הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

לשבור את הקונספציה – פרשת מצורע ושבת הגדול | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

לכפר על רגעי הייאוש – פרשת תזריע | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

התחדשות של הנפש | עבודת ה’ לחודש ניסן (נמרצות) | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

להשתחרר מתחושת ההחמצה (הכנה לפסח) | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

בושה! בושה! – פרשת שמיני ופרשת החודש | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

עולם חדש וסוף מאמר יסורים ממרקים

הרב חגי לונדין

ג׳ במרחשוון ה׳תשע״ח (אוקטובר 23, 2017)

Play Video

Autoscroll:

‫טוב, שלום לכולם. אנחנו בשיעור מספר ‫20 בסדרה הזו, יסודות האמונה היהודית,
‫למה שהוא עמד שני שליש מהמהלך. ‫היום אנחנו, בזרת ה' גם נסיים את המאמר
‫ייסורים ומרכים, שזו הייתה הפלטפורמה ‫שעליו התעסקנו בשר השיעורים האחרונים,
‫קצת יותר, ואני חוזר בזרזות ‫מה ראינו עד עכשיו, ונתקדם.
‫עד עכשיו למעשה דנו במושג האלוהות, ‫שהציר המרכזי שאנחנו כל הזמן מדברים עליו,
‫זה העמקה של המושג אלוהים, ‫מאיזשהו תפיסה פשטנית של כוח עליון,
‫ישות חיצונית מחוץ לעולם, ואז ממילא ‫איזה ניסיון להוכיח את הקיום שלו,
‫על ידי כל מיני הוכחות, צחליות, רגשיות.
‫אמרנו, אנחנו לא עובדים בציר הזה ‫בכלל, אנחנו פשוט מנסחים מחדש,
‫מה זה אלוהים שאותו אנו מחפשים, ‫וסבנו, האלוהות, בהגדרה של הרב קורק,
‫עיקר האמונה היא בגדולת שלמות אינסוף, ‫זאת אומרת, אנחנו מזהים בקיימות שלנו,
‫שאנחנו חיים בתוך מציאות ‫שיש בה שורש אינסופי,
‫השורש האינסופי זה למעשה מה ‫שאנחנו מכנים, הוויה, י' כב' כאלוהים,
‫ממילא אנחנו לא מוכיחים את אלוהים, ‫אנחנו פשוט חיים אותו, זה כל הרעיון.
‫הרעיון הוא לצאת מעולם ההוכחות לעולם החיים,
‫וכל מאמר, איסור במרכים, שדיברנו ‫עליו, הוא בא להסביר את הנקודה הזו.
‫להיפתח לשלמות אינסוף, לא להיקבע בשום דבר,
‫אמרנו, ברגע שאדם מתקבע ‫בהבנה כלשהו של המושג אלוהים,
‫מגדיר את אלוהים, אם בסכל ובוודאי במוחש,
‫הדבר הזה הוא סוג של ‫כפירה, כפור, עמידה במקום,
‫אדם לא הולך ומתקדם, ובכלל, כל ‫התפיסה הזו של אלוהים ככוח חיצוני,
‫אמרנו, זה רומס את האדם, ‫זה יוצר תרבות שלמה דתית,
‫שנמצאת כל הזמן תחת שליטה של מה ‫שהיא תופסת בדמיון כאיזה מלך אריץ,
‫שמדכא את חייה, ואז בתהליך ‫ארוך, סופו של דבר, נוצרת הכפירה.
‫וזה למעשה מה שהסבירנו במאמר איסור ממרכים,
‫זאת אומרת, ככל שהאנושות מרגישה ‫במהלך מאות שנים ואלפי שנים,
‫שהתפיסה הדתית מעיקה עליה, ‫אז נוצר מרד כנגד התפיסה הזו,
‫ובעצם מגיעה ההבנה שאין אלוהים,
‫מה שנותן בשלב ראשון תחושה של חופש ושחרור,
‫אבל לטווח ארוך מעבד את כל המשמעות מהחיים,
‫ומייצר את התרבות, כמו שאנחנו ‫מכירים היום, של חוסר ערכים,
‫חוסר משמעות וייאוש מוחלט.
‫היום נדבר על מה הולך וצומח ‫מתוך החורבות של העולם הזה,
‫מתוך הריסות, איזה עולם חדש הולך וצומח.
‫מה שראינו ממש בשיעורים האחרונים,
‫זה ניסינו כמה שאפשר לתאר את העולם,
‫באמת שמאפיין את המציאות התרבותית כיום,
‫העולם החילוני, שתלינו את זה ‫בדמות ספציפית של בר אושפינוזה,
‫שהוא זה שניסח את התפיסה הזו, ‫שלמעשה אין משהו מעבר לטבע,
‫כן, פנתאיזם, אלוהים זה הטבע,
‫שני מילים אחרות, אין ‫משהו מעבר למציאות הברורה,
‫וכל מה שיש פה זה רק תוכנה אחת בלי נשמה.
‫דיברנו על ההשלכות שיש לזה באופן זה או אחר,
‫וכעת, אחרי שהרב סיים את הנקודה הזו,
‫אנחנו מגיעים ליישור את האחרונה של המאמר,
‫לא של המהלך להזכירנו,
‫אנחנו נמצאים פה במהלך שרוצה ‫לדבר גם על אמונה בתורה ומצוות.
‫עד עכשיו מה שדיברנו, ‫זה רק על אלוהים ואמונה.
‫מי אמר שהדרך לחיות את החיים, ‫להופיע את השלמות אינסוף,
‫זה דווקא בתורה ומצוות, זה עוד לא דיברנו. ‫אבל קודם כל,
‫להבנת המושג האלוהות, אנחנו ‫מגיעים פה ליישור את האחרונה,
‫מתוך הקריסה, מתוך אותם ייסורים,
‫כן, לכן המאמר נקרא ייסורים ממרקים,
‫מתוך אותם ייסורים של עולם שמעבד את אלוהים,
‫ויוצא עכשיו עולם חילוני,
‫מתוך כך היסורים ממרקים, ‫היסורים מנקים את הנפש האנושית,
‫ואפשר להצמיח קומה חדשה.
‫אז הנה, אומר הרב בהמשך של המאמר.
‫אמנם נפגמתי האמונה על ‫ידי ביטולה של התורה העליונה,
‫המביאה להכרת גדולת אלוהים,
‫השלמות העליונה שאין לה סוב ערך,
‫ואינה נותנת את הפרי הטוב ‫שהיא צריכה לתת, האמונה.
‫אינה מרוממת את הנשמות בגלוי משפלותן,
‫ובוזהה של האמונה ומחלליה מתרבים.
‫אבל אמונת ישראל נעוצה היא באינסוף,
‫שהוא למעלה מכל תוכן של אמונה,
‫ומתוך כך נחשבת באמת אמונת ‫ישראל, האידיאל של האמונה,
‫ואמונת העתיד, אהיה אשר אהיה,
‫הגבוה בעין ארוך מתוכן של אמונה בעובד.
‫עכשיו הרב מתאר מה התהליך ‫שהעולם כולו עובר במהלך השנים הללו.
‫העולם עבר כמה שלבים, אמר.
‫שלב ראשון, זאת אומרת, היה באופן טבעי,
‫בעולם כולו, וגם כל אדם באופן ‫פרטי עובר את התהליכים האלה,
‫יש בשלב הילדות אמונה פשוטה באלוהים.
‫אנשים מאמינים ‫באיזשהו, משהו שמעלם.
‫יש כאן עולם שיש, כל אחד ‫מנסה איך זה בצורה אחרת,
‫כוח עליון, סבא זקן בשמיים, ‫יש כאן עבודת אלילים.
‫אנשים בונים לעצם בדמיון,
‫כל מיני אלוהים שהם מבטאים את כך,
‫שיש בחיים משהו מעבר לקיום הסתמי.
‫יש כאן משהו שאליו צריך ‫לשאוף, יש תקווה, יש חלום וכו'.
‫אבל עם הזמן, האמונה הזו, ‫שבבסיסה היא כמובן חיובית,
‫היא הולכת ומקשימה את עצמה בדמיונות.
‫זאת אומרת, אנשים עכשיו מתארים,
‫כמו שדיברנו קודם, איזה ‫כוח אריץ שנמצא בשמיים,
‫בסדר, עם הזמן עוברים פולוטואיזם,
‫תפיסה של הרבה אלים למונוטואיזם,
‫שזה אל אחד, אבל עדיין הרעיון הוא,
‫יש כאן איזה יישוב שנמצאת מחוץ לחיים,
‫והולכת ורומסת אותנו.
‫וההשלכות הן, שצריך לעזוב את העולם הזה,
‫זה בעצם כל ימי הביניים, התפיסה הדתית.
‫לא צריך לפתח מדע, לא צריך לפתח טכנולוגיה,
‫לא צריך לפתח רגשות.
‫צריך כמה שיותר להעמית את העולם הזה,
‫ועל ידי כך מתחבים לאלוהים.
‫וזה כמובן, אמרנו, מעורר ‫התנגדות אדירה בתוך האנושות,
‫שהיא חיה וקיימת, והיא רוצה לחיות.
‫ואז העולם הולך לאט לאט ‫ועובר לתפיסה החילונית.
‫כלומר, אין שום דבר מעלינו, ‫מעלינו יש רק שמיים תחולים,
‫תן לנו לחיות, והעולם נכנס לתפיסה החילונית.
‫אבל, כמו שאמרנו, זה לא סוף ‫הדרך, ובואים זה הסוף הדרך.
‫כי מצד אחד, נאמנם העולם ‫עכשיו משוחרר, כביכול,
‫מאיזה כוח עריץ ששולט עליו,
‫אבל מצד שני, אין שום משמעות לחיים.
‫החיים זה רק קיום, זה רק טכני,
‫זה רק חומר, והאנושות מחפשת מחדש את אלוהים,
‫ועכשיו, וזו התקופה שאנחנו נמצאים בתחילתה,
