כן, אנחנו בסימן קי', עמ' 276, חלק ר' שהמשנה ברורה,
בשעת הדחק.
כגון שהוא בדרך, או שהיה עומד במקום שהוא טרוד,
ויראה שיפסיקו,
או שלא יוכל להתפלל בכוונת תפילה ארוכה,
מתפלל אחר שלוש ראשונות אביננו,
ואומר אחריה שלוש אחרונות,
וצריך לאומרם מעומד.
כשיגיע לביתו, לא צריך לחזור להתפלל.
אבינו מתפלל לאביננו בימות הגשמים ולא במוצאי שבת ויום טוב.
למה?
כי אביננו היא מעין 13. זאת אומרת, יש בה ברכה אחת
שהיא מאגדת בתוכה את כל הבקשות שיש לנו בתוך תפילת שמונה עשרה.
עכשיו, לא מתחילים ומסיימים באביננו,
מתחילים בשלוש ראשונות,
קודם שבח,
מסיימים
בשלוש האחרונות, שזה הודעה,
וכל הבקשות בפנים אנחנו מאגדים בברכה אחת.
כמה ברכות סך הכל?
שבע.
כמו בשבת.
איפה הם ה...
ברור.
טוב.
איפה הנוסח שלה? זה גמרא במסכת ברכות.
תביא לי...
יש פה גמרא ברכות.
כן?
אז תביא.
לא משנה לי.
לא אכלתי היום.
זה כמו פעם שעברה.
כך בדף הרע.
דף כט במסכת ברכות כתוב ככה,
אביננו השם אלוקינו,
מה זה אביננו?
תחונן אדמת, השם אלוקינו, לדע דרכיך,
ושיבנו אבינו את תורתיך, נכון?
ומול את לבבנו,
יפה, ליראתך,
ותסלח לנו,
תסלח לנו לקיחתנו, להיות גאולים,
ראינו בונינו גואל ישראל,
ורחקנו ממכרובנו
איך?
רפאנו.
ודשננו בנאות ארצך.
מה הבעיה פה?
שאין פה בקשת גשמים.
ולכן בימות הגשמים,
במילים אחרות, בימות הגשמים אין סכנה.
תתפרי את כל התפילה.
בסדר?
ומפוצותינו מארבע תקבץ,
והטועים על דעתך יישפטו,
והרשעים תניף ידך
וישמחו צדיקים בבניין ירח
ובבניין ירח ובתיכון נחלח
ובצמיחת קרן לדוד אבדך".
נכון?
אשת צמח דוד אבדך.
ובעריכת דרדם עם שכריך.
טרם נקרא אתה תענה
שמע קולנו.
בסדר?
ברוך אתה ה' שומע תפילה.
מה?
לא, מה אמרנו?
עד שמע קולנו. זה 13 ברכות.
מה אתה חונן עד שמע קולנו?
מה עכשיו אני עושה?
שלוש אחרונות. אמרתי שלוש ראשונות.
שלוש אחרונות.
את הגמרא,
לית עלה אביי עמד עמץ לאביננו.
אביי אומר, מי שאומר אביננו, אני...
מה זה לית?
לא,
יכול להיות שזה...
אין להם להגיד, זה נשמע כמו דתי לית, כן?
מה זה דתי לית לפי הגמרא?
דתי מקולל.
מה זה לית עלה אביי?
מה כתוב פה לית?
כן, כן.
שופט.
בעברית שלנו.
אני לא נעים לי להגיד, כן, זה ככה. בסדר?
לייט עלה, הכוונה היא...
ארור, ארור, ארור, זה לייט.
לייט, ל', י', י', ט',
לייט.
כן, אבל היא ידעה אנגלית,
היה וגובל.
בסדר?
ברור.
אה, לא יאומן, לא יאומן. תראה איזה אקטואליה.
אנחנו לא מבינים אפילו מה אנחנו אומרים.
אתה מבין אותי?
הכל אקטואליה.
שום דבר בגמרא, לא של פעם.
הכל של היום.
כן,
כן, עמד דמצלי אביננו, אמר רב נחמן אמר שמואל,
כל השנה כולם יתפלל על אדם אביננו,
חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים,
כפי שצריך לומר הבדלה בכל איני הדעת.
בסדר?
כי אתה חותך לי את הברכות, בוא תברך את הקדוש ברוך הוא.
בסדר? מה אתה עושה לי פה
קיצורי דרך?
מוריד
לברכה אחת את השלוש עשרה ברכות?
מה, אתה לא רוצה תקשורת עם הקדוש ברוך הוא?
סימן תווי בטופס טיולים?
זה בדיוק לייט, נכון?
בהגדרות, לא נעים.
לא נעים, השיעור הזה, לא נעים,
אבל הוא מציאותי, בוא, כח, כבד.
עזוב, עזוב, עזוב.
אני אסרתי על הבן שלי להתנדב במדע במשמרת, בסדר?
תרגיע, תרגיע, כן.
איך?
לא, לא, לא, מדבר סתם, אני אוכל רגיל, צריך לצאת לדרך.
מה, במועדים יוצאים לדרך?
כן, קדימה.
אומר לנו המשטרה ברורה בשעת הדחק
אבל שלא בשעת הדחק אמרינא בגמרא דאביי לית עמד ומתפלל אביננו
ראינו את זה נכון?
זאת אומרת מה יוצא פה של אביי
ושלא בשעת הדחק
אז הוא אומר
יודע אם מישהו לחוץ פחד אימה
לא יודע מה בדיוק
חייב
לקצר בתפילה
בסדר הבנתי
אבל מי שלא ואומר יאללה טוב שמע היום מספיק לזה
אני אשתדל עם הקדוש ברוך הוא עם ברכה אחת.
אביי לא אוהב אותו,
בסדר?
כי אביי זה אב השם, נכון?
איך כותבים בסידורים של האשכנזים
שם השם?
שני יהודים.
שמתם לב, אביי זה אב
הוא סנגור של הקדוש ברוך הוא.
אז הוא לא אוהב אנשים כאלה שלא רוצים לתקשר אותי עם הקדוש ברוך הוא. יאללה, נו. המצאות, המצאות. אין בעיה.
יכול להיות יתומות. קדימה. יתום. אתה צודק, מאה אחוז.
כן, ומכל מקום בדיעבד יצא, ואין צריך לחזור להתפלל, ואליה רבה מחמיר אפילו בדיעבד.
כן, שאם הוא לא היה צריך להתפלל,
הוא יביננו ויתפלל, שלא יצא לכאורה.
כתבו האחרונים דיברו, יש לה זמן תפילה עוברת עם התפלל ארוכה,
ומותר לכת רגל להתפלל ויביננו, והיינו בימות החמה.
בסדר, מתי עובר זמן תפילה בימות החמה?
אחת בצהריים.
נגיד, הכי מאוחר עד חצות היום, אני יודע מה,
יכול להיות אחת בצהריים,
שתי דקות לאחר,
והוא לא קם,
לא קם.
אתה מכיר חבר'ה כאלה?
אנחנו מכירים, אז סתם שאלנו, בסדר, ויראה
שיפסיקו, ויראה שיפסיקו, קרא גם כן הדילאל,
כשהוא בדרך, ויראה שיפסיקו עוברי דרכים.
דילאל אבחי,
אפילו בדרך טוב יותר, שיתפרקו 18 ברכות בהליכה או בישיבה, שמים לב.
עדיף לי שבן אדם
הוא נמצא ב... איך זה נקרא?
טרק?
יפה. הוא באמצע.
עלייה, באים הליה,
תפילת שחרית,
תפילת מלחה.
עדיף לי שתתפלל בהליכה את כל התפילה
מאשר תתפלל אביננו.
לא עושים את זה.
אבל אם מישהו באמת רואה שעובר הזמן,
הוא תקוע,
חמישה ברורה, תעשה את זה.
אין ברירה.
בינינו, בוא נאמר, בינינו, בינינו.
כמה זמן אתה מתפלל לעמידה?
שתי דקות עשרים שניות?
לא, לא, לא יעבור הזמן.
אה?
אף אחד לא שומע, אף אחד לא שומע, אף אחד לא רואה. אנחנו פה בפנים,
חומרים בין החבר'ה.
בסדר.
טוב,
אם תראו שהוא מביא,
שהליכה או ישיבה גם אפשר, כי זה סימן צדי דלית.
מי להתפלל לפנינו בעמידה?
רואים בפרים אגדים, אז עדיף לי
יושב באוטובוס,
תפלל שמונה עשרה, מאשר בכניסה לתחנה
תתפלל אביננו
בעמידה
אמר המשנה עבורה.
אביננו,
שהיא כוללת כל הברכות המצויות והן בתור בית יוסף, את נוסחה ופירושה.
כן, וראינו איפה?
בגמרא.
את הנוסח וראינו גם
כל שתי מילים, שלוש מילים, כמה שיש,
איזו ברכות הן מייצגות.
מעומד,
שהיא במקום תפילת שמונה עשרה בשעת הדחק,
כיוון שהיא כוללת כולן,
והעדיפו כוח תפילה זו לעניין זה יותר משמונה עשרה,
שמוטל להתפלל במהלך בדרך, ושום,
כשהוא יצטרך לעמוד, יהיה טעות ולא יוכל לכוון.
מה שאין כאן בזדק קצרה, היא לא יתרד על ידי עמידתו.
ואם עבר והתפללה מיושב, נשאר הפרי מגדים בספק.
גם אביננו וגם אם מיושב.
מיושב, אתה יתפלל לשמונה עשרה.
כן? ואפשר שצריך לחזור ולהתפלל במאומת כשבא לביתו.
ואם חזר לביתו,
מה זה ואינו מתפלל?
אביננו בימות הגשמים, כן. זה שצריך לומר בית איתנו מטר לברכה
בפרקת השנים, מרצה שבת ויום טוב צריך לומר בהבדלה,
התחוננתנו,
אם ירצה לכו לילה בברכת אביננו, גם כדי אינו רשאי.
ועתה המהיר בבית יוסף מוגן אברהם.
והאם מפרים מגדים שמסתפק לומר שאפילו בדיעבד אם יתפלל אביננו באלו הימים וכלל בתוכן אפשר שלא יצא.
דאבר על תקנת חכמים.
החכמים תיקנו את הברכה אחת מ-N3 ו-N13,
כן, בקטע אביננו,
אבל הם גם אמרו שלא מוסיפים בו את השפות.
ואם אתה הוספת, עברת על מטבע שטבעו חכמים.
עברת על תקנון חכמים, לכן לא יצאת ידי חובה בכלל.
אבל לקצר כל ברכה וברכה ולכלול בתוכה שאלה והבדלה,
מותר.
אם הוא חולה, הוא שוטתך גדול.
בסדר? שמים לב מה הפתרון הנוסף שיש פה?
אדם שלא יכול להתרכז, הוא חולה, יש לו בעיה רפואית,
אתה חונן לאדם דת, אתה חונן תנו, ברוך את ה' חונן הדת.
קיצר.
בסדר? לקצר, לקרוא ברכה וברכה, אפשר.
וגם בימות הגשמים.
אבל לומר ברכה אחת, תביאי אביננו.
מעין 13, אז זה לא.
טוב, סעיף ב'.
תראו מה זה מוסר עבודה, פעם איך היו עובדים.
הפועלים שעושים מלאכה אצל בעל הבית, אם אינו נותן להם שכר חוץ מסעודתם,
מתפללו 18. אבל אין יורדים לפני התיבה ואין נושאים כפיהם.
אתם מבינים מה קורה פה?
אנשים היו עובדים בשביל אוכל,
עבדות.
אנשים עובדים יום שלם, כמה זמן שכיר,
שכיר כמה זמן צריך לעבוד ביום,
מזריחה ועד שקיעה.
מדברו פה על הגמרא.
מצד החמה,
נפה מאוד, דיפו.
ברור.
והוא נותן להם רק את האוכל.
אם הוא נותן להם רק אוכל, אז מתירים להם להתפלל.
אבל אם, אה, בלי חזרת השעת.
אבל אם הוא נותן להם גם שכר, לא רק אוכל, גם שכר,
יוצאים הביתה עם כסף לבזבוז,
אתה אוכל שהיום אכלת, מחר תבוא,
אין לך אוכל למחר,
מה אתה צריך עוד?
כל אחד אומר. אה, זה כבר מטרות.
יפה מאוד, תשים לב מה היה פעם.
אתה יודע איפה אנחנו נמצאים,
כמה צריכים ללכת לקדוש ברוך הוא?
כל מה שיש לנו.
הבן אדם היה לוקח,
הסיפור על הדייג,
הכיר אותו, דג, יש שני דגים מודדים, כל יום.
דג אחד הוא מביא למשפחה לאכול,
ודג שני הוא מוכר, כדי שיהיו לו עצים להסקה.
עובד שעה,
יוצא שני דגים,
הוא הלך הביתה.
בא אותו מישהו שלמד
תואר שני, תואר שלישי,
תגיד לי, מה אתה עושה פה? אני לוקח דג,
ואתה עובד בקושי שעה, בואנה, בוא תעבוד שעתיים.
ומה יוצא לי משעתיים?
שישה דגים.
אתה עומד שם יותר זמן, תקבל יותר,
טור הנדסי.
מה אני אעשה עם שישות נגב? תמכור, מה אני אעשה עם זה? יהיה לך כסף.
ואז מה?
אתה יכול לקנות אונייה,
ואתה מנהל פועלים,
ואז תקנה וילה,
ובסוף בסוף, אחרי שיהיה לי כל כך הרבה מה אני אעשה,
תוכל לשבת בפענן רגוע,
או לא, זה מה שאני עושה עכשיו.
זה ברור.
טוב, אז מה אמרו לי עובדים כל היום?
היום ברוך השם אפשר גם
לעבוד פחות,
ולא מזמן שאל אותי תלמיד במכון
שיתחיל לעבוד במשרד ממשלתי.
הוא אומר, הוא יודע שבצהריים יש שם מנחה.
בסדר.
אמר לי, לא, אבל אני בא לעבודה בבוקר.
אמרו לי, אנשים, תשמע,
בוא תפלל שחרית.
תחתים כרטיס,
תפלל שחרית.
אמר לי, מה, רב, אפשר?
אני מחתים כרטיס, שעות עבודה,
תפלל שחרית.
אמרנו לו, שמע, אני לא מכיר דבר כזה.
אבל אם זה חלק מתנאי העבודה, אין שום שאלה, מותר.
אבל צריך לבדוק.
הלכתי לבדוק, בדקתי אצל השלטונות.
לא בוועד העובדים,
אצל ההנהלה
של אותו משרד.
ומה זה? אמרו לי,
יש כמה סניפים
מהמשרד הממשלתי הזה שהוא ארצי, פריסה ארצית,
יש כמה משרדים
ששם אפשר.
ואם הוא נמצא במשרד כזה שרגילים,
הוא יכול.
פעם לא היו דברים כאלה, פעם איזה עובד היה עובד טוב
שאתה מצליף בו.
היום איזה עובד עובד טוב?
יפה מאוד.
איך אמרנו, לא נגיד שמות של המפעלי הייטק
פה בהר החוצבים?
תשע וחצי בלילה, בקיץ נפתחים המקררים של הגלידה.
אתה מבין את המשמעות?
מה המשמעות?
שיש אנשים
שנשארים בעבודה עד אחרי תשע וחצי.
עבדות.
הוא לא מכיר את המשפחה, הוא מביא כס.
זה כבר סיפור אחר.
זה מבחינתי שולי.
שולי לחלוטין.
אבל המציאות של העבדות
אבל בזמנו, זריחה, שקיעה, זהו, הולכים. אסור לזוז כלום, בסדר? בואו נקרא את הסיס.
פועלים שם, כן.
בטח, זה גזל.
גזל, אתה שכיר.
אין, לא, זה לא מותר, זה אסור.
אתה שכיר מרגע שהחתמת כרטיס
עד שאתה עוזב
את העבודה ואתה מחתים כרטיס שיצאת,
אתה משועבד לבעל הבית.
עם הילדים תדבר אחר כך, עם אשתיפון גם אחר כך.
אדם הזה אשתי פרון, אשתי בטלפון.
בשביל זה אשתי טלפון.
בסדר, זה ברור, מוסר עבודה.
שישים דקות בשעה אתה עובד.
לא, הוא התכוון, יש מקומות,
יש מקומות
שככה סוכם עם ועד העובדים,
שזה חלק מהעניין, וכך רגילים באותם מקומות,
אבל לא בסניפים אחרים.
סניפים אחרים זה משא ומתן נוסף.
בסדר?
נו, מה הבעיה?
הייתי אומר שזה א' זיכוי הרבים,
כי אין מניין באותו בית כנסת שלא ייסגר,
א', ב',
אתה אומר, הוא לא מרוויח, זה לא שעת עבודה,
זה משהו ככה בשביל צ'ופר.
יש מקומות שבסוף התפילה מביאים שיבקיעה, מביאים קפה, כזה זה.
ויש מקומות שנותנים להם 20 שקל, הם תקנה מה שאתה רוצה.
הייתי מעדיף שבן אדם בא להתפלל, כי הוא בא להתפלל,
אבל הוא אומר, תשמעו, יש לילה ליד הבית.
בית כנסת,
יש לי בשעה שאני נוח לי,
אני בא לפה כי אתם רוצים,
זה מקשה עליי,
אתה בוא נשפר אותך.
לא חושב שזה פוגם במשהו, לא נראה לי, שום דבר.
