פרשת: ויקהל | הדלקת נרות: 17:05 | הבדלה: 18:22 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

אזכרה לעילוי נשמת הרב יהושע דוד יאסו דג’ן ז”ל – מכון מאיר תשפ”ה
הרב מרדכי ענתבי 33
אזכרה במלאת השלושים לעילוי נשמת הרב יהושע דוד יאסו דג’ן ז”ל – מכון מאיר | כ”ב סיון תשפ”ג
הרב מרדכי ענתבי 33
פסח בזמן הקורונה – המדריך לעריכת ליל הסדר
play3
machon
דין הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים – שו”ע סימן תרצ”ו סעיפים ו’ – ח’ . סיום סדר ‘אורח חיים’
play3
machon
דין הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים – שו”ע סימן תרצ”ו סעיפים ג’ – ה’
play3
machon
דין סעודת פורים – שו”ע סימן תרצה’ סעיף ד’
play3
machon

מי שנזדמן לו ריח בתפלתו או עטוש

כ״ז בחשוון תשע״ט (5 בנובמבר 2018) 

פרק 72 מתוך הסדרה שולחן ערוך הלכות סדר היום – התשעו  

Play Video
video
play-rounded-fill
31:32
 
אנחנו מדברים על העניין הזה של הכוונה בתפילה,
הריכוז בתפילה.

אדם שיודע שהוא מתייחד עם קונו, מבקש ממנו את כל צרכיו,

בקשותיו, ענייניו,

כל מה שצריך,

ואיך אומרים, בן אדם זה בן אדם, ויש תקלות.

בסדר?

היה עומד בתפילה, סימן קג סעיף א',

עמוד קלב,

קלב,

מ-2 ש-2 א'.

יש?

בסדר?

כן. יופי.

היה עומד בתפילה, ויצא ממנו רוח מלמטה,

ממתין עד שיכלה הריח, לא הרוח, הרוח כבר נגמר מזמן,

הריח וחוזר ומתפלל.

מדוע? לא יכול להיות שאתה עומד לפני הקדוש ברוך הוא

ואתה לא שולט

על מעשיך.

ולכן, אחד הדברים המיוחדים, ראינו את זה גם

תחילת השולחן ערוך, אדם, לפני שהוא מתפלל,

צריך להתפנות.

אדם צריך לבדוק לפני שהוא מתפלל,

נראה את זה גם לפני שהוא יושב לאכול.

כל דבר שהוא קשור לעבודת השם,

אכילה זה עבודת השם, תפילה זה עבודת השם,

אדם צריך לשבת רגוע.

צריך לבדוק את נקביו, לראות שהכול בסדר,

מה שנקרא נקי וריקה למפקד.

או, ואם פתאום בא לו משהו,

כן?

זה הסעיף הבא.

אנחנו מדברים על מקרה שאדם קרא,

ופתאום הוא מפיח.

לשון חכמים, לשון נקייה,

מפיח זה מוציא רוח מלמטה.

כן, בסדר?

היה עומד בתפילה ויצא ממנו רוח מלמטה, ממתין את שכלי הריח,

וחוזר ומתפלל.

אומר

המשלב ברורה,

כן, מה זה חוזר ומתפלל?

היינו למקום שפסק,

אפילו שעה אחר שפסק הריח ועל ידי הצירוף היה כדי לגמור את כולה.

דהי, אם היה רוצה, היה מתפלל מיד שפסק.

אם כן, לא היה כל ההפסק וחמת אונס. ואינו חוזר לראש לפי מה שפסק,

הרמה לאל בסימן סמכי.

כתבו האחרונים, שבזה אני צריך לומר, הריבון, שכתוב בסעיף ב',

שכשאין מרחיק, אין ניכר בושתו וקלמתו.

טוב, בכל מקרה, חוזר ומתפלל, הכוונה היא חוזר למקום שהפסיק.

לא חוזר מתחילת התפילה.

זה מה שמבאר לנו פה.

המשנה ברורה.

תראו את הביאור הלכה,

שבעצם היינו יכולים להבין כך,

חוזר ומתפלל, לכאורה חוזר את כל התפילה.