‫האנושות מחפשת מחדש את אלוהים.
‫זה אגב תהליך גם מבחינה סוציולוגית.
‫היום הסטטיסטיקות מדברות ש-85% מתושבי העולם
‫מגדירים את עצמם כמאמינים באלוהים.
‫שמה הם אומרים במילה הזה אלוהים, ‫כמובן נכנסים פה אין סוף הבנות.
‫יכול להיות הרבה פעמים שמאמינים ‫באלוהים, כמו שדיברנו בשיעורים הקודמים,
‫שזה אלוהים שבן אדם בעצם ברא לשימוש שלו,
‫בשביל להרגיש איזו חוויה דתית וכולי,
‫וזה בעצם עדיין בגדר הטבע.
‫אבל אנשים מחפשים את אלוהים.
‫אבל כעת, אומר הרב קוק,
‫אחרי שהאנושות עברה את כל השלבים האלה,
‫עכשיו אנשים, איזה אלוהים הם מחפשים?
‫הם לא חוזרים לאלוהים של ימי הביניים,
‫שוב, לאיזו ישות שאורסת את החיים.
‫אלא הם מחפשים עכשיו, אחרי שהאנושות,
‫במשך המאות שנים האחרונות בעולם החילוני,
‫הכירו את העולם, פיתחו את העולם.
‫הרי זה מה שיצר עכשיו ‫ההשתחררות מהתפיסה הדתית.
‫ביטוח של מדע, ביטוח של טכנולוגיה,
‫ביטוח של רגשות אנושיים.
‫העולם כמו שאנחנו מכירים אותו היום,
‫עולם מפותח, עולם שלא מתנקר ‫לעצמו, עולם שרוצה לחיות.
‫עכשיו, איזה אלוהים מחפשים?
‫אלוהים שיחיה את כל המערכות האלה.
‫זאת אומרת, עכשיו אנחנו מגיעים לשלב השלישי,
‫או אם תרצו, השלב האחרון, ‫למרות שהמילים האלה,
‫שלב שלישי, שלב אחרון, ‫זה הכל מילים יחסיות,
‫זה ילך וימשיך לאין סוף.
‫אבל עכשיו אנחנו מגיעים, מה ‫שקרוי בלשון המסורת היהודית,
‫בית שלישי.
‫בסדר? בית המקדש ‫השלישי, גאולה האחרונה,
‫שזה עכשיו חיבור בין כל מה שהיה.
‫זאת אומרת, מצד ‫אחד, אמונה באלוהים,
‫כלומר, הבנה שהחיים הם ‫לא רק סך של פרטים טכניים,
‫אלא יש כאן משמעות ‫פנימית, ויש אין סוף,
‫ויש משהו שהוא מעל הטבע, ‫ומעל האנושיות, ומעל העולם הזה.
‫ויש אלוהים, ויש גודל, ויש סגל, ויש עוצמה,
‫ויש תקווה ויש חלום, ‫אבל כל העוצמות הללו,
‫הן לא נשארות כמנותקות בעולם הזה,
‫אלא הן מופיעות בתוך העולם הזה.
‫ועכשיו נוצרנו עולם שהוא ‫מצד אחד, מפותח, מלא עוצמות,
‫מלא שמחה, ומחובר ‫אל הנצח ואל האלוהות.
‫זה קורה, כמו שאמרנו, דווקא ‫על ידי הכפירה האחרונה.
‫אמנם נפגם איתי האמונה על ‫ידי ביטולה של התורה העליונה,
‫המביאה להכרה גדולת אלוהים,
‫השלמות העליונה שאין הסוף וערך,
‫ואינה נותנת את הפרי הטוב שהיא צריכה לתת.
‫אמרנו, האמונה, בגלל שלא לומדים אמונה,
‫והתפיסה הדתית נתפסת ‫כמשהו קטן, שמדכא את האדם,
‫אז אמרנו, יש פה כפירה,
‫והכפירה הזו, בשלב הראשון, ‫מבטלת את כל המוסדות הדתיים.
‫זה העולם שאנחנו רואים מול עינינו.
‫העולם מתנער לחלוטין מכל התפיסות הדתיות,
‫העולם מתנער לחלוטין ‫בגלוי מכל השאיפה לאלוהים,
‫וכל השיח, וואק שיח, חומרני, ‫שיח של דברים קטנונים,
‫שקשורים לקיום האנושי של בני האדם.
‫הוא בא ואומר, אמנם היא נפגמת ‫האמונה על ידי כל התהליך הגדול הזה,
‫אינה מרוממת את הנשמות בגלוי משאיפ לוטן.
‫בצד הגלוי, נראה שאנחנו נמצאים לכאורה ‫בתקופה הכי איומה בתולדות האנושות,
‫מבחינת הביטול של מוסדות ‫הדת, והכפירה ששולטת בעולם,
‫ובו זהו מחללי המתרבים,
‫וכולם מבזים את האמונה ואת התפיסה הדתית,
‫זה נחשב משהו לא רלוונטי, משהו ישן,
‫לא שייך אל העולם הזה,
‫העולם המודרני הוא עולם שלא זקוק לאלוהים,
‫ומה שיש זה רק בן אדם, ‫והכוח שלו והעוצמות שלו וכו',
‫אבל אמונת ישראל, אומר ‫הרב חוק, נעוצה בעין סוף.
‫האמונה שאנחנו מדברים עליה,
‫זה לא על בשעה הדתית של כל ‫המושגים הדתיים שעליהם באמת אמרנו,
‫אנשים רבים והם מוקשמים והם מפעילים אותם.
‫אנחנו מדברים על אמונת ‫ישראל שהיא נעוצה בעין סוף,
‫כלומר באותו תוכן פנימי שהוא מעל כל המילים,
‫אותה שאיפה אל העין סוף,
‫אותה הכרה בכך שיש נקודה שלמותית, מוחלטת,
‫בלתי ניתנת לאירור בתוך החיים שלנו,
‫ומתוך כך נחשב באמת אמונת ישראל,
‫לאידיאל של האמונה ואמונת העתיד.
‫צריך אולי רב מחלק פה בין אמונה ברווה,
‫לבין אידיאל של האמונה.
‫שוב, יש אמונה ברווה, כלומר יש את האלבשה,
‫של האמונה בשפה ‫ובמושגים, שבכל דור ודור,
‫כי נגד זה אמרנו יש כאלה ‫שמבזים ומחלילים ורבים.
‫אבל יש גם אמונה שהיא מעל ‫המילים, אידיאל של האמונה,
‫מה שקרוי בלשון התורה, ‫אהיה אשר היש לך נהיה לכם.
‫כשהקבוש ברחו אומר למושה רבנו,
‫כשמושה שואל מה השם שאני אגיד לבני ישראל,
‫שאתה מגיע, כשהקבוש רבוי מגיע,
‫אומר לו הקבוש רבוי, מה שמי אשר תאמר אליהם?
‫אהיה אשר היש לך נכם.
‫זאת אומרת, אי אפשר אף פעם ‫לתפוס את ההלויים, כן, בהווה.
‫יש פה רק תמיד התדנות ‫אינסופית, שהיא זו שתמיד נשארת.
‫שהיא גבוהה, האמונה הזו היא גבוהה בעין ארוך,
‫מתוכן של אמונה בהווה.
‫לא להתבלבל.
‫כל מה שאנחנו רואים בדורות שלנו,
‫שיש פה לכאורה ביטול של ‫העולם הדתי, ושל מוסדות האמונה,
‫זה רק את האלבשות של ‫המושגים הדתיים, של האמונה.
‫האמונה עצמה, כן, הנקודה ‫הזו שקיימת אצל כל אדם,
‫שיש משמעות לחיים, ויש ‫אין סוף, והחיים לא נגמרים,
‫זה משהו שהוא חזק מכל כפירה.
‫הוא חזק מכל זלזול ומכל ביטול.
‫ותראו שזה גם מה שקורה היום.
‫זה דברים שאבו כותב, ‫הם נכונים בלי קשר,
‫ואני חושב שהיום גם אפשר ‫לראות את זה בעיניים, שציינתי.
‫למרות שהאנושות כבר נמצאת
‫ב-150-300 שנה
‫של שטיפת מוח חילונית קיצונית.
‫כל העולם, התקשורתי, ‫האקדמי, המוסדי,
‫כולו משדר אין אלוהים, עם כל זה,
‫האנושות כולה כל הזמן מחפשת את אלוהים.
‫יש משהו שהוא יותר גדול מהדבר הזה.
‫מה אנשים מחפשים מאלוהים?
‫שוב, הם לא יודעים להגדיר בדיוק.
‫אבל כל אדם חי בכל שנייה מחייו
‫שבחיים האלה יש משמעות.
‫זה העומק של המושג אלוהים.
‫לא איזה ישות, איזה ‫כוח, איזה זקן בשמיים.
‫אלא החיים האלה מובילים לאיזשהו כיוון.
‫יש דבר שנקרא צדק.
‫יש דבר שנקרא אמת.
‫יש דבר כזה שנקרא אהבה.
‫יש דבר כזה שנקרא תקווה.
‫אמרנו על זה, על ההשלכות של שפינוזה.
‫שפינוזה, התפיסה החילונית רוצה להגיד,
‫עזוב, העולם הזה זה רק משהו מתחתי.
‫יש פה איזה תוכנה כזו
‫שהולכת ומתנהלת.
‫אין חסד, אין צדק, אין נאהבה, אין כלום.
‫פשוט תתקיים ותמות.
‫בני האדם, הם לא מקבלים את זה.
‫יש משהו גדול יותר, אותו ‫מלאך שמקיע על קודקודם
‫ואומר להם, גדל.
‫לכן אומר, הרבה מדרגות ‫במורד יורדו הציוע רוחני
‫עד כדי להיכרות בשם אמונת ישראל בעצם
‫בתור אמונה ממש ולא בתור האידאל האמוני.
‫באמונה עצמה חל הפגם של הכפירה.
‫אבל באידאל האמוני
‫אין פגם הכפירה מגיע כלל.
‫כי האידאל האמוני
‫הוא למעלה ממושג הכפירה
‫כשם שהוא למעלה ממושג האמונה.
‫זאת אומרת, אותה שאיפה פנימית,
‫כמו שאני מחזיר אתכם ‫לשיעורים הראשונים שדיברנו.
‫מאיפה אנחנו מתחילים?
‫כמו מלך כוזר, שהוא מתחיל מחלום,
‫הוא מתחיל מאיזה שאיפה פנימית
‫לחפש את האמת.
‫כל אחד ואחת מאיתנו
