הקטע במדרש זה לנסות לראות על איזה שאלות,
מה היה קשה לדרשן בפסוקים?
כאילו, איך הדרשן עובד? הוא קורא את התורה,
קופצים לו קשיים.
הקושי יוצר אצל הדרשן איזו הזדמנות לדרשה,
להביע רעיון שיענה על הקושי בפסוק,
ובעצם יגיד שהפסוק,
דרך הקושי, בא להביע איזשהו רעיון.
כי התורה, היא נכתבת בכל מיני רבדים.
יש להם פשט, רמז, דרש וסוד.
המדרש עוסק בדרש.
על גבי הפשט, כאילו זורקים לך כל מיני טעויות,
נראה כמו שגיאות, נראה כמו
מילות קוד.
זה לא טעות, זה בא להביע איזה משהו.
מדרש, במקום להגיד מדרש, אתה יכול להגיד לחפש. לדרוש זה לחפש. תחפש, תשקיע, תבין מה היה פה, בסדר?
זה כאילו הקטע. ואז זה כמו כתב חידה כזה.
אני אתן דוגמה, בסדר?
קושייה פשוטה בראשית,
בראשית ברא אלוהים.
מה קשה בפסוק הזה?
קושיית פשט, מה קשה?
מה?
היא בראה את אלוקים.
לא, זו קושייה תיאולוגית. אתה קורא את הפסוק.
מה ש... תקדברה, ואז תתחיל. לא, לא. רבותיי, אתם... עברית פשוטה.
לא.
מה, היה צריך לכתוב אלוקים ברא בראשית?
לכתוב את זה לפני?
אפשר לכתוב, כן, ככה תרגמו את התורה אלוקים ברא בראשית.
זה שלא יגידו שבראשית ברא את אלוקים.
אבל, לא, זה משאלת פשט, בראשית ברא אלוקים. בראשית של מה? זאת אומרת, בהתחלה, בהתחלה של מה?
שזה משהו, זו מילה נסמכת.
בתחילת השיעור אמרתי לנתנאל, אהלן, בסדר?
אבל אני לא יכול להגיד, בתחילה,
בתחילה של מה? של השיעור, של היום, של החודש, של ה...
אני לא יכול להגיד משפט כמו בהתחלה אמרתי לו אהלן.
בהתחלה של מה? של השיעור הזה? של השיעור הקודם? של היום? של השבוע? של החודש?
נכון? זו קושיית פשט, יניב? כן. יפה.
התורה כתובה לא נכון, כאילו, התחביר לא מסתדר. למה זה קושיית? אתה לא מבין ש... אה, אז אתה עונה.
כן. אז אני טען, למה זה לא כתוב?
בראשית המציאות, זה לא כתוב. בראשית ברא אלוקים. בראשית של מה?
של העולם, של היקום.
לא כתוב.
זהו. מה אומר הדרשן?
מה הוא ידרוש על זה?
המילה בראשית. יפה. אומר נרי,
המילה בראשית היא לא מילת זמן.
נמילא, לא שייך לדבר על זמן לפני שיש
בן אדם שהזמן מתייחס אליו, או לפני שיש מאורות, כל מושג הזמן קשור לשמש, לירח, לאדם. נכון? זה לא מילת זמן, אלא איזה מילה זאת? מילת סיבה. בשביל ראשית.
הקדוש ברוך הוא בראה את העולם בשביל ראשית. מי זה ראשית?
מילת קוד.
תחפש מה זה ראשית.
ישראל נקראו ראשית.
שנאמר, קודש ישראל, אדוני ראשית תבואתו.
התורה נקראת ראשית, שנאמר, אדוני כנעני ראשית דרכו כדי מפעלה. ארץ ישראל נקראת ראשית, שנאמר, ראשית תעריסותיכם תרימו חלה.
אז המילה הראשית היא בכלל מילת קוד,
והמילה בראשית זה בשביל ראשית.
והנה דרשה.
אבל הדרשה היא לא איזה רעיון, זה גם רעיון יפה,
שישראל קדמו לתורה וזה, אבל זה יושב
על קושי, תחבירי בפסוק.
עכשיו למה, אז התורה... זה לא קשור,
הוא לא חייב להיות קשור למרק הזה,
לא קשור לפרזה בראשית, לאיך להתחיל, אולי זה יהיה עכשיו ספציפית,
כן, אבל יש המון פעמים שמתאים דרשה,
זה לא קשור בהכרח לנושא של דרושלים. זה רעיון.
הטענה שלנו היא שכמעט כל רעיון שנאמר,
יש לו איזה,
איזה, הוא נעוץ בקושי במקרא.
אני אתן פה עוד דוגמה שנתתי אותה בעבר, אני אתן אותה, אתה לא היית, אני נותן אותה לך.
יש דרשה נפלאה של חז״ל,
אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, אתה מכיר? לא יודע. מאיפה חז״ל יודעים את זה?
אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.
מאיפה הם יודעים את זה?
המכתב, מכתב אלוהים, חרות על הלוחות. אל תקראי.
חרות אלא חירות.
מגניב, נכון?
אל תקריא משה אל עמישה, מכאן שמשה רבנו עלה מרוסיה.
אני יכול, נכון?
לזרום עם הדבר הזה, זה אחלה רעיון, אל תקריא ככה אלא ככה.
אז וואללה, שמח.
כל אחד עושה מה שבא לו פה, נכון?