אומר הביאור הלכה, אין משנה ברורה.

עובר היטב והעתיק את דברי הפרי חדש.

מי היה הפרי חדש?

הרב דה סילבה.

איפה הוא קבור, אור?

לא היית איתנו אף פעם?

על יד

ארוחיים הקדוש.

ויש כלל בירושלים, כשהולכים לארוחיים הקדוש,

מיד ניגשים בעשרה מטר

לפרי חדש.

למה?

כי הייתה ביניהם מחלוקת, שלא תהיה קנאה.

ניגשו לארוחיים הקדושים, ניגשים לפרי חדש.

טוב,

העתיק דברי הפרי חדש שפוסק שצריך לחזור לראש,

אבל שלא כדין העתיקות, הפרי חדש יזין לשיטתו שפוסק בסימן סמיחי

כשיטת עריף שבתפילה אפילו בלא אונס חוזר לראש.

אבל לפי מה דקאים עליהם קרא, מה שם הדין עם המגן אברהם.

ומכך יוצא שיש פה מחלוקת בין

הפרי חדש שהיה פוסק ספרדי לבין הרמ״ה.

בסדר? האם חוזר לראש או לא חוזר לראש?

כי משמעות השולחן ערוך,

חוזר ומתפלל,

אם לא הייתי רואה את המשנה ברורה, מה הייתי אומר?

מה זה חוזר ומתפלל?

חוזר מההתחלה.

טוב, חזר ברורה מאיר פה שחוזר מהמקום שפסק.

סעיף ב'

ביקש לצאת ממנו רוח מלמטה,

והוא מתאפק

ונצטער הרבה,

ואינו יכול להעמיד עצמו,

זהו יותר, הוא לא יכול,

הולך אחוריו ארבע אמות,

ומוציא הרוח,

וממתין את שכלי הריח, ואומר, ריבון העולמים יצרתנו,

נקבים-נקבים, חלולים-חלולים,

גלול וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו.

חרפה וכלימה בחיינו,

רימה ותולעה במותנו.

חוזר למקומו וחוזר למקום שפסק.

פה באמת

השולחן ערוך כותב מפורש, חוזר למקום שפסק.

כי בסעיף הראשון הוא כותב וחוזר ומתפלל.

אז משמע שהפרי חדש בעצם מבאר את השולחן ערוך וזה דעתו.

כי פה אומר חוזר למקום שפסק.

אומר הרמב״ם ואין לאל סימן פה״ה,

יש אמרו שכל זה מהי שמתפלל בביתו.

רק כשמתפלל בציבור, הוא דאב אלה ביוש גדול,

אני צריך להרחיק כללה אחורה, וגם לא יאמר הריבון, רק מתאים את שחרורים ממנו הריח וכן נוהגים.

טוב, ואז מה יקרה?

נלך ממנו הריח, לאן הוא הולך?

לאלה שלידו.

טוב, גם בעיה.

בקיצור, רבותינו,

בדיקת נקבים,

הווה אומר, אדם צריך לבדוק את עצמו לפני שהוא נכנס לציבור,

לפני שהוא נכנס להתפלל,

לפני שהוא נכנס לכל דבר.

מבין אדם לחברו ועד בן אדם למקום.

אנחנו פה מתעסקים עם כל האפשרויות הקיימות.

גם בין אדם למקום, גם בין אדם לחברו.

שני הדברים גם הם אחד. והדגשנו פעם שבין אדם לחברו זה גם

בין אדם למקום.

כי מי ציווה על בין אדם לחברו?

המקום.

אז זה גם וגם.

בסדר?

סעיף ג',

המתעטש בתפילתו מלמטה סימן רע לו,

מלמעלה סימן יפה לו.

הרבה פעמים אדם שמתרגש הוא מתעטש.

אם הוא מתעטש מלמעלה, מצוין,

זה היה סימן טוב.

תפילתו,

אנחנו אומרים, הייתה גדולה.

אבל מי שמתעטש מלמטה, זה סימן רע.

מה?

מתעטש, אפצ'י.

בסדר?

יפה. מלמטה זה מה שאמרנו קודם, מי שמפיח.

כן, מתעטש. מקודם הוא העיר, אמר שזה נקרא מתעטש, נקרא

יצא ממנו רוח.

בסדר? יצא רוח, יכול להיות בשקט, פה זה בקול.

בקיצור,

כל המציאויות קיימות.

דבר אחד חשוב,

דבר אחד חשוב לדעת,

שני דברים.

א', כשאדם מתפלל,

הוא צריך לדעת שהוא עומד לפני הקדוש ברוך הוא.

כשהוא עומד לפני הקדוש ברוך הוא,

תתנהג כמו שאתה עומד לפני מלך.

ב',

צריך לדעת,

ואז תכין את עצמך,

אכון לקראת אלוהיך ישראל.

תכין את עצמך מבחינה נפשית, רוחנית, פיזית,

נקיות, הכל, הכל, הכל, אתה עומד להתפלל.

אתה לא נכנס למקום אם אתה יודע שבאמצע תצטרך לצאת, נכון?

פגישה חשובה.

אתה מכין את עצמך, לא?

לא שאחרי שלוש דקות תגיד, אה, סליחה, אני צריך שירותים.

רק התחילו פגישה עסקית, הוא צריך שירותים.

מה קרה? נבהלת מהעסקה?

אתה בורח?

זה עבודה.

זה עבודה.

אתה צודק.

בסדר, ברור מה הוא אמר.

שלוש פעמים תפילה ביום,

בעצם כאילו,

כן, אתה לא התכוונת.

החכמים,

הקדוש ברוך הוא,

בואו נתפלל פעם בחודש.

נכון, לא התכוונת?

אבל זה מה שאמרת.

זה העבודה.

זה העבודה, זה מה שראינו, באיזה סימן זה היה.

התפשטות,

צדיחי חטא,

חכמים,

צדיקים, גדולים, איך היו מגיעים למצב של תפילה.

במילים אחרות יש לנו עוד עבודה.

יש לנו מה להתקדם, בעזרת השם

אנחנו נתקדם.

זה ברור שאנחנו נתקדם.

תגיד אמן, אמרנו, בסדר, יפה.

טוב, זה היה סעיף ג' סימן קד אומר השולחן ערוך

לא יפסיק בתפילתו ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו.

אבל מלך עובד גילולים?

אם אפשר לו לקצר,

דהיינו שיאמר תחילת הברכה וסופה קודם שיגיע אליו, יקצר.

או אם אפשר לו שייטה מן הדרך

שלא יפגוש אותו

ולא יפסיק בדיבור, ייטה.

ממי אי אפשר לראות? יפסיק.

מה ההבדל בין מלך ישראל לבין מלך של אומות העולם?

מלך ישראל יודע, הבן אדם מתפלל. מה, גם המלך צריך את הקדוש ברוך הוא.

גם הוא מתפלל.

אבל אם זה מלך גוי,

לא יכרע ולא ישתחווה,

רק אותו.

כל היהודים מנער ועד זקן טף בנשים ביום אחד.

נכון?

אתם מכירים את הסיפור הזה?

שמישהו לא קרא ולא השתחווה,

ולא רק טיפלו בו, אלא בכל היהודים?

מכיר או לא מכיר?

כן, עוד הסתם, כן, יאללה.

סעיף ב' אומר שהוא הנעוך היה מתפלל בדרך,

ובא בהמה העוקרון כנגדו.

אז סתם ככה אני אומר, רואים את זה לפעמים.

אנשים נעמדים במדרכה.

מישהו נעמד,

לא זוכר, השבוע היה דבר כזה, איפה זה היה?

תגיד לי, מה אתה עומד פה להתפלל?

ואחר כך הוא שואל, למה אתם מפחידים לי להתפלל?

ברחוב, באיזשהו מקום.

אחרי זה תתכנס למקום, תתפלל.

אחר כך הוא התלונן שאנשים בעדי הפריעו לו להתפלל.

אתה

הגעת למציאות שאתה יכול להתפלל בלי

שום הפרעה?

לא.

אז מה אתה מתלונן?

בסדר, זה ברור.

הוא אומר ככה, היה מתפלל בדרך ובא בהמה או קרון כנגדו, ייטב את הדרך ולא יפסיק.

אמרנו כמה פעמים שתזוזה

היא לא מהווה הפסק.

דיבור, קריצה, רמיזה מהווה הפסק.

לכן אם זוכרים,

פעם דיברנו על זה,

כשמישהו רואה שנפל

סידור על הרצפה בבית הכנסת.

חומש.

אמצע תפילת המידה.

מה הוא עושה?

מכירים את זה?

כמה אנשים עכשיו השיחו דעתם מהתפילה?

אז ככה.

אם הוא יכול להישאר רגוע ולהמשיך להתפלל,

שהמשיך להתפלל.

אם הוא לא יכול להישאר רגוע,

יזוז ממקומו,

יבוא ליד החומש,

ירים אותו,

שים אותו על השולחן, ויחזור לתפילה.

עדיף

שהוא יזוז ממקומו, שזה לא מהווה הפסק, מאשר יתחיל לקרוץ לאנשים, לרמוז להם

שמיע קולות מוזרים למיניהם,

וחצי בית הכנסת עכשיו אשיח את דעתו.

כן, הכל פה שמונה עשרה.

תפילה זה שמונה עשרה.

כן, מפריע לך.

אם לא מפריע,

תמשיך להתפלל.

ברור,

יש.

כי אנשים בערך מתבלבלים.

לפעמים שומעים את זה, לא?

אנחנו רואים, היינו בבית כנסת פעם, ראינו שיש דברים כאלה.

לא, יש אחד שאומר, נפל הספר, נכון, זה לא תקין.

אני ממשיך להתפלל.

כל אחד בעניינו הוא.

בסדר? יפה.

היה מתפלל בדרך, בא בהמה הכל כרגע גדול, הייתי בדרך ולא יפסק.

אבל בעניין אחר, אין לצאת ממקומו עד שיגמור תפילתו.

אלא אם כן, הוא בתחנונים שלאחר התפילה. מה זה תחנונים שלאחר התפילה?

אלוהי,

נצור לשונים מרע.

לאחר התפילה. מתי נגמרת התפילה?

אברכת אמר ישראל באשר לא מאמין, תהיו לו עד צנף.

בסדר?

סעיף ג', אפילו נחש כרוך על הקברו לא יפסיק.

אבל יכול ללכת למקום אחר כדי שייפול נחש מרגלו.

על איזה נחש מדובר?

נחש צפה?

לא.

איזה נחש?

לא.

נחש לא מזיק, זאת אומרת נחש שלא מקיש.

בסדר?

אבל יש סכנת נפשות?

טוב, עכשיו מתי הסכנה היא כשיש נחש?

כשאתה זז.

כי מתי הנחש מקיש?

כשהוא מרגיש איום.

מתי הוא מרגיש איום?

כשבאים להזיז אותו.

ואם אתה עומד,

גבר, תעמוד, נחש היה לך, תעמוד.

תן לו ללכת.

יתפתל, יעלה, ינגדוק אותך באף,

וירד למטה חזרה.

ניסית פער?

אוי אוי אוי. טוב.

אבל הקרב,

אבל הקרב פוסק.

למה?

לפי שהוא מועד יותר להזיק.

ונחש נמי,

אם ראה שהוא כעוס, הוא מוכן להזיק,

פוסק.

בסדר, אם זה נחש מזיק,

פוסק.

מה? הוא כותב.

אם הוא יכול להזיק.

אבל אם הוא שטוח, רגיל,

נכון מבשנטי.

אתה מבין, צריך גם להיות מוכר לנחשים. מה אתה חושב? אפשר ללמוד שולחן ערוב להיות מוכר לנחשים?

אתה מבין?

אתה ידעת את זה קודם?

אם הוא כזה מקופף, אם הוא שטוח.

מה?

והנה,

לא, כי אז איך אתה לומד שולחן ארוך,

אז באמת הוא מזיק, כי הוא רואה שאתה נופל עליו.

אז תלוי מי, עוד פעם, תלוי מי, תלוי בשליטה העצמית, בקיצור.

שימו לב, הכל פה בשליטה העצמית. כל נושא התפילה בשליטה הזאת, זה קשב, זה ריכוז, זה התייחדות, זה

כל מה שאנחנו מדברים, זה נמצא פה בתפילה, הכל, אנחנו קוראים כל צרות הדור,

כן, ופתרונן.

טוב,

סעיף ד', אם ראה השור בא כנגדו,

פוסק,

שמרחיקים משור טעם חמישים אמות

וממועד מלוא עיניו.

שמתם לב?

ראית שור טעם, תפוס מרחק עשרים וחמישה מטר,

ואם זה שור מועד,

צא מאזימות.

אל תתקרב לך, שהוא לא יראה את הפרצוף שלך.

פתאום דקדם דקדם יעוף עליך,

בסדר.

ואם שברים שבמקום הם מוחזקים שאינם מזיקים, אלו פוסק.

כן,

יש מקומות שאתה רואה שהשברים הולכים ככה מז'יבוז',

עד היום.

הם הולכים ככה,

גמי שמאל, מתנדנדים.

מי יזיק ומי יפעל.

טוב.

סעיף ה',

בכל מקום שפוסק,

אם שעה כדי לגמור את כולה, חוזר לראש.

ואם לאו, חוזר לתחילת הברכה שפסק בה. אם פסק בשלוש ראשונות, חוזר לראש.

ואם באחרונות, חוזר לארץ.

וזו שיטת השולחן הערוך שאומר

שברגע שהאדם הפסיק זמן שיכול לסיים את התפילה,

כולה

חוזר לראש.

כי כבר כאילו עבר הזמן.

זה היה סחת דעת גדול.

אבל אם יפסק את הזמן קצר,

שלא היית גומר את כל התפילה,

תחזור למקום ש...

מהכל הכול, כולל הכול.

סביבה ועד אמרינן נמשל כדי אגמור את כולה בקורא משערינן.

בסדר? באותו אדם שהוא מתפלל,

אנחנו משערינן. כל אחד לפי עניינו.

מסך ותפילה,

דינו לעניין חזרה כדין ההפסקות האמורות בסימן זה.

מי שמדבר באמצע התפילה, באמצע תפילת שמונה עשרה,

כמו כל דיני חזרות.

אם שעה כדי לגמור את כולה, חוזר לראש, ואם לא חוזר,

לאותה ברכה.

סעיף זין,

אינו פוסק באמצע התפילה

לא לקדיש

ולא לקדושה,

אלא ישתוק ויכוון למה שאומר שליח ציבור ויהיה כעונה.

לשים לב לדבר הזה, זו שאלה שאנחנו נתקלים בה הרבה פעמים.

מישהו מתפלל יותר ארוך מהציבור.

התחיל עם כולם.

בסדר? לא מסתבך עם דברים אחרים.

התחיל עם כולם.

והוא

עכשיו

נמצא

ביצבר תמיד עבדך ומארד עצמך. הוא מתפלל על גאולת עם ישראל.

והשליח ציבור הגיע ל...

נקדישך ונעריך.

מה הוא עושה?

הוא לא יכול לענות, הוא באמצע תפילת עמידה.

מה כן?

שותק.

ואמה?

שומע את השליח ציבור, ויש דין שאומר

שומע כעונה.

מה זה עונה?

מדבר.

פיך ענה בך.

זאת אומרת, מי שמקשיב

כאילו הוא אמר.

אז הוא מפסיק איזשהו זמן בתפילה,

אבל הוא שומע את השליח ציבור כאילו הוא אמר.

אלא,

אלא,

אלא שפה צריך לדעת שהשליח ציבור יודע שצריך להשמיע.

מה הכוונה צריך להשמיע? בטח שהוא משמיע

שהוא מתכוון להוציא ידי חובה כל מי שלא סיים את התפילה.

האם זה שליח ציבור,

כיפה מקופלת עליו ביורצייט,

שטוב שהוא מוציא את המילים כמו שצריך,

מפה ועד

להוציא את ידי חובת האחרים זה מרחק גדול.

אין סיבה בכלל שתשתוק.

כי מה יעזור שאתה מקשיב?

אם לא מתכוונים להוציא אותך,

אתה לא יוצא.

אמרנו כמה פעמים,

כשאומרים ברשות מורי ורבותיי, מה עונים?

מה אומר הבן משחייבא זה שמיים?

ראשי תיבות.

שומע משמיע,

יחד מכוונים.

גם השומע וגם המשמיע צריכים

לכוון ביחד כדי לצאת ולהוציא.

אחד מהם לא מכוון ולא יעזור כלום.

לא מתכוון לצאת והוא לא מתכוון להוציא, לא יעזור שום דבר.

בסדר?

זה בעצם

מה שיש פה בהוצאת ידי חובה.

ולכן אם השליח ציבור לא יודע את זה,

אין טעם לחכות, כן.

לא צריך להגיד שמה, סתם, אני אומר, כשאמרו לך

ברשות מורי ורבותיי, כן? לא, הוא מתכוון, ברגע שהשליח ציבור מתכוון להוציא ידי חובה את כל מי ששומע,

אתה מתכוון לצאת, הכל בסדר.

לא, אני שותק.

אתה מקשיב? מקשיב.

לא הוא מדבר,

לא עונה,

לא מוציא מילה מהפה.

שום דבר. עומד.

בסדר? עומד דומם.

ואם אתה רואה שזה מישהו שאני לא יודע,

הוא יודע שצריך להוציא ידי חובה,

תמשיך את התפילה, חבל שאתה שותק, שלא עוזר כלום.

העיקר שאתה מתפלל כמו שצריך.

אתה שם לב שמלכתחילה אמרתי

שכל מה שאני אומר

זה במקרה שהתחילו את תפילת העמידה כולם ביחד.

ואז אם אתה מעריך, כנראה אתה מתפלל טוב.

אז עדיף לי שתתפלל טוב מאשר

תתפלל מהר,

לא כמו שאתה רגיל,

ותענה קדושה.

בכל מקרה, אם הגענו

למברכת עמות ישראל בשלום,

יהיו לי ארצות מרפי, אפשר בשקט לענות. למה? כי זה כבר תחנונים,

זה אחרי התפילה.

אתה יכול אפילו לענות,

להוציא את המשפטים מהפה, את הפסוקים.

לא הבנתי מה השאלה.

אם אתה מגיע ואתה באמצע התפילה,

והחזון אומר את הקדושה, תשתוק ותקשיב,

תצא ידי חובה.

אם אחד שאתה לא יעזור לך שתשתוק כי הוא לא מתכוון להוציא ידי חובה, תמשיך בתפילה.

אם הקדושה מפריעה לך להמשיך בתפילה, אז מה אתה רוצה ממני עכשיו?

אתה אומר, אתה בבעיה.

לא, זה מפריע לך, אתה לא יכול.

תביא, זה השאלות של מה קורה אם.

זאת אומרת, שאלות שבדיעבד.

תגיד,

זה יותר תפילה,

זה יותר תפילה,

את המציאות של התפילה שלי לברור.

אם אתה תבין מה זה קדושה,

אז תראה שזה ממשיך אותך בריכוז ולא מפסיק.

כל עוד אתה חושב

שזה מפסיק, אז תמשיך להתפלל.

תשובה ברורה, נכון?

מה המצב ומה האידיאל?

כן.

עניתי.

מה השאלה?

התחלת לענות ואז אתה מפסיק לענות? לא, אבל יש שנייה לענות יותר ולתפסיק. זה תלוי לי איפה זה אתה בתפילה שלך. שנייה, שנייה, שנייה, שנייה. יש שנייה להקשיב, כן.

לענות לא.

לעמוד, להקשיב. זה מה שאנחנו מדברים פה. זה בדיוק הנושא.

לעמוד, שומע כעונה.

מי ששומע, כאילו הוא ענה, כאילו הוא דיבר.

בוודאי, על זה אנחנו מדברים.

ורק אני אעיר בצורה,

כן, סליחה. דרך אגב,

שכל מה שדיברנו, וכך התחלתי גם,

זה כשכולם התחילו את התפילה, בזמן שכולם התחילו.

מי

שלא התחיל עם הציבור את התפילה,

אלא מאוחר יותר,

איחר קצת בקריאת שמע,

איחר באשרי, איחר ב...

לא משנה מה,

הוא מתחיל

אחרי כולם,

אז הוא צריך לדעת שהוא מסיים לפני קדושה.

כי אם ברור לו שהוא לא יסיים לפני קדושה,

צריך לחכות

שהשליח ציבור יתחיל עמידה ויתחיל איתו וייענה קדושה עם כולם.

אבל זה לא פה.

זה לא הימור, זו ידיעה.

השליח ציבור לא תלוי בו, זה תלוי בציבור.

אתה צריך לדעת את סוג בית הכנסת,

מתפללים לאט או מהר.

כי השליח ציבור לא תלוי בו אם מתחילים להתפלל או לא. אז במי זה תלוי?

שרוב הציבור גמר.

אל תצטרך לדעת.

לא, שישה אנשים אי אפשר להתחיל חזרת השטה.

אי אפשר.

אי אפשר.

מרן מפורש.

עזוב.

תשעה עונים.

כי אם אין תשעה שמכוונים לברכותיו,

קרוב ברכותיו לבטלה. אני ציטטתי שולחן ארוחי.

כן, שלא יתפללו עדיין. לא, עזוב, עזוב, עזוב, אל תתבלבלו. עזבו, תרגילו.

חזרת השד צריך תשעה עונים, שכל אחד יחשוב שהוא אחד מהתשעה,

כי אם לא יכוונו לחזרת השד,

אין דבר כזה, רק לקדיש אפשר, לקדיש רוב הציבור,

רוב הניכר זה אומר החזן ועוד שישה, ערבית, ערבית אני אומר,

קדיש, כן, על זה מדובר.

טוב,

סימן קה,

סליחה סליחה סליחה, סעיף ח'

אחר שסיים שמונה עשרה ברכות קודם אלוהים נצור, יכול לענות קדושה וקדיש וברכו. בסדר, כזאת החנון.

אז גם קדיש, גם קדושה וגם בורכו.

ומה זה קדיש?

מה זה קדיש?

מה זה קדיש? הגדרה של קדיש.

מי יתגדל ויתקדש מרבה עד

דאמרן בעלמה ויאמרו אמן.

לא, מה הגדר שאני קורא לו קדיש?

מה הטקסט שאני קורא לו קדיש?

מה שחלק קוראים לזה חצי קדיש.

זה קדיש.

אחר כך,

אחר כך,

אחר כך זה תחנונים.

בסדר? לשים לב.

כמו שבתפילה יש לנו הופך את עמור ישראל בשלום סיום התפילה,

אלוהי ניצר ראשוני מרע וכל אחד יבוא לנצח ושיר למעלות וכו',

זה תחנונים אחרי התפילה.

קדיש זה ספרד,

חמישה אמינים ראשונים,

זה אשכנז ארבעה.

זה ברור מה אני אומר? הגדרה.

יפה.

כל השאר זה תחנונים.

ובסוף התפילה זה תחנונים,

להתחנן לפני הכנסת ברוך הוא,

אז זה אחרי תפילה.

לפני עושה שלום הוא אמר, לפני התפילה. יש כל מיני סידורים, כל מיני דברים.

בסדר? נושא ברור.

קדיש זה אומר חמישה מינים ראשונים לספרד, ארבעה לאשכנז.

אנחנו אומרים,

אפשר להגיד את זה לפני עושה שלום,

אחרי שאמרנו יהיה לי הרצון הראשון.

קדיש קדושה וברכו.

אחרי כן,

כן, להמשיך את התפילה לעשר עשרו שלום, וכל השאר,

זה נקרא כבר תחנונים.

שלושה מיני תחנונים הם.

אתה יודע, בואו נבהל גם את זה.

שלושה מיני תחנונים יש בסוף הקדיש.

אחד זה יהש אל המה,

אחד זה

תתקבל ויהש אל המה,

ואחד זה על ישראל ויהש אל המה.

מה ההבדל בין שלושת?

הסיום עם האלה.

יהש אל המה רבה משמעיא, אנחנו אומרים, אחר לימוד תנ״ך.

נורא שבכתב.

תנ״ך, סוכים.

על ישראל, אנחנו אומרים, אחרי שלמדנו, תורה שבעל פה.

כי מי מעביר תורה שבעל פה?

חכמים, על ישראל ועל קל מיניהו.

בסדר, יפה.

ובסיום תפילה אנחנו מתחננים מהקדוש ברוך הוא שיקבל את תפילותינו. מה אנחנו אומרים? תתקבל צלותנה ובעותנה.

עם צלותיהון ובעותיהון.

מה הכוונה?

תתקבל

תפילתנו ובקשתנו.

עם התפילות והבקשות של כל ישראל,

בסיום תפילה.

בסדר?

זה ההבדל בין

הקדישים ומתי אומרים מה.

אני אמרתי לכם, אני משבח?

בסיום תפילה, מה זה תפילה?

אחרי העמידה, מה אתה אומר?

תתקבל.

אז במנחה זהו אחרי תחנון,

או אם אין תחנון, מיד אחרי העמידה,

חזרת השעת.

בשחרית זה אחרי הובא לציון,

ובערבית זה אחרי

תפילת המידה.

תתקבל, ואחרי מוסף, אחרי תפילת עמידה,

שיש בו לקבל את תפילתנו.

אחרי חשת השפות, אחרי שיר של יום,

שזה פרק תהילים, מה אומרים?

יש למה?

ואחרי תנא דווה אליהו,

שזה ברייתא,

נכון?

מה אומרים?

על ישראל?

אבל רק יש תום נכון ל... לא,

לא.

כל אחד יכול להגיד את זה.

שבעל פה.

תורה שבכתב,

יש למה.

לפעמים מוזר, אנשים אומרים תהילים,

ראיתי פעם באיזה בית כנסת,

קוראים תהילים, 30 פרקי תהילים.

אומרים 30 פרקי תהילים, ייתן מציון משורת ה' וכו' וכו',

ואז בא מישהו וצועק, רבי חנניה בן הקשר אומר.

הרי אמרת שזה פרקי תהילים, איזה קטע יש צריך להגיד?

יש למה.

מה הוא עושה?

רבי חנניה להגיד לעצמם,

תגיד משניות, תגיד גמרא.

תלמד,

משנה ברורה,

בסדר?

אנשים לא מאורפסים.

בסוף הוא אומר על ישראל,

כי זה כולל גם זה וגם זה.

אבל למה?

אמר, התפלל את שניהם, זאת אומרת, למד את שניהם, אז אין לי בעיה, בסדר, אבל הוא לא למד, הוא רק צריך להגיד,

קורא לרבי חנניה.

לא, משנה אחת.

אפשר להגיד לזה כל סיום פה.

נכון, נכון.

אז טוב.

בכל מקרה,

סימן ק״ה אומר השולחן ערוך,

המתפלל שתי תפילות זו אחר זו. מתי קורה שאדם מתפלל שתי תפילות זו אחר זו?

תשלומי.

צריך להמתין בזו לזו כדי הילוך 400,

כדי שתהיה דעתו מיושבת להתפלל בלשון תחינה.

בסדר?

הילוך 400, שני מטר.

תמתין, לא ללכת

להמתין כדי הילוך 400. כמה זמן לוקח ללכת שני מטר?

שתי שני, חכה שתשתה תמתין.

תרגיע ואחר כך תמשיך.

בסדר?

בעזרת השם.

יפה. סימן כובב בשבוע הבא בעזרת השם.

כל טוב.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/300702660″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 72
שלא להפסיק כנגד המתפלל
מי פטור מלהתפלל ?
שולחן ערוך חלק אורח חיים סימן קג’

149085-next:

אורך השיעור: 31 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/300702660″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרק 72 מתוך הסדרה שולחן ערוך הלכות סדר היום – התשעו

[shiurim_mp3]

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!