‫יש לו את הנקודת קיום.
‫אנחנו קיימים.
‫וחלק מהקיום זה שאנחנו ‫קיימים במציאות אינסופית.
‫אני מזהה בחיה יסוד שלא ‫נגמר אף פעם, שלא ניתן להגדרה.
‫זה שורש לחיים שלי.
‫לא רק חיים, יש גם איזה יסוד
‫שכל הזמן מנביע עוד ועוד ועוד חיים.
‫הנקודה הזו, הרבה ‫מדרגות היא יורדת
‫עד שהיא נקראת בשם אמונת יסוד.
‫זאת אומרת, את הנקודה הזו מלבישים
‫בהרבה מדרגות, בכל ‫דור, בכל מיני מילים.
‫קוראים לזה השגחה.
‫קוראים לזה כוח עליון.
‫קוראים לזה אלוהים.
‫קוראים לזה אדושם.
‫קוראים לזה גורל.
‫לא יודע, כל אחד מכנה את זה במילים אחרות.
‫באמונה עצמה חל גם של הכפירה.
‫זאת אומרת, בלבושים, בתיאורים,
‫בזה באמת כל דור יש את הכפירה שלה.
‫שאומרים, שנייה, אם אתה מגדיר את זה עכשיו
‫ככוח עליון, כוח זה משהו מוגבל.
‫זה משהו מוגבל, מאיפה ראית אותו?
‫איפה תוכיח אותו?
‫וכאן אנשים מתחילים להסתבך.
‫זה באמת יכול ליפול.
‫באמונה עצמה חל גם של הכפירה.
‫אבל באידיאל האמונה,
‫בנקודה הפנימית שקודם ניסינו לתאר אותה,
‫בזה גם הכפירה מגיעה כלל.
‫בזה אי אפשר לגעת.
‫ולמעלה, נקודה הזו, היא למעלה ממושג הכפירה
‫כשם שהיא למעלה מושג האמונה.
‫גם מה שאנחנו עכשיו ‫מדברים, עם כל התיאור הזה.
‫אפילו המילים של הרב קוק.
‫עיקר האמונה היא בגדולת שלמות אינסוף.
‫שכל מה שנכנס בתוך הלב,
‫הרי זה ניצוץ בתל לגבי מה שראו להיות משוער.
‫ומה שראו להיות משוער,
‫אינו לכלל בסוג של ביטוי לגבי מה שהוא באמת.
‫כל התיאורים שדיברנו במהלך השיעורים.
‫כלומר, אתה שאיפה מוחלטת לזה שיש חיים.
‫ויש אינסוף.
‫והכל לא נגמר.
‫זה גם מילים שאנחנו אומרים אותם.
‫אפילו הרב קוק אומר אותם.
‫אבל זה מילים.
‫זה מילים שיכולות להשתנות.
‫זה מילים שיש כאלה שיכולים להגיד.
‫אני שומע את המילים ‫האלה, אני לא מתחבר אליהם.
‫אני הייתי מנסח את זה אחרת.
‫יש לי קושיות.
‫ל-100 אחוז.
‫זה נכון.
‫אבל אותה נקודה שהיא בתוך כל המילים הללו,
‫זה נקודה שהיא למעלה ממושג האמונה.
‫אפילו המילה אמונה.
‫אפילו המילה אלוהים,
‫זה רק מילים יחסיות שבאות לתארות ‫משהו שהוא מעבר למילים הללו.
‫הנקודה הזו היא נקודה שהיא למעלה מכל דבר.
‫ובה אף אחד לא יכול לגעת.
‫ולכן היא נשארת לנצח.
‫לא משנה מה בני אדם יגידו.
‫גם אם העולם כולו עכשיו יכריז ‫על עצמו שהוא לא מאמין באלוהים.
‫גם אם העולם כולו יעשה עכשיו ‫את הדברים אחרי יומים ונוראים.
‫והיו תקופות בהיסטוריה, הלא רחוקה, שזה קרה.
‫עדיין העולם ימשיך להתקיים.
‫תהיה נקודת קיום אינסופית שכל ‫הזמן תדחוף את המציאות קדימה.
‫ועוד אלף שנה יהיו אנשים שכבר ‫ילמדו לנסח את זה במילים כאלה.
‫שגם יאפשרו להופיע את זה ‫בצורה דתית, מעשית וכולי.
‫הכפירה, אומר הרב קוק, אין לה אידיאל אמיתי.
‫שימו לב לביטוי של הזוהר הקדוש. ‫איך הוא קורא לכפירה?
‫אל אחר הסתריס ולא אבית פירין.
‫היאוש והטור אינם נותנים אהומה.
‫ועל כן אין מקום לאידיאל ‫הפוך מהאידיאל של האמונה.
‫אף על פי שיש עניין של היפוך ‫והקבלה לעומת גוף האמונה.
‫שזה נקרא שער החמישים.
‫שער החמישים, האידיאל ‫האמוני, שגם אצל משה היה
‫לאידיאל שלא ניתן לו, ‫איננו במציאות בקליפה.
‫וההשפעתו של שער ‫החמישים הזה, של אידיאל
‫האמונה, נותנתי חיים ‫עליונים לכל השערים כולם.
‫ומכניעה את קליפת הכפירה, ‫חסרת האידיאל מפני קדושת האמונה,
‫הקשורה באידיאל נצחי, כי אימך מקור חיים.
‫שימו לב, הרב קוק, לקחת סוף המאמר, ‫כבר אנחנו נכנסים פה למתח רוחני גבוה.
‫הרב קוק מתחיל להסביר על מושגי קבלה.
‫בעומק העניין, אמרתי לכם כבר ‫כמה פעמים, השיעורים האלה,
‫המאמר עשור מרכיבים, זה בעצם ‫מבוא לקבלה, זה מבוא לתורת הסוד.
‫צריך לקרוא לזה מבוא לתורת הסוד, ‫אז זה יותר פופולרי, מה שאני קורא לזה,
‫יסודות האמונה.
‫הרב בעצם טענו, מה זה עולמה?
‫מה זה המושגים האלה, שתמיד שמענו ‫אותם ככה בערפל, שער החמישים, קליפה וכו'.
‫מה הכוונה? שימו לב.
‫הכפירה אין לה אידיאל אמיתי. מה זה כפירה?
‫בואו ננסח שוב את המושג הזה.
‫כפירה הסברנו זה לא, זה ‫שבני אדם אומרים אין אלוהים.
‫זה רק הלבוש החיצוני.
‫הכפירה זה בעצם ההתנגדות שקיימת בכל ‫שלב כנגד כל עלבשה של המושג האלוהי.
‫כל פעם שאנחנו לוקחים את אותה נקודה ‫פנימית אינסופית ומלבישים אותה במילים,
‫אנחנו בהכרח מצמצמים אותה.
‫ואז ממילא נוצרת איזושהי התנגדות.
‫התנגדות שכלית, התנגדות נפשית.
‫אבל הכפירה הזו אין לה אידיאל.
‫זאת אומרת הכפירה הזו היא רק מסבירה מה לא.
‫היא לא אומרת מה כן.
‫היא רק אומרת עלבשה, כפירה.
‫אז אדם עדיין עכשיו מלביש ‫את אלוהים במילים מסוימות.
‫אני אומר, שמע, אלוהים ‫בשבילי זה כוח ששומר עליי.
‫זה מישהו ששומר עליי.
‫אז מיד בא מישהו ושואל, איך הגעת למישהו?
‫ראית פה מישהו? מאיפה אתה יודע?
‫הנה, הוא הקשה קושייה, קושייה טובה.
‫אז עכשיו אני הולך ומזקח את ‫המושגים כדי שהקושייה הזו לא תהיה.
‫אבל שימו לב, הכושייה הזו עצמה ‫היא לא מאיימת על עצם הנקודה.
‫היא רק מאיימת שוב על האלבשה שלה.
‫אבל אין לה הכפירה, אין לה ממשות מצד עצמה.
‫הכפירה זה רק ההתנגדות כלפי ‫הנקודה הקיומית של המציאות.
‫הכפירה אין לה אידיאל אמיתי.
‫היא לא משהו שמצמיח דברים חדשים.
‫אלא אחר, הוא מסורס ולא עושה פירות.
‫הכפירה, השלילה, הם יודעים להגיד מה לא.
‫אבל הם לא יודעים להצמיח מה כן.
‫פעל כן, אין מקום לאידיאל ‫הפוך מהאידיאל של האמונה.
‫לגבי הנקודה הקיומית הזו ‫אמרנו, שהיא מעבר למילים,
‫כנגדה אין התנגדות.
‫היא משהו שאף אחד לא יכול להכחיש אותה.
‫אדם יכול כמובן לצאת נגד כל הגילויים שלה.
‫אבל כלפי הנקודה עצמה היא, ‫עוד פעם, כנגד מה אדם יצא,
‫כנגד זה שהוא קיים, כנגד זה ‫שיש נקודת קיימות בחיים שלו.
‫אין מקום לאידיאל הפוך מהאידיאל של האמונה.
‫זה נקרא שער ה-50.
‫יש בתורת הסוד 49 שערים.
‫49 שערים זה 49 מדרגות.
‫למה המספר 49?
‫המספר 7 מבטא בתורת הסוד את העולם הזה.
‫יש שישה צדדים למציאות.
‫ימין, שמאל, קדימה ואחורה, למעלה ולמטה.
‫ונקודה 7 זה הנקודה הפנימית ‫שנמצאת בתוך ששת הצדדים.
‫השבת בתוך ששת ימי המעשה וכולי.
‫7 כפול 7 זה 49.
‫כלומר העולם הזה על כל המרחבים שלו.
‫49 שערי קדושה רוצים להגיד ‫ישנם 49, לא רק 49 אלא יש אין סוף.
‫אבל 49 זה ביטוי, יש אין סוף ‫הופעות בעולם הזה לאלוהים.
‫אין סוף עלבשות, איך מנסחים מה זה אלוהים.
‫כנגד 49 שערי קדושה יש 49 שערי תומה.
‫זאת אומרת כנגד כל עלבשה, כנגד כל ‫תפיסה דתית יש גם את הסיטרה אחרה.
‫את הכוח המתנגד שהוא יכול לצאת נגדה.
‫אבל שער ה-50, הנקודה שהיא ‫מעל ה-49, שהיא מעל העולם הזה,
‫שהיא מעל האלבשות הינושיות, ‫אין כנגדה 50 שערי תומה.
‫יש רק 50 שערי קדושה.
