
‫יתקבל גם איתך, הוא ודאי חלק
‫מעם ישראל, יש ויכוחים וכו'
‫אבל מה? לא יודע
‫זרם של
‫אני יודע
‫לא נגיד פה שמות
‫לא פה עכשיו ניכנס לזה
‫יש לזה זרם מסוים בעם ישראל
‫שיש תלמידי חכמים שעומדים בראשו
‫אז יש ויכוחים, איפה המקום שלהם
‫הם טוענים, שמה, אתם תופסים יותר מקום
‫מה שאתם צריכים, אבל
‫יש פה תלמידי חכמים
‫אבל אם עכשיו מגיע מישהו
‫אף אחד לא סומך את ידו עליו
‫ואז גם מה יקרה?
‫זה סעיף ג'
‫התרבות שהיא פרי רוחן
‫מתקבלת ונשארת במסורת
‫רוב דורות האומה
‫איך יודעים שתלמיד חכם
‫הוא גדול דור, הוא גדול
‫אומה?
‫שמה שהוא אומר נשאר
‫במסורת של עם ישראל
‫צודקת, לכן
‫כשהתלמיד חכם חי, אנחנו מתחשבים
‫בשני הסעיפים הראשונים
‫אחרי שהוא נפטר
‫בפרספקטיבה של
‫שנים, אנחנו יכולים לראות גם את הסעיף
‫השלישי, ואגב, ויש לזה הרבה דוגמאות
‫בעם ישראל, הרמב״ם מזמנו
‫סעיף א' ב'
‫היו אצלו, היו כמובן תלמידי חכמים
‫ששמחו את ידו עליו
‫והוא בוודאי דיבר בתוך
‫כחלק מהמסורת של האומה, אבל
‫עדיין לא היה ברור
‫שהתרבות שיפריר רוחו, היא תישאר
‫במסורת רוב דורות האומה
‫היום, 800 שנה הלכה מכן
‫ברור
‫שהרמב״ם נשאר
‫במסורת רוב האומה
‫זה דוגמה
‫בוודאי
‫לכן אגב, עיקר ההשפעה של תלמידי חכמים
‫זה החיימות האומה
‫ואז מסתלקים פה
‫כל המיניות האישיות
‫וכל האדומות הפרסונלית
‫ומה שנשאר
‫זה הנשמה שהוא התחבר
‫לעם ישראל
‫ואז כל גדולי ישראל
‫ההשפעה הגדולה שלהם זה אחרי מותם
‫אפילו זה מאות שנים
‫הרמחל
‫קור, מערל
‫תמויד שבזמנתם גם היו עוד פעם
‫אל תדברי לו, אין דבר כזה
‫תלמיד חכם שלא קיבלו אותו בזמנו
‫ואמרו שהוא לא תלמיד חכם
‫ופתאום אחרי 500 שנה מוצאים אותו מהנפתלים
‫והופכים אותו לגדול דור
‫כל תלמידי חכמים שיצרו ‫שיטות רצויות בעם ישראל
‫גם בזמנם היו תלמידי חכמים
‫שסמכו את ידיו עליהם
‫והם היו, הביאו מקורות
‫והם היו חלק מהמסעות
‫אלא שההשפעתם הייתה יחסית קטנה
‫אבל אחרי
‫כמה שנים אתה רואה שנשאר
‫רוב דורות האומה
‫יש פה, מן עם ישראל
‫זה אורגניזם, זה יצור חי
‫הוא מאזן את עצמו
‫במהלך הדורות
‫דעות
‫שלא צריכות להיקלט בעם ישראל
‫הן נפלטות
‫במהלך הדורות
‫ולכן זה גם
‫צריך להיות, אנשים צריכים להיות רגועים
‫לפעמים יש איזה, יש פתאום איזה משהו
‫שתופס עכשיו את עם ישראל
‫וזה נראה לכאורה משהו שמנוגע
‫ומשנה פה דברים וזה
‫אדם שמביט במבט אמוני
‫על המציאות
‫וזה נפלט
‫אם זה אמיתי
‫זה יישאר, אם זה לא אמיתי
‫זה יפלט
‫אפשר לא להגיד פה כל מיני שמות
‫כל מיני דמויות שבזמנם
‫עשו
‫עשו רעש תקשורתי גדול
‫והיום
‫אני לא מדבר עכשיו על שבתאי צבי וכאלה
‫אני מדבר על דמויות שחיו לפני
‫אה?
‫אני אומר, אני לא רוצה להגיד דוגמה
‫מודרנית כדי לא להסתבך
‫כי אתה יודע, אנשים שחיו
‫לפני 20-30 שנה יש להם עדיין
‫מעריצים
‫אבל יש כל מיני דמויות, אתה רוצה אחרי שיעור
‫אני אספר לך, שלפני 20-30
‫שנה היו גם איזה דמויות
‫שקרו תיגר על כל
‫המסורת היהודית, כן? באו
‫אמרו הפוך מכולם בדברים שבניגוד לתורה
‫בניגוד להלכה
‫וקיבלו המון מכיות כפיים מה
‫התקשורת וזה זה זה
‫אף אחד לא זוכר את השם שלה
‫זאת אומרת, זאת שמות
‫כמו הרב מודחא אליער, כמו הרב ודא יוסף
‫כמו
‫הרב קור, כמו הרב אלישיב
‫כמו הרב ישראלי, זה השמות
‫שיזכרו לנצח
‫הם התקבלו על עם ישראל
‫לדורותיו
‫כך אנחנו מזהים איך הקבוש בחר
‫מעביר את העולם
‫אז כמו שאמרתי, יש דברים ‫שאנחנו לא יודעים בזמננו
‫ואנחנו ככה בספק, אבל אם
‫תחשבו על זה, תראו שזה
‫תשעים, הייתי אומר תשעים וחמש אחוז
‫מהדברים הם די ברורים
‫יש חמש אחוז ש...
‫אנחנו אומרים, תשמע יש ‫פה מחלוקת, אנחנו לא יודעים
‫בוא נראה לאן זה התפתח
‫מה יהיה?
‫בואו נותנו רק
‫נסיים את הזה ואז אם
‫נשאל שאלות. האמת
‫זה סיכום, האמת
‫זה היה הסיכום
‫האמת הכללית
‫המוחלטת והאין סופית
‫הכתובה במכתב אלוהים בנשמת
‫כנסת ישראל, מכונה
‫בלשון המסורתי תורה שבכתב
‫שימו לב, יש פה מועגדרת מושגים
‫מה זה תורה שבכתב ומה זה תורה שבעל פה
‫מה שכתוב בתורה
‫כלומר העקרונות הנצחים
‫של עם ישראל, זה נקרא תורה שבכתב
‫התרבות
‫שיצרה רוח הרומה
‫על ידי גדוליה במהלך הדורות
‫מכונה בלשון המסורתי תורה
‫שבעל פה. תורה שבעל פה זה המפגש
‫של חכמי ישראל במהלך כל דור
‫של התורה שבכתב וההתאמה
‫של התורה שבכתב
‫אל הדור הנוכחי
‫ומי מכריע? תורה שבכתב
‫או תורה שבעל פה? תורה שבעל פה
‫חביבים דברי סופרים
‫יותר ממיינה של תורה
‫זאת אומרת, בוודאי שהתורה שבכתב
‫היא יותר עליונה, כי זה דבר
‫אלוהים ישיר, אבל התורה שבעל פה
‫היא זו שמורידה את התורה
‫שבכתב על המציאות
‫ולכן חכמי ישראל אומרים לך
‫איך להבין את הפסוקים
‫הפסוק נראה כך וכך
‫כתוב בפסוק, וישקב ראובן את בילה
‫פלגה שביב. אומרים חכמי התורה
‫שבעל פה, כל האומר ראובן
‫חתה עינוי לתורה
‫הוא לא שחב איתה אלא רק
‫בלבל יצואי אביב. צריך להבין מה הכוונה
‫אבל לצורך העניין, חכמי
‫ישראל אומרים לך לאורך הדורות
‫איך לבאר את התורה. אז שוב, מי שלא
‫מבין מה זה תורה, מה הם סותרים פסוק
‫מפורש, אז זה פועל, הם מנסים להוות את
‫הפסוקים, יש להם אינטרסים אישיים. ‫מי שמבין שתורה זה מה שהחיות שובעת בעם ישראל
‫עם ישראל לדורותיו, אומר לך
‫שככה צריך להבין את הפסוק
‫שכתוב העין תחת עין, כוונה היא כסף
‫תחת כסף. אבל כתוב העין תחת עין
‫זה מה שהתורה שבעל פה אומרת
‫התורה שבעל פה מסבירה לך למה התורה
‫שמכתב התכוונה. חכמי ישראל
‫בכל דור מסבירים למה
‫התורה התכוונה. ומה שמתקבל
‫על ידם, זו האמת
‫כי מה שמעניין אותנו זה לא
‫ההיסטוריה, לא הטקסט
‫מה שמעניין אותנו זה מה החיים של עם ישראל
‫והחיים של עם ישראל נקבעים
‫על ידי האנשים שחיים בדור
‫הזה, שרואים את כל
‫השרשרת, שייכים למסורת לכל
‫הדורות, ומשם מכריעים בכל
‫רגע נתון מה הדבר
‫שאלוהים מופיע דרכו
‫סיכום
‫אדם הרוצה למלא את חייו
‫במשמעות אמיתית ומוחלטת
‫ובערך נשגב
‫אינסופי
‫אדם הרוצה להביא את חייו
‫את חיי עמנו וחיי כל
‫למדרגה כזו שתהיה להם תכלית עצמית
‫אדם הרוצה להקשיב את
‫ציח נפשו הפנימי, במילים אחרות
‫מי שרוצה להיפגש עם אלוהים
‫צריך הוא, זה הציטוט
‫מרב צביעודה שימו לב
‫להיבלה כולו
‫ברוח ישראל, לחשוב
‫ישראליות, להרגיש
‫ישראליות, לחיות חיים
‫ישראלים, לראות בשמחת ישראל
‫ככל שאדם יותר
‫יתחבר לעם ישראל לדורותיו
‫ישמח בשמחתם
‫יתעצב בעצבונם
‫יבין את הדברים
‫שנכתבו על ידי גדולי האומה
‫יהיה מחובר
‫להיסטוריה הישראלית
‫באופן המלא וזה גם מה שאנחנו עושים
‫כל היום, אנחנו עושים כל ברכת המזון
‫כל תפילה, כל הזמן אנחנו מדברים
‫על זה, ובני ירושלים, את החזנה
‫עינינו ולשיב השופטנו
‫כבר אישר
‫כל התפילות, כל הבחות, כל המצוות
‫מה אומרים לפני כל מצווה
‫על פי תורת הסוד?
‫לשם ייחוד, קוד שבריך הוא
‫שכינתי, תמיר הוא נעלם
‫בשם כל ישראל
‫מה אתה עושה
‫מה אתה עושה עכשיו מצווה
‫אתם מופיעים את החיים הישראלים לדורותיהם
‫כל דבר זה עם ישראל
‫זה הלב של כל
‫התורה כולה
‫עם ישראל, עם ישראל, עם ישראל
‫זה, כמו שאמרתי, הסיבה היא
‫שאנחנו פה מסבירים את הדברים האלה
‫רק בגלל פחיתותינו
‫לאורך כל הדורות זה היה
‫הדבר הכי פשוט, במובן מאליו
‫איך מתחברים עם אלוהים
‫נפגשים עם עם ישראל
‫זה הכל
‫ולכן זו תורה, אני מסכם, ‫מה שהיינו בשיעור הזה
‫כמובן אחרי זה שאלות לשמחה
‫מה שהיינו בשיעור הזה
‫מה זה תורה? תורה, אחרי שהבנו
‫שאלוהים מופיע דרך עם ישראל לדורותיו
‫תורה, זה בסך הכל
‫בסך הכל
‫הביטוי, הכתוב
‫והנאמר והנכתב
‫בספרים של חיי האומה הישראלית
‫לדורותיה, להבין פשוט
‫את ייצוא החיים הזה שנקרא
‫ישראל, שהוא הופעת הכלליות
‫שהוא הופעת הנצחיות
‫שהוא הופעת אלוהים בעולם
‫שאלות, בבקשה
‫כמובן מי שצריך או צריך ללכת, חופשיים
‫אבל בבקשה שאלה, כן?
‫מתי עוברים למישהו
‫לא נורחנת תכניסים לתורה?
‫שאלה טובה, שאלה טובה
‫הגבול בין מה שנקרא
‫התחדשות של התורה לבין
‫רפורמה הוא גבול דק
‫יש דברים שאפשר לראות אותם
‫במידי, שזה סותר
‫כמו שאמרתי
‫אני אומר, אתה יכול ‫להלמשל, אחד העקרונות לראות
‫האם זה
‫האם יש לזה בית מדרש
‫זו דוגמה, זאת אומרת, אם התורה של אותו אדם
‫אותה דמות שמחדשת פרוחת דברים
‫היא
‫היא בודדת
‫אין לה רב, אין לה... ‫זה בדרך כלל עדות לזה
‫שזה משהו שהוא כבר פורץ גדר
‫חדש אסור מהתורה
‫אבל אם התורה, שאני אומר כאן באיזה דמות
‫שהיא, הרב עדי יוסף, תמשיך, דירך
‫בפסקים שיש כל מיני דברים מאוד
‫מה שנקרא חדשנים
‫כן? אם אפשר לקרוא לזה ככה
‫שאם הם היו נאמרים על ידי תלמידי חכמים אחרים
‫אז היינו
‫מרים עם גבה ולא היינו מקבלים את זה
‫אבל מכיוון שיש כאן אדם שיתקבל
‫על עם ישראל כבר בדורו כפוסק
‫הלכה לרוב ו... אז ‫עכשיו, שהוא אומר משהו
‫אז כן, יש לו את הכוח
‫לחדש בדברים שהם אפילו קצת
‫נקרא לזה, הולכים צעד
‫קדימה
‫זה אחת, יש שם עוד הרבה מדדים
‫אלא זה דברים שהם מאוד מאוד
‫דדינים, ועל זה כל הוויכוחים שקיימים
‫היום אגב בעולם התואר זה הדיכוח
‫על גיור, על קשרות
‫הכל זה עובד על זה
‫כי תנאי החיים משתנים כל הזמן
‫ואיך להתאים את מסורת האומה
‫לדורותיה
‫עכשיו, אני חושב
‫בלי כמובן להיכנס לשמות וזרמים
‫אני חושב שכל אחד וכל אחת מאיתנו
‫יכול לפחות, מה שנקרא
‫לעשות גבולות גזרה
‫שכבר מרחקים הרבה תנועות
‫והרבה זרמים
‫ברור שהם לא שייכים למסורת האומה לדורותיה
‫דברים שמנסים לקעקע
‫את המיינסטרים
‫של השולחן הרוך
‫זה ברור שזה לא
‫בתוך, כמו שאמרתי
‫גבולות הגזרה, מה שאת יכולה להכריע?
‫תכריע
‫מה שלא
‫תשאירי
‫אני חושב שמניסיון שלי אני כמעט ולא נתקל
‫בבעיות אישיות בדבר הזה
‫90% זה דברים די ברורים
‫בגבולות גזרה
‫יש פה ושם דברים שהם
‫לא יכולים להכריע
‫אם זה באמת יצא או לא יצא
‫שב ואל תעשה עדיף
‫אדם אומר, טוב בוא נחכה
‫עוד מישהו?
‫מה אתה אמר על בנאחמן ברסלב?
‫אז אתה אומר
‫בנאחמן ברסלב זה דוגמה
‫בנאחמן ברסלב אפשר להבין, בזמנו
‫הוא היה תלמיד חכם, זאת אומרת זה לא היה
‫מישהו ש... הוא היה תלמיד חכם
‫היו הרבה חולקים על דעתו
‫הוא לא היה מקובל, נכון
‫ואני גם לא בטוח
‫היום שהוא הגדול
‫גדולי הדורות של עם ישראל, אבל הוא זרם
‫שהיה חלק מטורעת
‫גם תלמידי החמים בזמנו
‫היו כמה שיצאו באופן
‫חריף נגדו, אבל לא שלילו
‫מנו את הגדלות התורנית
‫אלא אמור הדרך שלו היא דרך מאוד ייחודית
‫היא יכולה לבלבל, כמו שגם
‫היו אגב שאמור כנגד הרב קוק
‫אז אור שענו היום, יש איזה פריחה
‫של שיטתו, וגם זה
‫אני דעתי אגב זה תקופה שאני לא
‫בטוח שתימשך יותר מדי זמן
‫לזווית מסוימת שמסתדרת עם התרבות
‫הפוסט מודרנית, ואנשים מתלהבים
‫מזה, לענייננו אבל
‫אנחנו נפרס לזה, לא
‫אתם יודעים, זה מישהו שבזמנו היה
‫גדולי ישראל
‫כולם הכרימו אותו, אמרו שהוא לא
‫תמיד חכם, והוא מחוץ ליהדות
‫ופתאום עכשיו הוא צד, זה לא המצב
‫הוא היה תמיד חכם, היה זרם לגיטימי
‫בתוך
‫הנהר החיים של עם ישראל
‫רק יחסית בזמנו
‫זה היה זרם די שולי
‫שהיום תפרס קצת יותר מרכז
‫זה לא שבתאי צבי
‫אתה מבין, להבדיל, זה לא
‫אני יודע מהפרנקיסטים
‫זה לא, והיו
‫בהיסטוריה של עם ישראל ‫אתה יודע כמה היו כל מיני
‫אנשים הזויים
‫שהם נעלמו ואפילו לא זוכרים אותם
‫כל מיני כאלה שחיצ'ו
‫תראה, ההשכלה
‫הברלינאית, כן, שהיא נוסדה
‫במקורה, אני יודע, תמיד חכם, רבי משה
‫מנדלסון, הוא ייצר
‫ייצר איזה זרם שיהיה לו מקורות
‫וכו' וכו'
‫אבל הרבה מאוד גדולי ישראל מהר מאוד זיהו
‫שהזרם שלו כבר מוביל
‫גם אם לא אצלו אישית, אצל תלמידיו
‫מוביל ליציאה
‫מהזה, וכאן למשל
‫זה דוגמה למשהו שיצא
‫מה, מה שנקרא
‫מהזרם, כי באיזה שלב
‫כבר אנשים יוצאים נגד השולחן ברוך
‫מוחקים בסידור את ירושלים
‫מתחילים להתבולל
‫אז אתה, אתה מבין שזה כבר
‫משהו שהוא מחוץ
‫לזרם
‫טוב
‫נעצור כאן

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/246845545″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 28

<< לחץ לפרק הקודם

עם ישראל - כישרון , קיום , השפעה

לחץ לפרק הבא >>

איך מכריעים בין דעות שונות בתורה ?

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 74 דקות

סדרה:יסודות האמונה | הרב חגי לונדין

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/246845545″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

מה זה בדיוק תורה?

01:14:47

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: