צהריים טובים רבותיי,
אנחנו ממשיכים בדרכנו
בלימוד תקופת אחאב.
בפעם שעברה ראינו את הסיפור של כרם נבות,
נכון? הסברנו מה הייתה המוטיבציה של אחאב
בכלל לבנות
עיר ביזרעאל, ומה...
אנחנו נהיה היום בפרק כב.
ובעצם מה היה שם, מה פשר הסירוב של נבות.
הטענה הייתה שבעצם נבות
מסרב לראות באחאב נציג לגיטימי כלשהו של עם ישראל בגלל שהוא לא מחובר לסיני.
הוא מאוד נאמן וכללי ומסור לעם ישראל, זה לא מעניין את נבות, וקצת
הטענה הייתה שזה בעצם מאפיין אולי
את הגישה האידיאולוגית החרדית, לא את הגישה הפרקטית.
בפרקטיקה יודעים אולי להסתדר ולייצר מעקפים,
את הגישה האידיאולוגית החרדית למדינת ישראל. האם תיתכן נציגות אותנטית של עם ישראל שהיא לא מחוברת לסיני, לא במעשיה, וגם הרבה פעמים לא בהצהרותיה. התשובה החרדית, הדבר הזה לא ייתכן.
ולכן, יש כאן מדינה, אז אמרנו, היחס למדינה הוא בעצם יחס כמו של עירייה.
עיריית פתח תקווה, עיריית תל אביב, עיריית ירושלים. אין קדושה בעירייה, אז צריך לנהל פה את העניינים. יש עירייה גדולה שקוראים לה מדינת ישראל. זה בעצם היחס האידיאולוגי במשך הרבה מאוד שנים. זה כאילו פתר את הבעיה האידיאולוגית. כמובן שהפרקטיקה הרבה עושה, ברגע שאתה לוקח אחריות אני אהיה חלק ויש איזושהי זחילה בעמדות. אבל
בוא נאמר ככה, הציבור החרדי, כל פעם שאתה מעמיד אותו אל הפינה, אל הקיר, כמו שמנסים לעשות עכשיו, אז הוא מייד חוזר לעמדה הזאת, והוא עומד על הרגליים האחוריות.
זה בעצם מה שקורה כאן. ראינו עוד את החומרה הרבה שבה בעצם מתנהלים פה הדברים,
כי בעצם מתברר שהאיזבל היא לא רק איזה שגרירת ממלכת סידון לעניינים כלכליים כאלה ואחרים, וגם ענייני העבודה הזרה שלה,
פלוס מינוס,
אלא היא השתלטה על מערכת המשפט.
החותמת של אחאב אצלה יכולה לנהל משפט מבוים שלם,
כאילו חמור מאוד, אבל עוד ראינו תוך כדי הדברים את הזהירות המופלגת של אחאב
מניצול מעמדו.
כלומר,
אין דבר בהיפוכו כזה, אחאב לא מפקיע את הכרם של נבות, כי כנראה הגן ירק שהוא רוצה להקים, זה לשימושו הפרטי, אז הוא לא רואה בזה צורך הממלכה, אז אחאב לא מפקיע.
אחאב לא מפעיל כלפי נבות כוח,
אלא הוא רק מגיע לביתו שר וזייף.
ולכן איזבל כאילו לא מבינה את העניין.
כאילו, איך זה יכול להיות? אתה מלך, מה אתה בכלל?
זה מזכיר,
זה מזכיר את, ככה ראיתי מופיע בכמה ספרי היסטוריה,
כשאחרי מלחמת העולם השנייה צ'רצ'יל הפסיד בבחירות.
הוא נבחר במקומו קלמנט אטלי.
צ'רצ'יל אמר, היה לו כזה, הוא היה אדם חכם מאוד,
הוא אמר, לרחוב דאונינג 10 הגיעה מכונית ריקה ומתוכה יצא קלמנט אטלי.
כאילו, זה היה בוז שהוא רכש לאפס הזה, כאילו, מבחינתו.
אבל האנגלים,
צ'רצ'יל הוביל בעצם לעוד מלחמה.
הרעיון שלו היה להמשיך להילחם גם בברית המועצות.
והאנגלים, היה להם מלחמה אחת הספיקה להם, אז הם רצו איזה...
אבל מהצד השני הסתכל סטלין.
הוא פשוט לא יצטרך להבין איך זה יכול להיות שאדם שניצח במלחמה מפסיד את הבחירות. זו הייתה בשבילו ההחלטה, ההוכחה המוחלטת לטיפשותה ולחוסר הגיוניותה של השיטה שנקראת דמוקרטיה.
פשוט זה רק חיזק אצלו עוד יותר את הלפיתת הברזל בשלטון,
כי הוא אומר, תסתכלו מה קורה בדמוקרטיה.
המנהיג שהציל את האנגלים, הפסיד את הבחירות, זה לא הגיוני?
עוד יותר הידק את מסך הברזל.
אז איזבל, אותו דבר, מסתכלת עליך, והיא לא מבינה איתה, מה זה הדבר הזה? מישהו לא רוצה לתת לך,
כן לתת לך, לא לתת לך, מה נסגר פה? סוגרים את הפינה, תן לי רגע את החותמת,
תלך לנוח, בעוד שבוע אני חוזרת אליך, לך רד, כי אין נבות חי,
נכון?
קום רשת קרב לנבות הישראלי אשר מאין לתת לך הרבה כסף, כי אין נבות חי, כי מת. אל תשאל שאלות איך, אני טיפלתי בבעיה.
וראינו עוד הפעם שעברה את התוכחה של אליהו לאחאב,
שהיא כמובן מובנת מאליה, אבל מה שהפתיע אותנו זה התגובה של אחריו.
הוא צם,
הוא מתענה,
הוא שם שק על בשרו,
הוא הולך עד.
הפסוקים מתארים כאן תשובה אמיתית, תשובה אותנטית.
ממש.
ומילא שאנחנו מתפעלים מזה, אז אולי אחריו עובד עלינו, אבל הקדוש ברוך הוא גם מתפעל מזה.
הוא אומר לאליהו, ראית?
זה ממש נראה איך לאורך כל הפרקים
הקדוש ברוך הוא מתאמץ לראות, כדי שגם אנחנו נראה,
את הנקודות
המשמעותיות החיוביות באחאב,
שאתה לא יכול לגלג עליהן.
והנה הוא חוזר בתשובה.
הנה הוא מבין שהוא עבר כאן את הגבול.
ולאור החזרה בתשובה הזאת,
לדעתי,
יש מקום ללמוד את הפרק הבא.
רב אהרן, זו שאלה טובה מאוד.
אני רוצה להזכיר לך שהדבר הזה הוא טיפה גבולי.
כי באמת,
נבות הוא בקונסטלציה מסוימת, יש לו דין מורד למלכות.
כלומר, אם אחאב היה דן אותו,
דן אותו בבית דין,
אז יכול להיות שהוא היה מורד למלכות. אחאב היה אומר, אני רציתי לקנות את זה ממנו,
אין לי בעיה שהוא סירב לי, אבל יש לי בעיה איך הוא סירב לי.
לא ייתן את זה לך, וכאילו בעצם כפר בסמכות שלי, ואז יכול מאוד להיות שבאמת נבות היה לו דין מורד למלכות, והם הורגים אותו וכו'.
אחאב, כמו שאמרנו, מרגישות יתר, מזהירות יתר, מעדינות יתר,
מזה הוא נעלב בעיקר הוא לא זה ואז איזבל אומרת לו אבל אני לא מבינה הוא מורד במלכות נבות וכשאיזבל לוקח את העניינים לידיים
אז היא לא בדיוק מקפידה על כל הנהלים ועל כל הזה יכול להיות שהתוצאה הייתה דומה אם היינו מביאים את
נבות לבית הדין והיו מעידים שני עדים שככה הוא דיבר אל המלך
וכולי אז יכול להיות שהדין שלו היה מורד במלכות
התוצאה הייתה דומה אולי
אבל איזבל אומרת לרחב תשמע הוא מורד במלכות ואין פה יותר מדי מה זה אז בואו נקמבן את זה כמה שיותר מהר
עכשיו נגמר הסיפור. מה?
למה לא, רבי שלמה?
גם כן, הוא יכל לעשות מה שהוא רוצה עם אונייה והכול,
ינואל חטאתי ונענש ארבע פעמים.
אז מה השאלה אבל? אם מה שהרב אומר,
המלך יעשה מה שבא לו. למה מה שבא לו? לא הבנתי.
הפוך.
פתאום נבו צריך לתת לו את זה של עולם. הוא לא צריך לתת לו, אין בעיה, הוא לא צריך לתת לו.
הוא יכול היה לסרב,
אבל יש דרך איך לסרבים.
אדוני המלך,
קטונתי, יחי אדוני המלך לעולם,
אין אני יכול לתת את נחלת אבותיי לך, ומשהו כזה. זה סמנטי.
זה לא סמנטי. מה נבות אומר לו?
חלילה לי מה' אמיתיתי את נחלת אבותיי לך.
אתה לא ישות לגיטימית.
אתה לא מלך מבחינתי.
זה לא סירוב פרקטי. הסירוב פרקטי אז אז אחריו לא מגיע.
אבל אתה רואה שאחריו מגיע לביתו שר וזייף. על איך שנבות סירב
והגמרה גם דנה אומרת שהנבות נענש בעצם.
איך שהנבוץ צרב, על זה היה מגיע לדין מורד במלכות. אבל אחאב לא אפילו התלבבות את הדבר הזה, כי אחאב
הוא באיזשהו מקום, אולי הוא מרגיש צדק בטענה של...
זה דין צדק? מה?
זה בדייל, לא, לא, אני מסביר עוד פעם. אחאב היה יכול לדון אותו דין צדק, היה יכול לקחת אותו לבית הדין ולדון אותו. הוא לא עושה את זה. למה הוא לא עושה את זה? כי הוא מאוד רגיש, אולי הוא צודק וכו'.
איזבל אומרת לו, אני לא מבין, הוא מורד במלכות, תן לי לטפל בזה.
אבל כשאיזבל מטפלת בזה, איך היא עושה את זה?
היא עושה את זה בתרמית לכל ה... אז לכן, לשאלתך,
מה זאת אומרת הוא לא שם לב? אב אומר, תראה, באמת יש צד שהוא מורד במלכות,
אבל האופן שבו הדבר נעשה על ידי משפט רמייה על ידי עדים בני בליעל,
שופטים בני בליעל, קהל בני בליעל, איזבל פועלת כמו שהיא פועלת,
הדבר הזה הוא נהיה רצח.
הרי ההבדל, מה ההבדל בין רצח לבין הריגה לגיטימית?
מה ההבדל?
מה פתאום התורה מתירה לבית הדין? מילא במלחמה, אז אתה יכול להגיד, שמע, מלחמה, קם להורגך, אשכם להורגו.
אבל מה פתאום מתירים לרצוח מישהו בבית דין?
איזה מין דבר זה? למה זה לא רצח?
והגמרא במסכת מכות דנה,
שזה כמובן שזה לא קשור בכלל לרצח, ושליח בית דין, אם הוא טועה אז הוא גם לא גולה וכן דברים כאלה.
כי ברגע שהדבר הזה נעשה בנוהל מסודר,
עם עדים והתראה ושופטים וכולי,
אז יש מצב שבו אדם גם ייענש באובדן חייו, וזה לא רצח.
וזה לא רצח.
ברגע שהדבר הזה נעשה ללא הסדר המתוקן בתורה, אז זה נהיה רצח.
וכשהרצח קורה בתוך בית המשפט, זה הכי גרוע. כן.
הוא עכשיו מקבל תוכחה אם מישהו רואה את ה...
פוגע בו מאליהו.
אם מחשבים את זה לדוד, דוד מקבל תוכחה למישהו שהוא תומך בו. אוהב אותו. אז החזרה בתשובה שלו... היא יותר גדולה.
כי הוא אומר לו בהתחלה מצאתני שונא אויבי ובכל אופן הוא מקבל
על גבי הדברים האלו אנחנו צריכים, על הרקע של הדברים האלו אנחנו צריכים ללמוד לדעתי את פרק כ״ג, בואו נראה
כ״ב, סליחה
ויהי בשנה השלישית
וירד יהושפט
מלך יהודה אל מלך ישראל
אנחנו כרגע לא יודעים מה קרה עד השנה הזאת
בממלכת יהודה, בסדר?
אבל אנחנו, אני מגלה לכם, אנחנו נעשה, לדעת השם נסיים את תקופת אחאב, נחזור חזרה ליהושפט,
ואני מגלה לכם שיהושפט מתחיל למלוך בשנה הרביעית לאחאב,
בסדר?
והשנה השלישית כאן זה השנה השלישית לשלום שהיה אחרי שתי המלחמות, כלומר זה עמוק
בתוך ממלכת אחאב, בעצם זאת השנה האחרונה של ממלכת אחאב.
ממלכת יהודה ממלכה מאוד מאוד מפותחת, מאוד מתקדמת,
גם הולכת בדרך השם,
וחלק מהאג'נדה של יהושפט
זה להתחבר עם ממלכת ישראל, כנראה מתוך רצון לממש
את החלום שהאבא שלו התחיל ולא הצליח ולחבר לבין הממלכות. איך זה קורה?
זה קורה על ידי קשרי חיתום כפולים בין בית אחאב לבין בית עשה ביהושפט.
אשתו של יהושפט זאת אחות של אחאב,
בסדר?
והכלה של יהושפט, הבת של יהורם בנו,
של אחאזיאבנו, סליחה, זאת עתליה,
הבת של אחאב.
כלומר, אחאב הוא גם מחותן עם יהושפט וגם גיס של יהושפט.
ועוד על. אז אנחנו נראה את זה בדברי הימים. אנחנו נראה שככל שתקופת יהושפט מתקדמת,
ככה נוצרים יותר ויותר חיבורים.
כלומר, לפני עמים? לא, ממש לא. זה בדיוק הפסוק, כולנו מכירים את הפסוק הזה, בואו נראה אותו.
ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה על מלך ישראל, ויאמר מלך ישראל על עבדיו,
הידעתם קילענו רמות גלעד ואנחנו מחשים מקחת אותם מיד מלך ארם.
ויאמר לי יהושפטה תלך איתי למלחמה רמות גלעד ויאמר יושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך הוא מוביל את המהלך הזה כנראה הכוונה הייתה שאחד מהילדים שיצאו מהזיווגים הללו או הבן
של יהושפט בעצמו שהוא נכד של אחאב או הנכד של יהושפט שגם הוא הוא יהיה המלך שבעצם מחבר את שתי הממלכות ויחבר אותם יחדיו
בסדר, זה כנראה הציפייה.
אבל כאן הפסוק הזה אומר את הכל,
וזה פסוק שחוזר על עצמו כמה פעמים. ויאמר יהושפט אל מלך ישראל,
דרוש נא כיום את דבר ה'.
ויקבוץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש, ויאמר עליהם, הילך על רמות גלעד למלחמה עם מחדל.
ויאמרו עלי וייתן ה' ביד המלך.
ויאמר יהושפט, אין פה נביא לאדוני עוד ונדרשה מאותו.
ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את ה' מאותו ואני שיה נתיב כי לא יתנבא עלי טוב כי אמרה מחיהו בן ימלא.
ויאמר יהושפט אל אל יאמר המלך כן ויקם מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מה רע מחיהו בן ימלא ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כיסאו מלובשים בגדים בגורן פתח שער שומרון
וכל הנביאים מתנבאים לפניהם.
ויעש לו צדקיה בן כן נענה קרני ברזל ויאמר כה אמר
אדוני באלה תנגח את ארם עד כלותם
וכל הנביאים נבאים כן לאמור עלי רמות גלעד ואצלח
ונתן אדוני ביד המלך.
והמלאך אשר הלך לקרוא ומיכאל ודיבר אליו לאמור הננה דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך
הנה דברך כדבר אחד מהם ודיברת טוב.
סוגרים את הפינה.
ויאמר מיכאל וכאילו ה' כי את אשר יאמר ה' אלי אותו אדבר.
ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכאל ונלך אל רמות גלעד למלחמה ונחדל
ויאמר אליו, עלה והצלח, ונתן אדוני ביד המלך. ויאמר אליו המלך, עד כמה פעמים אני משביעך, שלא תדבר אליי רק אמת
בשם אדוני.
בוא רגע נעצור כאן, בסדר?
יש כאן שאלה
שהיא אולי המפתח לכל הסיפור, בסדר?
והשאלה היא,
הארבע מאות נביאים האלה שאחאב מביא,
מי הם?
זה נביאי השרה, נביאי שקר או נביאי השם?
אם תאמר שזה נביאה שירה ושקר, אז מה, הוא בא לעבוד על יהושפט? נא יהושפט לא מכיר שאלה נביאי... אמרנו שישפט אליהו. כן, מה, יהושפט לא... זה ברור שזה יהושפט יעלה על התרמית.
אליהו,
מי ששואל איפה אליהו, אז אליהו מגיע כשהוא מגיע ולא מגיע כשהוא לא מגיע, הוא לא נמצא כאן זמין,
הוא מגיח, זה נעלם.
גם אתה יכול לראות שאיפה אלישע? גם אלישע כבר מולאות כאן בתמונה. הם כרגע שוטטים בהרי גלעד.
אז הנביאים האלו מי הם?
אם תגיד שהם נביאי אשרה, זה לא הגיוני שיהושפט יאכל את העניין הזה.
אבל אם זה נביאי אשם,
אז איך יכול להיות שהם אומרים
משהו שהוא לא נכון?
תמוה מאוד.
נביאי אשם,
וזה תמוה פעמיים, כי מיכאיהו בן ימלה,
שהוא בוודאי נביא אשם עליו, אין ספק שהוא נביא אשם כי הוא מיד התנבא נבואה,
גם הוא בהתחלה, מה?
אומר,
עלה ובהצלח, כי נתן אשם, איך נביא ככה מדבר?
אז מה שאני בא לומר זה שכל המדיניות של אחאב כאן וכל השיתוף פעולה שלו כאן הוא בעצם קצת לוטה בערפל.
בואו ננסה להבין מה קורה כאן.
בעיניי
זה ברור שאחאב מנסה כאן לחזור בתשובה.
הפסוקים שקראנו בפרק הקודם,
ההמשך שלהם זה הפרק שלנו.
ואחאב מנסה לחזור בתשובה.
מבחינתו, מהי החזרה בתשובה?
לעלות ולכבוש מחדש
את אותם שטחים שבהפקרות שלו הוא הפקיר אותם בפעם הקודמת ונתן אותם חזרה, למי?
למי? סליחה, הוא לא נתן אותם.
בהפקרות שלו הוא שחרר את בן אדד, ובן אדד הבטיח לו שהוא יחזיר לו את הערים וייתן לו חוצות, וכמובן שבן אדד,
איך ששחררו אותה,
שחררו אותו, מה?
שם פס על כל ההסכמים,
לא אוסלו ולא שמוסלו ולא מוחמד ולא דף ולא שו׳, הכל ככה מערבב אותו,
ובטח, ותכף נגיע, כי מיטב הדמיון היה מהמזרח התיכוני,
כן?
ואז אחאב אומר, אוקיי, אני הבנתי, טעיתי,
הענקתי את פירות הניצחון לאיש חרמו של הקדוש ברוך הוא, הנני קמתי ועליתי מחדש למלחמה.
מבחינת אחאב זה תשובה.
מאוד מזכיר את המעפילים, הננו קמנו ועלינו למקום אשר אמר השם.
אנחנו נלך, ניקח את זה במלחמה, קילענו רמות גלעד.
ומה ההוכחה לדבר הזה?
שאחאב מחכה שיהושפט יהיה איתו.
ואוקיי, אני מבין שאני לבד אולי לא ראוי וחטאתי, אבל יהושפט מלך צדיק
שהקדוש ברוך הוא איתו, אני רוצה שיבוא איתי, זו האינדיקציה שאחאב רואה בתהליך שלו, תהליך של תיקון ותשובה.
וכשהשפט אומר לו אני רוצה נביאים,
הוא אומר לא, אין בעיה, אני אביא לך נביאים.
ואחאב מביאים לו נביאי השם, הוא לא מביא נביאי אשר, הוא יודע שהשפט הוא מלך צדיק, הוא לא בא לערבב אותו עכשיו.
הוא מביא, מה?
יש נביאים, עובדיה החביא,
מאה נביאים ועוד מאה נביאים. מה?
יש נביאים, יש נביאי השם, הסתתרו וכולי. ברגע שהרגו את נביאי הבא, הנביאים האלו
יצאו מהמחבוש שלהם.
אבל מה מתברר?
מתברר
שהנביאים האלו,
היסטוריה, הם למדו.
והם ראו מה קורה למי שמתנבא בשם ה'
בניגוד לרצון המלך. המלך הוא נחמד.
המלך הזה, אחאב הוא נחמד, ואחאב לא נגע בקצה ציפורנו של נביא השם.
אבל הם שמעו את השמועה,
מה קרה לאיזה מישהו שסירב.
כשנבות סירב לאחאב, אז אחאב רק הטיל בו מבט עצוב והלך לביתו שר וזאב, זה היה נראה שאחאב הוא נורא נורא עדין.
אבל מאחורי כל אחאב יש איזבל.
והיא כבר טיפלה בבעיה.
אז הם אומרים, אנחנו עכשיו נתנבא באיזה נבואה, מישהו ירשום את השמות שלנו,
מחר הדוח הזה יגיע לאיזבל,
ובמחרתיים אנחנו נמצא את עצמנו זרוקים באיזה מקום, בלי ראש.
פיקוח נפש,
דוחה הכל.
ותשימו לב, הם לא מתנבאים נבואת שקר.
מה הם אומרים?
יהי רצון.
הם אומרים לו,
לזה,
עלה וייתן אדוני ביד המלך.
תעלה ויהי רצון שהקדוש ברוך הוא יהיה איתך.
לא,
זה לא הם.
מי שמגייס זה אחד הפקידים של אחיו.
הם אומרים,
מלא, הוא משדרך כזה.
עכשיו, מה ההוכחה שדבר כזה הוא אפשרי גם לנביא אמת? כי כמו שאמרנו, גם יחיאו בעצמו אומר דבר כזה. גם יחיאו אומר, אוקיי, אני אגיד את זה, אז אני מסתכן בחיי. אני לא אגיד את נבואתי, אני אגיד למלך, יהי רצון שתצליח.
יהי רצון שתצליח.
מה?
בוודאי. לא, הם מתפנלים, הם מתפנלים. יהי רצון שקדוש ברוך הוא ייראה בדברים שלך. הם כאילו לא נכנסים למוד נבואה.
אנחנו,
גם לא חייבים להתקיים.
יהי רצון שתצליח.
סיפר לנו פעם רבי עודד וולנסקי,
לפני הרבה שנים,
הוא סיפר שהוא היה בבית של הרב צבי יהודה,
כשמנחם בגין בא לרב צבי יהודה לבקש ממנו ברכה לפני שהוא טס לקמפ דיוויד.
אז היה שלב שהם היו בתוך חדר ודיברו ביניהם,
ואז הם יצאו, וכשהם יצאו אז התלמידים היו, ואז הוא אומר שמנחם בגין עמד לפני הרב צבי יהודה ואמר לו,
רבנו ברחני.
כאילו, תן לי איזה...
הרב צביודה שתק.
אז הוא אמר לו עוד פעם, רבנו ברחני, אני הולך בשליחות האומה, אני הולך להביא שלום,
שלא יהיה מלחמות,
ולא יהיה שפיכות דמים.
הרב צביודה שתק,
ובגין הלך בלי ברכה, הרב עוד תיאר את זה בלשונו הציורית, זה היה נראה כמו שמואל ושאול, שזה נקרע המעיל, ויש כאן קרע בין שמואל הנביא לבין המלך שאול.
ואחרי שהוא הלך, אז הרב ציודה אמר, טעינו בבגין, כאילו ככה.
אז הוא רוצה ברכה, היה ברור לו שהרב ציודה לא ייתן לו הסכמה,
אבל ברכה.
אז הם נותנים לו כאן ברכה לאחר, בנביאי השם, נותנים לו ברכה.
כשיהושפט אומר,
ירושפט שם לב שיש פה איזה מקהלה.
הוא אומר, תגיד, אין לך פה איזה אופוזיציונר?
אתה יכול להביא לי מישהו שפעם אמר לך גם משהו שלא נחמד לך?
הוא מבין שיש כאן איזה מקהלה,
של נביאי השם, אבל הוא מבין שיש כאן איזה
איזשהו פחד מרחף מלמעלה ואומר, תראה אם היה פה אליהו בטח היה אומר, אבל אליהו לא פה. אז יש לך איזה סגן של אליהו, עוזר של אליהו,
מישהו שהוא כמו אליהו.
אנחנו את מיכיהו בן ימלה מכירים.
מי זה?
זה הנביא שראינו אותו, הוא זה שבעצם אמר לאחאב
את הבשורה על הניצחון.
ככה חזל אומרים, נביא אחד ניגש אל אחאב זה מיכאל בן ימלה.
זה אותו אחד,
אותו נביא שכשאחאב רואה אותו הוא מכיר אותו שנותן לאחאב תוכחה עם המשל הזה של העבד שברח.
כלומר מיכאל בן ימלא הוכיח את עצמו בתור אחד שלא מפחד לעמוד מול אחאב וגם לא מפחד מי זה זה.
אז הוא מסוגל.
אז ירושפט אומר אין לך איזה מישהו כאן שגם אין.
אז הוא אומר יש, יש אחד כזה.
הוא באמת לא נעים, כל פעם הוא דוקר אותי.
אבל תשימו לב שאחאב מביא אותו.
כלומר, זה עוד אחת ההוכחות שאחאב רואה בה, הוא אומר, אני רוצה לחזור בתשובה. מה צריך אני אעשה?
אדוני הושפט המלך, מה שצריך. אני רוצה אותך איתי כאת המלך צדיק,
איתך תיעשייתא דשמיא, אתה רוצה נביאים, נביא נביאים. לא מספיק לך, נביא גם אותו.
הוא משתף פעולה.
הרי אחאב יכול להגיד, שמע, אין, לא מכיר אותו, ואו שאתה ביתה שאתה לא בא איתי. הוא משתף פעולה.
הטעות של אחאב, כמובן, מהי?
והאמת שהטעות של אחאב היא הטעות של כולנו בהקשר הזה.
אנחנו חוזרים בתשובה הרבה פעמים באזורי הנוחות.
אזורי הנוחות שלנו.
במה שקל לנו.
עכשיו קל לו לחזור בתשובה דרך מלחמות, כי הוא איש מלחמה,
והוא מאוד מאוד, כולם מאוד מאוד אוהבים אותו,
וכולם מסורים אליו, והוא זה, אז הוא, זו הדרך הנוחה הזו לחזור בתשובה.
מה הייתה צריכה להיות התשובה האמיתית של אחאב?
יש תשובה, היא מונחת מתחת לפנס. מה?
להסיר את איזבל ואת כל מה שאיתה.
נשלח אותה אחר כבוד בדואר דיפלומטי לצידון.
אבל את זה הוא לא עושה.
מה הוא עושה? הוא אומר, אני מבין מה הייתה הבעיה. הבעיה הייתה
שמסרתי את פירות הניצחון האלוקי לבן הדד, אז אני עכשיו אעשה את זה מחדש. אני אקוב ואעלה ואילחם עוד פעם, והפעם אני לא אעשה את זה.
זה כבר too late.
עכשיו התיקון שלך הוא אחר לגמרי.
עכשיו התיקון שלך צריך להיות להסיר את איזבל ואת זנוניה ואת כישופיה.
ואת זה הוא לא עושה.
טוב,
בואו נראה.
נמשיך.
ויאמר המלך אליו, נחיהו, אני אלך אל רמות גלעד למלחמה,
אם נחדל.
ויאמר אליו, עלה והצלח,
ונתן אדוני ביד המלך.
ויאמר אליו המלך,
עד כמה פעמים אני משביעך,
אשר לא תדבר אליי רק אמת בשם אדוני.
אגב, המלך כאן, מי זה?
זה אחאב.
אז הוא משביע אותו בשם השם.
והעובדה גם שהכתוב קורא לאחאב כאן המלך,
אתם יודעים, יש כמה כינויים, אתה יכול לקרוא למישהו אחאב,
שם פרטי, המלך אחאב והמלך. המלך זה הכי גבוה. המלך זה אומר שהוא כרגע פועל משיקולים ממלכתיים לגמרי, לא שום דבר אישי מניע אותו. הוא פועל משיקולים ממלכתיים, אחאב. הוא רוצה לתקן את החטא.
ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים מלהרים כצון אשר אין להם רועה.
ויאמר אדוני לאדונים לאלה ישובו איש לביתו בשלום.
ויאמר מלך ישראל אל יהושפט,
הלא אמרתי אליך, הלא התנבא עלי טוב כי אם רע, אתה רואה?
ואז אומר לו הנביא, ויאמר,
לכן שמא דבר אדוני, ראיתי את אדוני יושב על כיסאו
וכל צבע השמיים עומד עליו מימינו ומשמאלו.
ויאמר אדוני, מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד?
ויאמר זה בכה וזה אומר בכה.
כלומר, הקב' ברוך הוא שואל את הפמלה של מעלה, מי מוכן להיות רוח שקר בפי הנביאים?
וכל מלאך שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליו ואומר לו,
הוא, בכבוד, זה שם. בכבוד, אף אחד לא רוצה את התפקיד הזה.
זה לא תפקיד מי יודע מה,
ללכת ולהפיל את עם ישראל במלחמה, אז כל מלאך מכבד את זולתו,
כמו תפילת מנחה ביום חול באיזה בית כנסת.
תיגשתי עוד חזן, לא, גרון, אני לא יכול, כל הפנטומימה הזה, נכון?
ויצא הרוח ויעמוד לפני אדוני ויאמר אני עפתנו,
ויאמר אדוני אליו במה,
ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו
ויאמר תפתה וגם תאכל
צא ועשה כן
ועתה הנה נתן אדוני רוח שקר בפי כל נביאיך אלה
ואדוני דיבר עליך רעה".
הפסוקים האלה הם פסוקים קשים ביותר, כלומר להבנה, צריך להעמיק בהם,
אבל הם בוודאי מספקים פה את אחד מהכלים המרכזיים בלימוד תנ״ך שזה מידה כנגד מידה.
כלומר, מה מדובר כאן?
מדובר כאן על כך שנביאי האמת
של הקדוש ברוך הוא, לא נביאי האשרה,
מקבלים רוח שקר מאת השם
כדי לשקר לאחריו.
בסדר?
שזה הרבה להכיר, זה נביאי אמת.
כלומר, הם באמת,
מה שהם אמרו, עלה והצלח, אז בהתחלה הם אמרו למי שברך, אבל אחר כך יש שם הפסוק שכתוב,
ומלך ישראל בפסוק י' ויהושפט, מלך יהודה, יושבים על כיסו, מלובשים בגנים וכולי,
וכל הנביאים מתנבאים לפניהם. כלומר, היה שם כבר איזשהו מעמד אקסטטי של איזושהי נבואה ורוח, ואנחנו רואים.
ואומר הנביא מיכיהו,
תשמע,
זה מאת השם,
אבל זה רוח שקר.
זה מאוד מאוד מזכיר את שאול.
מה כתוב אצל שאול? חיל הרוח,
מה? רעה לבעתו.
יש שם עוד שתי מילים.
מאת השם.
זה רוח רעה,
אבל היא מאת השם.
עכשיו,
למה זה קשה לנו?
כי אנחנו רגילים להגיד שנביאים זה דבר שמור. נביא הוא נביא, לא יכול להיות שנביא הוא יהיה... אנחנו רגילים להגיד שנביא שקר, עוד שנייה,
נביא שקר זה אחד שהוא באמת לא נביא, רק הוא שקרן.
אבל כאן במלאכים, אנחנו נפגוש את זה אחרי זה גם בירמיהו מתברר, יש כל מיני וריאציות לנביאי שקר.
יש נביאי שקר לדוגמה שקיבלו נבואת אמת אבל לא קיבלו את ההוראה להגיד אותה, זה כנראה הסיפור של חנניה בן עזור,
שהייתה לו נבואת אמת, אבל לא הייתה לו הוראה להגיד אותה, והוא אמר אותה בלי שהוא קיבל את ההוראה, וזה שקר.
ויש נביאי שקר שיש להם איזה רוח, שהם נועדו להכשיל את החיים. נועדו להכשיל.
כן, מה רציתי לשאול?
מה?
כן, נכון. זה פרדוקס.
נכון.
תכף נראה איך זה כן מסתדר.
למה זה כן מסתדר?
זה מסתדר בגלל שהתנ״ך מפעיל כאן את הכלל של מידה כנגד מידה.
מה המידה כנגד מידה?
אמרנו שהחומרה הגדולה של החטא של איזבל זה העובדה, לא שהיא רצחה את נבות, היו תמיד רוצחים בתנ״ך,
וכנראה גם יהיו,
זה העובדה שהיא השתמשה במערכת המשפט.
אותה מערכת שאתה אומר, כאן אני מצפה שהדברים יתנהלו בצורה שקופה,
נקייה, ברורה,
זה התקווה של כל העם,
שיש כאן איזה מערכת שהיא שומרת על האוטונומיות שלה והיא מביאה את דין אמת,
הלכה איזבל וזיהמה אותה.
ואז אתה אומר,
אז כבר אין לי מושג, אני לא יודע מי, אתה לא יכול לתלות שום
עם המלך כזה והמלכה כזאת, עם מערכת המשפט כזאת.
ובמערכת המשפט זה מאוד מאוד בולט, כלומר אתה מביים
אם אדם תפס מישהו בזה ורצח אותו, אז אתה יכול להגיד לא בסדר,
אבל התגבר עליו הכעס, חם ליבו,
נכון, לכן יש במערכת המשפט כל מיני סוגי
רצח מדרגה ראשונה, רצח מדרגה שנייה, הריגה, ברשלנות, יש כל מיני,
זה לא חד-ממדי, יש גוונים של אפור בתוך המעשה הזה.
אבל כשאתה לוקח מערכת משפט ואתה עושה הצגה שלמה עם עדים ועם בית המשפט ועם כבודו וכבודי ואמיתי המלומד וידידי המלומד והכל זיוף והכל שקר
אז אתה הורס את התשתית הכי הכי בסיסית שקיימת עליה מרקם חברתי
אז אומר הקדוש ברוך הוא אתה פגמת במשפט אני אפגום לך בנביאים
אם אין מקור לאמת אז אין מקור לאמת אתה תקבל את השקר גם דרך נביא השם
ויוצא את הרוח
חז״ל אומרים זה רוחו של הנבות הישראלי, אבל פשט הוא רוח שקר
בפי נביאיו.
לבלבל, לעטות אותו. כן, יגאל.
איך זה רואה שיש לנו בקרס הבן טוב,
כן.
אם לא, אז הם לא יכולים להביא שקר.
פה רמב״ם לא רוצה קדושי. שמה? יכול להיות שקדוש ברוך הוא ייתן נבואה טובה לנביא אמת.
והיא לא תתקרב.
כן. יאללה איזשהו פרמטר לבחון מאז הנביא אמת ומה ולא. נכון. זאת אומרת, אם הוא עושה לך נבואה טובה, הוא לא מתקיים. זו השאלה. מה התשובה לזה?
הוראת שעה.
הרמב״ם פוסק הלכה ואומר לך באופן כללי, לדורות, אתה יכול...
אבל כאן יש איזה משהו של הוראת שעה.
אבל זה לא רק הוראת שעה.
כי מה בסופו של דבר קורה כאן?
מה?
הרי יש פה המשך לסיפור, נכון?
מה הסיפור?
וזה הכי מעניין פה.
ההמשך לסיפור זה שיש גם את הנביא מיכיהו, גם אותו הקדוש ברוך הוא שלח, נכון?
הרי לכאורה, ברגע שהנביא מיכיהו מגלה את הכל, אז מה הוא עשה?
הוא הרס את הכל.
הרסת את כל התוכנית של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא תכנן מה להפיל את אחיו ברמות גלעד,
ולכן הוא עשה את כל הטריק הזה, ורוח שקר לפי נביאה.
עכשיו הולך מיכיהו ומגלה את כל הסודות.
אז עכשיו היה צריך לבוא איזה אריה ולפגוע במיכיהו, לפי הנוהל בספר מלכים,
שכל פעם שנביא עושה שטות, אריה פוגע בו, היה צריך להופיע כאן איזה אריה. הוא לא מופיע.
כלומר, גם את מחיהו הקדוש ברוך הוא שולח.
בסדר?
כלומר, הוא שולח רוח שקר בפי 400 נביאים, אבל הוא גם שולח נביא אמת. כן, זה...
יש ביטוי, אתם מכירים את זה, אומרים את זה בצבא.
אס לוקח קינג.
אתה יודע מה זה?
אס לוקח קינג.
זה אומר שבמאבק בין המגד למ״פ מפקדה,
מ״פ מפקדה לוקח.
בסדר, כאילו אתה מגד ווקינג אבל האס, עכשיו הוא פה אחראי ואם אתה רוצה נהג לאיזה מקום והמפקדה לא רוצה שייצא נהג, הוא לא ייצא.
אז כאן יש לנו 400 מצד אחד מול נביא אחד מצד שני, אבל הנביא הזה הוא אס.
כלומר הוא הוכיח קודם כל שהוא לא מפחד מאחאב ומאיזבל כבר מקודם,
ודבר שני הוא מספר את הסיפור כולו.
ועכשיו,
מה יש לנו?
יש לנו נקודת, מה?
הוא מסתובב לשקר. יש לנו נקודת בחירה של אחאב.
אחאב יכול לבחור.
יש לו נקודת תחילה. כלומר, הקדוש ברוך הוא הביא את אחאב בגלל התשובה שלו
בפרק הקודם,
ובגלל העובדה שגם את הפרק הזה הוא רוצה לעשות כמהלך של תשובה, ולכן הוא מצרף את יהושפט,
ולכן הוא מצרף את נביאי ה'
אז הקדוש ברוך הוא רואה את התשובה ומחליט מה?
לעטות עליו חסד ולגלות לו את כל התמונה כולה. הוא אומר, תראה, זו התמונה.
יש כאן נביאים שאומרים שאתה הולך לעלות והם משקרים עליך,
ויש את הנביא שאומר לך את האמת,
ובבקשה, תבחר.
שוב פעם, יש כאן המון המון הקבלות לשאול.
גם שאול הולך לבעלת האוב,
והיא מספרת אותו קצת את התמונה כולה, וכרגע יש לו בחירה לשאול.
האם לצאת, לרדת למלחמה, כשהוא יודע שהוא הולך ליפול במלחמה,
אבל כנראה אם הוא יוצא למלחמה,
אם הוא ירד למלחמה,
הנזק יהיה פחות לעם ישראל אולי, או משהו כזה, או להימלט, והוא יורד,
בוחר לרדת, ובזה הוא זוכה בעולם הבא.
הקדוש ברוך הוא מתפעל מהדבר הזה. גם כאן יש לאחריו בחירה.
בחירה, הוא יכול להגיד ליהושפט, לכל ה... חבר'ה,
אנחנו לא ראויים.
לא נקבל ניצחון במלחמה הזאת.
קיבלנו פעמיים ניצחון מאת השם, הפעם השלישית לא רצויה בעיניו.
לקפל את הכלים,
לשים את רשתות הסבבה חזרה,
נתחיל תהליך תשובה אחר ונעיף את איזבל.
זו אפשרות אחת.
אפשרות שנייה מה?
נערב למלחמה.
הנביא הזה הוא תמיד נגדי, הוא מונע מזה, יש לו כל מיני עניינים.
אחאב מקבל, זה המהות של נקודת התשובה, לקבל את האפשרות לבחור.
ומי שעושה את זה זה מיחיהו.
הרי מיחיהו, אם היה אסור לו לגלות,
אז הוא לא היה מגלה.
כנראה הקב' הוא התיר לו לגלות את התמונה כולה, ועכשיו אחאב יכול לבחור.
זה ממש
שכר לאחאב,
ששמים אותו על נקודת הבחירה ואפשר לדמיין מה היה קורה אם הוא היה בוחר הפוך.
ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו,
צריך להגיד מיכיהו לכאורה, נכון?
מיכיהו
על הלחי.
ויאמר איזה עבר רוח אדוני מאיתי לדבר אותך.
ויאמר מיכיהו, אינך רואה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להיחווה.
ויאמר מלך ישראל, קח את מיכיהו ואשיבהו אל עמון שר העיר ואל יואש בן המלך.
ואמרת כה אמר המלך,
שימו את זה בית הכלא ואכילו לחם לחץ ומים לחץ
עד בואי בשלום.
הפסוק הזה בדיוק מוכיח את מה?
את הפחד של ארבע מאות הנביאים מקודם להגיד משהו הפוך.
בסדר? למה הם עושים משברך בהתחלה?
כי הם רואים מה קורה למי שמדבר אמת.
ויאמר מיכהו אם שוב תשוב בשלום
לא דיבר אדוני בי
ויאמר שימוע מכולם. הוא הולך עד הסוף,
כל הקופה.
אני אומר, גם כאן יש מקום לראות את זה לא כלעג לאחאב,
אלא כניסיון אחרון להציל אותו.
אל תרד למלחמה, אין לך סייעתא דשמיא.
בסדר?
זה לא.
ויעל מלך ישראל
ויהושפט מלך יהודה רמות גלעד.
ויאמר מלך ישראל אל יהושפט, תראו, כל הזמן מלך ישראל. כלומר, לכל אורך הפרק דואגים להדגיש לנו שזה לא היה עניין אישי של אחאב. הוא רצה לתקן את החטא שלו, כמלך, כממלכה. הוא טעה,
אבל הוא טעה כמלך.
הוא לא טעה פה כ... זה לא היה כאן איזה גחמה פרטית שלו.
מה?
שאלה טובה מאוד.
אנחנו נתייחס אליה בדברי הימים. בדברי הימים יהושפט יקבל על הדבר הזה תוכחה,
כן?
והוא באמת יענש על זה,
וטובה שהוא הולך איתו.
היה איזו עוצמה לאחאב,
המשימה הכללית, וגם היה נראה מבחינה כנראה מבצעית, הדבר הזה הוא ממלכת
ישראל הייתה מעצמה גדולה,
ממלכת יהודה הייתה מעצמה גדולה מאוד,
וגם אני רואה שהם לוקחים את זה בהליכה.
ויאמר מלך ישראל אליהושפט יתחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה.
הפשט כאן שהפרשנים אומרים זה שהם החליפו בגדים.
אז מה זה?
אז זה אומר שאב כאילו רוכב על שני הסעיפים.
הוא גם יורד למלחמה,
אבל הוא גם חושש לדברי הנביא שהוא עלול להיהרג במלחמה.
לוקח כאן איזה מקדם ביטחון.
ומלך הרעם ציווה את שרי הרכב אשר לו שלושים ושניים לאמור,
לא תילחמו את קטון ואת גדול
כי אם את מלך ישראל לבדו".
זה מלך ארם,
שאחאב קרא לו אחי,
וחיבק אותו, והעלה אותו לרכב השרד, ולקח אותו לסיבובים בוושינגטון, ובניו יורק, ופתח לפניו את דלתו את האו״ם, ובגללו הוא זכה בפרס נובל לשלום.
זה ההוא שאומר, חבר'ה, אתם רק את אחאב תביאו לי, אל תיגעו באף אחד.
זה הכרת הטוב שלו.
לא תילחמו את קטון ואת גדול כי את מלך ישראל לבדו.
ויהי קירות צערי הרכב את יהושפט, והם אמרו, אך מלך ישראל הוא בגלל הבגדים והסימון הטקטי על המרכבה, לא יודע מה היה.
ויסורו עליו להילחם, ויזעק יהושפט.
בספר דברי הימים כתוב שקדוש ברוך הוא הושיע אותו, זה היה כמו סוג של איזשהו נס.
יש כאלה אומרים שויזעק יהושפט,
שהיה איתו איזה כוח מממלכת יהודה, צמוד, אז הוא זעק והם הבטיחו למלט אותו.
איכשהו הוא נמלט.
ויהי קירות שרי הרכב כאילו מלך ישראל הוא וישובו מאחריו.
ואיש משך בקשת לטומו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השריון
ויאמר לרכבו רכבו הפוך ידך והוציאני מן המחנה כי החלטי.
ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מועמד במרכבה נוכח ארם ויעמוד בערב וייצק דם המכה
אל חיק הרחב.
ויעבור הרינה במחנה כבו השמש לאמור איש אל יראו
ואיש אל ארצו.
ויעמות המלך ויבוא שומרון ויקברו את המלך בשומרון.
וישטוף את הרכב על ברכת שומרון ויעלוקו הכלבים את דמו והזונות רחצו,
כי דבר אדוני אשר דיבר".
בואו רגע נעצור כאן.
איש משך בקשת לתומו.
הכתוב כאן מתאר לנו את הדברים בצורה מאוד מאוד מפורטת.
גם איפה אחאב נפגע,
וגם אחרי זה יש כאן איזה תיאור כזה קצת של הוליווד,
שאדם יוצא כאן למכה,
מרחק הרכב, למה צריך את כל הדברים האלו, מה...
בסדר, אנחנו מבינים שהאחר נפגע, וצריך לתאר בדיוק איך היה, איך נכנס, מאיפה נכנס הכדור, מאיפה הוא יצא, אבל זה לא דוח פתולוגי פה.
תכף נראה.
איש משך בקשת לטומו,
חז״ל אומרים כאן כל מיני דעות, כל מיני אפשרויות.
הדעה הידועה לכולנו זה שזה נעמן,
שר צבא הרב, שבמקרה יצא לו. יש דעה שאומרת
שזה היה דוץ.
איזה פרשן שמביא אותו בדעת נקרא אומר שאיש זה יוושפט.
דוץ.
אתם יודעים שהרבה פעמים בדוצים יש
הכי הרבה הרוגים.
הקרב שנהרגו בו הכי הרבה חיילים במלחמת אובדון הראשונה,
זה לא היה קרב, זו הייתה הפצצה של מתעשי פאנטום מטייסת 107 על גדוד צנחנים.
נחל מוצנח,
נהרגו שם 24 חיילים.
זיהו אותם בתור גדוד צורי.
אז יש אפשרות שזה היה דוץ.
טוב.
או הפשט הוא שסתם איזה חפש,
ירה, וכמו שהרגו את, איך קוראים לו, את
עבד אל-קאדר חוסייני בקסטל.
הוא עלה לשם, אמר, Hello boys, הם אמרו לו,
הוא אריו, ובשלב מסתם הבינו שזה יריב, ירו בו.
אז כשהם הגיעו,
פתחו את הבטלרס שלו ואת כל הזקט, ראו תעודות, ראו רישיונות,
ראו את נובע,
ראו אקדח עם שינהיו, ראו זה, הבינו שזה,
איך אמרנו? הבנו שזה פיגורה, הפלמחניק שהרג אותו.
וזהו, הרגו אותו במקרה.
במקרה.
בסדר, אז זה אנחנו הבנו.
למה חשוב באיפה הוא נפגע?
הוא נפגע בין השכפץ לווסט,
בסדר?
בין הדבקים, היה לו שריון.
אז זה אומר שהוא לא נפגע באיבר קריטי.
הוא לא קיבל חץ בלב, כמו אצל שאול,
אחזני השבת, שהוא נופל על החרב, הוא כבר טרפה.
הוא קיבל חץ כנראה בכתף, פגע לו באיזה עורק, באיזה כלי דם.
למה זה נפקא מינה?
כי מה אחאב אומר לרחב שלו?
אומר לו, תשמע, נפגעתי,
קח אותי מהקו הראשון. קודם כל, למדנו שאחאב היה בקו הראשון.
קח אותי לקו השני.
לוקח אותו ללג אחד אחור לאיזה רמפה תצפית,
ושם אחאב,
המלך היה מועמד במרכבה, כלומר הוא מבקש שיחזיקו אותו
במרכבה שהוא עומד,
ואף אחד לא רואה את הפגיעה, ואז כל הלוחמים רואים שהמלך נמצא, הוא מנהל את הקרב, הוא מחלק עוד בקשר.
אתה שומע אותו בקשר עדיין.
בסדר? מדבר וכל זה.
למה זה חשוב, מה שכתוב, וייצק דם המכה להרחק הרכב?
כי בעצם מה שהתנ״ך מספר לנו זה שאחאב נהרג מאיבוד דם.
ואם הוא היה מפנה את עצמו בזמן,
אולי הוא היה בחיים.
הוא לא נפגע פציעה קשה.
מדחת יוסוף,
נפצע.
אם היו מפנים אותו בזמן,
היו מצננים את החיים שלו.
אבל סמכו על מי שסמכו,
על אנשים, כן, על גבריאל רגב,
המקבילו הפלסטיני, כן, ככה השם שלו,
שאמר, וואלה, עוד רגע מגיע, הנה, עוד שנייה אנחנו מפנים, וואלה, בחיי, עוד רגע מגיע, הנה כבר הכוחות שמה, הנה אני כבר מגיע.
וככה, וככה, זה אחד הביזיונות הכי גדולים שהיו כאן אי פעם,
שהפקירו חייל,
הפקירו חייל לדמם למוות.
לא נזכיר מי מפקדי הגזרה באותה עת.
אתה יכול למות מעיבוד דם, אם אדם מדמם, שעתיים, שלוש, ארבע, אז אחאב מתברר שהוא ממש מסר את נפשו,
היה יכול לפנות את עצמו, היו עוצרים לו את ה... הם מכירו את הטריקים שאתה עושה לחיצה וזה עוצר את הדם באיזה חבישה,
נכון?
והיה נשאר בחיים.
אבל הוא אומר, אם אני מתפנה לאחור, כל העסק קורס.
אז עכשיו הוא נשאר עד הערב, מה כתוב בערב? ויעבור הרינה במחנה כבוא השמש לאמור,
איש אל עירו ואיש אל ארצו. כלומר, לפנות ערב הצליחו כוחות,
צווח, אבי או שפט לבצע נסיגה מסודרת,
בלי טראומות, בלי בהלה, בלי ניסה, ויבוא ערינה במחנה. חבר'ה, זה לא הולך, נסיגה. אבל נסיגה מאובטחת,
אתה משאיר כוח לאבטחה, עקב בקרקע, כוח אחד נסוג, עוד עקב בקרקע, עוד כוח נסוג. כמו שיודעים לנהל נסיגה, בלי הרוגים.
אז אך אב במותו הציל חיים רבים.
ולכן מתארים את הדם הנוזל, זה לא תיאור הוליבודי כאן,
זה להסביר לך איך הוא מת.
הוא נהרג מעיבוד דם, היה יכול להציל את החיים שלו,
ולא עשה את זה, העמידו אותו במרכבה.
וימות המלך.
לא אחאב,
ולא המלך אחאב, וימות המלך.
יש תיאור,
גם ספר וגם סרט, שכדאי את שניהם לראות. ספר, הקרב על החרמון, נראה לי כתב אותו אילן כפיר,
אם אני זוכר נכון,
אתה חושב? יש גם סרט
זמין ברשת,
הקרב על החרמון. הרי הקרב על החרמון במלחמת יום כיפור היה פעמיים.
פעם אחת היה הרוגים רבים, ובפעם השנייה,
גולני כבשו, ממש לקראת סוף המלחמה.
צריך להזכיר את הגיבור, מ.פ.ג. יגאל פסו קראו לו, הוא הגיבור של הקרב הזה, הוא נהרג.
אבל תוך כדי הקרב יש שם הקלטות של רשת הקשר.
ושומעים את המח״ט, היה אמיר דרורי, היה המח״ט,
מנהל את הקרב, ותוך כדי הקרב אמיר דרורי חטף כדור בחזה.
ואז אתה שומע אותו בקשר, תוך כדי שהוא פצוע,
מדבר.
ואתה שומע את הקול שלו לאט לאט, כאילו,
להמשיך לתקוף את היד, אתה פשוט שומע אותו, נגמר.
אבל מחזיק את המד ביד
ולא מוותר על המד.
כי הוא אומר, אני כל רגע שאני יכול,
צריך להטיל את החיים שלו כמובן,
אחד גולן החליף אותו, היה קמב״ץ וסיים את ניהול הקרב. העובדה שהמפקד נוכח,
ככה גם כותב הרב חיים סבטו,
שבמחינת יום כיפור,
כשהם חצו את גשר בנות יעקב,
67-9, כן, כאן נמצא הרב הקודם,
אז המח״ט,
אורי אור, חיכה על הגשר, עלה על כל טנק, הוא מחט חדש, הוא נכנס לתפקיד שלו שבועיים קודם או חודש קודם.
הוא עלה על כל טנק, אמר להם, נעים מאוד, אני המחט, מלחמה, יש טילים, יהיה קשה, ננצח. כך הוא עבר את כל הצוותים.
ואז הוא אומר, כותב הרב חיים סבטה, שבמלחמה,
והרי בשריון כולם שומעים את כולם, נכון, בקשר,
תמיד שמעת את הקול של המחט, הרגיע אותך.
פעם אחת הוא אומר, הם שמעו את הקול של המחט, פתאום הוא נעלם.
באמצע הוא נעלם.
ואחרי כמה דקות הוא חוזר, הוא אומר, חזרתי אליכם,
הייתי על הטנק, אני עכשיו בנגמ״ש.
הם הבינו, הטנק שלו נפגע,
הוא ניצל,
קפץ מהטנק, המשיך עם הנגמ״ש.
המשמעות של נוכחות המפקד בשדה הקרב היא קריטית.
כולם יודעים את זה.
היה ההבדל בין קרב מוצלח, הנוכחות,
היכולת שלך לשדר בקשר.
תראו מה כותב, איך קוראים לו מנחם אנדסבכר על הקרב בתל סאקי.
מי שהחזיק אותם בחיים 48 שעות זה יאיה,
יורם יאיר,
שסיפר להם אגדות וסיפורים ודמיונות, שהוא עוד רגע מגיע,
שכוח חילוץ בדרך אליהם, והוא פשוט שיקר להם 48 שעות עד שהצליח להגיע אליהם עם כוח חילוץ. הוא אומר, הוא החזיק אותנו בחיים.
זה מה שהוא עשה.
והוא, גם על זה הסרט, הוא מספר, יאיה אומר, מה יכולתי לעשות? לא, שיקרתי להם, מה אני יכול לעשות? אנחנו מגיעים, אנחנו בדרך, עוד רגע, כבר רואים אותכם ככה.
החזיק להם ציפייה.
הנוכחות של המפקד, כמובן מפקד ראוי,
יאי האומר שאחת לכמה שנים צריך מלחמה
כדי לבנוק את התוכניות של צה״ל וכדי לזהות מפקדים מזויפים.
לנקות את המערכת מכאלה שהם...
אז הנוכחות של אחאב כאן היא בולטת מאוד.
מחזיקים אותו במרכבה,
הוא מאבד דם עוד ועוד כשהוא יכול להציל את אחאב, כי הפציעה שלו היא לא קשה. הוא לא קיבל חץ בלב, הוא קיבל חץ בין הדבקים.
אז הוא רק סבל מעיבודם, כנראה פגע לו חץ כאן באיזה עורק ראשי.
אתה שם פה נקודת לחץ, פנה את הבן אדם, מציל את חייו.
אבל אחאב אומר, אם אני הולך מכאן, פה תתחיל מנוסה וקריסה,
אני אחראי על הלוחמים,
ולקראת ערב מתנהלת נסיגה מסודרת, בלי התמוטטות,
בלי קריסה, וזה על אחאב.
ועכשיו, תדונו אותו.
יש לו חלק לעולם הבא?
אין לו חלק לעולם הבא?
ראוי? לא ראוי?
אדם שמסר את נפשו בפועל ממש,
ככה הוא מת במלחמה.
מישהו יכול להגיד עליו משהו?
את ההתלבטויות לגבי הערכת דמותו של אחאב,
הכוללת, נראה בעזרת השם בשבוע הבא.
