טובים, מה שלומכם?
אנחנו לומדים ספר מלכים
ואנחנו נמצאים בפרקי אליהו
והגענו בפעם שעברה
לאן הגענו?
בפרק יט, נכון?
נכון?
הסברנו, אז בואו נתחיל, הסברנו ששאלנו את עצמנו
אתם יודעים מה? בואו נקרא את הפרק, נתחיל להיכנס לדברים. ויד אדוני הייתה לאליהו בשנס מותניו
וירוס לפני אחיו עד בואכה יזרעאלה
ויגד אחיו לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב
ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמור,
כה יעשון אלוהים וכה יוסיפון,
כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם.
וירא,
היינו פה כבר?
פרק יט.
לא למדנו את פרק יט, נכון?
דני, אתה הזיכרון הארגוני פה.
מה?
יט. יט, תודה.
ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמור,
יעשון אלוהים וכל הסיפון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחת מהם.
וירא ויקום וילך אל נפשו".
איזה ביטוי בודד.
ויבוא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם.
והוא הלך במדבר דרך יום ויבוא וישל תחת רותם אחד וישאל את נפשו למות.
ויאמר רב אתה אדוני קח נפשי
כי לא טוב אנוכי מאבותי.
וישכב וישן תחת רותם אחד.
והנה זה מלאך נוגע בו. ויאמר לו קום מחול
ויאבט והנה מרעש שוטיו עוגת רצפים וצפחת מים.
ויאכל וישת וישוב וישכב.
וישוב מלאך ה' שנית ויגע בו. ויאמר קום מחול קירב מימיך אדרך.
ביקום ויאכל וישתה וילך בכוח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה הדר האלוהים חורב.
ויבוא שם אל המערה ויעלן שם. והנה דבר אדוני אליו לאמור. ויאמר לו
מלך אפוא אליהו.
ויאמר קנו קינאתי לאדוני אלוהי צבאות כי עזבו וריתך בני ישראל את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב וייבטר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחת.
ויאמר צבע המתה והר לפני אדוני והנה אדוני עובר רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני אדוני לא ורוח אדוני ואחר הרוח רעש לו ורעש אדוני ואחר רעש אש לו ואש אדוני ואחר האש קול דממה דקה.
ויהי כי שמוע אליהו ויעל את פניו בהדרתו ויעצה ויעמוד פתח המערה והנה אליו כל ויאמר מלך אפוא אליהו
ויאמר קנו קינאתי לאדוני אלוהי צבאות כי עזבו וריתך בני ישראל את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו וחרב ויבטר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחת ועוד שלושה פסוקים
ויאמר אדוני אליו לך שוב דרכך מדבר עד המסק ובאת ומשכתה את חזאל למלך על הרם ואת יהוא בן ימשי תמשך למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשך לנביא תחתיך
והיה נמלט מחרב חזאל ימית יהוא ונמלט מחרב יהוא ימית אלישע וישרתי בישראל שבעת אלפים כל הברכיים אשר לא קראו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו. טוב
יש כאן יש כל מיני פרקים בתנ״ך שמעברי הגובה הם מאוד מאוד גדולים
כמו במצוק העתקים במדבר יהודה, שבבת אחת יש איזו נפילה גדולה, או כמו בארכביר,
או כמו שצוללים באילת, הצולל פתאום...
אז גם הפרק הזה, מול פרק יח שקדם לו,
אנחנו,
יש לנו כאן ירידה גדולה.
בכלל צריך לשאול מאיפה היא נובעת.
מה קרה בין פרק יח לפרק יט שגרם לאליהו בעצם להתייאש,
להתייאש ולרצות למות?
כך כתוב.
וישאל את נפשו למות.
וזה גם נראה שזה מה שהוא עושה.
הוא לא יוצא אל המדבר בלי לחם, בלי מים,
תוך זמן קצר הוא לא אמור לשרוד את זה.
קרה פה איזה משהו
שכנראה גרם לאליהו להרים ידיים.
אז אני מזכיר לכולנו, בפרק הקודם היה מעמד גדול מאוד,
מעמד קדוש, אנחנו מזכירים אותו בסליחות, אליהו בהר הכרמל, ירדה אש מן השמיים.
והדבר המופלא במעמד הזה,
מעבר לעובדה שכמובן ירדה אש מן השמיים וכולי,
הדבר היותר מפתיע זה שאחאב הוא שותף מלא לארגון של העסק הזה.
אליהו הרי מעצמו לא יכול לקבץ את 400 נביאי הבעל רק כי הוא יגיד שהם יבואו. מי שנותן להם פקודה להגיע זה,
אחאב.
מי שעומד שם זה אחאב. אחאב בעצמו משתף פעולה, כן, זה פסוק מפורש,
ושאליהו אומר לו,
ואתה שלח קבוץ אליי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל 450 ונביאי אשרה 400 וכו', וישלח אחאב בכל בני ישראל ויקבוץ את הנביאים אל הר הכרמל. אז בעצם מי המארגן של האירוע הזה בכרמל? אחאב.
הוא נעתר לאליהו. עכשיו תגיד, אולי אין לו ברירה כי אין מים. בסדר, מה זה?
כן, זה אמר אירוע, ואחאב נמצא שם.
ואולי אחאב בעצמו היה מהצועקים השם הוא האלוהים, השם הוא האלוהים.
וזו הסיבה שבגללה, קודם כל,
הוא כמובן מציף שוב פעם את העובדה שאחאב עצמו, מעבר לזה שהוא מסור מאוד לעם ישראל ולכלל ישראל והוא דואג להם בכל ליבו,
הוא גם לא כזה מאמין באיזבל ובנביאיה,
הוא מוכן לשלם את המס שהוא צריך לשלם כדי שיהיה כאן רווחה כלכלית, אבל הוא ודאי מאמין
הרבה יותר לאליהו מאשר לאיזבל.
ממילא אחאב בעצמו נמצא בתוך המעמד הזה. אחאב גם לא מונע מאליהו להרוג את נביאה הבעל, יש לו צבא, יש לו חיילים, הוא יכול להגיד סליחה אל תיגר בהם.
אליהו הורג את נביאי הבעל, זה 400 נביאים בנחל קישון, זה לא לוקח דקה או שתיים,
ואחאב לא מתערב,
לא מתערב הדבר הזה.
ולא זו אף זו, אלא שבסוף המעמד הזה יד השם הייתה אל אליהו.
כלומר אליהו בעצם מקבל סוג של ציווי מהקדוש ברוך הוא לרוץ לפני אחאב.
עוד שנייה, לרוץ לפני אחאב,
לחלוק כבוד למלכות, אבל זה ברור שאין כאן סתם לחלוק כבוד למלכות, אלא לחלוק כבוד למלכות,
שפרסה חסות
על מעמד הכרמל.
על זה מגיע לאחאב כבוד, וגם יורד גשם וכולי.
אז יש כאן המון המון נקודות שמבעבעות ביחד לכלל ציפייה גדולה מאוד,
שמה יקרה עכשיו?
בואו נהיה יותר ממוקדים,
יותר ממוקדים,
יותר ממוקדים,
משהו מאוד פשוט.
לא יודעת, הלכת רחוק אפילו.
אחאב ירוץ, אליהו רץ לפני אחאב עד הארמון ביזרעאל,
ושם אחאב יגיע לאיזבל ויגיד לה, תקשיבי,
זה לא מתאים.
אנחנו כבר לא, מה שאומרים.
והוא יכול להרוג אותה, הוא יכול לבוא לארוז אותה בדואר דיפלומטי ולשגר אותה חזרה לצידון.
מה?
כן, זו הציפייה, שתקרה.
במקום זה מה שקורה, קורה משהו הפוך. עכשיו אנחנו תכף נראה כמה הפוך מה שקורה.
כן, בכבוד רבי אביאל.
כן,
כן,
כן, כן.
נכון, אבל בכל אופן קרו דברים אחרים, קרו דברים דרמטיים, אחאב, כמו שאמרנו, לקח חלק בסיפור,
והרגו את נביאי הבעל, גם את נביאי אשרה לא הרגו, לא הכל קורה, אבל קורה משהו משמעותי.
כשאליהו מגיע לארמון ביזרעאל הוא מקבל שדר,
נכון, מאיזבל.
ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמור, כה יעשון אלוהים וכה יוסיפון,
כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם.
לא ברור כאן למי, קודם כל,
אומר ככה, לא ברור למי היא מתכוונת, אחד ממי,
תכף ננסה לענות על זה.
אבל עוד לפני ש...
הפשט, אני אהרוג אותך כמו שהרגת לי את נביא הבעל, אני אהרוג אותך. זה הפשט. אבל תכף תראו שלא אפשר להסביר פה משהו אחר.
אבל עוד לפני כן, אליהו מזדעזע.
אני אתן דוגמה לדבר הזה.
אתן דוגמה.
כאן המבוגרים זוכרים את
העולם הפשע של מדינת ישראל בשנות ה-70 בואכה שנות ה-80.
אהרוני, גומאדי, הרצל אביטן, שמעיה אנג'ל
אנשים כלבבנו מה שנקרא, כלומר, היו רוצחים, אבל הרצל אביטן הוא היה, נכון, הוא רצח פה, רצח שם, הוא ברח מהכלא ואז תפס איזה משפחה בני ערובה, היה לו עם רפי רשף, הוא דיבר איתו
שמעת שהם דובר ביהודי עם לב חם, בסדר, הוא לא הצליח,
הרג פה והרג כמובן, חמור מאוד, אבל
היה איזה כללי משחק, היה כאילו כבוד, היה איזשהו משהו שהוא...
בסדר?
כן, הוא ממש פסיכופת, אבל בגדול, לא, מה שאני בא לומר לכם,
מה שאני בא, כן, הוא לא, הוא סתם פסיכופת, אבל עולם הפשע,
עולם הפשע, הם היו באים גם להתפלל בבית כנסת,
היה תורמים, היה.
שמעתי, קראתי פעם איזו כתבה של קצין משטרה שאומר, אולי רבי חיים יאשר את זה,
שמרגע
שברוך השם זכינו לעלייה הרוסית,
ויחד עם העלייה הרוסית הגיעו גם גורמי פשע, נגיד שהם בכלל לא יהודים, בסדר? אבל המאפיה הרוסית נכנסה לכאן.
אז הוא אומר, תקשיב, זה כללי משחק אחרים.
זה לא הכרנו.
זה לא החבר'ה מדימונה, באר שבע, שגדלת איתם ביחד, אתה קצין משטרה והוא נהיה עבריין.
זה אכזריות אחרת,
זה רוע אחר,
זה חשבונות אחרים.
הבנו שאנחנו צריכים פה להיערך למשהו שהוא...
את הווירוס הזה לא הכרנו.
זה לא הרצל אביתן והחבר'ה מהשכונה.
שמקסימום, חבר'ה האלה יכולים להעיף פה,
ואז הוקם להב, תמיד זה אנשים שמסוגלים לקחת טיל ולהעיף אותו באמצע תל אביב, באמצע, לא אכפת להם שיהרגו עשרים מסביב,
הוא יהרוג את מי שצריך.
הם יעשו דברים כאלה.
זה לא, אין לתפוס אותו, תן לו איזה רימון במתחת לרכב, כמו שזה.
אין להם בעיה להעיף טיל גם באמצע תל אביב, זה לא מעניין אותם.
אכזריות שלא הכרנו.
אז אליהו,
הוא אומר, את אחאב הוא מכיר, הוא ראה בעצמו את הלב של אחאב, את הלב הרך יחסית,
שהם מיד נעטר, ואליהו גם רואה את אחאב,
כמה הוא מסור לעם ישראל.
אבל פתאום מה מתגלה?
שהמאורע הגדול הזה,
שטלטל את ליבם של כל ישראל, עובר לאיזבל ככה פה על ה...
גם לא מכה קטנה בכנף, והיא אומרת לאליהו, כשלא יהיו לך אשליות,
מחר אני אוהג גם אותך.
פתאום אליהו מבין שמערכות היחסים שהוא חשב שקיימות בין אחאב לבין איזבל, שאחאב הוא המוביל ואיזבל הוא זה.
זה הפוך.
איזבל מנהלת כאן מדיניות עצמאית ואחאב לא יכול לעצור אותה.
אנחנו מדברים פה כבר אחרי שלוש שנות הטבח בנביאים,
שעובדיה הנביא דיווח עליהם.
אז פתאום אליהו מבין שכל מה שהוא עשה לא רלוונטי.
על איזבל לא עובד לא האש שיורדת מהשמיים ולא קריאת השם הוא האלוהים,
ולא הפר הזה, ולא הפר ההוא, זה לא מעניין אותה. זה רוע וציניות
שלא חווינו עד היום. עכשיו אני רק רוצה לנעוץ
את החץ טיפה קדימה.
שני המעשים הכי אכזריים אולי בתנ״ך,
הכי מזעזעים, היו הרבה, אבל
אחד מהם, אנחנו נלמד עליו, זה יהואש
שהורג את זכריה, בנו של יהואדה, הכהן הגדול שהטיב איתו.
זה מעשה אחד.
אבל המעשה שקדם לו
זה אימא שלו, עתליה,
רגש בגבעה? כן, כן, בסדר, נכון, כן, אבל זה... עתליה, כן, אולי גם זה, עתליה,
שאמא ביתו של אחאב, בת אחאב, כתוב עליה שהיא בת אחאב, אנחנו לא יודעים אם היא בת אחאב מאיזבל,
יכול להיות,
לא כתוב על כל פנים מאחיו שהייתה לו אישה אחרת,
היו לו נשים, אבל לא כתוב שם.
אולי בת מאישה אחרת, אבל זה ברור שהבית מודרש של איזבל השפיע עליה.
ועתליה, אם המלוכה,
ראתה כי מת בנה, מי זה הבן?
החזייה,
ותקום ותאבד את כל זרע הממלכה.
הורגת את כל הילדים.
מאיפה הגיע הרעיון המטורף הזה?
זה מעיזבל.
זה מעיזבל, כן, חלישה.
זה מעיזבל. תבינו את ההשפעה, את ההשלכה, את ה...
וכשאליהו רואה את הדבר הזה,
כשאליהו רואה את הדבר הזה,
אז הוא מתייאש, הוא אומר, אין לי מה לעשות.
אם אחרי כל הדבר הזה, אחרי כל המעמד, זה מה שקורה.
הוא מרים ידיים.
הוא מרים ידיים והוא גם אולי מטיל טיפה את האחריות על אחאב.
כלומר,
תמיד אפשר להגיד אחאב אומר, אני יכול לעשות, זה היא וכל זה, אבל יש לך אחריות עם מי אתה כורת ברית.
אולי הדוגמה הכי טובה לזה
זה הברית שקרתה מדינת ישראל, הרשמית, לא איזה סוכני מוסד סמויים,
עם הנוצרים בלבנון,
בהנהגתו של בשיר ג'ומאייל ואחרי זה אחיו אמין ג'ומאייל.
אתה קורא את הברית, ונראה לך שהם מדברים בשפה שלך, והם בסבבה.
הם רוצחים, הם אכזריים, וברגע שסובבת את הגב, באותו רגע הם נכנסו לסברה ושאטילה ועשו שם טבח.
אז נכון, זה לא אנחנו,
היינו, וגם אולי לא ידענו בכל זה,
אבל בסוף, מבחינה מוסרית, תנכית, נבואית,
יש לך אחריות.
קראת את הברית עם אנשים שהם רוצחים,
ותחת האוטוריטה שלך הם עשו את הפשע הזה.
לא ידענו, זה לא היה, ברור שלא ידענו, ברור שלא עודדנו, אבל בסוף כשאתה קורא ברית עם אנשים יש לזה משמעות.
ולכן אליהו מחליט להתפטר.
כן.
למה?
לא, אבל זה לא שהוא, קודם כל הוא שלוש שנים לא היה פה.
הטיל בצורת ונעלם. דבר שני, קרה כאן משהו,
היה מעמד בכרמל. שלוש שנים אליהו עשה איזה build up
למעמד בכרמל. היה רעב, היה צמא, היה פה, ועכשיו הוא גם מעמד בכרמל וגם מוריד גשם.
וואו,
זה המקום, זה כמו שכולם צעקו, זה המקום שהכל מתהפך, פתאום אליהו רואה שיש כאן איזה מישהי למעלה
ששולטת וזהו, אין, איפה הוא ראה אותה קודם?
הוא ראה אותה קודם,
אבל הוא לא העריך את גודל ההשפעה שלה עד עכשיו,
הוא לא העריך, אתה יודע, הדוגמה ההיסטורית המתאימה לכך היא פרדינן ואיזבלה, איזבל גם כן, אימח שמה, איזבלה,
שני מלכי ספרד בזמן גירוש ספרד,
שחתמו על צו הגירוש ליהודים,
עכשיו, מה?
ירדינן דווקא רצה את היהודים אצלו בממלכה, ודין יצחק אברבנאל נזמן לשכנע אותו, אבל היא, הרבה שלה היה,
איך קראו לו? תוקמנדורה?
ראש האינקוויזיציה.
תוק ומדה. תוק ומדה. הוא היה יהודי מומר, נכון? נדמה לי שהוא היה יהודי מומר. זה אחד מהשמועות. אחד מהשמועות, לא משנה.
והוא היה הרבה שלה, והוא נכנס ואמר,
זה מכרו את יהודה איש קריות ב-30 כסף ואתם רוצים למכור, יצחק אברבנל הציע להם סכום עצום כדי לבטל את הגירוש, אז היא נורא נורא נבהלה והיא הייתה כוח המניעה מאחורי הסיפור.
אז אברבנל כותב, הוא אומר, לא האמנתי שהיא כל כך משפיעה על המלך, היא כישפה אותו.
אז גם כאן, אחאב הוא מלך גדול וזה,
הם היו בטוחים שהיא זה אבל בסדר, יש כאן איזה תשלום נדוניה מסוים לטובת האזור סחר חופשי שהוא קיבל.
מתברר שהיא מנהלת כאן מדיניות עצמאית והיא אישה חזקה מאוד והיא לא מתפעלת מאחריו, אף אחד לא יכול לגעת בה.
אף אחד לא יכול לגעת בה וכבר היה לעולמים דברים כאלה בהיסטוריה.
מהכרמל?
אבל הוא היה בכרמל, לא?
למה לא? מה? מה, זה סביר, מה, שביל ישראל לוקח חודשיים
מימי החרמון.
מה שמרדכי רומז לנו,
מה שמרדכי רומז לנו,
וזה בהחלט אפשרי, זה שכבר היה כתוב בעצמו, עושה הקבלות חזקות מאוד למשה רבן.
בסדר? כלומר,
שהוא הולך לאט.
נכון, כן.
זה לא להתאבד, אבל זה קרוב מאוד לזה.
מי שהולך למדבר בלי מים ובלי זה, המשמעות שהוא לא רוצה לחיות.
בואו ננסה רגע להבין מה אומר לו המלאך.
וישכב וישן תחת רותם אחד, והנה איזה מלאך נוגע בו, ויאמר לו קום אכול.
אז זה ברור שהמלאך חולה,
קח את נפשי, כן כן הוא רוצה, גם הקבלה ליונה.
זה ברור שהמלאך כאילו חולק על אליהו, אליהו רוצה
קח את נפשי והמלאך אומר לו לא,
תאכל.
