מרתק בספר בראשית בפרק כף ה'
זה כף דלת, פרק כף דלת
אנחנו היינו בעיצומו של משחק
המשחק היה חפש את המלאך
כמו איפה אפי, אז יש גם חפש את המלאך
אז בואו נחזור לפסוק כף א'
כזכרו לכם, האיש שנשלח
כדי להביא את שידוחו של יצחק
שמו לא כתוב בתורה, חז'ל אומרים שהוא אליעזר
אבל הוא נקרא בכל הפרשה, העבד
והנה כאן בפסוק כף א' הוא מחליף שם
והאיש משתאלה, מחריש
לדעת היצליח ה' דרכו אם לא
עכשיו, האיש זה לא העבד
כאן גילינו את המטמון, האיש זה המלאך
מלאכים נקראים בתנ״ך אישים
והאיש גבריאל אשר ממה למימי היעור
עליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם
אז אישים זה לא בני אדם,
אם נגיד שזה לא תקבולת
זאת אומרת שהמילה אישים מכוון לאישיות חשובה
אישיות מלאכית גם יכולה להיקרא בשם איש
עכשיו לפי זה, אם נקבל שהאיש משתאלה
אז אם כך, מדובר במציאות
מקבילה למציאותו של העבד
העבד המודע פועל באופן מסוים
והאיש הנסתר פועל באופן אחר
הקיצד, אחת הקושיות המפורסמות
זה מה שכתוב בפסוק הבת
והיהי כאשר כילו הגמלים
נשתות והי כך האיש, שנזם זהב
בק המשקלו ושני צמידים על
ידיה, שרה זה המשקלם ויומר
בת מיעה, תגידי נעלי, יש
בית אביך מקום לנו להלין
אם נלך לפי הבנה פשוטה של הפסוק
שני צמידים על ידיה, כוונה
שהוא הניח את הצמידים על ידיה
אם הוא הניח את הצמידים
על ידיה לפני שהוא יודע
מי היא המשקעותו, אז באמת תמוה מאוד
אולי הוא סתם מבזבז את כספו של אברהם
כדי לקחת אישה שאיננה בת
משפחתו, הרי אברהם ציבה אותו
במפורש, לקחת אישה מבית משפחתו
אז איך הוא נותן לה את
הצמידים לפני שהוא יודע מי היא?
ורק אחר כך הוא שואל, בת מיעה,
תגידי נעלי, יש בית אביך מקום לנו להלין
ואת אומר אליו, את בטועה
לנו אחי, בן מלכה שראל דלי נחו
ואת אומר אליו גם תבן, גם
מספור רמימן וגם מגום ללון
במיוחד שאנחנו רואים שקצת יותר
מאוחר כשהאבד מספר את הסיפור
בפסוק ממזין
והנה רבקא יוצאת, כן, זה התורה
מספרת לך שקוראים לה רבקא
הוא לא יודע שהיא רבקא, כן, פסוק ממזין
ואשאל אותה ואומר בת מיעת
ותומר בת בטועה לבן נחור אשר דן לו מלכה
ועשים הנזם על הפה והצמידים על ידיה
שימו לב שכאן בפסוק ממזין,
האבד הפך את המאורעות
מה אומר רשי?
שינה הסדר
שהרי הוא תחילה נתן ואחר כך שאל
אלא שלא יתפסו הוא בדבריו ויאמרו
האח נתת עליו ועדיין אינך יודע מי
כלומר לפי רשי יש סתירה
בין המציאות לבין דברי האבד
לפי מה שפירשנו כאן אין כל סתירה
מבחינתו של המלאך ברגע שהוא רואה אותה
הוא יודע שהיא ראויה
לצמידים ונותנה את הצמידים
זה במציאות האידאלית או האידאית אם נרצה
לעומת זה במציאות קדמה השאלה למתן הצמידים
ואז יוצא לפי זה אם נחזור לפסוק
לפסוק א' והאיש משתאלה
הכוונה שהוא מתפעל
ממה הוא מתפעל?
מחריש לדעת היצליח השם דרכו אם לא
זה לא שיש לו ספק אלא הוא
משתוקק לראות את סיום העניין
כי הוא כבר יודע ולכן הוא נותן את הצמידים
ואחר כך שואל אותה מי? זאת אומרת שהמעורה
מתרחש בשני מישורים שונים יש המישור הגלוי
ויש המישור המקביל המישור
המקביל נתפס בעיני בעלי
רוח הקודש נשאלת השאלה האם האבד יודע
שבמקביל לו פועל מלאך? אברהם אמר לו
השם אלוהי השמיים ישלח מלאכו לפניך
השאלה האם האבד יודע שהמלאך נמצא בזירה או לא
בואו נראה בפסוק
סמך א'
פסוק סמך א' זה לא מסובך למצוא
זה באותו פרק עדיין זה נקרא סוף הפרק
ותעקום רבקה מה את רוצה?
סליחה תסתכלי עוד פעם בפסוק כ'
ואי כאשר כאילו הגמלים
נשתות ואי כך אי שני זהם זהב
וכמי שקלו שני צמידים מה המשך? על ידיה
לכן אני הקדמתי אם לא נפרש
שהכוונה שהוא עתיד לשים על ידיה
אלא שהוא שם אותם על ידיה אז נשאלת השאלה
אני ידעתי שאפשר לפרש
כך ולכן אני קדמתי בדברי
עכשיו פסוק סמך א'
ותעקום רבקה ונערותיה
ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש
למה הרבקה הולכת? מה מושך אותה?
האיש
והיא כך העבד את רבקה והיה לך
כלומר העבד משוכנע שהוא לוקח את רבקה
אבל לפי תחיית הפסוק הוא לא לוקח
את רבקה, זה רבקה שהולכת אחרי האיש
זאת אומרת רבקה יש לה רוח הקודש
והיא חשה את המלאך שנמצא שם
לעומת העבד שהוא אדם
פרגמטי לחלוטין, הוא בכלל
לא רואה מה קורה, הוא
חושב שהוא לוקח את רבקה
זה מובן?
עכשיו בתוך המשפחה הזאת
אנחנו רואים שאנשים רואים מלאכים
בואו נחזור למשל לפסוק
קפה
ותומר אליו
סליחה על הדפדוף המרובה,
אני יודע שזה מאוד קשה
מצד שני, קצת תרגולת, לא מזיקה
קצת פעילות פיזית בזמן השיעור זה גם מועיל
ותומר אליו גם תבן, גם
מספור הרעימן וגם מקום ללון
וקוד האיש והשטח הוא לשם, מי זה האיש? המלאך
מבסוט, להלך
והיום איך ברוך השם אילוי אדוני אברהם
משהו לא עזב חסדו ומתאום עם אדוני
אנוכי בדרך ונחני אשם בית אחי אדוני
ותרוץ הנערה ותגד לי ותימה כדברים האלה
ועול רבקה אח ושמו לבן וירוץ לבן אל
האיש החוצה אל העין ואי קירות הנזם
שימו לב, פסוק כפתט, עול רבקה אח
ושמו לבן וירוץ לבן אל האיש החוצה אל העין
אתם רואים שלבן הוא לא
סתם אדם, גם לו יש רוח הקודש
הוא רואה את המציאות המקבילה
העבד רואים שאין לו רוח הקודש,
הוא לא מבין מה קורה בכלל
הוא רואה שיש השגחה, שהקבל
שלו עוזר לו, הוא לא רואה את האיש
זה שהוא לא רואה יש כל
ציבה נוספת, כי האיש בתוכו
כדי לראות אתה צריך להיות בחוץ,
אבל מי שבתוך אחת אתה לא יכול לראות
כמו שכתוב וישו ומלאך הדובר בי
כמו שכתוב בזכריה, הדובר בי
אז זה שהמלאך נמצא בתוכו
של העבד ולכן הוא לא רואה
אתה רוצה להגיד משהו?
בסופו של דבר הם כן הסכימו לרבקה אל הלב?
בוודאי, הם הסכימו לרבקה,
אנחנו נראה למה הם הסכימו לרבקה
כן, בבקשה, דבר
זהו, פרעה על השירות, מה שרשתם בפרשת
בפסוק כף ב' מה קשר?
שני צמידים, שני לוחות מצומדות
כן, למה הרשתם בפסוק כף ב' הסביר
בקה, רמז ושקלי ישראל בקה לגולגולת
ושני צמידים, רמז ושני לוחות מצומדות
עשרה זה המשקלם, רמז ועשרת הדיברות שבהם
מה מפרע לך?
מה יש על הסיפור?
הוא מסביר לך, למה זה היה הדברים האלה דווקא
או שאתה לא מנסח את השאלה שלך נכונה
מה הקשר? הקשר ברור
הוא רוצה להסביר למה בקה, רמז ושקלי ישראל
שני צמידים, רמז ושני לוחות
מה הכוונה?
הכוונה שהתכשיטים האלה רומזים לדברים האלה
למה הוא נתן לה את זה?
למה הוא נתן לה את זה? זה משהו אחר
הוא נתן לה את זה כי הוא רצה
לתת לה דברים יקרים
שני צמידים, נזם, זה דברים יקרים
אבל, המסורת של חזאל מסבירה לך למה זה רומז
כלומר, השאלה היא, לא למה הוא נתן
אלא למה התורה כתבה את זה
למשל כתוב, ומגדנות נתן לאחיה ולאמא
לא כתוב איזה מגדנות, אם זה התאינים
או שזה היה צימוקים, לא כתוב
ואילו כאן, התורה מפרטת
אם התורה מפרטת, זה זמן שיש לה כוונה
ומה יהיה הכוונה?
לומר שמאזיבוג הזה יוצא שני צמידים
עשר הזהב וכו'
ולכן זה רמבוסלמונאי ככה
כשאדם נותן קידושין לאישה
נותן טבעת, בימינו נותנים טבעת
הטבעת הזאת היא בעצם
הדבר הראשון שהוא נותן לה
אם הוא נותן לה כל מיני דברים, לא?
כלומר, זה כמו שאחד שואל
אבא, בכמה קנית את אמא?
אמר, לא גמרתי לשלם
אז זה התחיל עם טבעת, אז גם פה
בתוך הנזם, הצמידים, עשרה זהב משקלם
כלולה כל ההיסטוריה של העם היהודי
זה מתחיל משם, ולכן יש הדברים האלה
בבקשה
למה היה צריך מלאך?
למה היה צריך מלאך?
זה לא התערבות ניסית, זה מלאך
זה התערבות השגחית
למה היה צריך?
זה ראינו בשני השיעורים הקודמים, לא?
אתה זוכר את השיעור הקודם?
כן או לא? כן
אז הסברנו שאברהם אמר, השם אלוהי השמיים
אשר לקחני מבית אבי ומרץ מולתי
והשלחה את הארץ הזאת, הוא ישלח מלאכו
אז ראינו שאברהם מכנה את הקב' ברוך הוא בשם
אלוהי השמיים, הוא לא מכנה אותו בשם
אלוהי הארץ, מדוע? כי בחוץ לארץ
הקב' הוא לא אלוהי הארץ, הוא רק אלוהי השמיים
דהיינו, מי שרוצה לדעת את האלוהים
בחוץ לארץ, צריך להיות
שמימי, רוחני, ספיריטואליסטי
אז איך בכל זאת הקב' פועל בעולמו
בחוץ לארץ? דרך מלאכים
זוכר את זה? בסדר
מה הבדל בין מלאך למלאך?
א', כלומר מלאך זה הרחבה של המלאך
המלאך נעלם, שמו א' באמצע האותיות
אז לכן יש טיווך
בסדר
יש לי פה כמה שאלות שמטרידות אותי
בפסוק כפחת
ואתה רוצה נערה ותגד לבית
אימא
איפה אביה?
אם היא רצה לבית אימא
אז יש להניח
שאביה לא חי, נכון?
יש לי עוד קצת חיזוק לזה
פסוק כפתט, ולרבקה אח, הוא שמו לבן
והיה רוצה לבן אל האיש
מה עם האבא?
לא קיים, נכון?
ואם נסתכל עוד יותר, תחזיקו את הדף
אבל תסתכלו לרגע אחד
בפרק למד
בפרק למד
פסוק י'
פרק כפתט, פסוק י'
ויגד יעקב לרחל
כי אחי אביהו ואחי בן רבקה הוא
ואתה רוצ ותגד
להביה
האבא של רחל היה חי, זה היה לבן
זאת אומרת, כשהאבא חי, רצים אליו
אתה אומר?
נכון, זה הקושייה שעוד מעט תבצבץ
אבל הסגנון מורה על כך, שלכאורה
האבא שלה, די נו בטואל, איננו בן החיים
כן?
רשי מסביר אחרת
כן, בפסוק כפתט, לבית אמא
דרך הנשים הייתה להיות
להם בית לשב בו במלאכתן
ואין הבת מגדת אלא לאמא, נכון?
לפי שאמא מת, ואתה תגיד להביה
נכון
כלומר, רשי ראה צורך
לענות על התמיה
לפני שאני קורא את רשי,
אני רוצה להבין מה כתוב
לפני שאני יודע שיש להם בית מיוחד
לנשים, אני רואה שלכאורה
אביה לא פונקציה פה
אם יש ילדה שאביה לא פונקציה, יש להניח שמת
לא בטוח, יכול להיות שהוא נחה
יכול להיות שהוא לא יוצא מהבית
או שירחיקו אותו מהנהגה כלשהי
אבל לכל פנים, פשוט האבא לא חי
ואילו, עכשיו, אנחנו עוד מעט
נזכור את הדבר הזה כשנגיע לקושייה שמתבקשת
מהכתוב, כן בבקשה
בקפחת ואתה רוץ הנערה ובקפתת זה כבר רבקה
כן ואחר כך פסוק קפתת, מה רבקה רצה? לא
לא, קוראים לה כבר רבקה
אה, למה לא כתוב ולנערה אח
נכון, זה מה שאתה שואל, תשובה
כדי לרוץ צריך להיות נערה
כדי להיות חשובה צריך להיות רבקה
וגם מדובר על מסע ומתן
האח רואה, יש לה צמידים וזה נשמע
היא חשובה בעיניו, היא כבר לא הנערה
והיא קירות את הנזם
ואת הצמידים על ידי אחותו
וכשאמרו את דברי רבקה אחותו למו
כה דיבר אליי האיש ויבוא אל האיש
והנה הוא עומד על הגמלים עליי
למה אתה עמוד בחוץ, ואנוכי
פיניתי הבית ומעקום לגמלים
מי הוא האלוה שלבן מאמין בו
ה' נכון?
כלומר הציור הרגיל של לבן כעובד עבודה זרה
פה לא מחזיק מעמד
אנחנו גם רואים ש... מה?
מה? במי הוא מעמד?
בוא נראה עוד פעם את הפסוק, יש לי כלל
את מה שהתורה אומרת, אני קורא בתורה
אז תסתכל מה כתוב כאן בלמד א'
והיא אומר בוא ברוך ה'
נכון? זאת אומרת
הוא מסגיר שם שמיים, שם הוויה
בתור אלוהיו
בתור מי שמברך את העבד
זאת אומרת שבבית של לבן מכירים שם ה'
כן, מה אתה אומר?
זה לא כל כך חשובה, אני אומר ברוך ה' שלך
כן, אז יכול להיות שהוא יודע
שאלוהי אברהם נקרא ה'
אבל הוא עצמו לא חושב בזה, אבל יש בעיה
בהמשך כתוב, מה' יצא הדבר,
לא נוכל לדבר עםך מאומה
כן, מה אתה אומר?
נכון
אבל הוא רואה את האיש
הוא רואה את האיש
אם האיש זה המלאך צריך
לראות רוח הקודש כדי לראות איש
איש, לפי מה שהסברנו לפני כבר רבע שעה
זה מלאך
כי בתנ״ך המילה איש מציין גם מלאכים
עליכם אישי מקרא וכולי אל בני אדם
או והאיש גבריאל אשר ממלא ממה יהיה אור
נכון?
הוא רץ על המלאך
מה? דיבר איתו
כן, מה אתה אומר?
אני מדבר שהאידיאולוגיה של רבן זה חוץ לארץ
ולא פשוט כי הוא אומר את
שם השם מבחינה של עבודה זרה
יכול להיות שזה השם מבחינת עבודה זרה
אנחנו רואים בהמשך בימי יעקב
אלוהי נחור ואלוהי אברהם, נכון?
אלוהי אביהם, אבל פשוט הכתוב שם
איך יכול להיות אלוהי אברהם
ואלוהי נחור ישפטו בינינו אלוהי אביהם
משמע שזה אותו אלוהה
נכון?
אני רוצה לומר שיש במסכת עבודה זרה
בדפגים אל עמוד א'
יש רשימה של נביאים של אומות העולם
לפי אחת מן הגרסאות גם לבן שם
עכשיו צריך להבין
זה מדובר במשפחה של
אברהם אבינו, לא סתם אנשים
אנשים שאברהם רוצה לחתן איתם
אז כנראה שהם אנשים מיוחדים על כל פנים
הם עובדי עבודה זרה, אבל הם עובדי עבודה זרה
לא בתור הכחשת יוצר בראשית
אלא בתור ההכרה שבחוץ על הארץ
הקב' הוא פועל דרך כוחות נבדלים, נפרדים ממנו
ולכן הם מרשים לעצמם
לעבוד עבודה זרה בחוץ לארץ
כמו שגם הרמב' טוען
שמה שאבותינו אברהם, יצחק ויעקב
קיימו את כל המצוות
בארץ ישראל בלבד, אבל בחוץ לארץ לא קיימו
טוב
ויבוא האיש הביתה
כן, מה אתה רוצה?
אפשר להגיד על המדבר
הרמב' שקיימו את כל המצוות
זה שהאבות קיימו את כל המצוות זה לא הרמב'
זה חז'ל
הרמב' מסביר שמה שהם קיימו
את כל המצוות זה בארץ ישראל
אבל לא בחוץ לארץ, ככה הוא
מסביר מדוע יעקב נעשה שתי אחיות
כי זה היה בחוץ לארץ, אז בסדר
ומה עם כל השאר?
מה עם כל המצוות שקיבלנו אחרי פסח?
קיימו, אז אתה לא שואל על הרמב' עכשיו
אתה שואל על מאמר חז'ל שאומר
שאבותינו קיימו את כל המצוות
זו השאלה, זו שאלה חדשה
אתה תמיד שזו לא השאלה שדיברנו עליה
בוודאי שהם קיימו את הכל, רק לא קיימו כמונו
אלא המעשים שלהם הם שורשי המעשים שלנו
למשל, אתה שאלת על קורבן פסח
אז מעניין מאוד, יצחק אבינו מבקש
עשה לי מטעמים כאשר אהבתי, נכון?
מה מביא לו יעקב?
מה הוא מביא לו?
יעקב, מה הוא מביא לו?
אז אני אזכיר לך
הוא מביא לו שני גדיייזים
ויין ולחם
אני רוצה להבין, זקן אחד אוכל שני גדיים?
איך זה יכול להיות?
וכל כך הרבה יין גם, בהתאם לשני הגדיים
אני לא יודע, אני חתיכת גדי, אני כבר סבע
אבל הוא זקן, אוכל שני גדיים
מה קרה לו?
זה קורבן פסח וקורבן חגי גם הוא חזק
ואז יוצא שזה ארבעה כוסות והלחם זה מצע
אז הוא עושה את ליל הסדר
ואומר, איזה נוסח אשכנזי ספרדית?
אני מרגיש שבתקופה הזאת זה מה שצריך לעשות
הרי מבקרי המקרא יש להם כמה שטויות בראש
למשל, יש אחד כתב ספר
תולדות סיפור יציאת מצרים
אחד מהם שוללווינשטיין
תולדות סיפור יציאת מצרים
אז אחד הפרקים הוא מקשה קושייה מעניינת
מה ראה המקראיים?
לקשור את קורבן פסח ליציאת מצרים
כי הרי אם התורה אומרת שקורבן פסח
זה ביש יצא לו ממצרים זה בטוח לא נכון
אז צריך למצוא את הסיבה האמיתית
ואז להבין מדוע המקראי ייתקש
לקשור את קורבן פסח ליציאת מצרים
כי הרי הסיבה האמיתית היא ברורה
מה זה הסיבה האמיתית?
שזה קורבן אביו של רואה עצון
וכך כשאחר כך הוא יצא לו תנח
אז הרואים אוכלים קורבן
המחבר המקראי
לפי השיטה של מבקרי המקרא
זה לא הכתבה של הקב". למשה
זה סתם אנשים ככה
ואז יש איזה עורך מקראי שאסף ניירות
מפה משם ושואה מהם ועשה מזה טקסט אחד
והוא לא שם לב שהוא
מערבב סגנונות שונים וסתירות
וזה מאוד מפוזר, פרופסור מפוזר, ויצא לו תנח
אז זה אחד ההנחות היסוד
של ביקורת המקרא
הרי ברור שכל מה שכתוב בתנח זה לא נכון
אז מה כן נכון?
אז קורבן פסח זה קורבן להמלטת עצון באביו
עכשיו הבעיה היא כזאת
שהם צודקים
הרי למה יצחק אבינו באמת אכל קורבן פסח?
הוא לא יצא ממצרים, הוא לא יודע ליציאת מצרים
למה הוא עושה את זה? כנראה בגלל המלטת עצון
באביו
ואז הוא מרגיש שצריך לחגוג את זה
וזה השורש של יציאת מצרים
למה? כי מה זה יציאת מצרים? זה המלטת עצון
הניסה האלוהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי
ראיתם פעם שמוציא מישהו ממישהו?
מתי זה קורה? בלידה
ועם ישראל נקרא עצון ואתם צוני צונוריטי
ולכן המלטת עצון זה יציאת מצרים
והקב' הוא ציווה את בני
ישראל לעשות קורבן פסח
ויציאת מצרים כי זה בדיוק זה
אבל זה כבר קדם אצל אבותיהם
לכן אפשר לומר כל המצוות
מבקרי המקרא חושבים
שהם אומרים הפיקורסות גדול
ואינם יודעים שאומרים אמונה גדולה
זה צריך לדעת ללקט את הניצוצות אפילו מתוכם
אז אני עושה את הדברים האלה
מה שאתה שואל? כל המצוות כולן קימו אבותינו?
כל המצוות כמונו? כן בבקשה
למה מה?
למה לא? מה? יחיד מצות?
אותו דבר זה גם היה פסח
זה התחלה של התבואה
התבואה מתחילה אז
מה שעושה אדם שבדיוק עכשיו
קוצר את התבואה הראשונה
הוא לא יחכה עד שזה
יחמיץ הוא מיד יעשה מזה לחם
המצה היא הלחם הקדום מבחינה היסטורית
החמץ זה לחם מאוחר יותר
אגב מי המציא את החמץ?
מבחינה היסטורית יודעים מי?
מה? לא יודעים? המצרים
המצרים הם המציאו את החמץ
יוצא לי את זה כשהתורה אומרת
לכבוד יציאת מצרים לא לאכול חמץ
זה משמעותי מאוד זה לא צריך להסביר למה
אל תאכלו את הלחם המצרי נגיד אם היינו
עוצים מארה'ב והקב' היה מצווה עלינו שביום
יציאת ארה'ב לא לאכול המבורגר ולא לשות קולה
אתם מבינים?
הרי זה מה שהם אוכלים ושותים אז זה לא נוכל
מה? לא בסדר
זה רעיון אמיתי זה העניין
כן בבקשה אדוני דבר
מה קבלתי פשוט עשה קורבן של
צאן וזה לא רואה ברוח הקודש?
ברור שהוא רואה ברוח הקודש
רק הוא לא יודע מה הוא רואה
זאת אומרת יצחק הבינו שיש לו רוח הקודש
וכשהוא עושה קורבן למדת הצאן
זה מחובר למגמה היסטורית הכוללת
ולכן אפילו שיצחק הרגיש שזה קשור
למשהו שקשור ליציאה מהגלות או משהו כזה
אבל הפרטים הוא לא מכיר
הוא לא יודע על עשר מקות
גם הוא לא יודע על הקרפס והוא
אפילו גם לא יודע על חת גדיה
אז זה לא חייבים להגיד את זה
כן
ודאי הייתה יציאת אורכזדים
כן אבותינו היו עושים חגיגה
ליציאת אורכזדים וליציאת חוון
יש לנו אפילו שרידים בהגדה של ההגדה הזאת
מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו
בעברי נהר ישבו אבותיכם מעולם, ערמי עובד אבי
כל זה בעצם זה שרידים של ההגדה הקדומה
טוב אז כל זה היה רק בדרך
אגב למה הזכרתי את זה?
למה דיברנו על המצוות של האבות?
בגלל הרמבן, כן
רציתי להסביר מי זה לבן, שלבן הוא אישיות
זה שהיום אנחנו מחלקים בין עבודת
השם לעבודה זרה חלוקה חתוכה
לא ברור שבראשית ההיסטוריה
החלוקה היא כל כך ברורה
כי מה זה העבודה זרה? זה עבודת השם בצורה זרה
כמו שהגמרה אומרת, לעבוד את
השם בחוץ לארץ זה גם כן עבודה זרה
אתם רוצים לראות עובד עבודה זרה?
תלכו לבית כנסת בגולה, זה עבודה זרה
נכון? מה? נראה אותו דבר, כמו מה?
כמו הכנסייה?
נראה כמו בית כנסת רגיל,
לא יודע, היית בחוץ לארץ?
נו אז איך אתה יודע?
טוב, לא יודע, בדקת? איך אתה יודע?
טוב, כן?
אז למה זה רק מוגבל לשיבה ימים?
כן בעיה לאכול את הלחם של מצרים
יש בעיה לאכול את הלחם
של מצרים כשאני יוצא ממצרים
אז צריך לעשות הבחנה
טוב בואו נמשיך
אני עוד לא יודע למה אני
הזכרתי את אבא ולא אבא
אני יודע בהמשך, לא אתה
צודק, זו שאלה טובה אבל
בהמשך אני חושב שיש לי מה לומר על זה
ויאבו האיש הביתה ויפתח
הגמלים וייתן תבן ומספול
הגמלים ומים לחוץ רגליו
ורגלי אנשים אשר איתו
והיו שם לפניו לאכול והיומר
לא אוכל עד אם דיברתי דבריי
היומר דבר
העניין הזה שהוא לא רוצה לאכול
זה כדי לא להיות משועבד להם
בתרבות המזרחית זה מאוד בולט
ברגע שקיבלת ממישהו קוסמים אתה כבר כנוי לו
אני לא שוטה אצלכם, טוב בסדר, דבר
ויומר עבד אברהם אנוכי
מה פירוש הדבר?
זה הרב קוג כותב בעיגרתו על העבדות
שהעבדות שהתורה מדברת עליה איננה
העבדות של דיכוי שהייתה מקובלת בעולם העתיק
אלא זה הייתה עבדות של הגנה, של אהבה וכדומה
והרעייה אומר שלא נשתבח תלמידו
של אברהם אלא בעבד אברהם אנוכי
והשם ברח את אדוני מאוד ויגדל וייתן לו צון
ובקר וחסף וזהב ועבדים ושפחות וגמלים וחמורים
מה הוא מדגיש? הכסף
ותל את שרה אשת אדוני בן אדוני
אחרי זקנתה וייתן לו את כל אשר לו
והאיש בעני אדוני למור לא תיקח אישה
לבני מבנות הקנני אשר אנוכי יושב בארצו
אם לא אל בית אבי תלך אל
נשפחתי ולקח את האישה לבני
אפשר לראות גם כל ההבדלי סגנונות
שהוא משתדל לשים את הדברים על הקרקע
ופרק באטי מאוד לא מזכיר לא אלוהי השמיים
ולא אלוהי הארץ ולא אשר הבטיח לי את הארץ
כל הדברים האלה הוא שמטו כדי להתאים
את עצמו לרמה של אנשים שאיתם הוא מדבר
והוא אמר אל אדוני אולי לא תלך אישה
אחריי והוא אמר אלי השם אשר התהלכתי לפניו
לא אשר נתן לי את הארץ ישלח אחו איתך
ויצליח דרכך ולקחת אישה לבני מבנות קנני
ואז תנקם עלתי כי תבואו למשפחתי
ואם לא ייתנו לך והיית נקים עלתי
והוא אמר אלי האנשים ואומר אלוהי אדוני
אברהם ישכנם ויצליח דרכי אשר אנוכי הולך עליה
הנה אנוכי ניצב עליין המים והיה על מה יוצאת
לשעוב ואמרתי אליה שקינינה מעט מים מקדר
ואמרה אלי גם את השתיר גם לגמליך
אישיו היא האישה שרוכיח השם לבן אדוני
תגידו לי מה זה כל הדברים האלה?
זה הרבה פטפטת
מדבר מדבר וזה היה ידין אמרתי ככה ואם
תגיד לי לשתות וגם לגמלים וזה בדיוק מתאים
וזה ממש ואם אולי היא
לא טובה ואז ניקיתם עלתי
אגב כל הדברים האלה הם אמת כי אברהם
באמת אמר את זה וזה באמת מה שקרה
אבל התורה הייתה יכולה
להגיד והיא ספר להם את כל אלה
למשל אם אתם רוצים דוגמה בפסוק שם אחבב
והיא ספר האבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה
זהו היה אפשר לכתוב עוד פעם שהוא
סיפר שהוא גיע אל העין והוא אמר וכך וככה
ושהם אמרו לו ככה ושהוא נתן
להם מתנות וששאלו את רבקה
פתאום התורה נהייתה קצרנית והיא
ספרה לאבד ליצחק כל הדברים אשר עשה
אז אי אפשר היה להגיד שהוא
סיפר להם את כל מה שקרה
אלא החזל אמרו יפה שיחתן
של עבדי אבות מתורתן של בנים
כאילו התורה נהנית לספר את הדברים האלה
מה זה בלומר מה זה שיחה
שיחה דיברנו על זה כשלמדנו
על למה זה צחקה שרה
המילה שיחה בעברית של חזל פירושה שטויות
שיחתן של עבדי אבות זו הגוונה דברי
שטות דברים של מה בכך שאומרים עבדי אבות
יותר יפה מתורתן של בנים הרי יש
ביטוית של חזל כל העוסק בדברי תורה
הוא פורש לדברי שיחה
מהחילין אותו גרחליר את עמם
כלומר זה שאדם אומר
שטויות זה עוד בסדר אבל זה
שהוא הפסיק להגיד דברי
תורה כדי להגיד שטויות
זה חמור היית עוסק בתורה אז למה עברת לשיחה
כן נכון עכשיו אם כן שיחה אצל
חזל לפי שאתה ציינת בצדק זה
שטויות או למשל אמרו רבותינו
אל תרבה שיחה עם האישה נכון
באשתו אמרו כלווה חומר בשט חברו מכאן אמרו
חכמים כל אמר בי שיחה עם האישה גורם רע לעצמו
ובוטן מדברי תורה וסופו
יורש גהינם דברים חריפים
מה רוצים חזל כשהם אומרים אל תרבה שיחה
עם האישה כלומר אז מה כן נעניה הרבה עם האישה
אל תרבה איתה שיחה תרבה איתה חוכמה
דברי חוכמה דברי תורה דברים חשובים
אבל אז למה חזל אמרו שלא
תהיה בכלל שיחה בינך ובין האישה
אם מה שחשוב בחיים זה
דברי חוכמה אז למה בכלל שיחה
מה זה על תרבה שלא יהיה בכלל
אלא שאי אפשר לאהבה בלי קצת שטויות
כלומר השטויות הנאמרים בין
בעל לאשתו הם דברים חשובים
כי דווקא השטויות זה מה שמקרב את הלב
את הלב אבות וכיוון שיש
מצוות ואהבת לרעך כמוך
לכן חייב להיות שיהיה מעט שיחה
אבל אז היה מקום לחשוב שמכיוון
שהשיחה היא נדרשת בין איש לאישה
אז אולי נרבה
על זה אומרת המשנה אל תרבה שיחה עם האישה
ולכן דווקא באשתו אמרו כי
באשתו היה מקום לומר שיהיה הרבה
אלא צריך להגיד רובו דברי חוכמה
כך שהביטוי שיחה פירושו שטויות
גם מצאנו בחזל בראשית רבה
שהקדוש שלכו אומר למה זה צחקה שרה
מעולם לא נזדקק הקדוש ברוך הוא
להשיח עם אישה אלא עם אותה צדקת
אם הקדוש שלכו לא דיבר עם אישה לא יכול להיות
אך היו נביאות
יש לנו נביאות שקמו לישראל אז
ודאי שהקדוש שלכו דיבר עם נשים
אלא מה כלומר שהוא לא השיח
כלומר שהוא לא אמר שטויות
כי השיחה הזאת למה זה צחקה
שרה למור להפנה מלד ואני זקנתי
זה סגנון מבודח
סגנון מבודח מצאנו רק עם שרה
אז זה חלק כשהחזל אומרים יפה
שיחתן של עבודי אבות מתורתן של בנים
זה לה לומר שהאבות היו
במדרגה כזאת שאין הבחנה אצלם
בין העולמות בין התורה לבין החיים
בעולם שלנו הבנים יש לנו בעיה
אנחנו או בדברי תורה או בדברי שיחה
אבל אצל האבות יש דבקות אלוהית כללית
כך שכל דרכי החיים הם דבקות בשם
איך כתוב וההתהלך חנוך את האלוהים
האלוהים אשר התהלכו אבותיי לפניהם
מה זה להתהלך בעברית?
לטייל, לטייל נכון?
ללכת זה ללכת, להתהלך זה לטייל
מה ההבדל בין טיול לבין הליכה?
כשאני הולך המטרה שלי זה נקודת הסיום
כשאני מטייל המטרה זה המסלול
נקודת הסיום היא משנית, העיקר זה המסלול
אז אצל האבות הם היו במצב
כזה שאין נקודת התחלה ונקודת סוף
הכל שייך אל הקודש
וזאת השאיפה של הדורות האחרונים
וקריתת המשיכה להשוב אל זה
ולכן מצאנו שהתפילה של יצחק אבינו נאמר עליה
ויצא יצחק לסוח בשדה
אמרו חזל הלך לתפלל מנחה
מה זה נקרא לתפלל מנחה? לסוח
כן? מה? כן, זאת אומרת סתם לטייל כזה נחמד
זה עבודת השם שלו
התבודדות
לא, זה אפילו לא התבודדות
כי בהתבודדות אדם אומר משהו
כן, זה משהו אחר
הוא מתאחד גם עם השיחים, עם הצמחייה
עם הכל, ההוויה הכוללת הזאת, ההרמונית כל כך
זה התפילה של יצחק
מה זה דרך בישמוע את כל
השם הלוקים מתנדבת בידי
הוא לא הורחיון, הוא התחבל לנצוף, הוא מתהלך
מה זה התהלך?
זה שכן הוא מתהלך, הוא הורחגן
כן, זה הזמן של פעילת מנחה שלו
זאת אומרת, כן הוא מתייל שם
זו השאיפה העדיונה של גן עדן
והתהלכתי בתוככם, אומרים
חזל, התייל עמכם בגן עדן
אבל כיוון שאדם חטא, הוא
לא היה ראוי לזה, לכן התחבא
התהלך זה משהו שהוא נכון עוד
מצטרפים כזה, זה משהו שהתפעל
זה לא סביל, זה סביל ופעיל כאחד
זה בניין התפעל, זה לא נפעל
זה סביל ופעיל כאחד
בסדר? אז בואו נמשיך
אז לכן, כל הדיבורים האלה זה בגלל שתורתו
תורתן של בנים היא פחות
יפה משיחתן של עבודי עבוד
אפילו מהעבודי עבוד, כלבי חומר עבוד
יש ביטוי בחזל
שיחתן של תלמידי חכמים צריכה תלמוד
כלומר, כשתלמיד חכם אומר שטויות
או דברים של מה בכך, יש גם מזה ללמוד משהו
למשל תלמיד חכם אומר
תעביר לי את המלח בבקשה
מזה, מה זה ארגון? ניקש את המלח
מזה יש ללמוד משהו
מזה הרב קוק אגב למד
שתלמידי חכמים צריכים להשתדל
שמשיחתן יהיה מה ללמוד
עכשיו, יש במדרש
ששיחתן של בני ארץ ישראל צריכה תלמוד
כי בארץ ישראל יש קדושה טבעית
עכשיו, אפשר לעשות כלבי חומר
שיחתן של תלמידי חכמים שבארץ ישראל
כלבי חומר שצריכה תלמוד
טוב, בואו נמשיך
פסוק
ממהה
אני תרם אכלה לדבר אל ליבי
והנה רבקה יוצאת וחדה על שכמה
ותרד עיינה ותשעה ואומר אליה שקינינה
מעניין, עם מי הוא דיבר?
עם השם, אז מה הוא אומר אל ליבי?
יש פה כמה דברים שרמוזים כאן
א' שהקדוש ברוך הוא ליבו של האדם
נמצא בליבו
דבר נוסף, הוא מדבר איתם במדרגה של ההם
הם אינם מאמינים בתפילה טרנסנדנטית
שיוצאת מן ההוויה
אז בעצם, עבור המשפחה של לבן
תפילה זה הדיבור של האדם עם עצמו
אחרי זה הם מדבר בשפה שלהם
כן, כן, כן, ודאי
האונקלוס הוא מדבר על מנת
ליישב את הקושי התיאולוגי
מה פתאום הוא לא דיבר
אל ליבו, הוא דיבר על השם
אבל כתוב באל ליבי
אז צריך לתאר את זה
האונקלוס יש לו מגמה
אונקלוס יש לו מגמה כללית
של מלחמה נגד ההגשמה
ונגד הפיקורסות
יש לו גם מגמות
לכן לצורך זה הוא מתרגם באופן הזה
אבל גם אם האונקלוס תודק שהוא מתרגם כך
אבל צריך להבין מה כתוב
פסוק ממווה
ואתה מהר ואתה הורד כדאי מעליה
ואתה אומר שתב וגם גמליך אשכה
והאשת וגם הגמלים נשקעת
והאישה לא תה ואומר בת מיעט
ואתה אומר בת ביטוהל בן נחור שילדה לו מלכה
ועשים הנזם על הפה ועצמים על ידיה
ואיכול ואשתך ובלשם וברך ת'ה אלוהי אדוני
אברהם השרינכני בדרך אמת לקחת בת אחי אדוני
אחי אדוני מלבנו ואתה אם ישכם עושים חסד ואמת
את אדוני אגידו לי ואם לא אגידו לי
ואיפנה לימינו על שמול
פסוק נון
ויאן
לבן ובטועל
הוא פה
חשדנו שהוא מת
ויאמרו מהשם יצא הדבר לו
נוכל לדבר אליך רע או טוב
אגב
אני רוצה להקשות עוד קצת
בפסוק נון ג'
והיוצא העבד כלי חסף וכלי זהב ובגדים
וייתן לירבקה ומגדנות נתן לאחיה ולאמא
ואיפה אביה?
שוב נעלם לנו
לרגע אחד יש אביה
אחר כך נעלם
מה אמרו חזל? הוא מת באותו רגע
למה? בגלל שירעילו אותו
למה ירעילו אותו?
הוא רצו להרעיל את אליעזר ודברם
אבל החליפו את הצלחות
מי שאכל את הרעל זה הבטועל
ככה הוא מת
לכן נתן מגדנות לאחיה ולאמא
יוצא שרבקה יוצאת למסע
כשהיא ביושבת שבעה בעצם
מה?
זהו
זה לא מסתדר עם האווירה שם
כאילו לא אכפת שזה שבטועל מת
זה נשמע קצת מוזר
כל הסיפור הזה
גם אני לא מבין למה ויין
לבן ובטועל
לבן הוא הבן
אז צריך לתת כבוד לאבא קודם
אז רשי אומר שהוא היה חצוף שם
רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו
אבל יש לנו פה כל
מה?
או שבטועל לא חשוב
הוא כזה סנילי לגמרי
רק ברגע האחרון אמרו תגיד משהו
ומאשר יצא דבר
ולא ידעתי
ברור
אבל אז לא היו מהפיליפינים באזור
איך טיפלו בו
עכשיו
איך להסביר את זה?
אז אני רוצה לספר לכם סיפור
עושים שם סיפור?
עושים שם סיפור?
כן, לא צריך לשלב ידיים
אני אספר לכם סיפור מהמאה העשרים
מתוך הסיפור הזה
אולי זה יעזור לנו להבין את הפסוק
היה אדם אחד
בשם שרי
או שרי אורובינדו
שמעתם עליו?
לא שמעתם על אורובינדו?
באמת
טוב, לא משנה
אורובינדו היה אדם חשוב
ממוצא הודי
והוא גדל
באנגליה
והיה
חניך של האוניברסיטאות
המפורסמות
באנגליה
והיה גם בקיא
בפילוסופיה המערבית
אדם מערבי
לכל דבר, אבל יום אחד
הוא החליט לעשות תשובה
ולחזור להיות הינדי
חזר לאינדואיזם
המקורי
כמו שיש להבדיל אצלנו אנשים שחוזרים
לשורשיהם היהודים
אז הוא חזר לשורשיו ההודים
הוא החליט, חוזר להודיות
זה קצת דומה גם לתהליך של
בן דורו, מהטמא גנדי
שגם הוא היה לו משהו כזה, שגנדי גם כן גדל
על ברכי התרבות הבריטית
ואחר כך חזר
לאינדואיזם
אז הוא כתב, ואז הוא הקים
בהודו איזה מין
אשרם כזה
מנזר שבו אנשים היו באים
ולומדים את השיטות המיוחדות שלו
הוא אפילו
הקים עיר בשם אורוביל
שבה הוא
קצת שמע את השיטה שלו
בשיתוף פעולה עם איזה יהודיה
מצרפת, ממשכת אלפסי
שהוא קרא לה
בשם האם
שהייתה שותפה שלו
בניהול הקומפלקס
האדיר הזה של אנשים
שהיו באים מכל העולם כולו ללמוד רוחניות
והוא כתב ספרים
חשובים שבהם הוא מסביר את התורה ההודית
בשפה מערבית
וכשהתחילה מלחמת העולם השנייה
ואז הייתה מלחמה
בין הגרמנים לבין הבריטים
והאמריקאים וכו'
הוא אמר עכשיו הגענו
אל הקרב האחרון
בין הטוב לבין הרע
כשהוזיע את הגרמנים בתור הרע
ובעלי הברית בתור הטוב
אחר כך בעלות הברית ניצחו
ואז שאלו את אורובינדו
אמור רבינו
האם הטוב ניצח את הרע
וי' וי' אומר
כדי לענות על זה צריך לחכות
עד שנת 1967
ואז תדעו
כך הוא אמר
צריך לחכות עד 1967
בינתיים הוא מת
אבל האם
המשיכה לנהל את המקום
בשנת 1997
מלחמת ששת הימים
במנזר שלו
נמצא קצין ישראלי במילוים
שבא ללמוד רוחניות
אבל הוא שומע שיש מלחמה בישראל
הוא אומר אני חייב לעזוב
מחליט לחזור מיד לארץ
כדי להילחם
אבל לפני שהוא עוזב
הוא הולך לבקש את הברכה
מהאמן
בכל זאת דרך ארץ
אז לפני שהוא הולך
היא שמה לו את ידיה
כדי לברך אותו
ואז שמעו מפיה
את הקול של אורובינדו
שמת כבר לפני כמה שנים
שחזר בתוכה ואמר
כל העמים
משקרים חוץ
מעם ישראל
עד כאן הסיפור
עכשיו למה אני
אספר לכם את זה
זה אומר שבקהילות רוחניות
לפעמים
הנשמות של המיתים חוזרות
ברגעים של אחראה
כמו שלהבדיל יש מסורת אצל היהודים
שבחופה
הדורות הקדומים של המשפחה
מגיעים אל החופה כדי להשתתף
בשמחה של צאצאיה
יש מסורת כזאת אצל היהודים
אז גם פה זה חופה
צריך להחליט עכשיו על רווקה
אם מתחתנת או לא מתחתנת
ואז יוצא
ועיין לבן
פסוק נון
ועיין לבן ובתואל
חזר לאותה שעה
כדי לומר ויאמרו
מהשם יצא הדבר
ואז בעצם שוב הלך בתואל
כלומר, מה?
זה הסבר אפשר
כן, בדיוק, הגיע מלמעלה
אז קמה מלמעלה, פתאום יצא
בתואל פרץ דרך הגרון של לבן
לפי זה מובן גם על ישון יחיד
ועיין לבן, ישון יחיד
ובתואל ויאמרו
ישון רבין
מהשם יצא הדבר לא נוכל לדבר אליך רע
אותו
ואחר כך הוא מסתנד
מובן? בבקשה
אדוני, דבר
עכשיו, השתמשתי בסיפור
היה סיפור יפה, השתמשתי בו כדי לפרש את הפסוק
שאתם תגידו, אה, מנעים לך
לא חייבים לקבל, נכון, לא חייבים לקבל
אבל זה נראה לי די טוב
כן, מה אתה אומר?
פסוק מבטא, הוא אומר,
אם אני רוצה, אז אני רוצה
והבטאה של בשלו אופר
זה, אני לא יכול להגיד אם המטפון שלה
יקבל או לא, ככה הוא יכול ללכת
אם אני רוצה, זה לא יכול
מה אתה רוצה שייעשה?
גנוב אותה
כן, אם היא רוצה, אם לא, אז לא
אבל מה... כתוב, אברהם
אמר לו לחכות להסכמה
נכון? אולי לא תובע אישה
ואם לא תובע אישה, והיא ניקעת
נכון? אמר לו את זה
אבל היא ברשות
המשפחה, היא לא יכולה ללכת לבד
היא ילדה קטנה
באותם הימים
אבל לא מתעכבת לבנקה
ואני רוצה לשאול שאלה יפה, כל תיקון העולם
מתעכב, יש גם שאלות, אתה יכול לשאול
על משה רבנו, הקב' רחו אומר
למשה בסנה, לך תוציא את ישראל ממצרים
אני שולח אותך, לך לפרעו
תעשה את האותות, אין בעיה
אתה מוציא אותם
והיה שוב משה אל יתר חותנו
והיה אומר
אל חנה אל החי
אשר במצרים הראה
העודם חיים, והיה אומר לו
יתרו, לך
זאת אומרת, משה הלך לבקש רשות
מיתרו, האם אני יכול לקיים
את דבר ה' להוציא את ישרד מוצאים
מה קרה, אם יתרו יגיד לו לא
הקב' חוצי וערי
אם יתרו יגיד לו לא
מה יעשה משה
הוא יקשיב לו
למה, כי יש דרך ארץ
אבל מה עם זה שתיקון העולם
יציאת מצרים מתעכב
אז הקב' רחו יסתדר עם זה, שהוא ימצא
מישהו אחר, דרך ארץ
קדמה לתורה
זאת אומרת, לא ייתכן שאחראות חשובות
בהיסטוריה תעשנה
שלא מתוך שותפות
הדרך ארץ בדבר
לכאן
טוב, כן, מה אתה אומר?
למה אתה רוצה
שאתה יוכל לנהל
את זה, ולכל הסיפורים
לא יודע מה הנורמות המקובלות באותם
הימים
פסוק נ' א', הנה רבקה לפניך
כך ועליך, ותהי אישה לבין אדונך
כאשר דיבר השם, והי כאשר
שמע יבד אברהם מדבריהם
והשטח הוא ארצה לשם
והיוצא האבד כלי חסף וכלי זהב ובגדים
והייתן לרבקה
עכשיו שאלה
רבקה הרי הולכת להיות
אשתו של יצחק
הוא נותן לה כלי חסף וכלי זהב ובגדים
וזה יחזור הביתה
כן, זה ככה אמר
ומגדנות נתן לאחיה ולימה
מה זה מגדנות?
רעשי אומר פירות מארץ ישראל
כן
מיני פירות של ארץ ישראל
נביא להם כמה צימוקים, כמה תמרים
הנה, זה אנחנו מגדלים
יש פה תפוסינים מיוחד, משהו
כן, כמה זמן זה מחזיק מהמדברים כאלה?
חודש? זהו, נגמר, אחרי זה נרקב
זאת אומרת ששם
אפשר להגיד אם כן שהוא חכם
שהוא לא מבסבס כסף
או שיש פה משהו יותר עמוק
פירות של ארץ ישראל
זה שווה זהב
מה?
כן, הנה, יעקב שלח
מזמרת הארץ
בוטנים מושקדים, לא סתם
טוב
את בית מה?
מה?
העבד
העבד, אה, לפי זה
לפי מה שפירשתי בכלל הוא לא
מת אז
לא הפשט? למה לא?
זה פירוש יפה מאוד
זה לא פירוש טוב?
זה פירוש יפה ביותר
מה?
כן
מספרים לך שני
סיפורים, גם וגם
ואי אוכלו ואישטו
ואנשים אשר אימו ואי עלינו
ואי קום בבוקר ואי אומר
שלחו ני לדוני ואי אומר
אחיה ואמא תשב הנערה
איתנו ימים או עשור
אחר תלך, כלומר ברגע שהוא
אכל אצלם יש כבר התחלה של שיאבוד
אליהם, דבר מאוד מעניין
כל פעם שיש גאולה
יש שלב של אמנציפציה
שלב שבו הגלות נעימה
ואז מתחילים לשאול את עצמנו
אולי לא כדאי לצאת
אז יש כאן סכנה, ואי אומר
עליהם, אל תחרו אותי ואשם יסייר דרכי
שלחו ני לדוני ואי אומרו נקרא לנערה ונשאלה
את פיה, עכשיו פתאום היא הופכת להיות חשובה
והקראו לרבקה ואומרו אליה תלכי עם האיש הזה
ואתה אומר, אלך
זו המילה היחידה שאמרה בכל הסיפור הזה
היא ידעת שמה היא צריכה להגיד
והיא שלחו את רבקה החותם
ואת מניקתה ואת עברם ואת הנשב
שימו לב, אם שולחים את מניקתה
סימן שבתקע מה היא
היא ילדה קטנה
מניקתה
עכשיו זה אומר שעכשיו מניקה אותה
אבל היא זו שגיטלה אותה
היא זקוקה עדיין לאיזה מין טיפול אימאי
מה אתה אומר?
אני שואל אבל
אנשים אשר אימו
אמרנו שלדבר
אני זה אנשים אשר אימו
אנשים אשר אימו
אנשים אשר אימו
אני מצליח לפסוק יוד
שאלה
למדתי את הפסוק יוד לא?
מה שאת אומרת?
והיא ככה
היא עובדה עשרה גמלים גלי אדוני ואילך
עשרה גמלים
איך אתה מוליך אותם לבד?
אבל יש אנשים מוליכים
בוודאי
מה זאת אומרת?
אז קודם כל יש סכנות הדרך
ויש גם המתנות
זה צריך להיות מכובד
מה סתם ככה הולכים לקחת מישהו?
מכובד
גם קלה צריך עשרה
נכון? לא עושים קידושים בלי עשרה אנשים
נכון?
בספר רות, כתוב במגילת רות
שבו אז עושי עשרה אנשים
והיא אומר שבו
לכם פה פילוני אלמוני
נכון? כי הוא רוצה להתחתן
או הוא הגואל
עם רות, ועם עשרה אנשים
מניין, כן מה אתה אומר?
מה זה שיש לגזר רצון
לשנות שפה לספר שלהם?
לא להגיד שהם מתפגשים
בישיר או כל הדברים?
נו, מה הבעיה?
הוא לא משקר, הוא רק מדבר
בשפה שהם מבינים
כדי שהם יבינו אותו
אז לא יבינו אותו
אז מה אתה הולך לדבר עם
אנשים כדי שהוא לא יבינו אותך?
הרי או שיבינו, או שהוא לא יבינו
אם הוא רוצה שיבינו, הוא סביר
בשפה שהם מבינים
כן
והיו שלחו את רבקה, אחותם ואת מניקתה
וגם אבי דברם ואת הנשא והיו ברחו את רבקה
והיו אומרו לה, אחותינו את היי
לאלפי רבבה
נראה שזה הריח את שער שונאיו
אגב, אלפי רבבה
זה הרבה
אלפי רבבה זה באמת הרבה מאוד
זה יצאים
אבל אפשר גם להסביר
אלפי זה מלשון אחדות
אלף זה א' זה מאוחדים
רבבה זה מלשון ריבוי
כלומר, מברכים אותה ברכה שיש בה גם
יסוד של המחלוקת, מתחיל מאלפי
אחר כך נהיה רבבה
ואתה קום רבקה
ונערותה ואתה יקמה לגמלים
ואתה ילכה אחרי האיש
והיא קחה האבד את רבקה ואיליו
ויצחק בא מבוא בער לחי
רוי והוא יושב בארץ הנגב
תראו את היופי הספרותי
של מה שמתואר כאן
והייצא יצחק לסוח בשדה לפנות ערב
והייסע עיניו היער והנה גמלים באים
ותיסע רבקה את עיניה
ותראה את יצחק ותיפול מעל הגמל
ותומר אל האבד, מי האיש של הזה
ההולך בשדה לקראתנו
איך היא רואה את יצחק?
בתור? בתור מלאך
היא רואה אותו כמלאך
והיא אומר
הוא יודע את הפונקציה
והוא יודע את הפונקציה
והתיקח הצעיר
והתתכס והספר
האבד ליצחק כל הדברים שעשה
והביא יצחק הוא אל השרה עמו
והיקח את רבקה
והתאילו לאישה והיא אהבהה
הוא אהב אותה אחרי הקידושים
כי הוא לא הכיר אותה
והנה הם יצחק אחרי עמו
אומרים הפסיכולוגים
שאדם מתחתן עם אישה שדומה לעמו
מה המקור? הנה זה פה
טוב, עד כאן להיום
שלום