אז מה אתה עונה על זה?
הדרשן בא, ואללה, איך אני אגיד שבני שימושים מה שבא להם בצבא?
חירות, חירות, יאללה, נעשה, חרות, חירות, זה ליד.
נטענל, ככה לא לומדים מדרש, מדרש זה מדע מדויק.
הוא יושב על משהו.
כלומר יש מדרש ויש בור.
המכתב, מכתב עלולים חרות על הלוחות.
זה הפסוק, נכון?
איך כתובה המילה חרות?
תאיית לי אותה.
תאיית.
חרו
וו.
לא, לא, לא.
אישה אמרת שם... לא, לא יוד.
כתוב חרו, מה אמרת?
תו.
איך כותבים לחרות?
ט' עם ט',
שגיאת כתיב בתורה.
דקה קודם כתוב, וייצר אותו בחרת על העגל.
באותה פרשה, חרת עם ט'.
כשאתה חורר את מה שזה בט', פה כתוב חרות.
זה אמור להיות כתוב בט', אבל זה כתוב בט'.
אמרת, אה, למה זה כתוב בט'?
משה רבנו לא ידע באקדמיה, הוא לא ידע, ט' וט'.
דרשה,
תקריא חרות אל החרות,
אתה מבין?
הנה דבר שהיה, אם הדרשן יש לו לא היה להגין, אז הוא הדביק את זה על פסוק. לא, זה כמו שהיא זועק.
לא שמים אליו לב, בסדר?
כן, כן.
מרוויח הכול.
כשאתה שומע, הרי אנחנו שומעים את הקריאה בתורה, אני שומע חרות על הלוחות. אני קורא, אה?
למה כתוב כאן בתא?
אל תקרא חרות על הלוחות.
זה עוד רובד.
יש גם פירוץ שיאגיד שהוא חרות ממש,
כן, הוא גם חרות.
אתה שומע, כן, המכתב חרות על הלוחות, אבל כשאתה קורא אתה גם מבין שיש לזה עוד משמעות.
רק המשמעות הנוספת היא לא רק רעיון,
שהדרשן אמר שהוא תמיד נכון,
אלא זה נעוץ בעומק פשוטו של המקרא.
שם זה נעוץ.
הדרשן תמיד יחפש איזה קושי, בסדר?
והיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים ושני חיי שרה. מה קשת לך הפסוק הזה? שני חיי שרה, מה השנה? מה? למה? למה? למה? למה? מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, מה זה?
והיו חיי שרה ועשרים ושבע שנים, מי יותר?
מה אומר הדרשן?
גם אז לשניך יש שר השני, לא? בת ק' כבת ק', כל חייה שווין לטובה.
זו הדרשה, זו דרשה דרמטית.
מה אתה בא לספר לי?
שאישה שהייתה 90 שנה עקרה,
אותו דבר כמו אחרי שהיא ילדה.
אתה מדבר איתי ברצינות, כן?
מה זה אותו דבר? כל חייה שווין לטובה? כן.
שרה אימנו? כל חייה שווין לטובה. גם בשנים שהייתה עקרה,
היא הייתה אישה גדולה.
עושה דברים טובים. היא לא אומרת, אני 90 שנה הייתי על הולד,
ורק בסוף חיי, סוף סוף קיבלתי את המימוש שלו. לא, זו דרשה דרמטית.
והתורה אומרת, תדע לך, אישה גדולה.
מאה שנה,
עשרים שנה, שבע שנה.
ככה זה, כל או רוב הדרשות.
בסדר?
ראובן, אתה איתי?
אתה מאשר דבר כזה?
יפה. אז מה שנעשה עכשיו,
אני אקרא לכם, אנחנו היום נעסוק בחטא מגדל בבל.
אתם תהיו דרשנים,
נקרא את חטא מגדל בבל, אז או שתשאלו שאלות.
או שאלות, אני אגיד לך, אני אעזור לכם, בסדר? זה לא שאלות כמו טעויות כתיב או זה, שאלות ענייניות, בסדר? שאלות מהעניין, בסדר?
אז נראה איזה שאלות שאלתם, ואז נראה אם הדרשן שאל אותם שאלות, ואז גם איזה תשובה תאונתם, וזה מתחיל משאלות.
ויהי כל הארץ, שפה אחת ודברים אחדים, ויהי בנושא מקדם,
אני אתן לך פה דוגמה, בסדר? קלאסית בעולם.
ויהי בנושא מקדם.
מה זה בנושא מקדם?
לאן הם נסו?
תגיד לי את הכיוונים.
קדם זה מזרח, לא? אז הם נסעו מקדם, מה זה אומר? שהם נסעו? ממזרח? למערב. למערב. אבל בפועל זה היה הפוך.
בפועל הם הלכו ממערב למזרח. הם הרי הולכים לעיראק.
הם נמצאים באזור ארץ ישראל-טורקיה, שם תיבת נוח נחתה,
והם הולכים לבקעה ענקית במזרח. אז אתה יכול להיות כתוב, האי בנוסעם, לקדם.
למה כתוב מקדם? הנה זה כאילו, הדרשן הזה מפריע לו.
זה לא מסתדר עם הכיוונים.
מה אומר הדרשן? שוב פעם, אין פה תיאור גיאוגרפי, יש פה תיאור מוסרי.
היסיעו עצמם מקדמונו של העולם.