ויאבד והנה מרעשת וגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת
וישו וישכב. כלומר הוא אוכל קצת ושותה קצת, נותן איזה ביס לתת את זה חובה וממשיך לשכב תחת הרותם, בחום,
כנראה כדי למות.
שוב המלאך נוגע בו ואומר לו קום אכול
כי רב ממך הדרך.
עכשיו, פה יש שתי אפשרויות.
אפשרות אחת, רב ממך הדרך לאן?
להר האלוהים.
אפשרות שנייה, הרבה יותר מתקבלת, תחזור חזרה.
מה ברכת?
דרכך אתה בא, מטיל פצצה ונעלם. זה לא עובד ככה. אתה רוצה להשפיע?
אתה רוצה לשנות? אתה רוצה זה? בבקשה, כמו שמואל הנביא,
שעובר ב-22 שנים.
כתוב והיה כי רבו הימים ויימאו כל בית ישראל אחרי השם אחרי 22 שנים ששמואל תופר מעיר לעיר אז מתכונן השינוי אבל עליהו הנביא דרכו כך אומרים כאן הפרשנים וגם זה פסוק מפורש הוא מגיע מפציץ ונעלם מגיע מטיל בצורת שלוש שנים ורואים אותו אחרי זה מגיע בכרמל רץ עוד פעם נעלם אחר כך אנחנו נראה את זה בהמשך בפרק איפה זה היה פרק
מלכים ב' זה כבר
פרק א',
פרק א',
כש... איך קוראים לו?
אחזיה, הבן של אחאב,
נופל מעליית הגג וכו', והוא הולך למות, אז אליהו,
הוא הולך לדרוש בבעל זבוב,
ואז אליהו יוצא לקראתם ואומר להם,
המבילי אין אלוהים בישראל אתה שולח לדרוש בבעל זבוב,
לכן המיטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי אם הוא תמות,
ואז כשמספרים את זה לאחזיה, והוא ידבר אליהם. מה משפט האיש אשר ידע לקראתכם?
איך הוא נראה?
ויאמרו אליו, כלומר הם לא זיהו אותו,
הם ראו ולא זיהו אותו, ויאמרו אליו איש בעל שיער ואזור אור עזור במותניו ויאמר אליהו תשביעו. אה זה אליהו, ראיתם את אליהו, זכו לגילוי אליהו?
אז הוא אומר שאליהו מגיע,
הוא גם לא כתוב שהוא נשוי, לא כתוב שיש לו משפחה,
ילדים, נגיד על אלישע זה כתוב,
בן שפט, יש לו הורים, יש לו אבא, יש לו אמא,
אליהו זה לא כתוב, הוא מגיע,
תדממה גדולה, רעד, ברק,
אבל הוא נעלם.
אומר לו המלאך, לכאורה,
לאן אתה נעלם?
תחזור.
אפשר לנצח את המאבק הזה, גם את איזבל אפשר לנצח, אם לא תיעלם.
אם אתה נעלם,
אם אתה זה, אז אתה נותן לה כוח, אז עכשיו היא באמת יכולה להכות את הנביאים האחרים. אם אתה היית, ממך הייתה מפחדת.
המלאך, זה נראה שאומר לו, תחזור חזרה.
הוא לא אומר את זה במפורש.
עדיין נשארת כאן הבחירה, ואליהו בוחר
ללכת להר האלוהים, ואולי בהר האלוהים אנחנו נצליח להבין למה הוא עשה את זה. בואו ננסה להבין.
ויוקם ויאכל וישתה
וילך בכוח האכילה ההיא ארבעים וכו', קראנו?
ואז הוא מגיע אל המערה,
והקדוש ברוך הוא אומר לו, מה לך פה אליהו? ואז הוא אומר, קנו קינאתי וכו',
כי יעזבו בריתך בני ישראל, טה-טה-טה-טם, ויוותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה.
עכשיו, ויוותר אני לבדי, אליהו כבר אמר מקודם.
איפה הוא אמר את זה?
נכון, הוא אומר להם ככה, יפה,
בפרק יח פסוק כב, ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא לאדוני לבדי ונביאי הבעל 450 איש.
אז שואל כאן כבודו, רגע, מה עם הנביאים של עובדיה? למה אליהו אומר שם לבדי בהתחלה?
שם התשובה היא פשוטה,
הוא לא רוצה לחשוף אותם.
אם הוא יגיד שיש עוד 100 נביאים אז לך אתה יודע מה אתה עשה להם איזבל?
אז הוא אומר לבדי אפשרות אחת או אפשרות שנייה, נכון שיש עוד 100 נביאים,
אבל הם לא פונקציה, הם לא במגרש המשחקים.
רק אני יכול להתמודד. אז זה דבר אחד.
את אחאב אליהו יכול לשקר.
אבל כאן הוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא.
נכון?
וייוותר אני לבדי.
אתה לא לבדך, יש עוד מאה נביאים.
מה נגיד פה?
בעובדיה, מה נגיד פה?
אז אפשרות אחת זה להגיד, ששוב פעם אליהו אומר, נכון שישנם עוד נביאים, אבל הם לא פונקציה, הם מפחדים וכולי.
אפשרות שנייה מאוד מעניינת היא להגיד שמה?
שמה?
לא.
שמה?
הרי ברגע שהיה מעמד הכרמל והוכרע אז השם הוא האלוהים
סיכוי סביר שלהניח שהנביאים האלו יצאו מה... התגלו. הנה אליהו כאילו ניצח את המערכה.
אבל ברגע שזה הגיע לאיזה ואימרה ככה,
אז יש לי עוד מיני נביאים להרוג.
חי!
כה יעשון אלוהים וכה יוסיפון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש
אחד מהם, לא מנווה הבעל, מהנביאים שהרגתי. כלומר, אליהו פתאום התוודע לכך שמהרגע שהיה מעמד הכרמל, עד שהוא הגיע לישראל, איזבל כבר הספיקה להרוג עוד מהנביאים, מעבר למאות הנביאים שהיא הרגה באותם שלוש שנים שאליהו לא היה.
אז הוא אומר, זו מטורפת לגמרי. אגב, זה מאוד מסתדר, למה?
כי עובדיה באמת פתאום נעלם. איפה עובדיה? אתם יודעים שהוא נעלם?
ואישה אחת מנשי בני הנביאים צעקה לאשה לאמור,
עבדך אישי מת,
והנושה היה ירא, והנושה בא לקחת את שתי אדיו לו לעבדים, ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את השם מנעוריו.
מי זה ה...? מה? זה עובדיה.
הנביא זה אלישע והאז זה עובדיה. מה פתאום הוא מת?
אפשר להגיד שהוא מת מת, אבל אפשר להגיד שאיזבל הרגה אותו.
אז... כן. אז הוא... לא... אי אפשר... איזה רוע! איזה שטנה נפלה עלינו מהאיזבל הזאתי!
אז הוא הולך.
אז הוא הולך.
וכאן הנבואה היא מאוד מאוד מפורשת.
אנחנו צריכים להבין מה היא אומרת לאליהו ובעיקר מה התוצאה.
אז בואו נחזור.
מה לך פה אליהו ויאמר כנא קינאתי לה' אלוהי צבאות
כי יעזבו בריתך בני ישראל וכולי את המזבחות הרסוני ואתה אני לבדי.
טוב,
בא לקדוש ברוך הוא מגיב לו ויאמר צא והמתה בהר לפני אדוני והנה אדוני עובר ורוח גדולה וחזק
מפרק הרים ומשבר סלעים
לפני אדוני,
לא ברוח אדוני.
זה הכול חלק מדברי הנבואה שנאמרים לו.
ואחר הרוח רעש, לא ברעש אדוני.
ואחר הרעש אש, לא באש אדוני, ואחר האש כל דממה דקה. ואז מהדממה נגלה אליו הקדוש ברוך הוא. זה ברור, פשוט. ככה כאן כל הפרשנים אומרים
שהקדוש ברוך הוא מעביר את אליהו איזה מין
סדנה כזאת.
והוא אומר לנו, נכון, יש תם זמנים שזה הולך עם אש.
הרגע אליהו הוריד אש.
יש תם זמנים שזה הולך עם רוח גדולה.
רוח גדולה גם קשורה לאליהו, מי אמר את זה?
עובדיה, כשאליהו נדלה אליו ואומר לו, לך תגיד לאחאב, סליחה,
לך תגיד לאחאב שאני בדרך,
הוא אמר, מה אתה, עשה צחוק,
אני אלך להגיד לאחאב שאתה פה,
ועתה אתה אומר לך אמור לאדוניך הנה אליהו והיה אני אלך מאיתך ורוח אדוני יסעך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצא אחאב וארגני, זו עוד הוכחה שאליהו היה מגיע,
עושה איזה משהו,
ורוח השם הייתה נושאת אותו, נעלם.
אז גם הרוח קשורה לאליהו, המופע הזה של רוח גדולה. עכשיו קיבלנו תצוגת תכלית לעניין הזה מההוריקן באיי באמה,
נכון?
מדברים על אלפי נעדרים, כמדומני, נכון?
מישהו בדק ומצא,
הרי ההוריקנים בארצות הברית הם נותנים להם שמות,
ולפי ה-EBC, עכשיו אנחנו ב-D, דוריאן,
ואחד זכר, אחד נקבה.
ומישהו בדק שהכי הרסניים זה האלה שהיו להם שמות של נקבה.
דוריאן, קטרינה הייתה, וכל מיני כאלה.
לא הייתה. אה?
כן.
הייתה יפה בזה.
השם ירחם.
ויש
כל דממה דקה.
יש צורת הנהגה
של כל דממה דקה.
והקב' מתגלה אליו מכל הדממה דקה. מה בעצם בא להגיד לנו צורת הנהגה כזאת?
היא באה לדבר, להגיד שיש פה איזשהו צורך אולי בסבלנות.
נכון, זה לא יקרה עכשיו, אולי בעוד שנה, אולי בעוד שנתיים.
אל תוותר אבל,
אל תוותר, תהיה בעמדת המתנה, אל תוותר.
ושוב פעם, מכל הדממה הדקה,
שואל אותו הקדוש ברוך הוא את אותן שאלות.
ויהי כשמוע אליהו ויהיה לפניו בהדרתו וייצא ויעמוד פתח המערה והנה אליו כל ויאמר מה לך פה אליהו?
ויאמר
כנא קינאתי לאדוני אלוהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל יש כאן קטגוריה על עם ישראל מזבחותיך הרסו את נביאך הרגו בערך ערב
ויוותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה. כאן הרב צבי יהודה תמיד היה אומר,
הקדוש ברוך הוא אומר לו, מה אכפת לך, זה הברית שלי ולא שלך,
המזבחות שלי ולא שלך, הנביאים שלי ולא שלך.
ויוותר אני לבדי, הוא אומר לו, עכשיו תדאג לעצמך. כלומר,
הקנאות בסוף היא גם נשענת על איזושהי
דאגה אולי לחיי אליהו,
ואז
אומר לו הקדוש ברוך הוא, לך שוב לדרכך וכולי. אומר כאן רשי במקום, תסתכלו, יש לך רשי?
זה עם רש״י, אה, זה תנ״ך
אי אפשי בנביאותך שאתה מלמד קטגוריה על בניי.
ויש כאן הגדרה מובהקת של תפקיד הנביא.
תפקיד הנביא בעם ישראל זה ללמד זכות על עם ישראל.
זה התפקיד שלו, בשביל זה הקדוש ברוך הוא עשה אותו הנביא.
כביכול הקדוש ברוך הוא מלמד את הקטגוריה.
ומה עשה הקדוש ברוך הוא להושע?
מה הוא אמר לו?
קח לך אישה זונה.
נכון?
והולד מימי הבנים, והילך ויקח את גומר בת דבליים.
ואז אמר לו הקב' הוא גירש אותה! אמר לו, השעה, אני לא יכול, אשתי!
אמר לו הקב' הוא, מה האשה הזאת שהיא זונה? ואתה לא יודע מה הילדים שלך מהילדים שלך?
ואם היא איתך או לא איתך, אתה אומר שאתה לא יכול לגרש אותה? אתה רוצה ממני שאני אגרש את העם ישראל?
שיטתית, בכל מקום שנביא מלמד קטגוריה על עם ישראל,
דעת המקום לא נוחה מהדבר הזה.
לא אצל משה,
לא אצל ישעיהו,
לא אצל איהו, לא אצל אושר, לא אצל אף אחד.
לא אצל אף אחד.
תפקיד, לא אצל יונה, תפקיד הנביא זה ללמד זכות. זה המשחק.
זה המשחק.
כן? יש כאילו את החוקר הטוב, החוקר הלאה, יש את הדין ויש את הרחמים. ברגע שזה עובר,
אני אתן דוגמה הכי טובה, בסדר?
כל אחד מאיתנו יודע את זה בתור אבא.
אבא לפעמים צריך להטיל משמעת ומורה. על זה נאמר, משנכנס האב,
במעטים בשמחה.
אבל איזה דבר אבא לא אוהב,
כשהילדים מצטרפים לחגיגה, כן, אבא, נכון, מגיע לו, אתה יודע רק, הוא לא עשה רק את זה, גם לפני שהגעת, הוא גם צייר את אימא,
כשהילדים מתחילים להצטרף לחגיגה.
סליחה, זה לא התפקיד שלכם.
אני כאן, אבא, אתם אחים.
ממכם מה אני רוצה לשמוע?
לא, אבא, תוותר לו, נו, מה אכפת לך, נו, הנה אני אעזור. אה, זה בסדר.
כל אחד עם התפקיד שלו.
התפקיד של האח
זה ללמד זכות, וזה בעצמו מעורר,
מוריד רחמים רבים בשפריו.
סיפרתי כאן אתמול,
היינו בין הזמנים בנמל תל אביב,
אני אוהב את המקום הזה.
שבוע שבוע סיפרתי את זה פה?
יפה, אז מותר, יפה.
אז נמשיך.
עשיתי לו זובו והכל.
אז
כל פנים, הבת שלי רצה שנקנה איזה משהו,
איזה צעצוע, ואני לא אמרתי לו, מספיק, אני נועזק, אני נועזק, אני נועזק. לא.
ואז אתם יודעים שכשהילדים מתחילים לבכות ולהתאזר, אז אתה נכנס עוד יותר לקטע של המחנך.
כאילו עכשיו אנחנו, אתה אעשה מלוכה בישראל?
אז לא.
ואז הגיעה אחותה, אמרה לה, אמרה לי, אבא בוא תקנה לה מהכסף שלי ואני אתן לה את זה מתנה.
אה, זה במקום,
ממתק את כל הדינים.
עכשיו אני עד עכשיו סגור, התחלו שם איזה עמוד ועשו איזה קומבונה ביניהם, תגידי למה, יכול להיות, אבל בסדר, גם, על דעת זה.
זה התפקיד של נביא, זה ללמד סנגוריה על בנת של הקדוש ברוך הוא.
ולכן אמר לו המלאך, תחזור ותמשיך.
ולכן אמר לו המלאך, אל תוותר, ולכן אמר לו הקדוש ברוך הוא כל דממה דקה, ואליהו חוזר, הוא אומר, לא, ולא, וקנאות, וקנאות, וקנאות.
אומר רשי,
אי אפשילי בנביאותך שאתה מלמד קטגוריה על בניים.
האם יש רק מה ללמד קטגוריה?
נכון, יש כאן את הבעיה החמורה של איזבל. אגב, איזבל היא לא חלק מעם ישראל.
אמנם היא משפיעה, אבל היא לא חלק, אבל מה עם אחאב?
הוא לא מסור לעם ישראל?
הוא לא הולך בעצמו לחפש מים, הוא נחייס סוס ופרד, לא שולח שליחים, אלא בעצמו הולך
לדאוג לכל אחד ואחד מעם ישראל.
אז עמדנו על הביטוי עוכר ישראל, נכון? שעוכר ישראל, הכוונה שאחד מאשים את אליהו, אחד שאכפת לו רק מעצמו ולא אכפת לו מהכלל.
אז אחיו אומרים לו, אתה עוכר ישראל.
הטלת בצורת ונעלמת.
מי לוקח אחריות על כל הילדים שמתו עכשיו בצורת איבריו? אני לקחתי אחריות, לא אתה.
אריהו אומר לו אתה עוכר ישראל כי מה זה שווה עם ישראל בלי תורה ומצוות, בלי יראת שמיים, בלי קשר להשם יתברך,
שסתם נהיה אומה,
אבל זה ויכוח.
אין מה ללמד זכות.
אני אומר הפרקים האלה חשובים מאוד כי הם ממש שיקוף וידהות של הציונות.
מה היחס שלך לאנשים ש...
אנחנו יודעים שהקיבוצים היו בתחילת דרכם, היו פתוחים ביום כיפור. לצורך העניין זה כאילו הקצה הכי...
והמטבח שהיה פתוח ביום כיפור גם לא היה כשר כמובן.
אבל הם מיישבים את הארץ, במסירות נפש, ומקימים, ולוחמים, ונהרגים.
אז אין מה להגיד.
אז אין לנו ללמד זכות.
אז אין מה לראות את הדברים ה...
אם זהו, אם זה לא צבוע, בצבאים הנכונים זה איקס על כל ה...
אז בשביל זה הגיע הרב קוק,
אור האורות, ופתח לנו את העיניים ביחס לתקופה.
לא בלי להתעלם מהקשיים, אבל בואו נראה במה מדובר כאן.
ולכן הפרקים הללו הם פרקים מאוד מאוד חשובים
בבניית היחס הנכון לתנועה הציונית ולמדינה בכלל.
נכון, מי שאל, דני שאל את זה, נראה לי.
אה,
איפה שלום? שלום לא פה, שלום לא הגיע היום.
אתה שאלת, אבל שלום לא הגיע. אז נחכה, נכון, נחכה.
הוא שאל,
עוד קצת נותנת השם, רק מחילה.
יוסף חיים שאל,
איך יכול להיות שמדמות כזאת קנאית בתנ״ך
נהיה לנו אליהו הנביא, זו דמות של משהו כזה נעים וטוב.
אגב אותה שאלה על רבי שמעון בר יוחאי, אותה שאלה
רבי שמעון בר יוחאי זה פחד להוציא לידו מילה מיותרת.
הגמרא במסכת מעילה מספרת שלא
משחקים עם רשב״י.
ולג בעומר זה נהיה הילולה של כולם ובאים, עוקדים, שמחים והכי הכי עממי בעולם זה רבי שמעון.
מה אתה אומר? מה התשובה?
כן, נכון, טוב אולי זה חלק מהתשובה נענה על זה בעזרת השם.
בואו נראה מה בעצם אומר לו הקדוש ברוך הוא לעשות, וזה חשוב מאוד.
ויאמר ה' אליו לך שוב לדרכך מדבר הדמאסק.
מה זה לך שוב?
זה תרתי דסתרי, לא?
לך שוב.
אם אתה הולך אתה לא שב, לא?
גם בתורה יש פסוקים שזה ממש שני כתובים המכחישים זה את זה. קראנו אחד בפרשה השבת.
לא חן עבדי משה.
הוא לא כן, מה זה לא חן?
לא וכן, זה תרתי דסתרי.
בפרשה אצלנו לא כן עם קוסמים וזה נכון לא כן נביא מקרבך מאחיך כמוני יכיר בך אליו תשמעו לא כן נתן לך השם אלוהיך נביא מקרבך מאחיך אם זה לא
גם כאן לך שוב זה נראה תרתי לסתרי הביטוי הזה מופיע עוד פעם בפרק
כשאלישע רוצה לרוץ אחרי אליהו והוא אומר לו לך שוב כי מה עשיתי לך
כן אז אני אסביר את הסתירה
שוב זה בעצם תחזור בדרך שבאת,
נכון?
לך זה, לך לך לדרכך.
אומר לו הקדוש ברוך הוא, תראי, גיאוגרפית אתה הולך עכשיו לחזור חזרה את מה שהגעת,
אבל רוחנית אני הולך
לשלוח אותך מכאן, כלומר אני מפטר אותך.
מה שרצית בעצם, לכן זה לך שוב.
זה לא כתוב שוב לדרכך דה מסית, כי הדבר הקדוש ברוך הוא אומר, טוב, התלוננת, לא מקבלת התפטרות, תמשיך במשימה.
זה לא לך, תכף תראו למה זה לא ילך, כי זה לא לגמרי פיטורים,
זה לך שוב.
למה זה לא לגמרי פיטורים? אני מסביר.
אני מסביר.
יש כאן כמה משימות.
למשוח את חזה למלך על ארם, משימה אחת. את יהוא בן נמשי תמשך למלך על ישראל. יהוא בן נמשי כנראה משלת מנשה, לכן הוא נמשי, מנשי.
הוא יהיה מלך על ישראל והוא בעצם ישמיד את בית עומרי ואחאב ואחזיה ויהורם,
ארבעת המלאכים הללו שהם מבית עומרי, יהוא בן נמשי יטפל בהם.
והדבר המעניין, ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשך לנביא תחתיך.
עכשיו,
בזיכרון הקולקטיבי שלנו מונחת התמונה הבאה, הקב' אומר לאליהו,
לך תמשך את אלישע,
אליהו רץ, אליהו מגיע לאבל מחולה, הוא קודם כל פוגש את אלישע, הוא עושה את זה לא לפי הסדר, הוא לא מושך את חזאלו, אלא קודם כל פוגש את אלישע,
פוגש את אלישע, אז הוא זורק לתעדרת,
אלישע אומר רק שנייה, אני תכף חוזר וכולי,
מה, הולך אחרי אליהו,
והם הולכים ותוך כדי שהם הולכים מיד אחרי שהוא זרק לו את הגלימה איפשהו שם ליד צומת חמרה אני יודע מה פתאום מגיע רכב אש וסוסי אש אליהו נעלם ואלישע נשאר
האם זה היה כך?
האם זה היה כך?
תשובה לא היו לפחות שלוש שנים לפחות אולי יותר אבל לפחות שלוש שנים שבהם אליהו ואלישע פעלו ביחד
בסדר בואו נראה את זה
כן, אמרנו שנכון, הנה כאן אליהו פוגש את אלישע, אולי נקרא את זה,
פסוק יח' וישרתי בישראל שבעת אלפים קורי ברכיים שלא קראו לבעל בכל הפה אשר נרשק לו,
וילך משם וימצא את אלישע בן שפט,
והוא חורש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשני מאסר,
ויעבור אליהו אליו וישלך אדרתו אליו,
ויעזב את הבקר וירוץ אחרי אליהו ויאמר אישה קנה לאבי ולאמי והלכה אחריך,
ויאמר לו לך שוב עוד פעם כי מה עשיתי לך וישוב מאחוריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם בבשר
וייתן לעם ויאכלו ויקום וילך אחרי אליהו וישרתהו
אז הוא משרת אותו כמה זמן בואו נראה
יש לנו אחרי זה את מלחמת אחאב ובן הדד
יש לנו בפרק כא את כרם נבות היזרעאלי אליהו עוד מתפקד בכרם נבות היזרעאלי
יש לנו אחר כך את בפרק כב
מלחמה נוספת בין אחאב ויהושפט,
מלחמת רמות גלעד שבה אחאב נהרג.
יש לנו אחר כך את אחזיהו בן אחאב שמולך על ישראל ונופל בעד הסבכה והולך לדרוש בבעל זבוב ואליהו פוגש אותו, כלומר אליהו פוגש את הבן של אחאב, נכון?
ורק אחרי הדבר הזה, רק במלכים ב' פרק ב',
אליהו עולה בסערה שמיימה,
כשאמרתי מקודם שלוש שנים, בגלל שבמלכים א' פרק כב כתוב אחרי המלחמה עם ארם הראשונה כתוב וישבו שלוש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל. אז לפחות שלוש שנים וכנראה הרבה יותר כי עד שהייתה המלחמה ואחרי זה גם המלחמה השנייה אולי חמש שנים אולי יותר אליהו ואלישע עובדים ביחד.
כלומר לכן זה לך שוב.
מצד אחד אתה לא שחקן יחיד,
מצד שני הקדוש ברוך הוא לא מיד מדיח את אליהו אלא
וזה הפירוש של את אלישע בן שפט תמשך לנביא תחתיך.
תחתיך יכול להיות או במקומך או כפוף אליך אבל אתה מעליו והוא תחתיך והפירוש הוא
הנכון לפי הפשט זה שאלישע בעצם בקיצור הקדוש ברוך הוא אומר לאליהו הבנתי אתה קנאי
וזה לא הולך להשתנות.
בסדר, אתה תהיה קנאי, ולידך יהיה מישהו שמחלק ניסים.
המבנה הזה, הזוגי, מוכר לנו היטב.
מאיפה?
משה ואהרון.
נכון.
אומרים שעמרם,
זה האבא, היה לו את שני הצדדים. היה לו עם, שזה הצד העממי,
והיה לו רם, שזה הצד הנשגב.
ושני הצדדים הללו התפצלו אצל שני הבנים שלו. אהרון הוא העממי,
הוא ה... ויבכו את אהרון כל בית ישראל,
הוא המשכין שלום, הוא הרודף שלום וכו', ומשה, מפחדים לגשת אליו.
נכון? ויראו כל העם יגשת אליו כי קרן אור פני משה.
זה יוצא מעם רם, אבל יש לנו רבי שמעון ורבי אליעזר. מקום-מקום שהיה שורף רבי אליעזר, היה מרפא רבי שמעון.
כל מיני זוגות כאלה שאחד הוא אש לעבד של עבד, ואחד הוא רב זושע ורב מלך.
מספרים סיפור על רב זושע ורב מלך, רוצים לשמוע?
האחים הקדושים, רב זושע ורב מלך,
היו עושים ביחד גלויות, מחופשים,
הייתה להם שיטה,
היו מגיעים לאיזה מקום, היו רואים ברוח הקודש את חטאי בעל הבית,
ואז רב מלך היה מוכיח את רב זושה על החטאים של בעל הבית.
ואז בעל הבית היה בא וחוזר בתשובה.
פעם אחת הם היו באיזה קרצ'מה, באיזה בית מרזח,
ושכרו שם איזה חדרון בעליית הגג,
עלו למעלה, ואז רב זושה אומר לרב מלך, רב מלך אחי, בוא נגיד תיקון חצות על הרצפה בבחירות עצומות.
אז רב מלך אמר לו, רב זושה, תעשה לי טובה, אני לא בזה שלך, במדרגה שלך, אני יושב פה על הכיסא,
אתה רוצה להגיד תיקון חצות בבכיות,
תבכה.
רב מלך עכשיו על הכיסא, אמר תהילים, ורב זושה אפשר השתרע על הרצפה ובכה, למטה היה בעל הבית של הקרצ'מי הזה, הוא שומע שלמעלה יש שם מאומה וזה,
כלומר שני הפרחחים האלה שהגיעו אליהם, רבים ביניהם הולכים מכות. עלה למעלה וראה איזה אחד שוכב על הרצפה בוכה וההוא לידו יושב על כיסא. אז הוא הבין שזה יגבית לזה, לקח את ההוא שם על הכיסא,
תם לו אגרוף, השכיב אותו גם על הרצפה.
ואז רב מלך שוכב על הרצפה הזו שאומר לו, נו מלך אחי וכינוי,
היה כדאי לך להשכב על הרצפה לכבודו יתברך.
חוטפים את הרכב שלה לכבודו.
סגרו סוגריים, המבנה הזה הזוגי הוא מבנה מוכר וידוע, אפשר אולי גם להגיד אברהם ולוט,
זה עובד, זה עובד, בסדר.
דוד ויואב, זה לא הדחה. זה לא הדחה, זה לא הדחה, אנחנו נראה בהמשך מתי כן קרתה העלייה בשערה.
ורק, רק, עוד שנייה אחת.
עוד לא למדנו את המפגש, עוד תכף נלמד.
עוד נלמד את המפגש, אבל רק נגיד,
רק אולי ננעץ פה עוד איזה נקודת קצה כדי להבין את ההבדל, יש המון המון הבדלים בין אליהו לבין אלישע. קודם כל בשם, אליהו.
כלומר, האל פה נוכח, תובע ודורש. אלישע.
האל יושיע, האל יעזור, האל יסייע.
כבר בשנות הם שונים אחד מן השני, בסדר?
תשימו לב שכל הנוקמים הם נושאים את שמו של אליהו. יהו,
זה אליהו בעצם.
אותיות אליהו בלי הלמד.
יואל, הנביא יואל, שנדבר עליו עוד בהמשך, הוא כנראה תלמידו של אליהו הנביא.
גם הוא נושא את השם של אליהו.
אבל יש המון המון הבדלים כבר במעמד ההקדשה, ועל מעמד ההקדשה נדבר בעזרת השם.
שבוע הבא זה בחירות, אז אין שיעור.
אז אתם תבואו, אבל אני בעזרת השם, זה יום.
לא, זה משעים ארבעים ושתיים אני אעלה. כן, נכון.
זה מה ש... יפה, זה לא הכול. יפה. אז מה שרבי שלמה העיר, יש כאן פסוק מאוד מאוד משונה.
נצטרך להתייחס אליו. מה כתוב? והיה נמלט מחרב חזאל ימית יהוא,
והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע. אומר כאן רשי במקום, לא מצאנו שאלישע הרג אף אחד חוץ מ-42 נערים הללו.
והגמלה במסכת סוטום וגילן, לא זוכר, אומרת
לא היה דובים, לא היה יער, לא היו נערים,
לא היו לא דובים ולא יער, גם המעמד הזה עצמו הוא שנוי במחלוקת.
מה היה בו בדיוק?
אז זה מאוד משונה שאלישע ימית.
הרד״ק כאן אומר שמי שהעמית אלישע זה בגלל הרעב בשומרון שהיה שבע שנים.
הרי הרד״ק רוצה לתלות שאלישע הביא את הרעב הזה, זה גם טיפה קשה להגיד, אנחנו ננסה לענות את זה בהמשך. אבל אני רק רוצה לנאוץ את ההבדל המרכזי, הדרמטי ביותר,
בין אליהו לבין אלישע. תדלגו רגע לפרק,
לפרק מלכים ב' פרק ב',
מלכים ב' פרק ב',
פסוק יט',
פסוק יח', סליחה.
אחרי שאליהו עולה בסערה השמיים האלה, וישובו אליו, והוא יושב ביריחו.
ויאמר עליהם, אני לא אמרתי לכם, אל תלך, ומחפשים את אליהו ולא מוצאים. ויאמרו אנשי העיר אל אלישע,
הננה מושב העיר טוב כאשר אדוני רואה,
אבל המים והמים רעים והארץ משקלת.
ויאמר, קחו לי צלוחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו.
ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח, ויאמר,
כה אמר אדוני ריפיתי למים האלה,
לא יהיה משם עוד מוות ומשקלת וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דיבר".
האם שמנו לב מה כתוב כאן?
איזה עיר מדובר?
יריחו.
זו העיר שממנה התחיל הכול.
זו העיר שהוקמה בכפירה, במרד בשם שמיים, על ידי חיאל בית העלי,
באבירם בכורו יסדהו וסגוב צעירו הציב דלתיה נגד דבר השם. זה העיר המתריסה, זו העיר הכופרת.
זה העיר שבגללה, בגלל ההקמה שלה,
הכריז אליהו בצורת שלוש שנים.
מה מתברר?
שבעיר הזאתי המים הורגים.
אם אליהו היה מגיע ואמרו לו, שמע אדוני יש פה יריחו והעיר והמים, מה אמר לאליהו? תשתו כולכם ותמום ותואמן.
זה מה שמגיע למי שגר בעיר הזאת.
מה עושה אלישע?
הוא מרפא את, איך הוא מרפא את המים?
מלח. מלח ביטוי למה הוא?
ברית.
ברית אבות לא תמה.
הכי רשעים, הכי כופרים,
הברית לא סרה מהם.
זכות אבות תמה?
ברית אבות לא תמה. זה כאילו לימוד זכות.
אין דבר יותר הפוך בין אלישע לבין אליהו יותר מהדבר הזה.
על שאר הדברים ההפוכים לדבר בעזרת השם,
לא בשבוע הבא שזה יום דין לעם ישראל, זה הכי בשורות טובות, בעזרת השם בחירות טובות, אלא בעוד שבועיים חזקו ואמצו.