‫כלומר, הנקודה עצמה שעליה אנחנו ‫מדברים אין כנגדה יכולת התנגדות.
‫זהו, זה מובן הרעיון הזה.
‫זהו, זה בנוי על מה שדיברנו. אני מקווה ש...
‫והוא בא ואומר שער ה-50 האידיאל אמוני ‫גם אצל משה היה לאידיאל שלא ניתן לו.
‫משה רבנו שכביכול מבקש ‫מהקב' הוא, הרי נינה את כבודך,
‫מהקב' הוא, וראית את אחורי ואת פני לא יראו.
‫זה ביטוי. התורה שמה בפיו של משה,
‫שאפילו משה רבנו לא יכול ‫לראות את פניו של הקב' הוא.
‫הוא לא יכול לגעת בנקודה, בהשגה הינושית.
‫משה רבנו, שהוא עושה השגה ‫הינושית, הספקלריה מהירה,
‫הפתיחות המוחלטת, השקיפות ‫המוחלטת לאור האלוהי,
‫גם הוא לא יכול לגעת ‫באותה נקודה שהיא מעל הכל.
‫והדבר הזה איננו במציאות בקליפה.
‫הנה, שימו לב עוד מושג קבלי, כן, קליפות.
‫בסדר רבים, טוב, אני אשתמש במושג הזה.
‫קליפות, לא הכוונה היא כל מיני שדים ורוחות,
‫אלא קליפות, זה הכוונה היא ‫האלבשות החיצוניות של האמונה.
‫כמו שיש לנו פרי ויש לו קליפה שעוטפת אותו,
‫כל מעטפת של אמונה, כל ‫אלבשה של אמונה, זה קליפה.
‫בסדר? אנחנו מקלפים, מקלפים ‫לאין סוף את האלבשות האמוניות
‫ואת הנקודה הפנימית אנחנו אף פעם לא נוגעים.
‫היא תמיד נמצאת בשאיפה.
‫היא תמיד מעל הקליפות, ‫מעל האלבשות, מעל ההקשמות.
‫שוב, מי שזה קצת קשה לו ברמה הגדולה,
‫אז שייקח את זה אפילו ברמה הפיזיקלית הפשוטה.
‫דיברנו על זה בשיעורים.
‫אני לוקח את האובייקט הפיזי הכי פשוט שיש,
‫אני לוקח פה עכשיו את הקד הזה, הסגול.
‫פעם אנשים חשבו שאם הם תופסים את הקד,
‫אז הם תופסים אותו, נגעו בקד.
‫היום כבר האנושות מספיק בוגרת ‫בשביל להבין שכל מה שאנחנו נוגעים בקד,
‫אנחנו רק נוגעים במעטפת החיצורית שלו.
‫נביא פה מיקרוסקופ, נראה ‫שיש רבדים שעוד יותר עמוקים.
‫ונביא עוד מיקרוסקופ יותר עמוק, יותר ‫מגדלה, יותר גדולה, יש עוד דבר עוד ועוד.
‫לעולם אנחנו לא נוגעים בקדיות.
‫אנחנו נוגעים רק במעטפות האינסופיות.
‫הנקודה, המהות של הקד, זה הנקודה האלוהית.
‫שהיא קיימת כל הזמן ביסוד, ‫אבל לעולם לא ניתנת לנגיעה.
‫אנחנו רק נוגעים באלבשות, בקליפות שעליה.
‫המציאות כולה ככה היא בנויה.
‫יש נקודת אין סוף שעומדת בבסיסה,
‫ואנחנו כל הזמן רק הולכים ומגרדים ‫עוד ועוד קליפות, וזה התפקיד העניין.
‫וההשפעתו של שער החמישים ‫הזה, של אידיאל האמונה,
‫נותן את היחיים העליונים לכל השערים כולם,
‫ומכניעה את קליפת הכפירה החסרת ‫האידיאל מפני קדושת האמונה הזאת.
‫זאת אומרת, זה שיש לנו ‫נקודה שאי אפשר לגעת בה,
‫זה מה שנותן את הערך והממשות לכל שאר השערים.
‫דווקא שיש בימת שהוא מעל ‫המציאות, שהוא מעבר לאנושיות,
‫זה נותן את הערך לכל האנושיות.
‫אם מה שהיה לנו במציאות זה ‫רק את הצדדים של העולם הזה,
‫רק את הקליפות, רק את המציאות ‫החומרית, זה היה נגמר באיזה שלב.
‫כל מה שאי פעם אדם נוגע בסוף ממצא את עצמו.
‫ואז אם זה ממצא את עצמו, ‫אז כבר אין לזה ערך כבר עכשיו.
‫כי אם אני מבין שעוד ‫חמישים אלף שנה זה ייגמר,
‫אז גם עכשיו בעצם מה יש לי להתאמץ.
‫זאת אומרת, תחשבו על זה מבחינה, ‫כן, אם ננסה שוב להמחיש את עצנו,
‫להוליד, לא עלינו, יש מצב שאין ילדים בעולם.
‫יש מצב שפתאום אין אפשרות להוליד ילדים.
‫מה יקרה לעולם?
‫העולם ייכנס לאנדרמלול, ‫אנדרלמוסיה כבר באווה.
‫זה שהאנושות כולה יודעת שאין לה המשך,
‫אוקיי, אין לכם המשך, בוא תיהנו ‫אבל עכשיו מה20 שנה שנותר לכם.
‫אם אין המשך, אז כבר עכשיו ‫אין שום ממשות לשום דבר.
‫או כמו אם תרצו, אין, ‫זה אולי דוגמה יותר טובה,
‫אדם שמודיעים לו, תקשיב, ‫עוד דקה אתה הולך למות,
‫עוד עשר דקות אתה הולך למות.
‫זה נותן לו תחושה איומה ‫של תסכול כבר באווה, למה?
‫מה הבעיה? יש לך עוד עשר דקות, נכון?
‫תמצא, תהנה את העם בעשר דקות האלה.
‫למה כבר עכשיו אתה מרגיש איום ונורא?
‫כי בעצם אתה מבין שברגע שאין המשך,
‫אז גם הקיום עכשיו הוא חסר משמעות.
‫משמעות זה אומר נצח, ‫משמעות זה אומר שזה מתקיים.
‫בעומק העניין, התפיסה ‫החילונית זה מה שהיא אומרת.
‫היא אומרת לבן אדם, אין משמעות לחיים שלך,
‫אתה נגמר פה אחרי 70-80 שנה.
‫ולכן כבר עכשיו, מה חשוב, מה תעשה?
‫אלא מה המקווה שזו עוד 70-80 שנה,
‫אז בן אדם יכול להדחיק את ‫זה ועכשיו ליהנות מהחיים שלו,
‫עוד כמה עשרות שנים, עד ‫שהוא מגיע להיות בגיל מבוגר.
‫ואז כבר ההכרה שעוד מטה הוא הולך למות,
‫היא יותר חזקה בורגשית ואז ‫כבר באמת יש את היאוש וכו'.
‫אבל אם אדם הולך עם הרציונל הזה,
‫שאין המשך, אין נקודה פנימית, יש סוף.
‫אם יש סוף, אז כבר עכשיו מה שלי יתאמץ.
‫אם אדם יודע שמה שאני הולך לבנות פה,
‫במילא הולך להרס, אז מה שלי יתאמץ עכשיו.
‫אם מה שאני הולך, העבודה ‫שאני עובד עליה עכשיו,
‫אני הרי יודע שעוד יומיים ‫מישהו יסביר למה היא לא טובה,
‫אז מה שלי יתאמץ כבר עכשיו.
‫מתי לאדם יש משמעות להווה בחייו?
‫שהוא מבין שההווה קשור לנצח.
‫אם אני מבין שיש המשכיות, ‫שיש נצח, שיש משמעות,
‫שיש נקודה שלעולם לא נגמרת,
‫אז זה נותן לי ערך גם למה שאני עושה עכשיו.
‫אם אני מבין שיש שער חמישים,
‫אז יש ערך לארבעים ותשע שערים.
‫אם אין שער חמישים, אז מה שלי יתאמץ עכשיו.
‫רעיון מובן?
‫אין שאלות היום, אני רואה ‫סבבה, אנחנו מתקדמים.
‫כנראה עולם הקבלה זה משהו שפשוט.
‫כן, מה לא?
‫למה? בוא נחשוב שנייה.
‫זה רק בגלל התחקה, אתה צודק.
‫אבל בוא נחשוב שנייה, בוא תיקח דוגמה.
‫אדם בא ואומר, תקשיב, אתה ‫עכשיו הולך עובד עובד עובד,
‫קשה על איזשהו, אני יודע ‫מה, פיתוח מדעי, בסדר?
‫אומרים לך, תקשיב, אתה עובד עכשיו על זה,
‫בפשח חמש שנים, תודה לך, יום, ‫דקה, אחרי שאתה מפרסם את זה,
‫מישהו יוכיח שזה לא נכון, ‫שזה לא שווה עבודה שלך.
‫יהיה לו כוח לעבוד על זה?
‫למה לא? תהנה מהעשרים שניות ‫שיש לך, עד שיגלו שזה לא בסדר.
‫למה?
‫אולי יש לי איזה מפעמם, זה לא יכול להיות.
‫בסדר, אתה מבין, אבל אתה צווה, כשיש ענה ‫מעצם, זה בעצם כשאדם מבין שיש פה השתלמות,
‫ואז יש השמחה בעצם היצירה.
‫אבל אדם נורמלי, עכשיו אני אומר, ‫אם הוא יודע שמה שהוא הולך לעשות,
‫הוא נגמר, הוא חסר תועלת, אז ‫אין לו עכשיו מוטיבציה לעבוד.
‫למה? בוא נסע, למה? ‫שוב, מבחינה רצועית, מה הבעיה?
‫זה הולך, זה לא יהיה, בסדר?
‫יחליפו את זה, ישנו את זה וכו', אבל מה?
‫אתה אבל עכשיו, בדיוק, כלומר, ‫אם אין קיום נצחי, אין משמעות להווה.
‫כמו שאמרנו, מכיוון שהיום רוב הדברים ‫שאדם עושה הם לא מיד נעלמים, לוקח,
‫איזשהו זמן מסוים, אז זה ‫מאפשר לו להדחיק את זה.
‫אבל אם אתה בתפיסה שאין אלוהים, אין ‫מוחלטות, אין נצח, והכל נגמר והכל מתקלה,
‫מה יש לי איתם? וזה בסוף, מקל התרבות.
‫נכון שהיום אנשים ברמה ‫הקיומית הם איכשהו עוד עובדים,
‫כי הם רוצים להנות מה-50-60 שנה שנותרו להם,