קדם זה כינוי לקדוש ברוך הוא, לא רוצים את אלוהים.
אתה מבין איך זה?
יש את זה בעוד מהמקום שלו.
זה לוט.
והיסיעו לוט מקדם, אותו דבר.
לא, לא רק רמי מקדם, שהתיאור הטופוגרפי מתאר ירידה ועלייה מבחינה מוסרית.
טוב, ויהי כל הארץ עפה אחת ודברים אחדים. ויהי בנושא מקדם, וימצאו בקעה בארץ שנייה וישבו שם. ויאמרו אי של רעהו,
אבן נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה. ותהי להם הלבנה לאוון, והחמר היה להם לחומר.
ויאמרו אבן נבנה לנו עיר ומגדל לראשו בשמיים, ונעשה לנו שם,
פן עפוץ על פני כל הארץ.
וירד אדוניי
אין שירות לאפשר כי?
אה, סבבה. קטונתי, קטונתי.
אנחנו לומדים מדרש לפרשה.
אז הסברנו שהדרשן תמיד מפריע לו משהו בפלט הפסוקים,
ואז מזה הוא מוליד רשות.
אז אני רק קורא את הפסוקים, הנושא הזה מגדל בבי.
ויאמרו כל הארץ שפכת ודברים אחדים, ויאמרו בנושא מקדם, וכו', קראנו את זה, ויאמרו איש אל רעהו אבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה, ותהי להם הלבנה לאוון, והחמר היה להם לחומר.
ויאמרו אבה נבנה לנו עיר ומגדל
וראשו בשמיים ונעשה לנו שם פן עפוץ על פני כל הארץ.
וירד אדוני לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם.
ויאמר אדוני, אין עם אחד בשפה אחת לכולם וזה הכילם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות.
הווה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו אי שפת רעהו.
ויפס אדוני אותם משם על פני כל הארץ ויחדו לבנות את העיר.
על כן קרא שמה בבל וכו'.
זה הפסוקים.
עכשיו נגיד שאנחנו דרשנים, מה קשה לנו על הפסוקים האלה?
באמת חשבו שהם יבנו מגדל הם, באמת יאיימו עליו?
שאלה אחת, יפה. כלומר, מה הם חשבו?
היום הם משיגים בזה. יפה. עוד שאלה?
עוד שאלות? שאלה טובה.
למה דווקא הקדוש ברוך הוא פותר את זה באיזשהו מבלבל אותם בשפה? למה הוא מבלבל את השפה? כן, יפה.
כלומר... מה האיום על הקדוש ברוך הוא?
שהוא עכשיו יוצר פה איזו מציאות חדשה של שפות,
שהוא עושה איזה משהו שונה פה.
יפה. אז אומר יניב,
יניב אומר ככה, לא ברור לי העונש.
כאילו, אם זה רע, אז כאילו תפרק להם בצורה, תעשה להם כמו סדום. ננסה לחנך פה. כן, כאילו, מה הסיפור פה? מה... העונש כאן לא ברור, זה כזה חצי.
מה עוד קשה?
הקושי הכי מרכזי פה, מה הוא?
קושי פתוח.
מה הם חשבו לעצמם?
בואו נעשה רגע את זה. מה הוא חשב לעצמו?
כלומר, זה נראה מבחינת הפסוקים,
אתם בעצם שאלתם את זה.
מה היה רע במה שהם עשו? כלומר, למה הקדוש ברוך הוא התערב בזה?
זה נראה דבר מאוד חיובי.
לאט המתכנסים, עושים...
הכול נראה כאן סדר גמור. אבל יש פה כוונה...
איפה הכוונה?
איך קוראים לזה? שפן נפוץ? איך הוא אומר? בסדר, הוא אומר לגיטימי.
הוא אמרו איש הרעהו, יש להם נלבנה לבנים, משרפה לשרפה, יש להם חומר, ואומרו אבל נבנה עיר.
הכול חיובי.
הם עושים עם אחד, שפה אחת, דברים אחדים.
זה נראה כאילו שהקדוש ברוך הוא רואה משהו טוב, יורד, עושה להם כמו איזה זה, למה?
כאילו הדרשן קורא, והוא לא מבין למה.
זה באותה פרשה של דור המבול.
דור המבול, כתוב,
אלץ חמאס מפניהם, גזלנים, חמאים, גונבים. אז אני מבין למה מגיע אליהם עונש.
השאלה הכי פשוטה, למה מגיע אליהם עונש? מה הם עשו?
סך הכל לעשות דבר חיובי, בנו מגדל, מה הבעיה?
הקדוש ברוך הוא נתן את העולם כדי שנבנה, לא?
השורש שלהם הוא אלוקים גדול עלינו קצת, בואו נביא משהו אחר. רגע, אתה כבר, ראובן, אתה כבר רץ לתשובות. מעולה, בסדר גמור, אבל בוא תבין מה הפריע לדרשן. למה הדרשן מתעכב? הדרשן אומר, אני בסך הכול קורא פה פסוקים חיוביים,
פורעים, משתפים פעולה, זה דבר טוב, נכון?
מדברים אותה שפה זה גם דבר טוב.
עושים פרויקט משותף זה גם דבר טוב.
ובא אלוהים והורס להם את זה.
אחדות, האחדות בשיח.
כן, אז אני לא מבין למה הוא הורס, ואז
הוא אומר, אוקיי, ואם הוא החליט להרוס,
אז מה זה כאילו השיטה המשונה הזאת, לבלבל להם את השפה? אז תהרוס להם ואתה עושה רעילת אדמה, שהכול יחרב.
צונאמי, לא יודע מה.
זה מה שמפריע לדרשנות, בסדר?
אז בואו נראה איזה תשובות אני נותן.
הדרך של המדרש,
בואו תחשבו,
אנחנו לומדים פה גם מדרש וגם איך ללמוד מדרש.
הדרך של המדרש היא כזאת, זה כמו דרשנות של רב.
מכירים רבנים דרשנים מקצועיים?
הרב אל-בז כאלה וכל זה.
הוא אף פעם לא מדבר ישר לעניין.
או נגיד בארצות הברית זה מאוד ידוע. רב בארצות הברית אף פעם לא יכול להתחיל מרעיון של הפרשת שבוע. הוא תמיד יתחיל מסיפור, בדיחה. One day, הנרי פורד עמד על ההדסון, ואז הוא ראה את זה, וסודנלי... כאילו, תמיד זה יתחיל מאיזה...
And then, so said, פרשת שבוע. כאילו, תמיד זה יהיה מפה ומשם. סיפור, בדיחה. יש כאילו תורת הנאום.
אז גם הדרשן, הוא לא מתחיל ישר מהעניין, הוא מתחיל להתגלגל איתך.
רבי יוחנן פתח, זה נקרא פתיחתא, פתח.
משיב רעה תחת טובה,
לא תמוש רעה מביתו.
אמר רבי יוחנן, אם קדמך חברה בעדשים,
קדמנו בבשר. למה?
שהוא גמל עליך תחילה. אם חבר שלך פתח איתך בדבר טוב ותתן לך מרק עדשים, אל תחזיר לו אותו דבר.
בסדר?
זה למדתי כלל.
מחזירים יותר.
מחזירים יותר.
כשהייתי אברך היה לי חבר שהיה גר דלת מולי, הוא אמר לי, תשמע, אם אתה צריך את הרכב, לא היה לנו רכב,
תיקח.
אמרתי לו, מה, באמת? כן, היינו אז עם שני ילדים, שלושה ילדים,
ותשמע, נגיד אתה רוצה לנסוע בשבת, אנחנו פה, קח את האוטו.
אז לקחתי אותו, תמיד כשמחזיר,
דלק, הדלק ודאי עליי, נכון?
אז מה, לקחת חצי מיכל, תחזיר לו, שלושת רבעי מיכל, תחזיר לו. עכשיו זה נכנס לבעיה של ריבית, כן ריבית, לא ריבית, אולי זה ריבית.
לא ריבית, כן, זה לא, אם אתם פותרים את הבעיה הזאת, כאילו, אל תהה,
בסדר?
למה? הוא גמר ללכת תחילה.
אמר רבי שמעון בר אבא,
לא סוף דבר משיב רעה תחת טובה,
אלא אפילו משיב רעה תחת רעה, לא תמוש רעה מביתו. גם אם מישהו עשה לך רעה ואתה משיב לא רע, גם זה לא טוב.
אמר רבי אלכסנדרי, משיב רע תחת טובה, שאמרה תורה,
מה הדוגמה?
כי תראה חמור שונאך הרובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו,
עזוב תעזוב אמו.
עליו הוא אומר, משיב רע תחת טובה לא תמוש רע מביתו.
כן?
כלומר, למרות שהוא שונא שלך,
בכל אופן אתה צריך לעזור לו, ואם לא תעזור לו אז אתה תיענש.
אז כאילו הנושא של המדרש זה מי שמשיב רע תחת טובה.
רבי ברכיה פתר קרא בדורות הללו.
דור המבול ודור הפלגה, דכתיב אחר המבול ויהי כל הארץ
שפה אחת ודברים אחדים.
אז מה המדרש אומר?
מה הבעיה של דור הפלגה?
מה הטובה שנעשתה להם?
מה הטובה שהקדוש ברוך הוא עשה להם?
לא בראשי, שהם ניצלו מהמבול.
לא,
הטובה שהם ניצלו מהמבול. מה הרעש שהם משיבים?
כן, כן, כן. יש פה איזה...
יש פה איזה... הוא עדיין לא ענה מאיפה, הוא לא אומר, הבעיה היא בעיה של כפיות טובה.
בסדר?
הוא כנראה לוקח את זה מהמילים ונעשה לנו שם.
ואז הוא ממשיך, זה ההמשך.
עוד לא, כן, כן. עוד לא מביא את הבעיה, הוא רק זורק את ה... ואז הוא ממשיך.
רבי אלעזר ורבי יוחנן, רבי אלעזר אומר,
אה, סליחה, עכשיו,
הוא כן מביא את זה קצת, כי מה שמפריע לדרשן זה מה זה,
ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים
לא, זה יכול להיות, אבל מה זה?
שפה אחת, כולם מדברים בלשון הקודש נגיד, מה זה דברים אחדים?
לדעתי הוא קורא את זה ככה
ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים, הם מדברים את אותה שפה שדיבר הדור שלפניהם,
דור המבול,
בסדר? אתה חושב שזה שונה? אותה שפה!
ואז הוא בעצם מבין
כלומר,
בדיוק, ואז הנה המדרש הבא.
רב לעזר ורבי יוחנן
הרב אלעזר אומר, ודברים אחדים,
דיבורים אחדים,
מעשה, כן, דיבורים אחדים הם דיבורים של אחדות.
מעשה דור המבוי נתפרש,
מעשה דור הפגע לא נתפרש.
ודברים אחדים שאמרו דברים חדים על השם אלוהינו,
השם אחד,
ועל אחד היה אברהם בארץ.
בסדר?
מה זה דיבורים אחדים?
הם דיברו דיבורים חדים על האחדים.
אחד היה אברהם,
ושמע ישראל השם אלוהינו כן השם אחד. אתם מבינים איך הוא קורא את הפסוק?
מה הם מדברים?
אמרו, אברהם זה פרידה, הכרה ואינו מוליד.
אז כאילו אברהם הוא,
אברהם מספר,
כאילו לפי המדרש אברהם בשלב הזה כבר מכיר את השם יתברך.
הוא אומר, בסדר, הוא מכיר את הקדוש ברוך הוא מדבר כל מיני דברים, אבל הוא אין לו ילדים.
לא יהיה לו המשך.
ועל השם אלוהינו אמרו,
לא כל הימנו לבור לו את העליונים וניתן לנו את התחתונים,
אלא בואו ונעשה לנו מגדל
ונעשה עבודת כוכבים בראשו
וניתן חרב בידה ותהיה נראית כאילו עושה עימו מלחמה.
כן?
מה הטענה שלהם?
הוא דפק אותנו פה למטה והוא נמצא שם למעלה, נגמר הסיפור, אנחנו נעשה נגדו.
זה מה שהוא מפרש.
כלומר, בוא נאמר ככה,
יש פה עוד מה שקשה לדרשן.
הבה נבנה לנו עיר ומגדל בתוכה וראשו בשמיים.
למה לבנות עיר אני מבין, אבל מה התועלת בלבנות מגדל?
הרי אין להם בעיה של שטח.
איפה בני אדם בונים מגדלים?
בעדר גנים.
כולם בונים מגדלים, כי אין מקום.
אבל אם אין לך הכרח לבנות מגדל, אז אתה לא תבנה מגדל, אתה תבנה,
כמו שיש רחובות הנהר, היא העיר הגדולה.
לערוך אתה תבנה, נכון? אין לי גאה לעלות למעלה.
מה, מה הגענו? זה מאמץ.
זה צריך לא... קשה להביא לשם מים.
מה?
אז יש כאן איזה מאמץ גדול מאוד,
שהתכלית שלו לא ברורה.
עיר, אני מבין, אבל מה התכלית של המגדל?
אומר הדרשן,
התכלית של המגדל היא רעה.
היא כאילו חייבת להיות רעה, כי אין לה שום תכלית הגיונית.
אין לה.
בסדר?
עכשיו יש פה עוד חשבון קטן.
שמא תגיד, אולי הם רוצים סתם ככה תצפית לנוף.
אה?
רוצים?
תשובה?
לא.
למה?
אם היו רוצים תצפית לנוף, היו בונים את המגדל, איפה?
במקום גבוה.
אבל איפה הם בונים את המגדל?
במקום נמוך.
אז מה, במקום נמוך, כאילו נגיד אם זה ביחס למבול,
זה המקום שהמים יכולים להתנקז אליו, אז הם רוצים כאילו לעקוף את המים של המבול.
לא, כי אם אתה מפחד, אם אתה מפחד נגיד ממבול, המגרש יגיד, שישטוף אותך,
זאת אומרת, אני גר בבקרה, זה מקום שהוא זה, אבל אני מפחד שיבוא מבול וישטוף אותי,
אני מפחד מהאלוהים הזה שכל הזמן מתפרע עליי,
אז אני אבנה מקדש שאני אוכל להימלט אליו.
אז זה אפשרות אחת. דבר אחר הוא דברים אחדים, דברים אחודים.
מה שביד זה ביד זה, מה שביד זה ביד זה.
רבנן עמרי, שפה אחת.
משל לאחד שהיה לו מרתף של יין,
פתח חבית ראשונה ומצאה של חומץ,
שנייה ומצאה של חומץ,
שלישית ומצאה של חומץ.
הא משפו דקולא בישא, אז הוא אומר, אז הכל חומץ.
אז אתם מבינים?
שאלתם קודם בצדק,
מה זה?
שפה אחת אני יכול להבין.
בסדר, כולם מדברים אותה שפה, כולם מדברים רוסית.
אבל מה זה דברים אחדים?
מה זה דברים אחדים?
המדרש אומר דברים אחודים, אותו דבר.
עכשיו, כשאתה הולך לאיזה מקום ואתה פוגש מלא אנשים
ושואל אותם שאלה, וכולם עונים לך אותו דבר,
מה זה מרגיש לך?
כלומר,
שמה?
או משהו מזויף או מכתיבים להם.
זה דיקטטורה.
כלומר, אל תאמר שפה אחת ודברים אחדים,
אלא תאמר שפה של אדם אחד והדברים שלו.
מבינים?
יש פה איזה מישהו, איזה אימפרטור, איזה טוטליטר,
שמי שיעז לדבר אחרת ממנו, פוף, כדור בראש,
ואז כולם מדברים אותו דבר.
רוסיה קומוניסטית, צפון קוריאה,
תפוס בנאדם ברחוב, מה אתה יודע?
כולם, אתה יכול לשמוע אותו דבר, כולם דברים אותו דבר.
סין.
כאילו חופש דעות, חופש... אין דבר כזה. לא צריך להגזים לפי כלל. איפה?
צריך להגזים, בסדר.
הנציב אומר... אתה רואה אצל זה בוגרים.
מה?
אני אומרים אותו דבר, לא משנה איפה אתה פוגש אותם, ניסים, נועה, תלמד.
לא, בסדר, אני לא מדבר על נושא השיחה אחרי צאן, אני מדבר על הדעות, על הדעות. כן, יש לך מאוד עומדים, מאוד מאוד עומדים. אתה יודע, שכאילו כולם, שיש לך בחירות ו-95% מצביעים להמפלגה הקומוניסטית, משהו.
בחירות חופשיות, וכולם מצביעים לו, אתה, אף אחד לא זה, מה זה אומר?
אז זה היה שם.
זה לא דברים אחדים,
זה דברים של אדם אחד.
זו לא שפה אחת של כולם,
זו שפה של בן אדם אחד שהשתלט עליהם.
טוב, אז אם זה ככה,
אז עדיין נשארנו עם השאלה,
טוב, אז למה הקדוש ברוך הוא לא העניש אותם כמו דור המבול? מה הבעיה? לעשות איזה צונאמי בעיראק?
הפרת יגלוש על גדותיו וישטוף אותם,
ונפתור את הבעיה.
אז הוא אומר ככה,
על כל העולם, אבל מקומי, הנה, הוא הביא עכשיו על אינדונזיה.
מה, מדברים שם על איזה...
לא, צונאמי.
7,000 הרוגים אומרים, 2,000 מצאו ו-5,000 נעדרים.
מטורף.
לא יודע, כמה היה בקודם?
לא, בקודם היו 10,000. 20,000, 30,000, משהו כזה.
תוך שנייה...
איזה הזוי זה.
מה אני אוהב בעם ישראל?
אנחנו מה זה עפים על עצמנו? חבל, הזמן. בתל אביב יש שלטים על צונאמי.
עכשיו, אין מצב לצונאמי בים התיכון.
הים התיכון, כן, אם יש צונאמי, אז כאילו, שלטים, לאן לברוח?
בארץ?
לאן?
למה משהו רצינו? הוא הגיע, הוא ממש עלה על הכביש.
גל, בסדר, גל.
אבל בסדר, אבל כדי שיהיה צונאמי צריך
קילומטרים אדירים של ים, זה קורה באוקיינוס,
כאילו הים התיכון מבחינת הימים זה נקרא, זה אגם, זה גיגית.
יש איים באמצע ששוברים אותו, איטליה שוברת, קפריסין שוברת, כאילו זה צריך אוקיינוס פתוח לגמרי וגל שכאילו מזין את עצמו,
אמרנו, אנחנו, גם אצלנו איזה שלטים, שמו שלטים.
צונאמי לעזה, ייקח אותם.
טוב, אז מה אומר המדרש?
עכשיו יש לנו שאלה, אז למה הקדוש ברוך הוא לא האמיש אותם באמת?
מה זה, העונש הלייט? זה עונש לייט.
עונש חינוכי.
שמה?
מפקד שמקדם.
יש תועלת מהמקרה הזה.
אז מה העונש?
אבל צריך להבין למה הוא בחר פה, לא עכשיו ב...
אז אני מדלג פה שתי שורות.
אותם של דור המבול, לא נשטיירה מהם פליטה.
רואים איפה?
ואלו של דור הפלגה, נשטיירה מהם פליטה.
אז למה?
מה הסיבה?
ולדור המבול על ידי שהם משתתפים בגזל, שנאמר גבולות ישיגו עדר, גזלו וירעו,
לפיכך לא נשאר מהם פליטה.
אבל אלו,
על ידי שהיו אוהבים זה את זה,
שנאמר ויהיה כל הארץ שפה אחת, לפיכך נשטיירה מהם פליטה.
באמת? יש בזה צדדים חיוביים? אי אפשר להתעלם?
שפה אחת, אחדות.
אז בגלל שהיה בהם צדדים חיוביים,
הם השתמשו בתכונות חיוביות למטרה שלילית.
אז הכדוש ברוך הוא אומר, טוב, אז אני לא יכול להתעלם מהעובדה שיש פה דברים חיוביים, אז לא תקבלו עונש מתה חלילה, כמו דור המבול שהוא גזלני וכו',
רק אני אפרק לכם את המעשה.
בוא נאמר ככה, הפעם זה לא היה טוב,
אבל אולי בפעם אחרת, אחרי שתתקנו את עצמכם, זה יהיה בסדר.
רבי אומר, גדול השלום,
שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם,
אמר המקום כביכול איני יכול לשלוט בהם
כיוון ששלום ביניהם, שנאמר חבור הצבא יפיים מנח לו,
אבל משנחלקו, מה הוא אומר? חלק ליבם
עתה יאשם.
הלאה מטה, גדול השלום, סליחה, יש פה נכנסתי שורה,
שנואה המחלוקת.
שמעתם?
אז הנה לומדים את זה מכאן. בגלל שהם היו בשלום ביניהם, הם לא נענשו.
גדול השלום ושנואה המחלוקת.
ודברים אחדים, מעשה דור המבול מתפרש אבל מעשה דור הפגלון מתפרש. אתה בא אליכם דברים אחדים שאמרו דברים חדים, אמרו אחת לאלף וטף רש נולדיו שנה, הרקיע מתמוטט,
בואו ונעשה סמוכות.
אחד מן הצפון
ואחד מן הדרום
ואחד מן המערב, וזה שכאן סומכו מן המזרח, אלא הוא יכתב, ויהי כל הארץ,
שפה אחת ודברים אחדים, כן?
אז זה מה שדיברנו מקודם, הניסיון שלנו להתגבר על המבול.
הלאה.
וירד השם לראות את העיר בית המגדל. תנא רבי שמעון בן חלפתא, זו אחת... אה, עכשיו עוד קושייה. מה?
מה זה וירד?
מה זה וירד?
קודם כול צריך לרדת? מה, הוא לא רואה מלמעלה?
אין לו טלסקופ עוול?
הנה, מילה שבקשה לדרשן.
אז איך הוא יפרש וירד?
תנא רבי שמעון בן חלפתא, זו אחת מעשר ירידות האמורות בתורה.
עשר ירידות האמורות בתורה.
כן?
וירד השם
ארדנה ואריה כצעקתה, לדוגמה בסדום.
אז יש עשר ירידות האמורות בתורה,
ומה הכוונה? הכוונה היא שהקדוש ברוך הוא דן את זה ברחמים,
הוא מנסה למצוא זכות.
כשהקדוש ברוך הוא אומר ארדנה ואריה כצעקתה, הוא אומר, אני רוצה לראות, כאילו הוא יורד,
זה כמו לרדת לרזולוציות. בוא נראה, אולי יש שם איזה זכות, אולי יש שם איזה משהו.
אני רוצה להציל.
מה?
כן, כן, כאילו, אני לא מסתכל, אתה יודע, מלמעלה, יאללה, זה בסדר. לא, אני ירדתי לעומק הסוגיה.
אז וירד זה לא עניין גיאוגרפי, עלה וירד, אלא וירד זה ביטוי של,
כמו לרדת לעומקם של דברים.
אז הקב'ה מעיין בדבר.
עכשיו, למה הוא מעיין?
בסדום הוא מעיין כי הוא הולך להשמיד את כולם. אז רגע, אולי יש פה איזה זכויות,
ואני לא בדקתי כמו שצריך, אז הוא באמת בודק עד הסוף.
וכאן יש פה צדדים חיוביים, אז באמת בואו נראה שהצדדים החיוביים הם לא גוברים על הצדדים השליליים.
הלאה,
אשר בנו בני האדם.
מה קשה לדרשן?
בני האדם.
אשר בנו מי?
מה צריך להיות כתוב?
אשר בנו.
לא ציון נורא.
אשר זה.
ויהי כל הארץ עפה אחת ודברים אחת.
נרדמה נרדמה, נרדמה נרדמה, מגדל אשר בנו.
מה זה בני אדם? ברור, אז מי?
זה מזכיר את הבדיחה על הרשלם,
נכון, שרצה לשלוח מברק,
כל פעם אמרו לו כל מילה עולה כסף, אז הוא כל פעם מוריד מילה שלא נשאר כלום, נכון?
מה, אתה מכיר על הקמצן שרצה,
אולי יש להם בדיחה, יש להם המשך הבדיחה.
אז מה אומר המדרש? אמר רבי ברכיה, וכי מה נאמר?
בני חמריה ובני גמליה,
בני אדם, וכי מה חשבת, בני חמורים או גמלים?
אלא בנוי דאדם קדמה,
בני אדם הראשון.
מה האדם הראשון, אחר כל הטובה שעשיתי עמו,
אמר האישה אשר נתת עמדי היה כפוי טובה,
כך שנתיים מדור המבול לדור הפלגה,
סך הכל עברו שנתיים,
וכבר הם כפויי טובה.
מהסתירה שחטפו כבר הם...
שנתיים מדור המבול הפלגה, ואי כל הארץ עפה אחת. מה?
למה לא?
כי יש עוד שנים שלנו.
חיו מאות שנים, אבל זה אותו...
זה שלנו, לכאורה.
למה לא?
מה?
אה, אתה אומר כאילו זה, אה, כן, נכון.
עכשיו תראו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר, הואיל ואין עם אחד ושפה אחת,
אם הם עושים תשובה, ויהי כל הארץ שפה אחת, אם הם עושים תשובה, אני מקבלן.
כלומר, ויהי, כאילו, כזה שבחור אומר,
ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים, איזה יופי.
רק שיעשו תשובה ואני אקבל אותם, אני לא ארחיב להם.
בגלל הצד החיובי.
אז זה ממש מראה את ה...
ועתה לא יבצר כל אשר יזמו לעשות.
אמר רבי אבא בר כהנא מלמד שפתח להם הקדוש ברוך הוא פתח של תשובה לא ייבצר כל אשר יזמו לעשות, מה הכוונה? אם תרצו לחזור בתשובה גם לא ייבצר, כל אשר תרצו לעשות
מאיפה הם יודעים?
מאיפה יודעים את זה? מהמילה ועתה
אמר רבי אבא ועתה לא ייבצר, אמר רבי אבא מלמד שפתח להם הקדוש ברוך הוא פתח תשובה שנאמר ועתה ואין ועתה אלא תשובה שנאמר ועתה ישראל מה השם הלך שואל מעמך כי אם לאירא
אז המילה ועתה רומזת שהקדוש ברוך הוא אמר בוא נראה אולי הם יחזרו בתשובה
אז הנה עוד דרך של הדרשן לדרוש, הוא מוצא מילת קוד
זאת אומרת המילה ועתה או שהיא מיותרת או שהיא בוהקת לי כאן
היא מספרת לי כאן סיפור
הקדוש ברוך הוא באמת לא רצה להחריב אותה כי זה דבר חיובי
אבל הם השתמשו בדברים חיוביים,
בשיתוף פעולה, ברתמות, בשפה אחת למטרה שלמית.
חבל, להרוס דבר כזה אבל אין ברירה.
המטרה כתובה
המטרה כתובה בתורה ונעשה לנו שם
כלומר שאנחנו נהיה כאן במרכז ולא הקדוש ברוך הוא. זה כפיות טובה.
מטרת בני האדם זה לספר שמו יתברך בעולם.
אברהם אבינו זה מה שאברהם עושה.
אברהם אבינו ויקרא שם בשם השם אל עולם.
הם רוצים לעשות לעצמם שם.
לא אמר הקדוש ברוך הוא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות.
הכרם הזה בשעה שלנו עושה פרי מה בעליו עושים לו מגממים אותו.
ואז
הבאתי כאן מדרש נוסף מפרי כדי רבי אליעזר
שאולי מסביר למה בכל אופן הקדוש ברוך הוא יתערב.
מה נשמע?
חתן תנאי.
חתן אמיתי.
איזה זכות.
מי הקלה?
איך?
איזה יופי.
נס.
איזה יופי.
היים טובים בעזרת השם. תצליחו.
המדרש כאן נותן עוד כיוון
למה הייתה הבעיה בזה.
מה שאתה תזכרנו, כל הארץ, שפה אחת, דברים אחדים.
רבי פנחס אומר, לא היו שם אבנים לבנות את העיר ואת המגדל.
מה היו עושים?
היו מלבנים לבנים ושורפים אותם
כיוצר חרש.
עד שבנו אותו גבוה כשבעה מילים,
כשבעה מילים,
צריך להיות כאן שמונה,
שמונה נראה לי מעלות,
היו לו במזרחו ובמערבו.
ואלו שהיו מעלין לבנים היו עולים במזרחו,
ואלו שהיו יורדים היו יורדים במערבו, בסדר?
אתה צריך לעלות לבנים למעלה, אז זה מסור.
אתה עולה מצד המזרח של המגדל ויורד.
ויורד. אז זה כאילו, זה טור כזה, אתה לא נתקל עם אחד בשני.
לא פוגשים אחד את השני.
אם נפל אדם ומת, לא היו שמים ליבם עליו.
ואם נפלה לבנה, היו יושבים ובוכים ואומרים מתי תעלה אחרת תחתיה.
יש פה פרויקט גדול מאוד, עצום,
אבל בגלל הפרויקט, מה קורה לבני האדם?
ופה הקב' מתערב.
לא יכול להיות
שפרויקט
ימחק את בני האדם.
זה כמו סטלין.
סטלין עשה דברים מדהימים לרוסיה,
כן, תכנית חומש וזה,
אבל הוא הרג על הדרך עשרות מיליונים.
אז שאלו אותו מה?
אז הוא אמר, כשחוטבים עצים, עפים שבבים.
גן אדם זה נסורת מבחינתו.
אני, יש לי חלום מגלומני להפוך את ברית המועטטת התעשייתית.
ימותו מיליונים? ימותו.
זה לא יחזיק מעמד, זה יקרוס.
זה רקוב.
הקב'-ברוך-הוא מתערב.
עובר שם מי?
עבר שם אברהם בן תרח,
וראה אותם בונים את העיר ואת המגדל וקיללם בשם אלוהים. הוא אומר, ככה אתם רוצים לבנות את העולם?
כשאתם הורגים בני אדם?
לא יהיה חלקי עמכם.
שנאמר, בלע פלג לשונם, ומעשו את דבריו
כאבן המושלכת על גבי קרקע.
והלא כל אבן בחור וטוב, אין נותנים אותו אלא על פינת הבניין.
ועליו הכתוב אומר, אבן מעשו הבונים.
כן?
מה זה במשפט האחרון?
שלפעמים לא היה להם אבן לפינה. אתה יודע, האבנים לפינות הם הכי קשים.
היו לוקחים בן אדם ושמים אותו שם.
זה בדיוק, זה גמיש,
בדיוק בזווית.
אתה יודע, בן אדם, אתה מקפל אותו לתשעים מעלות, אין בעיה,
תוקע אותו,
שם טיח,
מתקשר,
מגלומניה, כן?
אברהם קילל אותם,
לא ככה.
אני אסיים בזה. כשמשה רבנו קורא לעם ישראל לבנות את המשכן,
הוא מצווה אותם באותו עת על השבת.
בונים, בונים, בונים, בונים, בונים,
אתה לא יכול לעצור.
יש הרבה נבואות, וירמיהו,
אוי בונה ביתו בלא צדק ועל היותה בלא משפט. הנביא מקלל את המלך שבונה את הבית שלו ולא שילם שכר לפועלים.
גם כשאתה עושה פרויקט גדול, בני האדם צריכים אותך מול העיניים.
אז למדנו מדרש, וגם למדנו איך ללמוד מדרש.
שבת שלום.
נדק הוא ברוך.