לא מישהו שטוב תבוא תתפלל אני אתן לך 20 שקל אחרת הוא לא מיליארד, תניח תפילין ותקבל 20 שקל, בסדר, לא מדובר על זה, נכון?
מדובר שמושלים מניין במקום שחסר,
בסדר?
יש כאלה שעושים כל הילל.
אתה בא להתפלל,
שיושב שעה אחרי הנץ או לפני התפילה שעה
לומד
כבל מלגה.
כן, יש כל מיני דברים.
אנחנו אומרים, עם ישראל, בלי עין הרע, יש לה הרבה רעיונות.
טוב,
בואו נקרא שוב את הסעיף.
הפועלים שעושים מלאכה אצל בעל הבית,
אם אינו נותן להם שכר חוץ מסעודתם,
מתפללים שמונה עשרה, אבל הם יורדים לפני התיבה ואינו נושאים כפיהם.
אם נותן להם שכר, מתפללים אביננו.
למה?
אדם שעובד לבעל הבית
והייד נא אין דרך להקפיד בכך ומסתמה דעת הדרך הם מזכירים אותם
שהתפללו שמונה עשרה.
בסדר? ברגע שאדם לוקח שכירים היום,
זה הדעת זה שהם יכולים לקיים את כל מצוות השם.
לא יודע, לא כתוב פה.
כתוב פה רק שמונה עשרה.
משנה ברורה.
שלוש פעמים בכל יום קישר כל אדם שאין בעל הבית מקפיד בעיכובן כיוון שאינו נותן להם שכר.
אבל אין
יורדים לפני התיבה, שזהו עיכוב גדול, הוא מקפיד.
ואם נותן להם שכר,
כי אז מקפיד בעל הבית, אם יתעכבו להתפלל כל שמונה עשרה ואבילו פועלים בגישת הדחק כנזכר לעיל.
אבל איננו היה דווקא במות החמה כנזכר בסביבת
שהתפללו שמונה עשרה, והוא הדין כל נוסח התפילה כישר כל אדם. אתה שם לב?
תשובה לשאלתך.
כל נוסח התפילה כישר כל אדם.
כתב הלחם חמודו,
עוד שיעור הדין שמותרים ללכת לבית-הכנסת להתפלל בעשרה.
ואין בבוגר אברהם שזה דווקא במקום שאין דרך בעלי בתים להקפיד בכך,
ומכל מקום הם יורדים לפני התיבה.
כן, כן.
כתב הפרי מגדים,
עוברי חדש איתא דהיידנה יורדים גם כן לפני התיבה,
ונראה לי דן להחמיר אם על ידי זה לא יתאחר הזמן יותר".
בסדר, בכל מקרה אפשר להתפלל.
מה שכן זה, כיוון שהיום לא עובדים מזריחה עד שקיעה,
אז מצד אחד
פחות מקפידים. מצד שני, יכול בעל הבית להגיד לך
אבל מנחה,
הוא לא יכול להגיד לך כי אתה גומר לעבוד בחמש.
תשע שעות עבודה, נכון?
חמש כבר, צאת הכוכבים, יכולים אפשר להתפעל ערבית בחורף.
זאת אומרת, שמע, אני באתי לפה בבוקר אחרי שחרית.
אני יוצא מפה
אחרי שמעת מנחה,
אתה צריך להתפלל מנחה.
אז מנחה זה בדין.
משרדים משלתיים, מנחה בדין, שיתפללו.
אבל שחרית, יכולה להגיד להתפעל קודם.
אבל אם זה מקום שמתחילים לעבוד בשבע,
דוגמה שהייתה לנו,
שעון קיץ,
עשו אותו עד,
לא יודע, עד מתי היה השנה שעון קיץ.
הזריחה הייתה בעשרה לשבע.
עשרה לשבע זריחה, מתי אנשים התפללו?
כמה אנשים נכשלו?
אז בא,
כמה שקר יש בזה?
הוא מבקש מכל זה שייתנו לאנשים חצי שעה בבוקר להתפלל.
למה ייתנו להם חצי שעה? מי נתן להם חצי שעה?
זה להגיד, אני יכול להגיד, כיסיתי את עצמי, אמרתי להם שייתנו.
בסדר?
טוב.
בכל מקרה, חוכבי תלולה.
לא תקין הדבר הזה, מה פתאום שהיא זריחה כל כך מאוחר? אפילו בשיא החורף, מתי הזריחה?
עכשיו.
שש בירושלים, שש שלושים ושש.
ובסוף שעון קיץ היה בעשרה לשבע.
עוד רבע שעה.
בקיץ?
מישהו קם ומנצה שעות אור?
הוא כבר בשיא החושך.
קם מדליקור.
אין פה,
בוא נאמר ככה, אין פה שום דבר כלכלי.
יש פה רק עניין של, יאללה, דפקנו את הדתיים.
בסדר,
טוב, סעיף ג'
ההולך במקום גדודי חייו וליסטים,
מתפלל צורכי עמך מרובים,
ואין לו צריך לא שלוש ראשונות, לא שלוש אחרונות,
הוא מתפלל אותה בדרך כשהוא מהלך, והוא יכול לעמוד עומד,
כשיגיע ליישוב ותתקרר דעתו, יירגע אחרי הלחץ
כחוזר ומתפלל תפילת שמונה עשרה ברכות.
כן, להבדיל מאביננו,
שבאביננו אמרנו שהוא לא צריך אחר כך
לחזור להתפלל. אבל צורכי ארחם מרובים ובקשתיו שתוכל וכולי זה גם,
כן, תפילה שמופיעה בגמרא.
טוב,
עוד פעם, אז תביא את הגמרא, אני אולי מביא פה.
זה דברים לא מצויים.
איפה אנחנו?
טוב, לא משנה, נו, זה ממש קצר, קצר, כן, כן, בטח,
בלי ברכה גם, ובלי שלוש ראשונות ושלוש האחרונות.
שימו לב, אם.
כל זה, כל זה, כשהוא סתם הולך.
כל זה כשהוא סתם הולך.
אבל אם הוא הלך לצורך ומצווה,
זה דבר שחשוב להזכיר אותו, כי אנשים לפעמים שוכחים את זה.
חייל שיצא למשמרת,
מה הוא עושה?
חייל שיצא למשמרת,
פטור,
עוסק במצווה,
פטור מן המצווה, הוא לא היה צריך להילחץ,
שום דבר.
עוסק במצווה, פטור מן המצווה.
לא.
שם יש אנשים אחרים.
זו התנדבות.
נו בסדר.
אם אתה בהקפצה, כן.
אם אני אתחיל, אל תיתן לי לדבר מה קורה כשאנסיים את הפטור. עזוב, עזוב, עזוב. אקצואלי. עזוב.
בסדר, יאללה.
אחרת הבית, זה לא, למה אתה מדבר ככה?
חסך כמה.
אנחנו פה רק מברכים.
כל מי שנמצא פה מבורך.
וגם ישנו נמצא פה מבורך.
הבעיה, יש כמה אנשים שלאהב אותם,
עפיפניקים כאלה.
רק הוא כנה. בסדר.
טוב,
איפה אנחנו?
סעיף ג',
המשנה ברורה.
הוא רוצה לומר לפישעה, זה לא מיושע בדעתו כלל, הוכח פטרוח,
מתפלל אפילו תפילת אביננו. הוא חוזר ומתפלל,
היינו אם לא עבר זמן התפילה.
להתפלל לגמרי. הוא רוצה לומר, הרב, שיתפלל תפילה קצרה כמאן דליתא דמיה, לעניין עצם מצוות תפילה.
חייב להשלימה בתפילה הסמוכה,
כדי להביא סימן ק.ח.
זאת אומרת, כאילו הוא לא התפלל ואז יתפלל שניים את התפילה הבאה. ראינו את זה. והיינו דווקא,
אם מה שלא חזר והתפלל היה בשגגה, שלא יודע שחייב לחזור להתפלל.
עומר חמת שכחה או שכלה הזמן בדרך,
הוא לא יכול להתפלל בבואו לביתו.
אבל אם במזיד לא יתפלל, הרי הוא מעוות שאינו יכול לתקון.
אם עבר זמן שתי תפילות בדרך,
הוא צריך להתפלל תפילה קצרה, אין תשלומים לתפילה ראשונה.
תמיד אמרנו,
אי אפשר שבן אדם יהיה ביום שישי, היום אני לא עובד,
14 תפילות.
תשלומים.
כי הייתי במשמרת במדע.
אז אני ביום שישי, אין דבר כזה.
אפשר להשלים רק
תפילה קודמת לתפילה הנוכחית, בסדר?
בעזרת השם, שבוע הבא אנחנו נלמד את סעיף ד',
הסימן שלנו, סימן קי',
נסכם עם סימן קי' סעיף ד', שבוע הבא.
כל טוב להתראות שלום.