‫כמו שאתה תחשוב, זה מגוחך, ‫הרי בתפיסה התרבותית היום.
‫מתי תכלס בן אדם, מתחיל לחיות את החיים?
‫באזור גיל 30, נכון, כן, עד אז הוא לומד, ‫ולומד כישורים איך להסתדר בעולם הזה,
‫ועד שהוא נכנס לעבודה, ‫וטה-טה-טה, נגיד בגיל 30.
‫ובאזור גיל 60, בן אדם כבר ‫מתחיל לדאוך, היום כבר בכלל,
‫אנשים כבר בגיל 30 מתחילים ‫לדאוך, כן, הם כבר נמסקנים.
‫אבל נגיד אפילו שהוא ממשיך ‫עד גיל 60, זאת אומרת בעצם,
‫יש לך 30 שנה שאתה ‫איכשהו, ובשלושים שנה האלה,
‫אם בן אדם נשוא עם ילדים, אז זה שלושים ‫שנה שבדיוק אז עסוק בגידול של ילדים אחרים,
‫לא של עצמו. ‫בן אדם יוצא שכל חייו זה סבל אחד מתמשך.
‫אנשים מתחרפנים מזה. התחושות תסכול ‫איומות, שהיום מאוד מאוד מאפיינות את התרבות.
‫אנשים מרגישים שהחיים, כאילו, אני לא, ‫עד שאני מספיק לנשום אותם הם כבר נגמרים.
‫אז כל הזמן המוות נמצא ברקע, הסוף, ‫ומה יש אחרי המוות בתפיסה החילונית?
‫אין כלום. אז כבר עכשיו החיים הופכים להיות. ‫אז בשביל להדחיק את זה, אומר, אוקיי, אוקיי,
‫אז בוא נחשוב על מה שיהיה אחר כך, ‫ובוא עכשיו, אכול ושתו כי מחר נמות.
‫אבל תמיד שאדם שחי ככה, זה משהו שמאוד ‫מאוד שברירי. כי אכול ושתו כי מחר נמות,
‫אבל עם הזמן גם האכול ושתו כבר ‫מאבדים את הטעם שלהם. כי כמה אדם יכול
‫לשחק עם זה שמחר הוא לא יהיה. זה הלומד. ‫זאת אומרת, בתפיסה הזו, דיוק הפוך.
‫יש שער חמישים, שאי השפעתו של שער חמישים, ‫היא נותנת חיים עליונים לכל השערים כולם.
‫היא נותנת עכשיו משמעות ‫לכל מה שאתה עושה
‫בעולם הזה. כי עכשיו ‫שאני בונה משהו בעולם הזה,
‫אני יודע שיש לזה משמעות נצחית. ‫לא רק אחרי החיים שלי. זה יישאר לתמיד.
‫יש לזה משמעות. ‫ואז יש ערך לכל דבר גם בעובד. יש?
‫אם אני לא מצליח להגיע ‫לשער החמישים, כל עוד אני...
‫אתה כל הזמן, כולם מגיעים. כולם שייכים לשער ‫החמישים הזה. אתה חלק מהחיים האלוהים בעולם.
‫אתה קיים. אתה קיים בתוך הציר ‫האינסופי של האלוהות בעולם הזה.
‫כל מעשה שאתה עושה בעולם ‫הזה יש לו משמעות נצחית.
‫זה מה שאומר הרמב״ם. אדם, לפני שהוא ‫עושה שום מעשה, שידע אם עשה מעשה טוב,
‫הכריע את כל העולם כולו לקו זכות. ‫כאילו העולם נמצא על קף המוזניים,
‫עשה מעשה שלילה, כאילו הוא ‫הכריע את כל העולם לקף חובה.
‫אתה צריך להבין, כל דבר שאתה ‫עושה יש לו משמעות של נצח.
‫הכל, על הכל יביאך אלוהים במשפט. ‫כל דבר יש לו משמעות.
‫לטוב או לרע. ולכן תתייחס מאוד ‫ברצינות לכל מה שאתה עושה בעולם הזה.
‫עכשיו הרב שוב חוזר לנקודה ‫שלנו, במצב שהיינו היום.
‫למראה זה הזורעי האורות כמו אלה ‫חושבים שהאמונה נופלת, שהעולם מתהפך,
‫שרואים את הכפירה שקיימת בעולם והפירוק של ‫כל המסודות הדתיים נראה שהגענו לסוף העולם.
‫אומר רב קוק בדיוק הפוך. ‫באמת הצללים נדים וזזים.
‫ברוכים ומסתלקים לפנות מקום לאור. ‫מה שקורה עכשיו,
‫הקריסה של השלוש מאות שנה ‫האחרונים של מה שמכונה העולם הדתי,
‫היא רק פתח לילדה חדשה. ‫היא פתח לאמונה עוד יותר גדולה שתופיע בעולם.
‫אמונה שתהיה אמונה בהרבה יותר ‫עמוקה מהאמונה הדתית הרגילה.
‫אמונה שתיתן מקום לעולם הזה, ‫שתיתן מקום לכישרונות האנושיים,
‫שתיקח את כל הטוב שצמח בעולם ‫המודרני ותחבר אותו למה שהוא נצחי.
‫הכרח הוא כדי לשוב לביצרון של ‫האמונה, הביצרון זה חוזק של אמונה,
‫שתשוב לתכף בתוך כל נשמה, ‫להתעורר התעוררות חזקה.
‫הרב מסיים פה את המאמר, מה ‫המסקנה מכל המהלך, מה שהוא מעשי?
‫להתעורר התעוררות חזקה לערמת ‫דעת אלוהים בכל רוחבה ועומקה.
‫כלומר, להתעסק באורחות השכל ‫היותר גנוז שבועלים למעלה מכל הגדרה.
‫אדם רוצה לקדם את הגאולה ‫של העולם, מה הדבר הכי חשוב?
‫שילמד אמונה, שילמד את הדברים האלה,
‫שילמד את התוכן הזה של דעת אלוהים,
‫את הרעיונות הרוחנים העמוקים של עם ישראל,
‫שהם אלה שבונים אותו ומתוך ‫כך באופן ישיר ובאופן עקיף,
‫מקדמים את העולם כולו.
‫אדם אמור לפתח, אדם שלומד את הרעיונות האלה,
‫הוא גם בזמן שאיזה עזוי ‫אורות, הוא נשאר יציב.
‫זה משהו שהוא לא רק פלספני, זה ‫משהו שקשור להתנהלות יומיומית.
‫אדם שמבחינתו העולם הוא עולם דתי,
‫והוא לא מבין שיש נקודה שמעבר ‫לדברים האלה, הוא נכנס ליהוש.
‫הוא רואה שהעולם מתפרק בכל ‫תחום הדתי, לא רק בתחום הדתי.
‫העולם מתפרק בתחום המוסרי, הוא, לא יודע,
‫הארץ ישראל יש נסיגות, הוא ברמה האישית,
‫הוא נתקל בכל מיני בעיות בחיים,
‫הוא כל הזמן נמצא בזעזורה, כי ‫נראה לו, הנה זה נגמר, הנה זה נגמר.
‫אדם שחי את תודה העזוי, הוא שייך אל הנצח.
‫כל מה שקורה, בוודאי הוא כואב לו,
‫והוא מנסה לשנות מה שאפשר,
‫אבל יש איזו עמדה יציבה, שהיא מעבר לכל דבר.
‫הוא תמיד שייך לקו שאי אפשר לגעת בו.
‫אנשי אמונה גדולים, לא משנה מה קורה,
‫הם נמצאים תמיד עם מבט אל הנצח.
‫רבי עקיבא, שרואה שואל ‫שיוצא מבית קודשי הקודשים,
‫הוא צוחק, שאלו לו, מה אתה צוחק?
‫שואלים הלכו בו, אומר רבי עקיבא,
‫מקום שהתקיימה הנבואתה, ‫הנבואה של שואלים הלכו בו,
‫תתקיים הנבואה עוד ישבו ‫סכנים וסכנות בחוצות ירושלים,
‫ואיש על משנתו מרוב ימים.
‫הוא מביט לשם, אל הנצח, וגם בדור שלנו.
‫כל דבר שקורה, כל דבר שקרה וכל דבר שיקרה,
‫מלחמות, בעיות כלכליות, בעיות רוחניות,
‫משברים תרבותיים, משברים אישיים,
‫הכל בסופו של דבר, זה חלק מהתהליך הגדול הזה,
‫שמצמיח משהו עוד יותר גדול, ‫ועוד יותר גדול, ועוד יותר גדול.
‫וזו העמדה הנפשית של אדם ‫שהוא שייך אל האמונה העמוקה.
‫זה לא איזה ראש בקיר כזה, יש ‫אלוהים, לא משנה מה יקרה, יהיה טוב.
‫זה רק הניסוח השטחי של הרעיון העמוק הזה.
‫יש נקודת חיים שהיא מעבר ‫לכל הבעיות שיכולות להיות,
‫שאף אחד לא יכול לגעת בה, ואפילו, ‫אני אומר את זה בצורה הכי בוטה,
‫גם אם העולם הזה יחרב, בסדר, תהיה פצצת אטום,
‫לא יודע, כוכב שביט יפגע ‫בכדור הארץ, חייזרים ישתלטו,
‫לא יודע מה, זה לא משנה.
‫האלוהות תמשיך להופיע בעולם, ‫הקדוש ברוך הוא בורא עולמות ומחריבה.
‫ואנחנו נמשיך, כל אחד וכל אחת מאיתנו, ‫נמשיך את אותה השתלמות אינסופית,
‫בעולמות שיבואו, בדיוק מה שיקרה. ‫כן, אנשים נורא מפחדים שהגיע סוף העולם,
‫זה נורא מטרי, היום כבר פחות, ‫היה תקופה שהיה כל המלחמה הקרה,
‫יהיה סוף העולם. מה אתה דואג לסוף העולם? ‫למה זה שאתה הולך למות זה לא מדאיג אותך?
‫סוף העולם לא בטוח שיגיע פצצת אטום.
‫זה שאתה הולך למות זה בטוח. ‫אין דבר יותר בטוח בחיים
‫מזה שאנחנו הולכים למות.
‫אז מה?
‫אז מה? גם ברור שהוא הולך למות, נכון?
‫מה קורה כשאדם הולך למות?
‫ממשיכה עליו, נשנה, מצב ‫צבירה, עובר עליו, זה הכל.
‫מה הלחץ? תודה.
‫כן?
‫לפי שאתה בזדה נורא, נעשות? תודה.
‫ברור שעובר לעולם של יותר טוב, אבל ‫לא ידעו מדברים אותם את הקושי הזה,
‫לבוא ולהשתגע לנצלות הזאת, ‫ולדעת שזה לא משהו חסר.
‫לבדה, לבדה זה חסר. ‫אנחנו פה עכשיו מדברים עכשיו במבט העליון.
‫זה שהקושי קיים בעולם הזה, ‫וכל כאב אנחנו מרגישים אותו.
‫אבל פה הרב מנסה להרים את הבן אדם למבט ‫שיסתכל גם מדי פעם בחיים על המבט הרחב.
‫יש משהו שהוא מעבר לחיים שלנו, של ההווה.
‫ואם אדם אומר, מה, אני לא מרגיש את זה.
‫אז אנחנו מצביעים פה על עובדה. ‫כולם מתים בסוף.
‫גם מי שהוא מאוד מאוד אוהב ‫את החיים שלו, ומבחינתו זה הכל.
‫הנה עוד ערך שהתרבות החילונית אוהבת להגיד.
‫ערך החיים הוא מעל הכל.
‫זה כזה משפט שאמור לעורר תחושות...
‫אה, זה? אה, כן? בעולם הדתי?
‫אני גלה לך סוד.
‫יש בעולם הדתי, למשל בעולם היהדות,
‫יש כאילו הרעיות שפיכו דמים, ועבודה זרה,
‫שעל דבר כזה האדם צריך יהרג ועל יעבור.
‫שזה לא הכוונה. מה לא הכוונה? ‫שזה לא מה שרציתי להגיד.
‫אני התכוונתי דווקא לנקודה הזאת,
‫שהוא רוצים להנות מהחיים הפורטים. ‫כן, אבל לא שהחיים בהווה מעל הכל.
‫בוודאי שהתורה, העניינה הזו, להופיע ‫כמה שעותנות השלמות בעולם הזה.
‫אבל אם מדבר על אלה שכאילו ‫מקדשים את החיים של ההווה מצד עצמו.
‫זה לא נכון. ‫החיים של ההווה מצד עצמו, הם נגמרים.
‫אז בעולם הדתי הצריך לעשות שלמות? לא.
‫בעולם הדתי צריך להופיע את השלמות ‫האלוהית בכל רגע נתון, בצורה הכי טובה שיש.
‫יש לנו 70-80 שנה שאנחנו מופיעים ‫את זה בתוך המסגרת של העולם הזה.
‫ויש אחרי זה הרבה יותר זמן ‫שאנחנו נופיע את זה באופן אחר.
‫ואם אדם חי ככה, אז הוא גם פחות, ‫עוד פעם, ננסה את זה בצורה באותה,
‫הוא גם פחות לחוץ מה... ‫שאילו, המוות זה ה... מה, מה, מה?
‫עוד פעם, אני אומר בצורה הכי פשוטה. ‫כולם הולכים למות.
‫בן אדם, בני אחד, לא רוצה למות, ‫אני לא רוצה למות, תראה את זה.
‫זה לא יעזור לך. אתה מות בסוף.
‫אז מה זה אומר, אם אדם חי בעולם האמוני הזה?
‫שגם זה חלק מהתהליכיינו.
‫אז אדם שמח שהוא חי,
‫ועוד פעם, כמה זה נשמע מוזר להגיד את זה,
‫הוא שמח שהוא עובר לשלב הבא.
‫כל אחד שמח בשלב שלו, כמו ‫שילד שמח בשלב שלו בתור ילד.
‫מבוגר שמח בשלב שלו בתור מבוגר.
‫בטפיסה החילונית שהמוות ‫זה אין מחויזה שום דבר,
‫אז ככל שאדם נהיה מבוגר ‫יותר, אז הוא נהיה יותר מתוסכל.
‫רוצה להישאר צעיר לנצח.
‫I want to be forever young.
‫מכירה את זה. זה כזה לחץ.
‫כל פעם ששומעת את זה, זה כל כך ילדותי.
‫אתה רואה אנשים בוגרים, הם ‫ניסו בכוח להישאר צעירים כזה,
‫לשחק אותם. ‫לא, אני צעיר, אסור להגיד את הגיל שלהם.
‫יש כזה קטע. יום הולדת, ‫מלגי 30, בן כמה אתה?
‫20 פלוס.
‫זה קטע.
‫וגם מוצרי קוסמטיקלי, שיר צעירים,
‫לא זה, כזה כל הזמן, ורק הסכנים,
‫שהולכים למסיבות להרגיש ‫ש... פשוט פתטי. מעורר החמים.
‫אדם בחיים האלה הולך,
‫אבל זו הנקודה, הוא לא הולך לקראת הסוף.
‫הוא ממשיך באינסוף.
‫תלמידי חכמים, כבר הזכרנו את המשפט הזה,
‫ככל שמזקינים, דעתם התיישבת עליה.
‫אדם לא הולך ודואך ככל שהוא מזדקן.
‫אדם הולך ופורח.
‫הולך ומופיע עוד יותר חיים ‫אלוהים, ועוד יותר חיים אלוהים,
‫ועוד יותר חיים אלוהים. ‫נכון שבחיית החומר יש פה איזה סוג של התבלות.
‫בסדר? ואחרי זה, מה יקרה?
‫אדם ימשיך לנצח.
‫זה צריכה להיות הגישה.
‫ולכן, ברגע שזו הגישה,
‫שום דבר באמת לא יכול לזעזע את הבן אדם.
‫הוא נמצא, כמו שאמרנו, ‫תמיד במשהו שהוא מעבר לכל...
‫וגם אנו ברמה הלאומית, ‫קוראים דברים איומים ונוראים.
‫נכון.
‫אדם צריך להגיב לזה, אבל ‫אף פעם לא לאבד תקווה.
‫אף פעם לא לאבד יהוד.
‫אף פעם לא לאבד אשתונות.
‫יש נצח. יש משהו שהוא מעבר לכל.
‫יש שער חמישים. יש אלוהים.
‫זה העומק של הבנה של יש אלוהים.
‫יש נקודה שתמיד תישאר, ‫ותמיד הייתה, תמיד הובה,
‫ותמיד תהיה.
‫היה, הובה, ויהיה.
‫כן?
‫עם עוד אמונה.
‫כן.
‫בכל שאדם יכיר בזה ‫יותר, ויחיע את זה יותר,
‫ומציאות לאט לאט יתקדם.
‫אוקיי?
‫בטח.
‫משאיר חותם חיובי. מה זה חותם שלילי?
‫לא, אז זה בדיוק.
‫דווקא הוא חשב שהוא משאיר חותם חיובי.
‫על ההפך, אם בריש אדם הבין שכל ‫דבר שהוא עושה יש לו חותם נצחי,
‫אז הוא עוד יותר נזהר שזה ‫יהיה חותם טוב, ולא חותם שלילי.
‫מבינה?
‫כאילו, הרצון הזה להשאיר ‫חותם הוא לאו דווקא...
‫אבל להשאיר חותם הוא איזה חותם אתה משאיר?
‫מה זה חותם? חותם שתישאר לתיראון עולם?
‫מה הכיף בזה?
‫לא יודע, כל אדם שייש תפיסת ‫עולם שלו, יש אחד שישפיע בזה...
‫בסדר, אז זה תפיסת עולם שלו, בסדר.
‫אבל כל אדם רוצה להשאיר חותם טוב בעולם הזה.
‫כשאדם אומר שאני רוצה להשאיר ‫חותם, שאני רוצה להישאר לנצח,
‫הוא רוצה להשאיר משהו נכון וחיובי בעולם הזה.
‫למה? ‫אנשים ששם עושים בירסקיטים ברחובות וזה...
‫זה סוג מאוד נמוך של ניסיון.
‫לא, זה אנשים שרוצים להשאיר ‫חותם, רק החיים שלהם הם כל כך קטנים,
‫שהם לא מסוגלים.
‫אז זה הדרך שהם פורקים את זה, ‫אבל בשורש הדברים מה הם רוצים.
‫שוב, לחיות לנצח, אני משאיר פה, הייתי פה.
‫זה גילוי מאוד נמוך וילדותי, ‫אבל של נקודה אמיתית.
‫אף אדם לא רוצה שיסקרו אותו לרעה.
‫אלפי אנשים, הם אין להם ‫יכולת לעשות משהו טוב,
‫אז הם מדחיקים את זה ועושים את זה משהו רע,
‫העיקר שיסקרו אותי. ‫אבל בשורש הדברים מה הם רוצים.
‫גם מיטלר, הוא חשב שהוא משאיר חותם טוב.
‫הוא חשב שזה מה ש...
‫להפך, יכניס אותו להיסטוריה ‫כאיש שגעל את העולם.
‫הבנה? אין אדם שרוצה שיסקרו אותו לרעה.
‫וגם מי שאומר את זה, שזה רק איזה סוג של...
‫של הדחקה פסיכולוגית.
‫אתה צודק, אבל שהרצון להשיח חותם, זה חותם.
‫זה גם בעומק העניין הרעיון ‫של אדם להביא ילדים לעולם.
‫אדם מביא ילדים.
‫למה אדם יוצר דברים בעולם הזה?
‫גם כדי, בעומק ‫הפסיכולוגיה, לחיות לנצח.
‫בטח זה נכון.
‫אבל אדם ששם קם, זה לא סתם חתם.
‫חתם, חיים פשוטים וטובים ‫ואמונים, אבל הוא לא...
‫זה אין נקרא להשיח חותם.
‫אני לא יודע מה זה חותם, ‫זה רק מי שיש עליו זרקורים,
‫והרבה אנשים מרוצים לזה.
‫חותם זה שאדם קם בבוקר, ‫חי ונשם במשך 70-80 שנה.
‫חי חיים ישרים וטובים,
‫על פי תורה, על פי מוסר, בנה משפחה,
‫בנה סתם דברים טובים בעולם הזה, לא?
‫או בנה את הפירמידות.
‫היה פקיד בבנק וניהל טוב ‫כספים של אנשים במשך 50 שנה.
‫והיה אזרח טוב, ובזכותו ‫עכשיו... כן, זה גם חותם.
‫המדד של נצח זה לא כמה ‫אנשים יזכרו אותי אחר כך.
‫המדד של נצח זה בחשבון האלוהי,
‫האם זה בנה את המציאות האלוהית.
‫מה שחשוב זה שאלוהים יזכרו אותנו.
‫ואלוהים, המדד שלו, זה לא כמה זרקורים,
‫היו עלינו בזמן 50 שנה שלנו.
‫אלא כמה דברים אמיתיים עשינו.
‫ככל שאדם עשה הדבר,
‫חי חיים יותר אמיתיים, ‫על פי שכל, תורה ומוסר,
‫הוא יותר חי את הנצח.
‫בסדר.
‫כן.
‫יש איזה דבר שאין לך משהו חי טעים?
‫אני רוצה לדבר על זה שאותה.
‫אם הוא עשה כמיטב יכולתו, אז הוא לא טעה.
‫אני אומר שוב, אדם, ‫המדע, אומרים חזא,
‫לפעום צערה אגרה, לפי הצער השכר.
‫זה קשור גם לשאלה שעלה קודם.
‫השכר שלך בשמיים לא יקבע ‫לפי מה שנקרא מבחן התוצאה.
‫השכר יקבע לפי המאמץ שלך.
‫אם אדם עשה כמיטב ‫יכולתו, לפי הבנתו,
‫לעשות את הטוב ביותר בחייו,
‫למצות ביותר, לחיות כמה שהוא מבין
‫את הנצח בעולם הזה, מקומו, ‫כן, הוא מתנשח בשפה פשטנית,
‫מקומו בשמיים מובטח.
‫אני לא יודע מה החשבונות שלו בשמיים.
‫איך הוא גדל, איפה הייתה נקודת הבחירה שלו.
‫כן, אבל השאלה היא,
‫איך הוא גדל, איפה הייתה נקודת הבחירה שלו.
‫כן, אבל השאלה היא, אם באמת ‫הוא עשה את זה בבחירה חופשית,
‫או שהיה לו בחירה להבין את הטעויות שלו,
‫וזה נובע מתוך רשע שלו, אני יודע,
‫אנחנו לא נכנסים לחשבונות שמיים.
‫מין הסתם, אתה רואה שגם ‫בסטנדרטים אנושיים פשוטים,
‫הוא נחשב רשע, זאת אומרת שהיה בנקודת הבחירה
‫החופשית של הנאצים, יכולת ‫לא להגיע לאן שהם הגיעו.
‫עכשיו יש לך אדם שחי ‫בפורטוגל, לא יהודי,
‫הוא לא גדל עכשיו עם חינוך תורני יהודי וכו',
‫הוא אדם שגדל כאזרח בפורטוגל.
‫האיש הזה קם בבוקר, ‫ולפי התרבות שהוא חי בה,
‫הוא מנסה להיות הכי טוב שהוא יכול.
‫הוא איש טוב, משלם איסים, ‫נאמן לאשתו, מגדל ילדים,
‫עובד בעבודה יצרנית וטובה, ‫ומנסה ככל יכולתו משהו,
‫יכול להיות אזרח מועיל וטוב.
‫למה זה בשמיים? הוא שייך לנצח האלו.
‫הוא לא יודע איפה אתה רוצה,
‫לא היה לו נקודת בחירה לזה בכלל,
‫לא שהוא עמד בחייו ‫באיזשהו צומץ שהוא היה יכול
‫להבין בכלל שיש תורה או משהו ‫כזה, זה לא בציר הבחירה שלו.
‫ולכן לפי, תבין, לפי נקודת ההשקעה
‫בתוך המרחב שהוא גדל בו.
‫בסדר? אז זה חשבון אלוהים.
‫המשפט שכבר חזרנו עליו ‫כמה פעמים בשיעורים האלה
‫זה משפט חשוב. חזר לומרים, ‫איך אדם מחליט החלטות בחיים?
‫איך אדם יכול לדעת שהוא ‫עושה את הטוב בעיני אלוהים?
‫אין לדיין אלא מה שאין אברעות.
‫מה שאתה מבין על פי שכלך, ‫תורתך וכל מה במרחב החיים שלך,
‫שאתה עושה את המקסימום שאפשר,
‫אתה באותה שנייה מחובר לנצח.
‫וכשתגיע לשמיים, תבוא לקבל ה' ותגיד,
‫אני עשיתי כמיטב יכולתי.
‫בסדר? מה עוד הקבל ה' רוצה ממך?
‫רש, כל אדם על פני הגלובוס, ‫כל בעל חיים, כל צומח,
‫כל דומם הוא חלק מהנצח האלוהי.
‫וכל אחד יכול, בבחירתו החופשית,
‫עוד פעם בעלי חיים, צומח, ‫דומם, אין לכך בחירה חופשית,
‫אבל גם בבני אדם, יכול להגיע למקסימום
‫של החיבור לאלוהים.
‫ואתם לזמן, למקום, בזה ‫שהקב' ב' שם אותו בעולם.
‫התורה, האלוהים לא שייך רק ליהודים,
‫לא שייך רק לאנשים שלמדו תורה וכו'.
‫אלוהים שייך לכל הקוסמוס, ‫לכל המציאות. כל אחד לפי מדרגתו
‫ומקום.
‫יש? כן?
‫הוא לא יכול לדעת,
‫זה לא משמעותו, הוא לא גדל ‫פה במכון מאי, אז בהגדרה שלו,
‫אז הקב' יבדוק אותו לפי האפשרויות
‫בתוך, מה שמענו, מרחב ‫החיים שלו, יכול שהוא כן,
‫הוא לא גדל במקום שהיה שם ‫איזו תפיסה דתית נוצרית כלשהי,
‫והוא היה יכול להתחבר אליה,
‫אבל הוא לא עשה את זה, אוקיי? ‫לא יודע אפילו מה טוב או רע במקרה הזה,
‫שהתחבר, אבל לא התחבר. ‫בסדר, אז הקב' הוא ישבו את התורה,
‫זה אחד היתרונות שאנחנו לא אלוהים.
‫אנחנו פטורים מהחשבונות האלה,
‫אתה מבין? שיסתדרו, אני אערף.
‫אנחנו עושים את הטוב ביותר
‫שאנחנו יכולים לעשות, ואלוהים יעשה
‫הטוב בעיניו. ‫אני רק מנסה להגיד לכם שהתפיסה האמונית
‫הזו היא תפיסה בהרבה יותר רחבה, אתה מבין?
‫יש גם גישה כזאת, אנשים ‫לא לומדים אמונה לעומק,
‫יש גם איזו גישה כזאת פעם, שיש ‫שם איזה מישהו שהעליון בשמיים,
‫שהוא קראת ברית רק עם איזה כמה יהודים
‫שלומדים תורה, וכל השאר
‫הולכים לגיהנום. זו גישה
‫מאוד מאוד לא בוגרת.
‫אומר עתן הדבליהו, מעיד אני שמיים
‫בארץ, בן יהודי, בן לא יהודי,
‫בן איש, בן אישה, בן ילד, ‫בן מבוגר, איש לפי מעשיו,
‫רוח הקודש אוהב. כל
‫אדם שממקסם את עצמו בציר האינסופי
‫של ההתקדמות האלוהית, הוא שייך אל הנצח,
‫והקדוש בך הוא הולך ומקדם את העולם
‫כולו, נצח נצח. גם העמבא
‫שחי לפני 50 מיליארד שנה, בקדו-ארץ היא חלק
‫מההשתלמות האינסופית האלוהית. ‫ואם מילאי תפקידה
‫כעמבא בצורה הטובה ביותר,
‫יש לה מקום מחובה תחת גיסי הכבוד.
‫בסדר?
‫הצדיקים היותר מעולים, נילגתי פה
‫על כמה שעות כי לא קריטי
‫לסוף. הצדיקים היותר מעולים, הגיבורים
‫והחכמים היותר שנימים בדעת אלוהים בבני אדם.
‫מה תפקידם לעשות עכשיו? התחזקו
‫מאוד להגביר את שוקת חקר גדולת
‫השם בכל הדרכים השכליים והמוסריים.
‫דבר המרכזי עכשיו זה ללמוד את האמונה
‫להעמיק בה. אז תשוב האמונה
‫לעיתנה, תלך ותתרומם ותצא
‫מהאפלתה לאור גדול ותהיי
‫לבקור חיים לכל הנשמות היותר גבוהות
‫והעדינות שבעולם, כמו שהוא בטבע
‫האמיתי שלה. וממילאי ישוב כה אליה
‫כבודה ועיקרה גם בכל הסדרות האנושיות כולן. ‫זאת אומרת,
‫רוויח העולם כולו יתקדם, אנשי
‫השכל, האיכות, הם ילמדו
‫וישפיע על הקבוצה
‫נקרא לזה היותר שכלית, היותר עליונה ומתוך
‫כך זה יחלחל לכל הסדרות האנושיות.
‫הפירמיד הידוע שכל הזמן כך העולם
‫הולך ומתקדם. בישראל
‫זהו עוגן האצלה של
‫האומה בעת הזאת. זה הדבר הכי חשוב
‫להשיב לה את יקר האמונה
‫אלוהית, התאורה, שהיא כל יסוד חייה. מי
‫שמבין את הנקודות הללו, ‫שדיברנו עליהן כל השנה הבאה
‫זה הלב של התורה כולה
‫זה הבסיס
‫על זה החיים קמים ונופלים
‫וככל שאדם מבין את זה יותר, מעמיק את זה יותר
‫חי את זה יותר
‫העולם נהיה אלוהיות
‫אבל שימו לב, כאן אנחנו מגיעים
‫לסוף של המאמר, מהרב
‫אחרי שלמדנו את כל הדברים האלה
‫הרב מזיר אותנו הזרה, שימו לב
‫אבל דווקא כשהאורות
‫מזדעזעים ומכוחם הכלים
‫חושבים להישבר, צריך אימוץ
‫אדיר להודיע
‫שאומנם אין האותיות הטבות העובדות
‫גופן של אורות, אבל כלימי
‫איברים של גבייה חיה
‫הנוסעת בתוכה את עוד הנשמה
‫והואי אוי למי שמסלק מהם גם את ערך של הכלים
‫מי שמבאר את הקודש של האותיות
‫הטבות המעשים והציורים גם מתחום שלהם
‫מי שיעשה את זה, אילם יישאר בעל אדם
‫בין עגל, נדעם בלא ציור מחשבי פנימי
‫ורצוץ כולו מאפס כוח מעשי
‫סחוף בזרמים שומעים ושמים ‫את כולו את גופו ונפשו וכל נשמתו
‫אני אסביר את הדברים בקצרה
‫זה לא רק פה, בעוד מאמרים גדולים של הרב
‫הרב יודע, מכיר את הנפש האנושית
‫אדם לומד מאמר מהסוג הזה של סרון מרקין
‫הוא נמצא עכשיו, כן, יש פה ‫איזה משהו שהוא מעל המילים
‫שהוא מעל המעשים, נצח וכו'
‫ואז לפעמים אדם מרוב ‫שהוא שייך עכשיו לגובה הזה
‫הוא מתחיל לזלזל בפרטים הקטנים
‫מתחיל לזלזל במצוות
‫מתחיל לזלזל באלבשות האמוניות הרגילות
‫כי הרי זה לא הדבר עצמו
‫עד עכשיו, כן, אני חשבתי
‫שאלוהים זה באמת איזו ישות כך
‫עכשיו שאני מבין שאלוהים זה גדולה של מותנצוף
‫אז בעצם אני יכול אפשר עכשיו לזלזל בשם השם
‫להגיד אותו כך, כי זה הרי לא השם עצמו
‫אני יכול להתחיל להחליק ‫כל מיני פינות במצוות ותורה
‫הרי כל הדברים האלה זה רק אלבשה
‫של השלמות האינסופית שלא נגמרת אף פעם
‫או אם נלך למה שדיברנו בדקות האחרונות
‫עכשיו שאני מבין שיש כזה ציר אינסופי
‫ומה שלא יהיה תמיד העולם ימשיך להתקדם
‫נו אז יאללה, זה תהיה שואה קטנה, לא נורא
‫יהיה איזה אסון קטן
‫חס ושלום, חס ושלום
‫זה אמונת ישראל, אדם מצד אחד
‫דווקא כשהרות מזדעזעים ‫מכוחם הכלים חושבים להישבר
‫מה שנוצר היום כזה זלזול אדיר בתורה ומצוות
‫כי האנושות מחפשת אמונה שהיא יותר גדולה
‫מאלבשות הרגילות, דווקא עכשיו צריך
‫אימוץ אדיר להודיע שאומנם אין
‫האותיות הטבות העובדות גופן של ההור
‫אלוהים הוא מעל המילים, ‫אלוהים הוא מעל המעשים
‫אבל כל הדברים האלה הם כלים
‫הם עברים של גבייה חיה
‫ואם אתה עכשיו שובר את הכלים
‫אתה מזלזל בעברים, אז אין מקום
‫לנשמה להופיע בעולם הזה
‫נהיי?
‫זה משהו שצריך מאוד מאוד ‫לזהר בו שלומדים את הרעיונות
‫האלה, זה התקלה הגדולה, כבר דיברנו על זה
‫במהלך השור כמה פעמים, זה התקלה הגדולה
‫כשאנשים לומדים את הרעיונות האלה, נכנסים לזה
‫עולם מופשט ואז מתחילים
‫לבוז לכל ההלכות
‫ולדיוקים ולדברים הקטנים
‫מי שעכשיו יתחיל לזלזל בזה
‫אילם יישאר בלאדם
‫ואין הגיה, זאת אומרת אתה מבין
‫שהוא מעל המילים אבל בשביל להתקדם לאלוהים
‫צריך להגיד מילים, בשביל להתקדם לאלוהים
‫צריך לחיות בעולם הזה
‫זה אמור להיות הפור כי כמו ‫שאדם מעמיק יותר בדברים האלה
‫הוא מקבל עוד יותר משמעות עכשיו ‫לכל פרט שהוא עושה בעולם הזה
‫אדם עכשיו מבין שכל מילה שלו
‫היא מחוללת עולם ומלאו, כל מעשה שלו
‫משנה את כל המציאות
‫העמדה הנפשית שצריכה ‫להיות בסוף כל הדברים האלה
‫זה מוטיבציה אדירה לדייק בפרטים
‫מוטיבציה אדירה עכשיו להיכנס לעולם הזה
‫על כל המורכבות שבו וללכת
‫ולהכניס בתוכו את השלמות אין סוף
‫מי שלא יעשה את זה הוא יהיה סחוף
‫בזרמים שומעים, המשמעים את כולו
‫גופו ונפשו, רוחו ונשמתו
‫שימו לב
‫מה אומר הרמחל לגבי המשפט שאמרנו
‫קודם שאין האותיות הטבות העובדות
‫גופן של אורות אבל כלים ‫הם, איברים של גביעי החיה
‫שהאותיות של התורה המילים
‫המעשים וכולי זה אמנם לא האלוהים עצמו
‫אבל זה הכלים של אלוהים ואוי אוי
‫למי ששובר את הכלים תראו איך הרמחל
‫הרמחל רבי משה חיים מוצטו בסוף מסילת הישרים
‫יש נשפח נקרא דרך עץ חיים ספרון קבלי
‫של הרמחל תראו איך הוא מתייחס לאותיות
‫של התורה מה הוא כותב
‫והוא דבר חכם ותורה אור
‫שימו לב מה הוא הרמחל אור ממש
‫ולא חוכמה לבד ולא שמראה אור בדרך דמיון
‫אלא אור ממש אדם לומד ‫תורה אומר אה אני רק לומד פה
‫אותיות שבאים לתת רעיונות מופשטים
‫לא לא לא האותיות של ספר תורה יש להן
‫קדושה מצד הפיזיות שלהן
‫יש ערך לכלי גם מצד עצמו
‫כי זו מציאותה למעלה והיא כנצא
‫בנשמה ייכנס אור בא כאשר ייכנס
‫יש בפנים ויש בבתים ואף גם זאת
‫הנה בדקדור גדול ממשלה התורה לאיש
‫הוא בהשוואה מדוקדקת כי כאשר תראה
‫הגחלת שאינה מנובה השלבת היא בתוכה
‫כמוסה וסגורה אשר בהפיח בה
‫אז תתפשט ותתלהב ותוצא
‫מתרחבת והולכת ובשלבת היינו
‫נראים כמה מיני גוונים מה שלא נראה בתחילה
‫בגחלת והכל מן הגחלת יצא כן התורה
‫זאת אשר לפנינו כי כל מילותיה
‫ואותיותיה כמו גחלת אשר
‫בעצית אותם כן כאשר אין
‫לא יראו כמגחלים וגם כמעט עגומות
‫אבל מי שישתדל לעסוק בה אז תתלהב
‫מכל עוד שלהבת גדולה
‫ואין הדבר משל אלא עצמי
‫כפשוטו ממש
‫ואכן כל כתבי מכאן המשכת קדושת התורה
‫ספר תורה תפעילים לזוזות וכל פקני הקודש
‫לפי הגדולה שבה נכתבים כן תגדל ההשראה
‫והערה של ההרות הנוטייהן ‫כך ספר תורה שיש בו פיסול
‫אחד נפסל כלו דיונים אחרות
‫ספר תורה שהוא נקרא קוראים עליו
‫כמו שאדם נפטר למה? הרי
‫הספר זה רק
‫הטקסט זה רק פיסת אור
‫שעליה כותבים סימונים גרפיים שבהם
‫נמצאו רעיונות מופשטים
‫אין נתק בין הרעיון המופשט
‫לבין הכלי שלו בעולם הזה
‫זה חיות אחת, זה אחדות אחת
‫וכאשר אדם פוגעים בכלים
‫כאשר אדם מזלזל בעולם המעשי
‫הוא לא מאפשר להופעה אלוהית
‫להיות פה בעולם הזה
‫ולכן זה צריך להיות הדגש
‫מה המסקנה מכל ממר ישרון מרקם?
‫המסקנה היא עוד יותר ללכת
‫ולהתעסק בעולם המעשי של התורה והמצוות
‫עוד יותר לדגדק בהלכות
‫עוד יותר לדגדק בתורה
‫עוד יותר להעמיק ברעיונות היותר עליונים
‫ולפתח אישיות נורמלית שנמצאת בעולם הזה
‫בעבודה, בכלכלה, במשפחה, בצבא
‫כי זה הדברים שמביאים אותנו לאלוהים
‫פה חרב מסיים את המאמר
‫רוממו את האמונה
‫העלו את הרעיון
‫ויחד עם זה עבו גודל לחיים הממשיים
‫שעל פי ההקלפשות של ‫ההוראה העליונה בציור המושכל
‫על רוש וכוח הדמיון המצוי החיים
‫נעשה עבודת החיים, התורה והמצווה כולה
‫אז נסכם לכם למשפט האחרון
‫כן רמז באחת המגילות
‫איזה מגילה מסתיימת ככה?
‫כהלת
‫איך מסתיימת מגילת כהלת?
‫סוף דבר
‫את האלוהים ירה
‫רוממו את האמונה, תפתח להירת אלוהים
‫העמוקה, העליונה, לאותה שלמות אין סוף
‫שהיא מעל ומעבר להכל
‫את האלוהים ירה
‫ואת מצוותיו שמורו
‫ותן גודל לחיים המשאים
‫כי זה כל האדם
‫זה האחדות של תורת ישראל
‫פתיחות לרעיונות היותר עליונים
‫שמעל לכל מילה ולכל רעיון ולכל מחשבה
‫ודווקא אותו שעה חמישים, אותו רעיון עליון
‫הוא זה שנותן עכשיו את ‫העוצמה לדקדוק בכל דבר קטן
‫והחשוב למאוד לסיים את המאמר בפסקה הזו
‫כדי שלא יהיו טעויות
‫ברגע ששני הדברים הללו מובנים
‫אז אפשר עכשיו להתקדם הלאה
‫כמו שאמרנו, אז עכשיו ‫אמרנו בסדר, אוקיי, יש אלוהים
‫סגרנו
‫אלוהים זה הבנו מחדש או ‫הבנו לעומק מה זה אלוהים
‫עכשיו, מי אמר שהדרך להופיע את החיים המשאים
‫מי אמר שהדרך להופיע את השלמות אין סוף
‫זה על ידי מה שאנחנו ‫מכנים, מסכת של תורה ומצוות
‫אז זה אנחנו צריכים עכשיו עוד להבין
‫אז הנה, שיירנו במתח
‫ומהרצוקה

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/229544758″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 22

<< לחץ לפרק הקודם

השפעת שפינוזה על היהדות

לחץ לפרק הבא >>

הדרכות מעשיות מהתפיסה האמונית החדשה

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 66 דקות

סדרה:יסודות האמונה | הרב חגי לונדין

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/229544758″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

עולם חדש וסוף מאמר יסורים ממרקים

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: